שליטה – האחרונה מבין 7 המידות – שונה מהשש שקדמו לה.

זהו מצב קיומי ואין לו גדר של פעולה. אצילות היא ביטוי סביל של כבוד אנושי ואין לו מעצמו מלבד מה שהוא מקבל משש הרגשות האחרים. מנהיגות אמיתית היא אומנות ביטול היש. זוהי השתקפות של רצון שבא מגבוה. מצד שני, מלכות מדגישה וממשת את האופי וההוד של הרוח האנושית. זהו אותו סממן שהופך אותנו לאנושיים.

כאשר האהבה, הבקורתיות, הרחמנות, ההתמדה והענווה מנותבים כהלכה בתוך הנפש באמצעות מידת התקשרות, מתקבלת מידת המלכות. ההתקשרות מטפחת אותנו ומאפשרת לשליטתנו לשגשג.

מלכות היא גם רגש של השתייכות: זו הידיעה שאתה חשוב ומסוגל לשנות, שביכולתך להיות מנהיג מנוסה המסוגל לתרום לעולם.

מלכות נוסכת בך ביטחון עצמאות, וודאות וסמכות. כאשר אם מחזיקה את בנה בחיקה ועיניהם נפגשות, הבן קולט את המסר: "אני רצוי בעולם. קיימת עבודי פינה חמה בה יאהבו אותי תמיד. אין לי ממה לפחד. אני מרגיש בליבי רגש של מלכות"