"את לא מבינה", כך התחילה הכלה שהדרכתי לאחרונה, לשתף אותי, "תוך כדי ההתארגנויות לחתונה, פתאום אמא שלי מספרת לי, מידע מפתיע במיוחד! בזמן שהיינו באמצע סבב הקניות לבית החדש, שבמהלכו הסברתי לאימי – איך בדיוק אמורה להיראות חתונה חבדית, על כל מנהגיה והלכותיה. היא צחקה לעצמה ואמרה לי, בגילוי לב מפעים:  "את בעצם לא יודעת, אבל כמה חודשים לפני שהייתי בהריון איתך, התקבלתי לעבודה ממש רחוקה מהבית, והייתי צריכה ליסוע בכמה אוטובוסים מהבית לעבודה ובחזור. יום אחד רצה ה' וכל המקומות באוטובוס היו תפוסים מלבד מקום אחד, התיישבתי בו וממולי ראיתי אישה אצילית, צנועה ועדינה מאד, יושבת ומחזיקה בידיה ספר הנראה כסידור, וממלמלה ממנו. שלא כדרכי, ולא כדרך הנימוסין הסתכלתי עליה. משהו בה היפנט אותי והיא כנראה חשה ששעת עת רצון כעת. פתחה ואמרה:"שלום" החזרתי לה שלום, ואיכשהו התחלנו לדבר. לא יודעת איך ולמה הגענו לדבר על הספר המיוחד שאחזה בידיה- החת"ת, היא סיפרה לי עליו ואמרה שיש הוראה מהרבי מה"מ ללמוד כל יום קטעים מסוימים ממנו והחלה להסביר לי איך אומרים חת"ת. בלעתי בשקיקה כל פיסת נתון או מידע שיצאה מפיה. לפני שירדה מהאוטובוס, היא נתנה נשיקה לחתת, הפקידה אותו בידי- ואמרה: קחי לך, אמרי יום יום את החתת ובע"ה ה' יברך אותך בכל המצטרך לך ולכל בני ביתך".מרוב שהופתעתי אפילו תודה לא יצאה מפי,רק הנהנתי לה כאות תודה והמשכתי ללוות אותה בעיני. מיד הכנסתי את החתת לתיקי וממחרת, התחלתי בדרכי לעבודה, לאמר חת"ת כפי שהיא לימדה אותי.
אודה ואבוש, דבר לא הבנתי ממה שהסבירה לי, אך משהו בה הקסים אותי וכך מצאתי את עצמי מנצלת את הזמן בנסיעות במקום לבהות באנשים ולחשוב מחשבות מזדמנות, לומדת חת"ת מבלי להבין או להרגיש מידי הרבה. והנה לא עבר חודש וגיליתי שאני בהריון איתך! באורח פלא ובאופן מפליא כל חודשי ההריון איתך עד הלידה אמרתי יום יום חתת בנסיעות לעבודה.. ואחרי הלידה איתך כבר לא חזרתי לאותה עבודה וכך הפסקתי את אמירת החת"ת. קלטת ילדתי המתוקה? את חושבת שאת גילית את החתת? אמנם מעבר לזה לא עשיתי כלום..ולא חזרתי לכך אבל בהשגחפט מדהימה את מכל הילדים חזרת בתשובה לדרך חבד- עוד בבטן אימך ספגת את הקדושה וכעת הגרעין צמח וגדל ואת מוציאה לפועל את אותה קדושה שאז העברתי לך.."
"את מבינה את גודל הפליאה שלי?" כך סיכמה את סיפורה המרתק, "הרבי סימן אותי עוד כשהייתי עובר ברחם אימי.." התרגשה הכלה שהדרכתי," והכי מדהים", היא המשיכה "שאימי הבחינה בכך!"

מכך רואים, כשלומדים חסידות היא מפעפעת בדם גם אם שנים לא נוגעים בה, יום יבוא והיא תפרוץ  ותתעצם.
כמו שכתוב בתניא שמעשינו ועבודתינו במשך כל זמן הגלות זה כמו זריעה ובגאולה- תתרחש הצמיחה.
כך גם פה, שהזריעה של אמא שלה, שקיימה את הוראתו של הרבי גם מבלי להבין, רק מצד עצם קיום הוראתו הצמיחו גאולה פרטית אצל הבת- חזרה בתשובה וגאולה פרטית שכבר תקרב את הגאולה הכללית ותיכף ומיד ממש נראה את "בוא יבוא צמח בשמחת תורה".