שלא ברצונינו – תשרי תשפ"א

בלומי לנדא / מגזין עטרת חיה

זה לא נשמע אמיתי, התכנית הגלותית הזו… נשים ובנות רבות משתוקקות לנסוע לרבי, כבכל שנה ושנה. ההתרגשות, הציפייה, ההכנות. האורות, הקדושה, החוויה המסעירה. ההתקשרות שמתעצמת, כמו בפלנטה אחרת. זר לא יבין…

והשנה מה? מהיכן נשאב חיות לכל השנה???

חייא מניין?!

פניתי לרבנית יפה קדוש יו"ר ארגון 'אחות התמימים', על מנת לקבל גישה נכונה לנושא המורכב הזה:

"המציאות שנוצרה איננה מציאות הגיונית", פותחת הרבנית יפה קדוש בקול החלטי, "אין אף אחד שאנו יכולים לשים עליו את האצבע ולומר, שהוא חולל את המצב הנורא הזה. ברור שהכל שמיימי. בני האדם איבדו שליטה ואינם יודעים כיצד לפעול. ההנחיות מלמעלה משתנות כל הזמן. הכל בעצם השתנה. לא רק 'תשרי'.

"ישנו מושג תורני הנקרא 'חמירא סכנתא מאיסורא' – כשישנה סכנה, זה יותר חמור מאשר איסור. כאשר נמצאים במציאות שמלווה בסכנה, אנחנו מחויבים למלא את הוראות הרבנים. רק בנות שחלו ויש להן דרך להוכיח זאת, תוכלנה לנסוע. צריך לקחת בחשבון שלא יהיה איפה להתארח בשכונה, לסעודות שבת וחג או ללינה. לצערנו הרב, האסונות היו רבים בשכונה. קראון הייטס חטפה את אחת המכות הכי קשות, מבחינת מספר האנשים שנפגעו, ביחס לאוכלוסייה. זה גרם בהלה וטלטלה גדולה. אנשי השכונה מתחננים שלא יגיעו אורחים שאינם מחוסנים לנגיף. אם בת תצטרך בידוד, או חלילה תדבק ותחלה, מי יטפל בה שם? הרי הרמה של החולי בארה"ב היא מהגבוהות בעולם ומי מבטיח שלא תהיה הדבקה?!

"לכל דבר, זמן ועת. הנקודה כעת היא לשים לב, האם אני עושה רק מה שאני רוצה, משתוקקת וחולמת, או מה שכרגע נדרש, בקבלת עול. אותו רבי שהזמין אותנו בכל שנה ואמר שמי שנשאר בבית, נשאר ב'חור' שלו, אותו רבי רוצה כעת שלא נסכן בשום צורה אף אחד בעולם. דמיינו סיטואציה של אמא לילדים צעירים, שמרוב תשוקתה לנוסע לרבי, היא משאירה שלשה ילדים בלי סידור מתאים. הרי יש כאן עיוות חשיבתי. אותו רבי שרצה שתבואי בתור בחורה, אותו רבי רוצה אותך עכשיו אמא לילדים שלך. או לדוגמא, בחורה שהקפידה להתפלל שלוש תפילות ביום, לעולם לא פספסה חת"ת או תהלים בשבת מברכים, אך כרגע היא נשואה ב"ה ואחרי לידה בשעה טובה. יש לה עוד תינוק או שניים, היא לא משתלטת ולא מספיקה כבעבר. אזי אותו הקב"ה שרצה שהיא תתפלל, אותו הקב"ה ממש, רוצה אותה עכשיו אחראית על הילדים שלה, רוצה שהיא עכשיו תחליף להם חיתול, או תיתן להם אוכל. זה התהלים שלה בשבת מברכים! כמובן שמותר ואף צריך להתגעגע למה שיכלה לעשות בתור בחורה. אך יום יבוא, הילדים יגדלו והיא שוב תגיע לזה, בשמחה ובטוב לבב. כן הוא הדבר לגבי תשרי הקרוב".

נניח שבת הבינה שהיות שהיא לא חלתה ואין לה נוגדנים, היא נשארת בבית… אבל מה היא עושה כאן כל החודש, איך היא מעבירה את ה'תשרי'?

"בשביל זה אנחנו כאן. לפני כמה וכמה חודשים, כשהבנו שהמצב לא הולך להשתנות, שינינו אנחנו ראש ונרתמנו ליצור חוויה ייחודית שלא הייתה כמותה, של 'תשרי' כאן בארץ ישראל. בעקבות הקמפיין האדיר, כשראינו שה' נתן לנו ברכה, החלטנו להקצות לכך משאבים רבים, עלויות אדירות, הרבה יותר מכל תשרי אחר שהיה אי פעם. תמיד כשבנות נסעו לרבי, הן הבינו שצריך לשלם על התוכנית. אבל בארץ ישראל, בנות לא מבינות את העלויות של הערכות המשגעות שהן תקבלנה לבית, המשלוחים, ההפקה של התכנית, הצוות, הרבנים ועוד.

"אנחנו עושים כל השתדלות על מנת לדמות את תשרי, כאן בארץ ישראל. הרבנים המוכרים שבכל שנה מוסרים שיעורים ב-770 ומתוועדים, ייקחו חלק בתכנית. הרב ווגנר, הרב גרליק, הרב ווילשאנסקי, ועוד. לא הכל אפשר לגלות… כל הרבנים נחלצו לעזור ולהשתתף. כולם מבינים את צורך השעה הגדול. הרבנים האלו יתנו כח ומענה לבנות, מול תחושת ההפסד וההחמצה ומול הריקנות והתסכול, שבת הנוסעת בכל שנה, עלולה לחוות.

"אנו נפעל במהלך החודש כולו. בימים שבתי הספר יפעלו, אנו נגבה בשעות הערב ובימי החופש נשקיע בתכנית לאורך כל היום. מדהים לראות איך בתי הספר מבינים את החשיבות ומשתפים פעולה. בכל שנה אנחנו ממלאים עבורם משבצת משמעותית, כאשר כל בית ספר שולח לתשרי קבוצת בנות גדולה ואנו באחו"ת כבר עושים את כל השאר. אך הפעם זו משבצת דרמטית וקריטית עבור הבנות.

"אורגינל זה אורגינל, ו'תשרי אצל הרבי' זה 'תשרי אצל הרבי'. אנחנו לא יכולים להבטיח שנעשה כאן את 770, אבל אנחנו כן יכולים לדמות ולתת חוויות משותפות ועוצמתיות כמו שם. אנחנו כאן נעשה את המקסימום, והמקסימום שלנו הוא רציני. מאחורינו בלי סוף אסיפות ועשרות בנות רציניות שעובדות כבר חודשים על הפקת התכניות. אנחנו יכולים להבטיח לבנות שנשארות בארץ ישראל, שבתנאים הקיימים מצפה להן חוויה מטלטלת. במציאות שנוצרה מצפה להן 'אקסטרים' בעז"ה. הרבי מוביל את כל המהלך הזה ואנו מתפללים ובטוחים שבכל רגע נתון, נזכה לקבל את פני משיח ואז באמת יהיה תשרי בירושלים הבנויה".

חשיפת התכנית

ומה בפועל הולך להיות בתשרי הזה? פניתי לגב' מושקי מעל, מנהלת הפעילות בארגון 'אחות התמימים' ויצאתי מופתעת ומחוזקת:

"כבר מפסח היה ברור שהולך להיות משהו שונה", מספרת מושקי, "אבל בתחילה דחינו את ההתעסקות עם זה. המחשבה על כך שלא יהיה 'תשרי אצל הרבי' הייתה מזעזעת מידי בשביל לשאת אותה, ומצד שני ההרגשה שאוטוטו הרבי מתגלה הייתה מאוד חזקה. בעוד שבשנים רגילות מתארגנים לתשרי מחודש אדר, השנה דחינו את כל הדיונים לראש חודש אב. בשלב הזה לא היה מנוס – הבנו שהרבי רוצה שנתמודד עם המצב ונעשה את השליחות שלנו הכי טוב במציאות הנתונה.

"כל הצוות התגייס, וברוך ה' מדובר בבחורות מדהימות, עם רעיונות בלי סוף, המון כשרון ובעיקר התמסרות אמיתית לרבי. הולכת להיות תכנית מלאה של 'מאך דא 770'. סדר יום מלא, שיעורים והתוועדויות במערכת המקוונת. כמובן יהיה גם את הדינר – האירוע המרכזי. כל בת שתירשם, תקבל הביתה ערכה מושקעת במיוחד, שתלווה אותה במקביל לתכנית המקוונת. בערכה, בנוסף ל'גימיקים' ולהגשה החדשנית, יהיו קבצי הלימוד של תשרי, כולל המבצע הידוע והאהוב של 'חבל על הזמן'. בין היתר, תהיה גישה לצפייה בשידור חי מ-770, קטעי וידיאו מהנהגות הרבי הקשורות לחג הסמוך, משימות, ניקוד אישי וניקוד קבוצתי. אחד השיאים יהיה קמפיין המונים כללי, פתוח לכלל נשי ובנות חב"ד, לסיום ה'דבר – מלכות' בכל שעה עגולה במשך יממה. כל אחת תוכל להיכנס לאתר, לבחור שעה ביום ושיחה אותה היא רוצה ללמוד. יחד ייווצר סיום עצמתי של כל ה'דבר – מלכות'. בנוסף יהיו גם כמה מפגשים פיזיים במהלך החודש, כל קבוצה עם המדריכה שלה, בכפוף להנחיות כמובן.

"חשוב להדגיש שכל זה הוא לא 'תשרי' של בדיעבד. כשהרבי מדבר על כך שהגאולה כבר החלה ואנחנו בעיצומו של התהליך – ברור שאין דרך אחורה, אין נסיגות. ה'תשרי' הזה הוא בארץ ישראל כי הוא הולך להיות בבית המקדש, אין אפשרות אחרת.

"בקשר ל'שמחת בית השואבה', הרבי מביא את הביטוי 'קלקלתן זו תקנתן'. כלומר דווקא הגבלות הגלות מביאות לעלייה ולצמיחה מכיוונים אחרים. השנה בעזרת ה' ארגון 'אחו"ת' עומד לפרוץ את כל ההגבלות בנוגע לכמות המשתתפות. האמת היא, שבהתחלה הייתה התלבטות כמה ערכות להזמין. מכיוון שמדובר במשהו חדש, לא ידענו לאמוד כמויות. מכיוון שכל ערכה כרוכה בהמון עלויות לא רצינו לקחת סיכונים, אך רגע לפני שסגרנו את ההזמנה הייתה תפנית בהתרחשות – באמצעות תשובה מדהימה מהרבי מה"מ. היה זה לאחר ששתיים מהמארגנות שוחחו על כך שצריך לעשות משהו מיוחד, משהו מעבר לתכנית הרגילה כבכל שנה, כדי להביא את ההתגלות בפועל. מיד לאחר מכן, אחת מהן כתבה לרבי ובמכתב (כרך ט', אגרת ב'תתכד) הופיעה הפסקה הבאה: 'וכשישערו בעצמם אשר בדורנו זה יש בידם לעשות שלש מאות אלף בני ישראל לחסידי הבעש"ט ורבנו הזקן, הרי בלי ספק שיתוסף להם לא רק בחשק ובהתאמצות, אלא גם בנביעת שכלים ואופנים איך להביא את זה מהכח אל הפועל…'.

"אחרי מכתב כזה, הבנו שאנחנו הולכים להתעלות על עצמנו לגמרי, ובעזרת ה' השנה אלפי אחיות יהיו אצל הרבי.

"במקביל לכל ההתארגנות ל'תשרי' בארץ ישראל, היה ברור לנו שבאיזו שהיא צורה, צריכה להיות נוכחות של 'אחו"ת' ב-770. ה'בן הנאמן' מהמשל הידוע לא מתפעל מהעולם ומההעלם, הוא לא מוותר וממשיך ומחפש את אביו באותם מקומות בהם היה רגיל להיות. ואכן ראינו עם הזמן שמצד החוק אין מניעה – לא בארץ ישראל ולא בארצות הברית. הרבנים בשכונה פרסמו את ההנחיות על פיהם בת שחלתה בקורונה, ביכולתה להגיע וארגון 'הכנסת אורחים' הודיע שיפעל גם השנה. פנינו לרב יוסף חיים גינזבורג וקיבלנו הנחיה ברורה: בת שיכולה לנסוע על פי הוראות הרבנים, צריכה ומחויבת לנסוע אף יותר מתמיד, כדי לייצג שם את כולנו ולשאוב את החיות בשבילנו. בעקבות כך מתארגנת קבוצה מצומצמת שתכלול דירה וליווי של מדריכות, עבור בנות שיציגו אישור רפואי בלבד".

מושקי, מה בכל זאת אומרים לבנות שמשתוקקות לטוס אך אינן עומדות בכללים?

"באמת אי אפשר להסביר את הגלות. אבל אם מנסים להבין ולנחש את הכוונה העליונה, אז יש דבר אחד שהוא כביכול יותר חשוב מ'תשרי אצל הרבי' וזה 'תשרי בשליחות'… יש אינספור סיפורים על שלוחים שהרבי דרש מהם לא לנטוש את השליחות בחודש החגים. אולי בתשרי הזה הרבי רוצה את כולנו שליחות. עם הקו הזה הוספנו מבצע מרכזי בתכנית של תשרי, של חלוקת נש"ק עם פרסום משיח.

"יש עוד תובנה שיכולה אולי לתת לנו כח. התרגלנו כל כך למציאות של 'תשרי' עם כיסא אדום וסטנדר, עם 'שמחת בית השואבה', התוועדויות והמון חוויות קדושות. ולפעמים אולי שכחנו שהעיקר חסר מן הספר, שאלו חוויות של גלות, שבלי לראות את הרבי 'כל זה איננו שווה לי'… כשנשארים עכשיו בארץ ישראל, המטרה היא לא להתגעגע ל'תשרי' של שנה שעברה, אלא לדרוש את ההתגלות, את הגאולה האמתית והשלימה.

"בתקופת ההתפרצות בשכונה הייתי שם עם כל המשפחה. ביום שבו הגענו 770 נסגר. התפילות התקיימו על השדרה, במרחב הפתוח, ובימים הראשונים היה אפשר לעלות לפלאז'ה ולהשתתף משם. כעבור כמה ימים, חסמו את כל הפלאז'ה עם גדרות על גבי גדרות. יום אחד מצאתי את עצמי צועדת עם הילדה על קינגסטון ומתפללת בליבי שאוכל לעלות לפלאז'ה. פתאום תפסתי את עצמי – 'זהו, זו השאיפה?! לזה אני מייחלת?!'… הרגשתי שהמציאות הזו באה לנער אותנו, להזכיר לנו לא להסתפק בפירורים של גילויים, אלא לדרוש את גילוי העצם – 'תשרי' בגאולה האמתית והשלימה עם הרבי שליט"א מלך המשיח בגלוי".