״אמא, תראי את השלג שיורד על העיר״ מבשרת בתי היולדת.

הזמן: שבת פרשת שמות בצהריים. המקום: בית היולדות בעבר הנהר השני של ניו-יורק . הפרשה מספרת על שפרה ופועה ואנחנו ממש אחרי לידת תינוק בריא ושלם בחסד ה׳. גם השכנה לחדר, ברוקלינית חסידית שילדה גם היא בן בליל שבת, הייתה נרגשת.

במשך השבת החלפנו מילים ורגשות ובעיקר חווינו ניסים. ככל שהטמפרטורה בחוץ ירדה – בתוך החדר החום והשותפות למזל הטוב עלו. ובין מנחה לערבית, קצת לפני צאת השבת, שיתפה אותנו השכנה לחדר בסיפורה המיוחד.

״רק לפני ארבעה עשר חודשים הייתי פה במחלקה הזאת. נולדה לי תינוקת מתוקה עם  תסמונת דאון. לא זכיתי לצאת איתה הביתה, משום שהטיסו אותנו לקולומביה לניתוח לב. רק אחרי חמישה חודשים חזרתי איתה הביתה, לילדינו הנוספים שקיבלו אותה באהבה ובהתרגשות גדולה. הלבשתי אותה כל כך יפה, חזרנו עם בובה מתוקה הביתה. זה היה אחרי שש שנים שלא ילדתי. הילדים היו בהתרגשות גדולה וחגגו סביבה, אך יומיים בלבד לאחר מכן ליבה של הקטנה נדם. היא לא שרדה את הניתוח.

הכאב היה גדול. וכשגיליתי שאני שוב בהיריון השמחה הייתה מהולה בדאגה. לא סיפרתי דבר לילדיי. גם ככה אני קטנה. רק בתי הבכורה בת השש עשרה יודעת. אני כבר מחכה שתצא השבת כדי לספר להם. בבית לא יודעים כלום".

בצאת השבת בעלה עשה לנו הבדלה והטלפון התחיל לצלצל ללא הרף. שוב ושוב היא חוזרת על סיפור הנס שקרה לה, בשפות שונות. לילדיה באידיש, לגיסותיה בספרדית ולאימה, אחיותיה וחברותיה – באנגלית. לכולם היא מספרת על התינוק החדש הקטן והמושלם ועל הקב״ה הגדול והרם.

מבעד לחלון פתיתי השלג הפכו להיות שלוליות של קרח נוצץ. המשכנו להודות על הנס, להלל ולשבח ולחזור לקרוא את מזמור לתודה בכוונה שלמה.

בפרשת וארא, ה׳ משיב לשאלת משה במילה אחת, המילה שבה פותחת הפרשה: וארא! ללמדנו שגם בחשכת הגלות, עבודת ה' צריכה להיות באופן של ראיית אלוקות. תמיד עלינו לחוש שה' ניצב עלינו ומביט בנו ומעולם לא עזב אותנו. עלינו להתבונן בבריאה הנפלאה המתחדשת בכל יום, מתוך ידיעה ברורה שהעולמות הם הלבושים של ה' שבהם הוא מסתתר. ובמיוחד נשים לב להשגחה הפרטית עלינו בכל עת ובכל שעה.

ויש חשיבות גדולה לעבודת ה' מתוך ראייה, משום שמה שאדם רואה בעיניו הוא אמיתי לגמרי!

בעבודת ה' בשמיעה והבנה בלבד, יש הדרגה – צעד אחר צעד, לעומת זאת כשאדם עובד את ה' באופן של ראיית אלוקות, עבודתו נעשית בזריזות ובעוצמה, אף בזמן חשכת הגלות.

ומאיפה אפשר לשאוב כוחות כדי לעבוד את ה' באופן של ראייה? התשובה בדברי רש"י – "וארא אל האבות". אבותינו זכו לראיית אלוקות, "וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב", ואנו קבלנו אותה ירושה מאבותינו, כך שסתם "וארא" שייך לכל אחת מאיתנו.

עלינו להאיר את הגוף והעולם הגשמי ב"נר מצוה ותורה אור".

נקבל החלטות טובות בהפצת היהדות והפצת המעיינות חוצה,

וממחשבה טובה נעבר למעשה טוב בזריזות ובשמחה!

הכותבת: מירי שניאורסון-מנטורית ברוח יהודית, מייסדת נפלאו"ת.

מרצה מנחה ושליחה בתקשורת  לכניסה לאתר לרכישת הספרים "פרשה באהבה" לחצו כאן    mail: [email protected]   טלפון 054-9292901