ב"ה

אסתי לנצ'נר, עטרת חיה

קשה אך שווה

מושקא סודרי מניו–דלהי (הודו) וחגית קרסו מרמת אביב משתפות בקשיים, אתגרים ומחירים לא פשוטים ששילמו בעד חינוך הילדים, ומביטות כעת בסיפוק רב על ההשקעה שללא ספק נושאת פרי · כי יש שכר לפעולתך…

05:30 השעון מעורר מצפצף רגעים ספורים לפני שכובה. חני קמה בזריזות, מתארגנת לקראת עוד יום שגרתי.  בשעה בה רוב בני גילה עוד נמים את שנתם חני כבר יוצאת מהבית. היא רק בת 10 אבל סדר יומה מתחיל עוד לפני עלות השחר. מבעד לחלון השמש מתחילה לשלוח קרניים ראשונות. היא אוהבת את השעה הזו של היום כשהאוויר עוד צלול ונקי. השעה כבר 06:15 וחני ממתינה להסעה שתיקח אותה לבית הספר הנמצא במרחק של שעה וחצי נסיעה מביתה(!) כך בכל יום. כך זה כשגרים בשליחות.

סיטואציה זו אינה זרה לנשים רבות. בשבילן זוהי מציאות יום–יומית שלהן או של ילדיהן. לא פעם עומדת מולן ההתלבטות הקשה שבין הנוחות האישית לבין מסירות נפש ללא פשרות עבור חינוך הילדים.

התיישבתי לשיחה עם נשים שמסירות נפש עבור חינוך על טהרת הקודש הוא חלק בלתי נפרד מחייהן.

שליחות לא צפויה

מושקא סודרי שליחת הרבי מה"מ שליט"א בדלהי שבהודו.

"מגיל אפס חייתי ונשמתי שליחות, הוריי שלוחים בבית דגן, ולי היה ברור שאקים בעצמי בית חב"ד. ואכן מיד אחרי החתונה התחלנו לחפש מקום שליחות. אני בכלל חשבתי על אחד מהמושבים שראינו בארץ ישראל… בינתיים, באופן זמני, נסענו לדלהי להחליף את משפחת שארף שנסעה לארץ ישראל לתקופה קצרה… האופציה לצאת לשליחות שכזו לא עמדה על הפרק, אך לקב"ה תכניות משלו. ר"ח כסלו תשע"ג, הטיל שגדע את חייה של מירה שארף הי"ד, ועצר את צמיחתו של בית חב"ד בניהולה, הביא אותנו לקחת על עצמנו את המשימה הטהורה, להמשיך את מפעל השליחות שהקימה".

הבית של כולם

"דלהי היא אחת הערים הכי צבעוניות ועמוסות בעולם" מספרת מושקא. "לבית חב"ד מגיעים מכל גווני הקשת של העם היהודי. מכל הגילאים והמגזרים. בתקופות העמוסות נכנסים לבית חב"ד כ–150 איש ביום ובתקופות הרגועות כ–50 איש ביום כך שידינו מלאות בעשייה ברוכה, ב"ה. הנופים, הפשטות והמחייה הזולה מביאים להודו עשרות אלפי מטיילים בשנה. מבחינת קידמה, דלהי מתאימה בדיוק להגדרה של מדינת עולם שלישי, קיים עוני בלתי נתפס בקרב המקומיים, ומאידך, תיירים מגיעים מכל העולם.

באזור בו אנו גרים, לא מתגוררות עוד משפחות יהודיות כך שאין עוד ילדים יהודים. כך שלמעשה, המטיילים הפוקדים את בית חב"ד מהווים את החברה לילדיי.

בנוסף, יש בית חב"ד שנמצא במרחק של כשעה נסיעה, אליו אנו משתדלים לנסוע לפחות פעם בשבועיים. אז יש להם הזדמנות להיפגש עם חברים כמותם והם חולקים יחד חוויות ומזדהים זה עם זה.

הלו"ז החסידי

כאמא המשמשת כשליחה במשרה מלאה לא מתאפשר לי ללמד את הילדים שלי בצורה רצופה ומסודרת, לכן אנחנו מביאים לכאן בנות שישמשו כגננות לילדים.

"בהתחלה כתבתי להן את החומרים ואף שיתפתי את חברותיי השליחות שקיבלו את הדברים בשמחה ובהתלהבות. ככל שעבר הזמן ראיתי עד כמה עצום הצורך להוציא מערכים מסודרים ומאורגנים" משתפת מושקא, "זה הביא אותי לצאת בפרויקט "הלוז החסידי" תכנית לימודים מסודרת כשכל נושאי הלימוד קשורים לתוכן חסידי. התכנית נבנתה בהשקעה רבה ובליווי צמוד של אנשי מקצוע כך שלא רק שתוכנית הלימודים עשירה בתוכן חסידי אלא שהיא גם מוגשת ברמה גבוהה ומתאימה במיוחד לקבוצה קטנה ורב–גילאית. כך ילד בשליחות לא רק שאינו נופל מהרמה הלימודית הרגילה, להיפך עולמו עשיר בתוכן רב יותר!"

שכר לפעולתך

"העבודה בבית חב"ד אינטנסיבית וממלאת כמעט את כל יומי, במהלך היום אני מוצאת את עצמי משמשת בתפקידים רבים. כשליחה, כאמא, מזכירה, מנהלת גן… ובעיקר ככתובת לכל עניין באשר הוא. אך עם כל העומס האדיר, יש בי הרבה יותר רוגע מאשר בעבר", נושמת מושקא לרווחה, "היום אני יודעת שבניתי בעמל סדר יום קבוע, ברור ומדויק לילדיי. אני יודעת מה הילד שלי לומד, התכנים המועברים לו הם בפיקוחי המלא, יצרתי עבור ילדיי תכנית לימודים המותאמת בצורה מדויקת לצרכים שלהם תוך שמירה על סדר יום קבוע. לא פעם שמעתי אימהות שכואבות על כך שהילד שלהם 'מתפספס' בכיתה הגדולה או חמור מכך, כשלפתע בגיל בוגר מתגלים כל מיני בעיות לימודיות חבויות. כאן הוא לומד בצורה הבטוחה והרגועה ביותר. עצם הידיעה שהילד שלי בידיים טובות, נותנת לי כוח להמשיך".

"בנוסף", מוסיפה גב' סודרי, "אחת הבעיות שעלתה בפורום השליחות אצלנו היא התמודדות עם העברת התכנים. לפעמים מגיעה גננת שיודעת נפלא את החומר אך חסרת ניסיון באופן העברתו. לשם כך צירפתי לתכנית מקבץ של טיפים ורעיונות כיצד להעביר את התכנים בצורה החווייתית והנכונה ביותר. כיום, התכנית נמכרת לשליחות בארץ ישראל ובעולם ומתקבלת בשמחה רבה על ידן. וזוהי השליחות הפרטית שלי".

הדרך הארוכה לחינוך טהור

חגית קרסו מנהלת גני ילדים על טהרת הקודש ברמת אביב.

חינוך על טהרת הקודש מאז ומעולם היה בנפשנו. בשנים האחרונות אנחנו מנהלים את הגנים ברמת אביב בהם מתחנכים הילדים על טהרת הקודש. לא פעם ראיתי כיצד השקעה בחינוך טהור מגיל צעיר משפיעה עד מאוד על נפשו של הילד ומציידת אותו בכלים נפלאים לחיים.

כשבני סיים את גן הילדים עלתה אצלנו השאלה לאן לשלוח אותו. היה חשוב לנו מאוד שהמוסד החינוכי בו ילמד ישים דגש על חינוך על טהרת הקודש. בעודנו מתלבטים מה המוסד הראוי ביותר עבורו, שמענו על 'חדר ליובאוויטש' בכפר חב"ד שם הלימודים הם נטו על טהרת הקודש והתלבטנו האם לשלוח אותו לשם מתוך הבנה שזה עלול להיות קשה – הן מבחינה כלכלית והן מבחינה טכנית דוגמת דרכי הגעה לבית הספר מידי יום וכדומה", מספרת חגית, כתבנו לרבי מה"מ לקבלת ברכה והכוונה. מתשובתו של הרבי היה ברור לנו כי אין כל ספק. זהו המקום הנכון ביותר עבור בננו.

השנה החלה והתוודענו לצוות חינוכי מסור וחדור בנקודה של רבי. משיח. שמחנו לגלות כי בננו נהנה מחברה חסידית ואווירה בית ספרית חמימה. התרגשנו לראות מכל פינה את ההכנה לגאולה. ויותר מהכל, העיד השיח בין הילדים כי כאן חיים אחרת. ככל שחלף הזמן הפכנו אנחנו – הילדים, ההורים, והצוות – לשותפים למטרה להצמיח את בית הספר.

בית הספר שהיה אז בחיתוליו סבל מקשיי צמיחה גדולים. אך למרות התנאים הקשים והמכשולים שבדרך איש לא אמר נואש. עד שהיום ב"ה בית הספר עומד על רגליו ואט אט הופך למעצמה של ממש ללימודי קודש, מעצמה שמושכת תלמידים מכל הסביבה.

לצד הפירות המרשימים ישנם גם קשיים ואתגרים לא פשוטים", משתפת חגית, "אחד הקשיים הגדולים שהתמודדנו איתם היו למעשה דרכי ההגעה לבית הספר. היו שנים בהם כל בוקר מחדש היה עליי למצוא סידור אחר והיו שנים שהוא נסע עם הסעה יקרה מאוד. בשנתיים האחרונות הוא נוסע בכל בוקר ברכבת ומשם צועד רגלית מרחק לא קטן עד לשער בית הספר – משימה לא פשוטה בימי הקיץ הלוהטים או בימים גשומים. כל שנה כמעט שאלתי את הרבי האם להשאיר את הילד בבית הספר או שמא להעביר אותו למוסד לימודים קרוב יותר לבית ובכל שנה מחדש הרבי כתב שעלינו להישאר. אחת התשובות של הרבי הייתה שאל לנו לעזוב את לימודי הקודש ולבזבז את הזמן היקר על לימודי חול. התשובה של הרבי בכל פעם מחדש נתנה לי את הכוחות להמשיך. ואילולא כך סביר להניח שלא הייתי מוצאת בי את הכוחות.

המאמץ נדרש לא רק מאיתנו ההורים, אלא גם ובעיקר מבננו שעושה את הדרך הזו בכל בוקר מחדש ולומד בסביבה רחוקה משאר חברי הקהילה וזה לצד אתגרים נוספים בחיים הבית ספריים.

אני בטוחה שמה שחשוב לרבי זה הלימוד והחינוך הטהור של הילדים. זה אחד החיסונים היום בפני הרוחות המנשבות גם מחוץ לבתים ולצערנו, לעיתים גם בתוכם. חינוך טהור מביא רוח טהורה. כמובן שישנם האתגרים הרגילים אבל האוויר שנושמים הוא אחר…

יש כמה חברות שלי שמסיבות כאלה ואחרות החליטו להוציא את הילדים מהחדר ולהחזירם לבית ספר קרוב לבית והן מעידות שהמעבר הראה בצורה חד משמעית את ההבדל העצום בגישה ובאווירה הבית–ספרית החסידית.

לכן אני רואה את חשיבות החינוך על טהרת הקודש למרות ועל אף כל הקשיים שנערמים בדרך. עלינו לעשות את כל ההשתדלות שלנו על מנת לשמור על ילדינו. אין לנו הבטחה שנצליח אך ככל שההשתדלות גדולה יותר כך גם הכלי לברכה גדול והסיעתא דשמיא גדולה יותר.

בהזדמנות זו נודה לצוות המסור והנהדר של ה'חדר' – ההנהלה והמחנכים, שה' ירחיב להם בגשמיות וברוחניות ויזכו לבנין קבע ומנוחת הנפש לעסוק בחינוך על טהרת הקודש לילדי ישראל.

הכתבה באדיבות מגזין 'עטרת חיה' מוסף 'בית משיח'