נפלאות בפרשת פינחס/מירי שניאורסון

נאוה היא אישה מנהיגה יהודייה שדרכה למנהיגות זרועה באומנות. כישרון הציור שלה סולל לה את השביל לליבם של חבריה מהקיבוץ. ״פעם אחת ציירתי את התמונה של הרבי וחברותיי נשארו פעורות פה, ראו ונפעמו", היא מספרת. "אבל זה לא הלך חלק", מנפנפת נאוה בציוריה כמשל לדרך הסבוכה שלה, ומשחזרת בדייקנות של אומן את הקשיים שהערימו נשות החוג מהקיבוצים בית השיטה, תל יוסף וחמדיה ומזדעקת ״הן לא רצו לקבל אותי!״

״רציתי ללמוד ציור והגעתי בדיוק כפי שאני, עם החצאית והפאה. כל הקבוצה יצאה החוצה ועמדה ואמרה 'את לא מתאימה'. ממש עשו שם סקנדל וניסו להעיף אותי משם״. נאוה לא ויתרה, והמשיכה להגיע בכל זאת. "אחרי תקופה והנה הן מנשקות אותי ומחבקות אותי, כנראה משהו בציור שלי עורר משהו אצלם", אך זה לא הכול, והיא ממשיכה: "הייתה מישהי מאחד הקיבוצים שהייתה ממש אנטי לכל דבר שבדת. יום אחד היא חלתה ופנתה אליי ואמרה 'תבקשי מהבן שלך רב היישוב שיתפלל עלי יום-יום לרפואתי' ואפילו נתנה מעות לצדקה. לבסוף, כשמצבה היה בכי רע היא ביקשה במפגיע שלא יעשו לה לוויה עם מוזיקה אלא שיאמרו עליה קדיש. היא הייתה צדיקה, ממש עשתה דברים בסתר. בדיעבד נודע שהיא מצאצאי אדמו"ר הזקן. חברותיה הוסיפו והגיעו אליי הביתה לחוג וסיפרו עליה ואמרו שהן נמשכות אחריה לסיפורי התורה ואפילו יודעות את האירועים של חב"ד".

בפרשת פינחס מלמדות אותנו בנות צלפחד מהי מנהיגות נשית יהודית. התביעה שלהן היא גם התביעה של נשות ישראל אל הגאולה. כיצד? הרי אנחנו גרות ממש כאן בארץ ישראל? בנות צלפחד מבקשות לקחת חלק בנחלת ישראל, היות שאין יורש לאביהן שנפטר והן עצמך לא נחשבות יורשות. הן מגישות שאלה למשה, שמעביר אותה להקב"ה. ואכן קיים היגיון וצורך בעניינן ומשה מורה על תקדים זכויות ירושה לבנות.

בנות צלפחד הגיעו לדרגה כזו שהקב"ה בכבודו ובעצמו "הודה לדבריהן" ככתוב במפרשים, ובקשתן, שנבעה ממקום טהור ואמיתי – הפכה לחוק הלכתי המחייב לאורך הדורות. יש כאן מהפכנות מחשבתית, התורה לא מגיעה רק כ"הנחתה" מלמעלה, אלא פעמים היא דומה ל"קובץ פתוח" שמאפשר, בכלים הנכונים ורק דרך האנשים שנבחרו לכך, לקיים דיון וליצור דינמיות בהלכה. אך מעבר לכך אפשר לראות כאן את הכוח שיש לאישה להשפיע על הסיטואציה ולשנות אותה מקצה אל קצה.

על ימות המשיח נאמר כי בהם: "נקבה תסובב גבר", כלומר היא תהיה הכוח המניע והציר המרכזי להנעה ודחיפת דברים ושינוי פני המציאות. אנחנו יודעים שזה כך, אם אישה רוצה משהו – זה יקרה. ואם נתבונן רגע במציאות שלנו – הרי שזה כבר קורה! משמע שאנחנו בעיצומו של תהליך גאולתי. השאלה היא לאן לוקחים את הכוח הזה. כל אדם אחראי להפוך את המציאות שלנו לטובה יותר.

לנשים בדור הזה יש תפקיד מרכזי ועיקרי בדיוק כמו בנות צלפחד שלא ויתרו והקב"ה נענה להן. לכן אסור לנו לנוח ולחשוב שכשמשיח יבוא נתחיל לפעול, אלא עכשיו זה קריטי להכין את השטח. כל אחת צריכה לדאוג שהמקום הפרטי שלה יהיה מוכן לגאולה, ולכן חשוב מאוד להתכונן ולהכין ולתקן את לבושי הנפש בכל הרבדים: מחשבה, דיבור ומעשה. ויחד, מתוך שמחה ואחדות ובהכנה מתאימה, נוכל להביא לימות המשיח. בגאולה הקרובה לבוא – הוא עצמו גורם שהקב"ה ימהר לגאול אותנו, בגאולה האמיתית.

הכותבת: מירי שניאורסון-מנטורית ברוח יהודית, נשיאת נפלאו"ת.

מרצה מנחה ושליחה בתקשורת  לכניסה לאתר לרכישת הספרים "פרשה באהבה" לחצו כאן    mail: [email protected]   טלפון 054-9292901