מאירה עשתה הסבה מקצועית בגילה המופלג, והיא זקנת המאומנות שלי. קנתה דעת במשך כל כך הרבה שנים ועדיין מציבה לעצמה אתגרים חדשים בכל פעם מחדש. היא בונה תילי תילים של חלומות, מבינה שעסק זה לא משחק ילדים, אבל משחקת ב"נדמה לי". ולבסוף, כשמאמצי השיווק עולים יפה ומגיע הטלפון המיוחל והלקוחות מתקשרות – היא חוששת לענות.

המשימה – לייצב את העסק מבחינת תזרים מזומנים – מזמנת לה מבחן של אמונה. לעמוד מול הלקוחה ולהגיד ״אני שבעת קרבות ובעלת ניסיון וזה המחיר שלי ואני מאמינה במה שאני עושה״ גורם לה פיק ברכיים.

מאירה שוכחת לרגע שהעסק שלה הוא גם השליחות שלה. כמפיקת אירועים אף אחת לא "עושה לה טובה" כשהיא שוכרת את שירותיה, להפך. כשהיא נרתמת להפיק אירוע פרטי, בת מצווה, בר מצווה או אפילו חתונה – היא זו שמרוממת ומעלה את כלת השמחה בעזרה השלווה והרוגע, הניסיון, המקצועיות שלה ובתבונה שהיא מעניקה לה.

להיות כהן גדול ולהיכנס לתפקיד זאת שמיטיבה את הנרות ודואגת ל"בהעלותך" – זה סיפור חייה של מאירה. היא מקבלת את הסיוע מהשמיים כדי שה'ההפקה' שלה לא תתמוטט, והיא מחזיקה אותה בידיים כל הזמן, לאירוע' שלה אין יציבות מעצמו!

אין זו משימה קלה להדליק את הנרות. היציבות של "בהעלותך" עד שמעצמן יבערו הפתילות היא פרי השקעה וסבלנות.

הרבי לומד מהדרך שבה צריך להדליק את הנרות, ומביא הוראה שמאירה בעבודת השם שלנו: אם אנחנו מבינים שזכות קדושה שיש לנו את אהרון הכהן גדול שדואג להעמיד אותנו על הרגליים, וגם אם לפעמים אנו עלולים להיגרר להרגל, שרק 'בעזרת – עזרתו' נתגלגל, כל אחת יודעת שהיא זקוקה למישהי אחרת שתדליק לה את האש הפנימית וגם תיטיב עימה כדי שנר התמיד לא יכבה.

ואם חלילה פתאום הגלגל יעצור – העבודה תפסיק מייד. הרבי מלמד מהי הדרך האמיתית:

לעבוד בצורה עצמאית כדי להאיר ולהשפיע מבפנים ומבחוץ. המטרה – עד שתהא שלהבת עולה ומאירה מאליה בלי שום עזרה מבחוץ, ונגיע לשלב הסופי שבו לא יהיו גלות וחושך שיסתירו את כל ה'נרות', בזכות עבודתם של כל הדורות.

באותה שיחה מוסיף הרבי:

"ובכל זה מתווסף הדגשה יתירה

… בדורנו זה,

הדור האחרון של הגלות:

… ובפרט שהרועה

אהרן הכהן שבדורנו – … –

הראה בגלוי את אהבתו לכל בנ"י,

כולל – "אוהב את הבריות ומקרבן לתורה",

על ידי פעולותיו הרבות …

ובמיוחד – על ידי ה"קול קורא" שלו

ד"לאלתר לתשובא לאלתר לגאולה",

…ההודעה שכבר סיימו גם את זה,

וצריך להיות רק

"עמדו הכן כולכם"

ללכת לקבל פני משיח צדקנו

בגאולה האמתית והשלימה."

מאז שקנתה לה הרגלים חדשים, מאירה כבר עומדת על הרגליים. שום שאלה מאף לקוחה לא מפחידה אותה. היא יודעת היום יותר מתמיד, שגם אם מתעלמים ממנה או עונים לה תשובה שלילית – הרי שזה רק מפנה אותה לעבודה החדשה ולהאיר את העולם בשליחות החשובה שלה.

ומתוך הכרה בחשכת הגלות, קיימים בה רצון ותשוקה להתקדם, לגלות את האור שבה ולהצליח ולנצח ולנוע בבטחה קדימה מבלי להזדקק לתדלוק תמידי.