ואו אני משוגעת על אפיה, שחה לי חברה… עד כדי כך שההנאה הכי גדולה שלי היא לשבת ולקרוא חוברת מתכונים!!
באמת?! תמהתי, אני לא יכולה להסתכל על מתכונים… לעומת זאת בספרי פסיכולוגיה אני יכולה לקרוא רבות…

כל אחד ו'ההובי' שלו… ואם אתה אוהב ומתחבר למשהו, אוטומטית יקרו שני דברים; תהיה במומחיות שלך איזה טאצ' אישי שלך – משהו מיוחד שרק שלך שאת המצאת, כי אין סיכוי שתחקי משהי אחרת בדיוק אותו דבר אם את באמת מתחברת לדבר .
ודבר שני את תלמדי על הדבר ותעסקי בו בשיא החשק והתענוג!!!

בפרשת נשוא הרבי מדבר השבוע על לחדש חידושים בתורה!
רגע, חידושים בתורה זה לא בשביל קובץ הערות של בחורים, או בשביל אנשים שמתייגעים בתורה יומם וליל ופותחים כמה ספרים כדי לכתוב חידוש גאוני בלימוד?!

אז זהו, שאם אני באמת מתחברת לתורה וקולטת שהתורה היא ש-ל-י , בדיוק כמו ה'הובי' שלי,
אוטומטית קורים לי שני דברים ; אני לומדת מתוך חשק והתענוג, ו.. מחדשת חידושים בתורה!

מזתומרת?
נופל לי 'האסימון' בקשר לתורה – למשל מה הקשר בין התורה לחיים שלי הפרטיים בכל מיני נושאים… נופלות לי תובנות איך החיים שלי יהיו יותר מחוברים לתורה ומצוות,
אני מרגישה ומתחברת לאיזה מצוה שאני עושה בצורה עמוקה יותר ופנימית יותר… אני מצליחה להכניס בחיים שלי בצורה יצירתית משלי ,יותר רוגע, שמחה ,וביטחון בהשם…

וכל זה קורה כשאני קולטת ומפנימה שהתורה היא שלי בדיוק כמו של איזה רב גדול!!
בדיוק כמו שבפרשת נשוא כאשר ספרו ומנו את בני ישראל , בספירה לא היה הבדל בין הקטן שבקטנים לבין הגדול שבגדולים,
כך אין הבדל ביכולת שלי לחדש חידושים בתורה – ולעשות את התורה לחלק ממני, לשלי, ל'הובי' של חיי, ביני לבין הגדול שבגדולים !

ועל ידי החידושים הפרטיים שלנו, בתורה,
אנו זוכים וגורמים לחידוש הכי גדול – חידוש שאין אחריו שום דבר שאינו גלוי – "תורה חדשה מאיתי תצא" – תורתו של משיח!