ב"ה

חשוון. הגשם והקור מתחיל. זה הזמן להיכנס קצת ל"דיכי". לבכות על שטויות. מה זה דמעות? זה לא דבר שלילי? ילדותי? ואיך אני יכולה להשתמש בהם במקום שהם ישתמשו בי?

דמעה.

הכלי הטבעי של כל אישה לגדול ולהתרפא. אם זה לא היה כל כך חזק, זה יהיה טיפשי. לתת למים לזרום מהעיניים, לעשות רעשים משונים …

אבל זה מה שעוזר לנו לפרוח כיצורים רגישים ואכפתיים. היכולת שלנו להרגיש את הכאב שלנו ושל אחרים, היכולת שלנו לטפל ולדאוג לאחרים …הרבה אנשים, במיוחד גברים, ידועים בקושי שלהם להראות רגש, הם שומרים את כל הכאב בפנים, במשך זמן רב. רובינו ההפך, צומחות עם הרגש, אם כי לפעמים יותר מדי …

אמונה ועצבות = סתירה?

אחת היסודות העיקריות ביהדות היא האמונה. אמונה באלוקים, אמונה בטוב, ואמונה ביכולת שלנו לתקן את העולם צעד אחר צעד. אבל איך מסתדרות הדמעות והכאב של הנשים עם אמונה? האם זה לא סותר את אמונה הליבה ביהדות כי כל מה שה' עושה הוא טוב גמור?

זה לא מראה עצב, ייאוש, וחוסר תקווה?

בתניא, ספר מיוחד מאוד שנכתב על ידי רבי שניאור זלמן מליאדי, אדמו"ר הזקן, לפני שנים רבות, טמון התשובה. הוא כותב: יתרון האור הבא מהחושך. כאשר אנו תקועים בחושך ואז סוף סוף רואים אור, יש התרגשות רבה והערכה על האור הזה. תחשבי על איך היית מרגישה, אם היית תקועה בפקק במנהרה המון זמן ואז כשסוף סוף יצאת, איך הרגיש לראות את האור, השמיים…

כלי ריפוי של כל אישה

כאשר אנו בוכות, ומראות רגש וכאב, זה יכול להרגיש כמו זמן של חושך. אבל כאשר אנחנו יודעות, שהקב"ה נתן לנו את הכלי הזה ככלי ריפוי לאישה, הבכי שלנו נהפך לבכי עם מטרה. כל דמעה אינה מבטאת אי-אמון באלוקים, אלא משחררת את הנטל בלבנו, עוזרת לנו להחלים, עוזרת לנו להמשיך לטפל באחרים ולהיות האישה היפה והחזקה. זה הזכות שלנו להשתמש בהם! השאלה היחידה זה מה קורה אח"כ?

תכל'ס:

תבכי.
כשאת צריכה לבכות, תבכי. לא צריך אפילו לספר לכולם. אם יש לך תמיכה בזמן שאת בוכה -מצויין, אם לא, זה גם בסדר. לכי למקום שקט ונוח, קחי את הזמן ותפרקי, תתני לעצמך להוציא. את תרגישי הרבה יותר טוב אחרי זה. אל תחשבי על זה כמשהוא שטותי או ילדותי, זה כלי שלך להחלים, להתמודד ולהמשיך הלאה אחרי שחרור.

זה הכלי  שלך.  לא ההפך.
מצד שני, אל תתני לדמעות להשתלט עלייך. הם הכלי שלך ולא להפך. אחרי שאת בוכה קחי דקה לנשום, לתת לעצמך חיבוק (כן, פיזית, תני לעצמך חיבוק! זה כ"כ משחרר וזה עוזר להזכיר לעצמך כמה את צריכה לאהוב את עצמך.) תחשבי על הדברים שאת מודה להקב"ה עליהם ואז תמשיכי הלאה.

אל תתביישי לקבל תמיכה.
לפעמים זה בסדר להגיד לבעלך או לחברה: אני צריכה עכשיו לבכות. אני ארגיש יותר טוב אח"כ. תבקשי מהשני שיתמוך בך, שייתן לך לבכות כשצריך ויעמוד לצידך עד שהרגע הזה יעבור. הרבה אנשים פוחדים מדמעות ולא יודעים איך להתמודד איתם. הם יעשו הכל בכדי שייגמרו הדמעות כמה שיותר מהר. אבל כשאת אומרת לבעלך שזה הכלי שלך להתרפא, לשחרר כאב, ואת רוצה שהוא יתן לך לבכות ולא יפחד מהדמעות, זה ישנה את הכיוון חשיבה שלו לאט לאט.

יופייה של הדמעות היא, שהיכולת האמיתית להיות חשופה, היא זו שגורמת לך להיות חזקה יותר ויפה יותר מבעבר.

איטא וולמן הינה יוצרת, שחקנית, זמרת ומנחת קבוצות. היא מעבירה סדנאות להעצמה נשית דרך חסידות, דרמה ומוסיקה במגוון נושאים ולכל סוגי קבוצות נשים ונערות. הסדנאות מתאימות לימי גיבוש, ימי עיון, סמינריוניות, מכללות, תיכונים, ועוד. היא גם כותבת ומלחינה מוזיקה וכעת בשלבי בניית מופע אישי ויצירת קליפ מוזיקה חדש.

להזמנת סדנא, מופע או יצירת קשר: 05445831112 או במייל: [email protected]