איכשהו, זה תמיד חומק מאיתנו. למרות שהחלטנו ביום הולדת והחלטנו בהתוועדות והחלטנו כשהיינו צריכות איזה נס… ואפילו כתבנו לרבי שנקפיד ונשתדל אבל בתכל'ס – עובר היום ולאחריו הלילה, אנחנו רצות מדבר לדבר, עמוסות, עייפות. יום רודף יום, ומה עם החת"ת?!

פניתי לכמה נשים יקרות וביקשתי לשמוע מהן, האם בכל זאת יכולה אמירת החת"ת להפוך לחלק בלתי נפרד מסדר יומן של נשים? ואיך מצליחים להתמיד?!

לא לוותר!

הגב' גולדי העניג

חובות בחת"ת – רמב"ם

"יש אנשים שבשבילם חג שבועות זה 'בלינצ'ס'. אצלנו חג שבועות זה מה שהרבי אומר ומדגיש – זה החג של שלושת הצדיקים משה, דוד והבעל שם טוב. דווקא שלושתם באותו יום ושלושתם רמוזים בחת"ת. בשיחות לחג השבועות הרבי מדבר בלי סוף על לימוד חת"ת.

"הרבי עשה מכך מהפיכה ובאין ספור מענות, כתב לאנשים על אמירת חת"ת – 'בטח שומר על שלושת השיעורים חומש תהלים תניא'. אלו שקיבלו מענה כזה, הבינו את הרמז, שכנראה לא אמרו חת"ת כמו שצריך. מעניין לשים לב איך הרבי פונה, מזכיר ומעורר בגישה חיובית – 'בטח שומר' – גם לאנשים שהיו רחוקים בכלל מהנושא. אולי זהו מסר נוסף בשבילנו, להאמין במי שמולנו, להתמקד בטוב ובחיובי של מי שבסביבתנו ולא במה שלא טוב, במה שחסר. ובדרך הזו, הטוב וודאי יתגלה.

"פעם היה מישהו שאמר לרבי שיש לו חובות, הרבי שאל אותו האם סיים את החובות שלו ברמב"ם… בעצם, לכל דבר גשמי יש שורש רוחני. לדוגמא, ידוע שלמי שיש כאב עיניים, כדאי שיהדר בקידוש והבדלה. גם חוב גשמי נובע מחוב רוחני. אז אמירת רמב"ם וגם חת"ת הם סגולה שלא יהיו חובות… הרבי דיבר על חת"ת גם כשמירה והגנה בנסיעה, בכניסה לבית חדש, בחדר צבאות ה' ועוד".

אז בלי תירוצים..

"נשים לפעמים שואלות אם חייבים ללמוד ולהבין מה שאומרים בחת"ת, או מספיק רק לומר? על פי הלכה, תורה שבכתב אפשר לקרוא גם בלי להבין, אך תורה שבעל פה צריך להבין. חומש זה תורה שבכתב – אין בעיה באמירה בלבד. תהלים כנ"ל. תניא זה פנימיות התורה, אפשר לומר גם ללא הבנה. ובלשונו של הרבי הריי"צ (באגרות קודש שלו, כרך ח״י ע׳ קכד) "הנה כן הדבר כמבואר בדא״ח, שהקבלת עול שצריכים ללמוד פרק תניא, הוא העיקר, וההבנה טפל".

זאת אומרת שאם אשה לא פנויה להתרכז ולהבין, יש עניין גם רק להגיד. אך לעומת זאת, כשלומדים את הרמב"ם, צריך להבין מה שאומרים, כי זו תורה שבעל פה.

"הרבי קורא לחת"ת 'שיעורים השווים לכל נפש' – מהביטוי הזה אנחנו מבינים שגם אם אישה מרגישה שהיא לא במעמד ומצב ללימוד עמוק ופלפולים, אבל חת"ת זה הרי לכל נפש.

הכי טבעי שנשים מרגישות ואומרות – 'אין לי זמן, אני עסוקה בדברים טובים וחשובים, ב"ה'. אך הרבי מאמין בנו ונותן גם לנו את הזכות, הרבי לא מוותר עלינו הנשים.

ובנוסף לחת"ת, יש את לימוד הרמב"ם – ספר המצוות, שזו גם הוראה של הרבי, במיוחד עבורנו הנשים, העסוקות והעמוסות. אז לפחות על זה לא לוותר".

גם לטף

הגב' דבורה קירשנזפט

ברכה בבית

"אמירת חת"ת נותנת לנו כנשים הגנה רוחנית ושומרת עלינו מחוברות לקדושה וברמה חסידית גבוהה. מטבע הדברים, אשה שהיא גם עובדת וגם אמא לילדים ב"ה וגם צריכה קצת זמן לעצמה לאגור כח, לא יישאר לה יותר מידי זמן לצאת להתוועדויות, ללמוד שיחות וכדומה. במקרה הזה, חת"ת הוא עוגן והוא צינור ההתקשרות שלנו לרבי מה"מ.

"זה לא קל למצוא את הזמן, לא קל להתמיד באופן קבוע ולהפוך זאת לחלק בלתי נפרד מסדר היום. אבל אם מאמינים שזה נצרך והכרחי, אם זה נמצא בתוך סדרי העדיפויות, הפתרון כבר ימצא, הכל תלוי ברצון! והמאמץ שווה. זה לא לוקח הרבה זמן אבל כל דקה משתלמת. אני רואה במוחש כיצד אמירת חת"ת מביאה איתה ברכה לבית ולכל אחד מבני המשפחה.

"כדי שזה לא יתפספס, יכול מאוד לעזור ששומרים על זמנים קבועים ביום לחת"ת. למשל, את התהילים אפשר לומר מיד אחרי התפילה, חומש בזמן ההפסקה, תניא לפני השינה (במידה ולא הספקת במשך היום)".

חת"ת בכיתה ב'

"אני מורה לכיתה ב' ב'בית חיה מושקא' בכפר חב"ד. אצלנו בכל הכיתות אומרים חת"ת עם הילדות. בכל כיתה, בהתאם לגיל וליכולת ובכל שנה מוסיפים באיכות ובכמות. בכיתות הנמוכות אומרים כמה פסוקים, מילה במילה אחרי המורה. בכיתות הגבוהות קוראים יחד מתוך החת"ת, מפענחים ראשי תיבות בתניא ועוד. בכיתה שלי, אני תמיד נדהמת לראות כמה הילדות אוהבות לומר חת"ת. הן ממש מאושרות כשהן מבינות ולומדות לפתוח ולמצוא לבד את החומש היומי, את התהילים או התניא. הן לא מוותרות לי ושואלות – 'המורה, כאן פותחים?', זה מאתגר אותן והן מרגישות חלק מדבר גדול, מרגישות גדולות. האמת, שהן כל פעם רוצות לומר הכל, לא רק כמה פסוקים ואני צריכה לעמוד על כך שסיימנו להיום ומחר בעזרת השם נמשיך… לכל אחת יש בכיתה חת"ת משלה ולא רק סידור, זה ממש תענוג לראות איך הן מייקרות ושומרות על החת"ת האישי שלהן".

שלושת הרועים

הגב' יסכה קופצ'יק

הוספה וחידוש בתורה

"ב'דבר מלכות' לפרשת במדבר הרבי אומר, שכיוון שבכל שנה בחג השבועות התורה ניתנת מחדש, צריכים גם בני ישראל לקבל אותה מחדש ולהוסיף חידוש בלימוד התורה בכמות ובאיכות. הרבי מה"מ אומר להוסיף בשיעורי החת"ת שקשורים לג' הרועים ומסביר איך כל אחד מהרועים קשור לחג השבועות. חומש זה משה רבינו שקיבל את התורה בחג השבועות. תהלים זה דוד המלך שמת בעצרת ותניא זה הבעל שם טוב שיום ההילולא שלו בחג השבועות".

איך לא שמתי לב?

"אמירת חת"ת משפיעה מאד על איך יראה היום שלי, על המצב רוח ועל ההספקים והעשייה. שמתי לב שבדרך כלל זה עובד ככה שיש לי כמה ימים פחות מוצלחים, שאני בקושי סוחבת, בקושי מספיקה מה שהייתי רוצה, ואז כשאני לרגע עוצרת וחושבת, מה קורה פה בזמן האחרון, אני מגלה שבלי לשים לב, כבר תקופה ששכחתי בכלל מהחת"ת…!

"בטח כולן תזדהנהאיתי. יש תקופות בחיים, כמו אחרי לידה, שנמצאים בתוך בועה של עייפות ומרוץ אחרי הדברים הכי דחופים, ושמים בינתיים בצד את החלומות והתוכניות. שומרים את זה לתקופות רגועות יותר, אולי כשהילדים יגדלו… כנראה שזה מה שקרה לי עם החת"ת, לא האמנתי בכלל שאני יכולה להכניס משהו לסדר היום. אבל אז השתתפתי בהתוועדות לנשים עם הרבנית דינה ווילשאנסקי. אני זוכרת שהיא סיפרה על אישה שהיא אמא לחמישה קטנטנים, שהתייעצה איתה אם עליה להשלים חת"ת שפספסה אתמול. הנשים חייכו וזה היה נראה שכולן מרגישות באותו מצב כמוני – בקושי על תפילה אנחנו מצליחות להקפיד, אז חת"ת? נשמע כמו חלום רחוק ולא מציאותי".

ינסו ויווכחו

"אבל הרבנית דיברה על כך, שדווקא החת"ת יכול לתת ברכה בזמן ובזכות אמירת חת"ת ניתן להספיק גם תפילה וגם את שאר המשימות. חזרתי הביתה מההתוועדות מהורהרת והחלטתי לנסות שוב. הרי פעם הקפדתי מאד על חת"ת, זה רק העומס של החיים שהשכיח את זה ממני.

"כבר תקופה ארוכה שב"ה אני זוכה לומר חת"ת כל יום ואני ממש מרגישה את השינוי. הכבדות נעלמה, המצבי רוח שאני קוראת להם 'מוצ"ש פוביה' או 'דיכאון של יום ראשון', למי שמכירה את התחושה, זה נעלם! תחת זאת הופיעו ימים מלאים במרץ וחיות, יום ראשון היה שמח בדיוק כמו יום שני ורביעי… אפילו ילדתי תוך כדי והצלחתי לשמור על החת"ת. ראיתי בזה הרבה ברכה.

"אני חושבת שהסיבה לכך שזה משפיע על השמחה, היא בגלל שבהתחלה הנשמה התרגלה לחת"ת ואז כשהפסקתי, אני לא שמתי לב, אבל לנשמה זה היה חסר. היום אני מרגישה שהשמחה שלי לא תלויה בסיבה ולא נתונה לשינויים במצבי רוח. אני שמחה שאני זוכה להיות מקושרת לרבי ולקיים את רצונו.

"כשאני מקפידה על חת"ת, גם התפילה באה לי בקלות ובטבעיות ובלי להתחיל להסתבך, איפה זה יכנס בלו"ז וחס וחלילה לא על חשבון הילדים והבית. זה פשוט קורה מעצמו. ינסו ויווכחו".