דבורה לאה אמיר, מגזין עטרת חיה

כרמי אור: אם לחמישה בנים, נשואה לבועז וגרה בירושלים. מחברת הספר "לא חייבת כלום לאף אחד" – מדריך פרקטי לניהול כלכלי בעולם משתנה. יועצת כלכלית ומנהלת מיזמים להשכלה פיננסית. מייסדת ובעלים של "בוטיק כלכלי" ו"זוגיתא". מלווה זוגות צעירים ומשפחות מאז 2007 למניינם. בעלת ניסיון מצטבר בניהול וליווי של מאות לקוחות פרטיים ומוסדיים. חברה בוועדה המייעצת לבנק ישראל.

יוכבד לורנץ: נשואה ואם לשלוש בנות מתוקות. עובדת קרוב לשתים–עשרה שנים בתחום הכספים, בחמש השנים האחרונות ב"קוקה קולה", כיום בתפקיד רכזת חשבות בחברה. סטודנטית לכלכלה וניהול, מתנדבת ב"פעמונים" – בליווי משפחות בבניית תקציב משפחתי והתנהלות כלכלית נכונה.

אליס אהרוני: נשואה ואם לשלושה, גרה ברבבה שבשומרון. מעל עשור מאמנת ויועצת כלכלית בכירה, מקימת "המרכז להגשמה כלכלית". מלווה בתהליכים משני חיים, משני תודעה והתנהלות, אשר מביאים להצלחה כלכלית.

איך נתארגן לחג מבחינה כלכלית?

כרמי: "פסח תמיד מכניס אותנו לאיזה טירוף כביכול. זה מתחיל ב'איפה נהיה בליל הסדר?', ממשיך בניקיונות וקניות ונגמר בעומס ועייפות. לפני כמה שנים גיליתי שאפשר גם אחרת והקורונה חידדה מאוד את התובנה והפרקטיקה של ה'אחרת' הזה.

"קודם כל, אני מתיישבת ונושמת. אחר כך, אני לוקחת מחברת ועט ומתחילה לכתוב מה אני רוצה שיהיה. בשלב הבא, אני יושבת עם האיש שלצידי וחושבים יחד מה מתאים. השלב השלישי הוא, שיחה משפחתית עם הילדים כדי לשמוע מה הכי מתאים להם. אחרי ששוחחנו על הרצונות של כולם, מתחילים להכין תוכנית. המשימות מתחלקות בין כולם ויש רשימות מסודרות של מה חשוב, מה דחוף ומה ממש לא משנה אם יתקיים עד פסח – סדרי עדיפויות מסדרים לכולם את הראש!

"מבחינה כלכלית תמיד טענתי שפסח לא חייב להיות כל־כך יקר כמו שעושים ממנו. כלים מסוימים אפשר להכשיר (הסגר בשנה שעברה לא אפשר לנו לנסוע להורים להביא את ארגז כלי הפסח שלנו שמאופסן שם והסתדרנו ממש בטוב עם סיר גדול, מים רותחים ומינימום עבודה להכשיר את מעט הכלים שבאמת צריך).

"בגדים יש מספיק לכולם ואין שום צורך אמיתי לקנות דווקא לפני החג כשהמחירים גבוהים והתורים ארוכים. אם אני מספיקה, אני פשוט קונה בסוף־עונה של החורף כמה פריטים יעילים במחירים הגיוניים, שומרת בארון ומחלקת לכולם בערב החג. אם לא הספקתי, לא נורא.

"הלבשת הבית – כיף לחדש מפה לשולחן החג, מצעים נעימים או כריות לספה בתוך החגיגיות של החג – כשהבית מבריק, אבל האם זה באמת משמעותי? שאלה טובה. כל משפחה תעדכן את סדרי העדיפויות שלה לפי התשובה האישית על השאלה הזו. רק תזכרו שכל עולם הפרסום 'דוחף' לכם מסרים שזה הזמן להתחדש ויש מבצעים מצויינים- תהיו חזקים וקבלו החלטות שמתאימות לכם לתקציב ולערכים ואל תפעלו בהתאם למוסכמות חברתיות או הרגלים ישנים של הסביבה ושלכם. תחליטו כל שנה מחדש מה מתאים לכם בדיוק.

"מתנות – גיליתי שלא משנה כמה אני שוברת את הראש מה לקנות לאמא שלי לחג, זה תמיד יהיה משהו מיותר ולכן בשנים האחרונות אנחנו (האחים) שולחים פרחים או מביאים מוצרים מתכלים ופרקטיים, כמו שמן זית ואגוזים או סבון טבעי (לא מפונפן אבל מפנק), כנ"ל לחמותי. לגבי הפתעות לליל הסדר עצמו (משחקים קטנים שיעשו אווירה ומתנת אפיקומן) אני כל שנה מקדישה סכום פעוט וסמלי כדי שיהיה שמח, אבל זה לא משהו שאם לא יהיה תקציב אתעקש עליו. אז גם הסעיף של המתנות לא יוצא יקר או טרחני.

"קניות ב'סופר' – על פניו הסעיף הזה באמת יותר יקר משאר ימות השנה אבל זה בעיקר כי אנחנו קונים יותר ולא כי הקיבה שלנו נהיית יותר גדולה! הרבה פעמים יש רכישה מרוכזת שמספיקה לחודשים ארוכים – למשל, אני קונה את כל התבלינים מחדש בתקופת פסח, זה לא זול אבל מספיק לפחות לחצי שנה קדימה. גם חומרי ניקוי ויין אנחנו רוכשים במרוכז סביב פסח, פשוט כי יש מבצעים מעולים וגם אספקה זו נשארת לנו לחודשים ארוכים קדימה כך שזו לא באמת הוצאה על פסח. אם מתכננים את זה נכון מגיעים לפסח עם יתרה חיובית שתספיק לכל זה. איך? פשוט מתכננים קדימה מראש. אצלנו בבית קונים פחות מזון מפורים עד פסח פשוט כי צריך לסיים את כל מה שיש במזווה ובמקפיא. מבשלים ממה שיש בבית עד שהכל נגמר. זה בערך הפער שיש בקניות לחג וכך העודף מתאים לרכישת יותר מזון לפסח.

טיפים חשובים:

אם אתם מזמינים מזון באינטרנט – קחו לפחות שבוע לבלת"מים (ראשי–תיבות: בלתי מתוכנן). תעשו את ההזמנה לשבוע לפני פסח כדי לא להיתקע עם חוסרים ותקלות בערב החג. כדאי להכין מראש רשימת קניות לפסח ולהיצמד אליה עד כמה שאפשר. מצות אל תגזימו, ברוב הבתים לא נוגעים בשאריות אחרי פסח, אבל תמיד תוכלו למצוא עודפים אצל השכנים אם ייגמר באמצע החג.

כלים – שווה להוציא מראש את כלי הפסח ולבדוק מה חסר. אם מצאתם חוסרים בכלים במהלך פסח, שימו פתק לשנה הבאה כדי שתדעו מה לקנות.

תשקיעו בלקחת עזרה אם אתם מרגישים צורך, זה שווה יותר מכל מתנה או חפץ שתקנו.

תכינו תפריטים לפני החג, תאווררו מתכונים מראש ותייצרו את הרשימה לפי המתכונים. זה מאוד מקל על החיים.

תזכרו שפסח זה רק שבוע! ואם חסר משהו, תהיו שבעים ממשהו אחר. כל עוד יש מצרכי בסיס, הכל בסדר. תהנו…"

יוכבד: "לפני שיוצאים לקניות של מוצרי מזון לפסח (ותמיד), נערוך רשימה מסודרת של מה באמת צריך ונקנה מה שאנחנו צריכים, ולא מה שרוצים למכור לנו… אחרי שיש לנו רשימה מגובשת ביד, נעשה סקר שוק איפה הסל האישי (my supermarket) שלנו יצא משתלם ביותר (כולל הוצאות נלוות של משלוח או לחילופין: דלק, חנייה וכו') בנוסף – חשוב לפקוח עין על מבצעים, או להצטרף למכירות קהילתיות המתקיימות בימים אלה.

"גם בנושא הביגוד – לפני שנצא לקניות, נשב עם עצמנו ונראה מה הצרכים האמיתיים שלנו. טיפ שלי – תעשו קודם סדר בארונות הבגדים, תמצאו שם בגדים שלא זכרתם… אחרי שנדע מה באמת נצרך, נחשב מה התקציב אותו אנו יכולים להוציא על ביגוד וגם כאן נבצע סקר שוק איפה נקבל את המוצר המשתלם ביותר עבורנו ונלך לחנויות שמתאימות לתקציב שלנו. לא נתפתה לקנות בגד יקר יותר ממה שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו.

בימים אלה יש ברוב החנויות מבצעים לרגל החזרה לשגרה, נצלו הזדמנויות! בנושא המבצעים חשוב לי להדגיש – במבצעים, אנו לא חוסכים כסף, אלא בפועל מוציאים פחות… זה שינוי סמנטי קטן אבל צורת החשיבה הזאת תמנע מאיתנו לקנות דברים שאנו לא צריכים רק כי הם במבצע.

"ממליצה לכל אחת ואחד להיכנס לאתר של 'פעמונים' – שם יש מחשבוני עזר לחישוב ההוצאות וההכנסות, כתבות ודפי מידע הכוללים טיפים נוספים בכל תחום.

לסיכום, שמירה על הסדר ואיזון התקציב ייתנו רוגע וסדר גם אחרי שיעבור 'ליל הסדר'.

הטיפ האישי שלי: 'סוף מעשה במחשבה תחילה' נחשוב כבר עכשיו על החג הבא והחורף הבא… ננצל כעת מבצעי סוף־עונה של החורף ונחסוך הרבה בפתיחת החורף הבא".

אליס: "אני ממליצה להיערך מראש לשתי תקופות החגים העיקריות בשנה: פסח וחגי תשרי. כדאי להעריך מהו הסכום הנדרש לקניות אוכל ומוצרי צריכה לטובת החגים האלה – בנוסף לקנייה השוטפת – נניח שהבנו שהסכום הנדרש הוא 2,400₪, כדאי לפתוח פיקדון נזיל בבנק (פק״מ/פר״י וכדומה) ולהעביר אליו מידי חודש 200₪. כשמגיע פסח (או חגי תשרי), יש לנו מראש את התוספת הנדרשת ואיננו מרגישים שההוצאות גדלות או שהן מעבר ליכולתנו. אם עדיין לא נערכתם לחג הקרוב, אני ממליצה כבר מעכשיו בקניות השבועיות הקרובות, להחליף את מוצר החמץ שקונים בדרך–כלל (פסטה, קטניות וכדומה) במוצרים כשרים (יין, מצות) – הכוונה היא מידי קנייה לקנות מעט מוצרים כשרים במקום מוצרים שקונים בשגרה וכך להימנע מקנייה אחת גדולה לפני החג".

העצה שלי להתנהלות חכמה ומושכלת

יוכבד: "כשאנחנו מלווים משפחה, הדבר הראשון שאנחנו עושים זה שיקוף – רושמים את כל ההוצאות וההכנסות לפי קטגוריות – כדי להבין את המצב הכלכלי האמיתי שלנו קודם כל, ועל פי זה בונים תוכנית עבודה כלכלית־פרטנית. חשוב להסתכל על הכנסות/הוצאות של כמה חודשים אחורה ולחשב ממוצע – כך נוכל לקחת בחשבון הוצאות/הכנסות משתנות שאיננו פוגשים כל חודש (ביגוד, מוצרי חשמל, חופשות, בונוסים בעבודה, אירועים, חגים וכדו')

"מה שמסתבר זה שיש להרבה מאד מהאנשים חוסר מודעות למצבם הכלכלי האמיתי, זה לא משנה אם משק בית מכניס משכורת של 20 אלף או של שבעת אלפים ₪, הידיעה – היא 70% מהפתרון! מבחינתי, השיקוף הוא כלי בסיסי למשק בית ו'עושה' את רוב העבודה – כשאנחנו רושמים את כל ההוצאות שלנו והן ניצבות לנו מול העיניים נראה איפה יש אפשרות לצמצם בהן; מתגלים הרבה פעמים תשלומים מיותרים, כפולים או תשלומים מנופחים לדוגמא: חבילות מבצע בחברת התקשורת/הביטוח שלא שמנו לב שהגיעו לסיומן (פרוטה לפרוטה מצטרפת לאלפי שקלים בשנה).

"בנוסף, הידיעה מגדילה את תחושת השליטה על מצבנו – כשיודעים כמה כסף נכנס וכמה כסף יוצא באופן קבוע, יודעים כמה נותר לחסוך, או לחילופין כמה גירעון חודשי מצטבר ותופח כל חודש – מה שמכריח לחסוך בהוצאות פחות הכרחיות, או לעשות חושבים לגבי אפשרויות עבודה נוספות/חלופיות.

"באופן כללי, התקציב מתחלק לשניים – בין הוצאות שוטפות וקבועות, להוצאות חריגות (בשיקוף נכון ניתן לדעת ממוצע הוצאות קבועות). את ההוצאות הקבועות נשאף תמיד לשלם ללא תשלומים דחויים, מה שיבטיח לא לצבור חובות לאורך זמן. בנוסף, תמיד נשאיר עוד סכום קבוע שמיועד לבלת"מים – 5% מההכנסה ועד לצבירה של 3 משכורות.

"נקודה שחשוב לי להדגיש היא שלשלם במספר תשלומים, זה בדיוק כמו לקחת הלוואה! אם לא צריכים, לא לוקחים. לכן, חלוקה לתשלומים לא נכון לעשות לעולם בהוצאות שוטפות. למעט תשלומים עבור מכון כושר/ארנונה/חינוך וכדו' שאלו הוצאות עבור כל חודש בחודשו, אותם אין שום מניעה לבצע בתשלומים עוקבים.

"החגים וחילופי העונות עם ההוצאות הרבות הם אמנם לא 'הוצאות שוטפות' אבל הן לגמרי צפויות וקבועות… לכן, בהיערכות נכונה מראש נוכל לעבור אותם בקלות רבה יותר, ההיערכות הראשונית היא שניקח את ההוצאות האלו בחישוב התקציב החודשי ובכל חודש נחסוך סכום מוגדר וקבוע כך שנגיע לחגים עם כסף מזומן ולא נתמודד עם תשלומים שיאכלו אותנו חודשים רבים אחרי פסח… (והחכם עיניו בראשו – מומלץ להתחיל לחסוך כבר לחג הבא).

טיפ למתקדמים – אם חוסכים כסף למטרה מסוימת (ביגוד/חג/חופשה),לא נשמור אותו בעובר–ושב. יש לפתוח פק"מ או אפילו למשוך ולשים במעטפת חסכון".

אליס: "הניסיון מראה, שככל שנכנסים יותר פעמים ל'סופר', התקציב שהוצאנו עליו בסוף החודש גדול יותר. מכירים את זה שנכנסתם לקנות רק חלב ועוד משהו ויצאתם עם קנייה של מעל 120₪? (כי בדרך נזכרתם בעוד משהו)… לכן, ההמלצה שלי היא לערוך קנייה שבועית, ועוד השלמה אחת (ידועה מראש, עם תקציב בהתאם) לשבת. משפחות שעברו לקנות בצורה הזו מדווחות על חסכון של בין 800 ל–1000₪ בחודש, רק על קניות 'סופר'.

"כדאי שנדע: התנהלות כלכלית נכונה מתחילה במודעות, בלקיחת אחריות וממשיכה בסדרי עדיפויות ותכנון נכונים. החכמה היא לנהל את עצמנו בתוך התקציב!".

חג כשר ושמח גם בפן הכספי!

*

המרכז להגשמה כלכלית (אליס): 1800-558557