למה "ראש" השנה? יום מפחיד או יום נעלה? מה המקום שלי בכל הסיפור הזה?

הנה כמה נקודות חשובות ליום הנעלה: ראש השנה

"ראש" השנה

מה זה ראש? הטופ. הכי גבוה. המכוון. היודע והמבין.

מכירה את זה שאת פשוט זורמת? לא ממש חושבת על מה שאת עושה?

ביום זה כדאי לחשוב: לאן הראש שלי מכוון? לאן אני רוצה להגיע? אני מכוונת בכלל כשאני מקיימת מצוות? אני חושבת על המשמעות שלי כיהודייה?על המטרה שלי בעולם הזה? אני מכוונת במילים שאני אומרת?

זכרי. צעדים קטנים. תעשי דבר קטן שאת מראה להקב"ה שאת מכוונת. אני לא רק באקראי נמצאת פה ועושה דברים כי נולדתי לעם הזה, משפחה כזאת או קהילה כזאת.

אני פה, כי אני רוצה. ולמעשים שלי יש משמעות.

למה חוגגים ביום שישי לבריאה?

יום הראשון לבריאה. היום שבו הכל התחיל. הקב"ה התחיל בריאה נפלאה מלאה בטבע מרהיב, חיות מעניינות, כוכבים, שמים, וארץ….

אז למה חוגגים ראש השנה ביום השישי לבריאה??

כי זה היום שהאדם נברא.

וכל העולם וכל הבריאה, נוצרו אך ורק בשביל האדם.

אנחנו המטרה.

לפעמים אנחנו שוכחות ושמות חשיבות לדברים, חפצים, או חוקם, יותר מאשר אנשים. לצערנו אנחנו לפעמים מקיימות מצוות ודורכות על יהודים יקרים בדרך.

יהדות היא לא דת. אם לא תעשי ככה, תלכי לגיהנום! את חייבת לעשות את זה! חוקים וזהו. יהדות זה הרבה יותר מעבר. זה הנשמה שלנו. המהות שלנו. הקב"ה ברא את התורה ואת כל החוקים שבה בשביל היהודי. שהוא יקיים אותה.

התורה והעולם קיימים פה בשביל עמ"י. בכדי שאנחנו נעבוד את הקב"ה. אז איפה נשים את החשיבות? בדקדוק ההלכה והמצוות שלי בלי שימת דגש על יהודי אחר?

או באהבת ישראל? בנתינת התורה ליהודי אחר באהבה? בדרך ארץ?

אנחנו המטרה. ראש השנה הוא היום שאני נוצרתי. היהודי. בשביל לשמש את קוני.

הסתכלי מסביבך על כל אלו שבאו גם להתפלל. כל אלו הכי חשובות בעיני הקב"ה. בואי נראה לו שגם לנו חשוב.

בואי נראה לו שאנחנו יודעות מה הכי חשוב, מי הכי חשוב ולא שוכחות את העיקר…

לא יום הולדת- לידה

יום הנישואין. יום הולדת. למה שלא נקרא לראש השנה גם ככה?  "יום הבריאה"?

והנה התשובה. ראש השנה זה לא חגיגה של משהו שקרה לפני 5780 שנה. זה השנה. או שהעולם נולד מחדש… או שלא…

הקב"ה יכול להחליט שלא מתאים לו השנה. די חלאס.  העולם הזה כבר משעמם. או מסובך. או לא מעניין.

אבל הוא כל שנה מחדש מחליט להחיות את העולם שוב. איזה זכות!

כל שנה מחדש העולם נולד. נדלק, מתחיל מחדש.

בתקיעת שופר אנחנו אומרים לה': הי! כדאי לך להמשיך! תראה איזה נחת יהיה לך! אנחנו רוצים אותך!

מפחיד או רציני?חידוש הבעל שם טוב

לפני הבעש"ט תמיד היה פחד בחודש אלול ובראש השנה.

אני חטאתי, אני רשע. זה יום דין ושופטים אותי, אוי לי!

הבעש"ט הראה שלמרות שיום זה הינו יום רציני, הוא לא צריך להיות יום של פחד.

כל שנה מחדש בליל ראש השנה, העולם נכנס לקומה. מי אמר שיהיה עולם שוב?

ולכן אנחנו תוקעים בשופר. זה לא מנגינה יפה או חרוזים אומנתיים. זה הצעקה הכי בסיסית וקרוע שאומרת: "תסתכל עלי! אני פה, הילדה שלך, כמו שרצית שיהיה בעולם ואני עושה את עבודתי!" והקב"ה אומר, "ואו, איזה עולם יפה בניתי! יאללה בוא נשחק השנה שוב!"

התפקיד שלנו- אז מה תכל'ס

היי מכוונת. אל תזרמי עם מה שקורה סביבך. קחי מצווה אחת וכווני בה. היי שם עד הסוף.
הסתכלי מה את יכולה לעשות או לתת ליהודי אחר. זכרי שכל יהודי הוא כ"כ יקר בעיני הקב"ה. בואי נשים דגש על העיקר ולא על הטפל. בואי נקיים מצוות בצורה שהוא רוצה.
זכרי שהקב"ה רוצה לשמוע אותך. הוא מחכה לך. כמו בת יחידה. אהובה. מחכה רק שתדברי. ותראי לו שאת רוצה אותו. בראש השנה הזה דברי איתו. כמה שאת יכולה. מתי שאת יכולה.

תכתבי ותחתמי לשנה טובה ומתוקה!

איטא וולמן הינה יוצרת, שחקנית, זמרת ומנחת קבוצות. היא מעבירה סדנאות להעצמה נשית דרך חסידות, דרמה ומוסיקה במגוון נושאים ולכל סוגי קבוצות נשים ונערות. הסדנאות מתאימות לימי גיבוש, ימי עיון, סמינריוניות, מכללות, תיכונים, ועוד. היא גם כותבת ומלחינה מוזיקה וכעת בשלבי בניית מופע אישי ויצירת קליפ מוזיקה חדש.

להזמנת סדנא, מופע או יצירת קשר: 05445831112 או במייל: [email protected]