צניעות, איזה נושא! אף אחת לא נשארת אדישה… חלק רק מריחות שהולכים לדבר על 'זה' ועוברות מהר לעמוד הבא. חלק נאנחות אנחת רווחה שסוף־סוף העלו את הנושא לסדר־היום ואחר־כך מצקצקות בלשונן: לא מספיק ברור, לא מספיק חריף…

אפשר להבין. לבוש ומראה חיצוני הוא מבין הדברים החשובים והאישיים ביותר לכל אישה. כאשר היא לא מרגישה נוח במראה שלה, אף אחד בעולם לא יוכל לשכנע אותה שהכל בסדר. כי לא מדובר בעניין שכלי. נוסיף לכך 12 שנים לפחות של לימוד במוסדות בהן נושא הצניעות היה מאבק יומיומי שנאכף בדרכים נעימות יותר או פחות, וקיבלנו רתיעה של ממש. למרות הרגישות הרבה, אין דרך להתחמק מן הנושא וגם לא כדאי. באחד ממכתביו כותב הרבי מלך־המשיח:

"סבורני שנושא הצניעות חייב להיות אחד הנושאים העיקריים שעל סדר היום בחוגים יהודיים אחראים, ובאופן מיוחד בקרב כל סניפי נשי ובנות חב"ד בכל מקום ומקום בעולם, חובתם הדחופה ברגע זה – לצאת במבצע צניעות אינטנסיבי, להסעיר את הציבוריות היהודית, ובמיוחד ארגוני נשים יהודיים, תהיה מטרתם הייחודית אשר תהיה, שבעיית הצניעות תשתלב בתוך פעולותיהם המעשיות" (אגרות־קודש כ"ו, שכד)

מהי צניעות בשבילי?

אם נחפש הגדרה מילונית פשוטה למילה צניעות, נגלה שהיא לא כוללת אפילו איזכור של נושא הביגוד. צניעות היא הפנמתם ואי היראותם של תכונות, מעשים טובים, רכוש וכדומה, כדי שלא להתבלט בסביבה, כפי האפשר.

פנינו אל שלוש נשים נעימות, המייצגות איזשהו חתך סמלי של ציבור הנשים החבד"י, ושאלנו: מהי צניעות? השאלה הייתה מאתגרת בהחלט וכל אחת בתורה לקחה מספר רגעי מחשבה.

המלצה: נסי לחשוב על ההגדרה האישית שלך לפני שאת קוראת את תשובותיהן…

שרה'לה, שליחה של הרבי שליט"א באחת מערי ארץ הקודש אומרת: "צניעות היא להתלבש באופן שלא מושך תשומת לב, לא מפואר מידי, לא מוזנח. מראה נעים ומכובד. יש לזכור שבגד צנוע מטרתו להסתיר ולא להבליט".

חני, נערה בבית הספר העל יסודי, התלבטה מאד. בסופו של דבר ניסחה זאת כך: "להתלבש באופן כזה, שכל מה שאמור להיות מכוסה על פי ההלכה, יהיה מכוסה, בכל מצב".

אורית, אימא לנערה מתבגרת, (אחרת…) עונה: "צניעות היא רגש פנימי, מצפן שכל אחת מפתחת לעצמה בשלב כלשהו של החיים".

ומה יהיה עד שהמצפן הזה יתפתח? נאלץ אנחנו, המורות והאמהות להיות השוטרות בכל מה שקשור למראה חיצוני? ויותר מכך, איך אנחנו כאימהות ומורות יכולות לעזור לו להתפתח נכון, ולא לפתח אצל הבנות רגש עמוק של דחייה מכל הנושא?

שאלות כבדות משקל בהחלט.

וכיצד הרבי מה"מ מגדיר צניעות?

"הצניעות היא אחד היסודות העיקריים של החיים היהודיים, ככתוב: 'והצנע לכת עם אלוקיך'. כבר מן השכר המובטח בתורה, בגמרא ובזוהר, על שמירת הצניעות, וממה שחכמינו זכרונם לברכה מספרים על נשים יהודיות בדורות שונים, שזכו לברכות אלוקיות בלתי רגילות… קל להבין את גודל החשיבות והמשמעות של התנהגות בצניעות".

דוגמה חיה

כל עניין בכלל, ובעבודת ה' בפרט, נלמד באופן הרבה יותר טוב והרבה יותר פנימי – כאשר רואים אותו בדוגמה חיה מן המחנך, מאשר על־ידי לימוד, בחינה והרצאות. בנושא הצניעות על אחת כמה וכמה…

בגלל שהצניעות מתבטאת דווקא בעניינים הנראים לעין – בין אם מדובר בלבוש, בצורת התנהגות, בהליכה, או בסגנון דיבור ובקולניותו – הדוגמה האישית חשובה לאין ערוך מהלימוד. כאשר מורה לבושה בצניעות ובאופן מכובד, הדוגמה החיה שלה מלמדת יותר מכל.

שוב פנינו למרואיינות היקרות שלנו וביררנו איתן את הנושא. ההסכמה הייתה גורפת. המראה של המורות והאימהות הוא בעל החשיבות המכרעת ביותר. מורה שמתלבשת בצורה לא חסידית, מודרנית מאד, על הגבול הדק של לעבור על גדר ההלכה, מבלבלת את הבנות מאד. במיוחד בכיתות הגבוהות, ונותנת לנפש הבהמית את 'ההכשר' לקנות כל מיני בגדים שגם הבת מבינה שהם לא ממש לעניין. גם מורה צנועה שמזניחה את עצמה, שלבושה בבגדים לא תואמים, לא נקיים או מרושלים מידי, לא עושה לנפש האלוקית עבודה קלה. "אם זה צנוע – אני לא רוצה להיראות ככה"…

ולשאלה הפעם: מי היא הדמות שמהווה עבורך דוגמא חיה לצניעות? כאשר את מתלבטת לגבי שמלה בחנות, על מי תשאלי את עצמך: 'האם היא הייתה לובשת את זה'?

חני: "אין דמות כזו, חד־משמעית. צניעות היא שונה אצל כל אחת. יכול להיות שמה שהיא תלבש יהיה צנוע עליה ולא עליי, ולהיפך. הדמות היחידה היא אני. אני לובשת את השמלה ופשוט בודקת מול המראה – צנוע, קונים. לא צנוע – השמלה נשארת בחנות".

רבקי: "המשפיעה שלי, ללא ספק. היא דוגמה חיה עבורי לצניעות ולעדינות עם טעם טוב".

אורית: "כאשר אני מחפשת בגד לבתי אני שואלת את עצמי: 'את היית לובשת את הבגד הזה כשהיית בגילה'?".

עבודה אישית!

ואיך אפשר כתבה על צניעות בלי להזכיר את "מעגלים"?

שוחחנו עם יפה שפינר שתחי', ממקימות 'מעגלים', על המיזם המופלא הזה:

"מעגלים" הן קבוצות של נשים בארץ ישראל ובעולם שנפגשות ומדברות בצורה סדנאית ובאופן תהליכי, על הצניעות. איך להתקדם, להשתנות, להגיע למקום יותר טוב ויותר מדויק לפי ההלכה, ולאור ההידורים שהרבי רוצה מאיתנו, הנשים והבנות.

"לכל קבוצה ישנה מנחה, והלימוד המשותף בקבוצה עובד על־פי עקרונות קבועים: העבודה האישית היא מתוך מסירות נפש ומסירת הרצון אבל מתוך שמחה. מתקדמים שלב אחרי שלב. נצמדים להלכה. נצמדים להוראה של הרבי להיות לפחות כמו 'בית יעקב'. מעודדים כל פעולה וכל צעד קטן. לומדים כיצד הנפש הבהמית מתגברת אצלנו דווקא בנושא של הצניעות, איך אנחנו יכולים להתמודד איתה, ויותר מזה, לרתום אותה למקום טוב. לדוגמה – אישה שיש לה צורך בנראות וטיפוח, לא להתעלם מן הצורך, לראות איפה היא יכולה למלא אותו לפי גדרי הצניעות. המפגשים מתקיימים פעם בשבועיים, כאשר בסך הכל ישנם 13 מפגשים. אפשר ממש לראות את השינוי שמתחולל אצל נשים תוך כדי השיעורים!

"בכלל, חב"ד נתפסת תמיד כמי שעוסקת בפנימיות, ומה יש להתעסק בכל הדברים החיצוניים האלה – בגדים, מראה? יש לזכור שהמראה הצנוע של אישה הוא חשוב ועיקרי. יש ללמוד את ההלכות המדויקות הקשורות לצניעות. מה הגדרים המדויקים של הבגד, חשיבות כיסוי הראש בפאה דווקא ביציאה מהבית. מאמרי חסידות בזיקה לנושא של הצניעות, מהם הלומדות מקבלות כוחות להתגברות ולהתמדה. איך להתלבש בצניעות, איך לחנך ילדים לצניעות. צניעות זה מושג מאד נרחב שבא לידי ביטוי בהרבה נושאים הנלמדים בשיעורים- מדובר על קשרים במשפחה, גיסים וגיסות, חתנים וכלות וכללי הצניעות ביחסים ביניהם. הלכות ייחוד, קשרים בין מעסיק לעובדת (האם מותר לעובדת להכין כוס קפה למעסיק שלה? האם מותר לה להניח אותה לפניו?) ישנן הלכות גם לגבי שאילת שלום לגבר. המון הלכות, שאם לא לומדים, לא יודעים אפילו שיש שאלה…

"בסדנאות מתבררים נושאים שונים. מפרקים את הנושא לאט, בסבלנות והעיקר – ביחד. האם בת חסידית בהכרח צריכה להראות מוזנחת? האם להיות כמו 'בית יעקב' פירושו ללבוש רק גרביים שחורות? המנחה של הסדנא יודעת להכיל, לקבל, לחוש את הנשים ובד בבד לא מוותרת על האמת. לא מוותרת על העקרונות. הסדנא היא סוג של התוועדות פנימית חסידית. פשוט לשבת ולדבר על זה ולהבהיר את זה, מה בדיוק הרבי רוצה? מה נדרש ממני?

"בתחילת סדנא, במפגשים הראשונים, כאשר נשים עוד חוששות ומבולבלות ולא בטוחות שהן רוצות לשבת בקבוצה שעוסקת בנושא הצניעות, לא מתחילים מיד עם הרצון של הרבי מה"מ שנהיה יותר מ'בית יעקב'. עושים סדר קדימות. מתחילים עם מה שהנשים יכולות לקבל. הרצון של הרבי, השכר הגדול של הצניעות, שיעורים שבנויים על שיחותיו של הרבי ועל המון מקורות מן התורה, מהזוהר – כמה הצניעות של האישה היא כלי ענק לבריאות, לפרנסה בשפע, לשלום בית, לנחת מהילדים, להכל. כאשר מתחיל תהליך – כאשר נשים כבר לא מבוהלות, משתלבות, מעוניינות, מתקדמות – אז אפשר להגיע לדיוקים הכי עדינים בהלכות צניעות וברצון של הרבי מה"מ.

"באחת הקבוצות, הייתה רתיעה של ממש מהמושג 'להיות יותר מבית יעקב'. כמו בכל נושא בחיים גם כאן הסטיגמה הייתה מאד חזקה. 'בית יעקב' לא הסתדר לנשים עם יופי, עיצוב, טיפוח. המנחה הביאה לאחד המפגשים סגנית מנהלת מאחד מבתי הספר 'בית יעקב'. יותר לא צריך היה לומר מילה! היא הייתה כל־כך נעימה, ייצוגית, מטופחת… להיות יותר מ'בית יעקב' זו לא דמות מסוימת, זה פרטים מאד ברורים על צבעים מסוימים שבולטים, על מידות מדויקות. בתוך התחום הזה יש כל כך הרבה מקום לביטוי האישי של כל אחת" מסכמת יפה בחן.

נוגע בלב

רגע לפני סיום, שאלנו את המרואיינות הנחמדות שלנו על סיפור. סיפור על צניעות שהיה עבורן יותר משיעור. שתיים מהן בחרו, איך לא? סיפורים על הרבי מה"מ:

חני: "לפני כמה שנים סיפרו לי על ילדה, שהגיעה לחלוקת דולרים כשהיא לבושה שלא בצניעות. הרבי נתן לה דולר והוסיף שאם תגיע בפעם הבאה לבושה בצניעות, היא תקבל דולר נוסף. הילדה רצתה מאד לקיים את בקשתו של הרבי ולהגיע בצניעות אולם בני משפחתה צחקו והסבירו לה שאין סיכוי שהרבי יזכור אותה ממפגש יחיד ואקראי, כשהוא רואה כל־כך הרבה אנשים מידי יום.

הילדה התעקשה. אחרי תקופה מסוימת היא הצליחה להגיע שוב ל'דולרים' והפעם בצניעות, וכשעברה לפני הרבי קיבלה דולר וכשהתחילה ללכת קרא לה הרבי חזרה ונתן לה עוד דולר אחד עבור הלבוש הצנוע והתפלא שלא הזכירה את ההסכם"…

רבקי: "הסיפור שמעורר אותי כל פעם מחדש סופר באחד הכנסים של נשי חב"ד. נערה חבדי"ת נסעה לתשרי בשנת תשנ"ג, בימים בהם היו מזעיקים אנשים ל–770 בפתאומיות בכל פעם שהרבי מה"מ יצא לקהל. כחלק מחוויות חודש תשרי היא נסעה לקנות בגדים, כמובן. בין הבגדים הייתה חצאית מאד גבולית. היא מתחה אותה לכאן ולשם ושכנעה את עצמה שהיא 'בסדר'. יום למחרת, כשהסתובבה עם החצאית ברחוב קינגסטון, הודיעו שהרבי יוצא ואנשים החלו לרוץ ל–770. היא לא העזה להגיע עם החצאית הזו, ועד שהלכה להחליף כבר נגמרה ההתגלות. אז שמה לב עד כמה עבדה על עצמה… כי ברגע האמת היא ידעה בדיוק מה מתאים ומה לא.

"אני חושבת על הסיפור הזה, על זה שהרבי עומד להתגלות בכל רגע, וכשאני מתלבטת לגבי בגד מסוים אני שואלת את עצמי: 'כשהרבי יתגלה תיכף ומיד, אמן כן יהי רצון, את רוצה שיפגוש אותך עם הבגד הזה?'

זו שאלה שבדרך כלל אין אחריה הרבה ספקות"…

בואו נישאר כאן, בידיעה הברורה שהרבי מתגלה עכשיו ואיך בדיוק אנחנו רוצות להיראות כשזה יקרה. כל אחת מוזמנת לקבל את ההחלטה שלה, במקום בו היא נמצאת, לכבודו של רשב"י ולזירוז הגאולה האמיתית והשלימה.

ניתן ליצור קשר עם יפה שפינר בנושא 'מעגלים': 0502-489770