נגיעה נשית לפרשת ואתחנן – כיסופין אל ה'

״למה שישלמו לי? מה אני כבר עושה שם?״ כך אומרת בלה בעיצומה של פגישת האימון שלנו. מערכת היחסים שלה עם כסף סבוכה הרבה יותר מהנישואים שלה, וגם הם מורכבים לא מעט…

במבט חיצוני היה קשה להבחין שבלה בת מושב לשעבר. שמה וחזותה החיצוניים הם ההפך מאיך שיכולת לדמיין מושבניקית. לא ברור לי עד כה האם תשעת הילדים שגידלה הם פרי בטנה או פרי עמלה וגידולה.

אט-אט נפרסת היריעה. ״חזרתי מהודו אחרי מסע חיפוש של אחרי הצבא, תהליך התשובה שלי היה ארוך, מייגע ומורכב בשל האופי הייקי העיקש שלי. אחרי עשור של חיפושים, כשהייתי כבר בגיל בינה, נישאתי לבעלי – ממשפחה חרדית ליטאית בני ברקית טיפוסית. קיבלתי אותו במתנה כשהוא אלמן ובעל משפחה ברוכה ורק בשנה שעברה סיימנו לחתן את הילדים".

יחסה של בלה לכסף הוא אמביוולנטי. ״כסף זאת מילה גסה״, היא אומרת. כך גדלתי במושב בין הרפת ללול, ״לכסף כוח להרוס״ היא מנצחת על מקהלת הרגשות השלילים כלפי הממון. ולקינוח היא מטעימה ״אנשים סביבי שגדלים לתוך כסף הם דורסניים״. וכשאני מבקשת דוגמה היא מספרת על אחת הפעמים שבהן ניגשה לגביר שיש לו גמ״ח חתונות, לפני חתונה של אחד הילדים (שלו? שלה? שלהם?) והלה "נפנף" אותה בלי פרוטה אחרי שסיפר לה בגאווה כמה כסף הוציא החודש לחתונות יתומים.

״למה כל כך נפגעת מהגביר?״ שאלתי את בלה בניסיון נואש לעשות אתהפכא בליבה.

״כנראה שכאב לי לחוש מוקטנת ביחס למי שיש לו כל כך הרבה כסף״, ממשיכה בלה ומנחמת את עצמה ״בדיעבד אני מבינה שה׳ מכין אותי לעבוד על היחס שלי לעצמי ולכסף".

"נחמו נחמו עמי" כך נפתחת ההפטרה השבת.

בעברית יש חמש אותיות כפולות. כ-ך, מ-ם, נ-ן, פ-ף, צ-ץ כשהמכנה המשותף לכולן הוא, שהן לשונות גאולה של אבותינו: אברהם, יצחק, יעקב, משה ומשיח ('לך לך', 'פקוד פקדתי', 'הצילני נא' וכו').

המיוחד בכפילות שבפרשת נחמו השבוע הוא שמילת הנחמה זהה לחלוטין, עד שכך באה לידי ביטוי שלמות הבלי גבול, שיכולה להכיל מעלות מנוגדות בבת אחת. נחמו נחמו.

בפרשת ואתחנן מגיעה כפילות לקריאת את עשרת הדיברות בפעם השנייה בתורה. הפעם הראשונה -שבפרשת יתרו, מסמלת את עבודת הצדיקים. שהרי התורה ניתנה בידי הקב"ה עצמו, וישראל היו בדרגת צדיקים, לאחר שלמות העבודה של 49 יום מיציאת מצרים.

הפעם השנייה – בפרשת ואתחנן, מסמלת את עבודת התשובה. חיבור האלוקות מלמטה.

אחרי חטא העגל משה מקבל לוחות שניים, ויחד איתם גם הלכות, אגדה, מדרש וכו, דבר שלא היה בלוחות הראשונים.

בכל דבר שקורה בחיינו, הן בקיום מצוות הן בחיי הרשות, המשימה היא להתבונן ולמצוא קשר לגאולה. וכל זה מתוך ציפייה ורצון לרגע שזה כבר יקרה.

נוסף על כך, מה שמתבקש יותר כדי לחזק את הקשר שלנו עם הקב״ה, עד שנגיע לחתונה הגדולה ולזוגיות המושלמת של הקב״ה וכנסת ישראל, עד ט"ו באב, נלמד נוסיף בלימוד תורה יותר ממה שאנו רגילים.

״נכספה וגם כלתה נפשי״ – איפה את יודעת לשים גבולות לתשוקה שלך להרוויח כסף או לבושה ולפחד לבקש את מה שמגיע לך? זה הזמן לבדוק למה שישלמו לך, ומה מגיע לך ולהתחיל לעשות סדר ביחס שלך אל הכסף – כי כסף הוא לא מילה גסה. כסף זה כיסופין ותשוקה אל הקב״ה.