אתגרי דורנו לצמיחה רוחנית

"משיחי" אלו ילדינו אז מהי הסיבה המרכזית לבעיות שהם מפתחים? ומה הקשר לחודש א"ב?

ילדים מזן אחר

כולם יסכימו איתי, שהילדים של הדור הזה מאוד מיוחדים.

לא סתם, הרי הילדים שלנו קיבלו נשמות מזן אחר, שיכולות להשיג הבנות רוחניות גבוהות, ואנו צריכים לחנך את הילדים עוד כשהם קטנים באופן כזה שירצו לראות את ה' עד כדי בכייה, כמו הסיפור הידוע של האדמו"ר הרש"ב, שבגיל 4 או 5 בכה כי שרצה שה' יתגלה אליו.

הילדים שלנו מסוגלים בהחלט להגיע לדרגה הזו בשונה מדורות הקודמים!

לאור כל המעלות שלהם, מהי הסיבה לכל הבעיות וההפרעות שהם מפתחים?

חרדות, בעיות התנהגות, מרידות, חוצפה…

איתותים מעצימים

בגלל שהם ברמה גבוהה, הם חשים רוחניות בדקות גבוהה יותר מהוריהם.

וכאשר מרגישים חסך רוחני/רגשי, הם מתחילים לפתח כל מיני התנהגויות כדי לקבל את החסר להם, כל אחד לפי נטיות האופי שלו: אחד יהיה מופנם יותר, והשני יחצין את הקושי שלו החוצה, בהתנהגויות מפריעות למיניהן.

אחד הרכיבים המשמעותיים שילדים צריכים מהוריהם הוא ביטחון.

מרכיב הביטחון הוא מאוד חשוב ונחוץ לבניית מצבו הרגשי, נפשי ורוחני של הילד.

ילד יכול לחוש חוסר ביטחון מכל מיני סיבות: מימדיו הקטנים, חוסר במיומנויות, קושי בלבצע כל מיני פעולות בעצמו, תלות בסביבה וכדומה.

בנוסף לגורמים אלו, אני רוצה להסב את תשומת לבך, אמא יקרה, לגורמים נוספים לחוסר ביטחון המועברים דרך ההנהגה שלנו בבית, ואנו האימהות נוכל למנוע, אם נעלה אותם למודעות שלנו, כגון:

חוסר חיות, שמחה ואמונה שלנו.

לקיחת שליטה יתרה על המצב בבית כמו:

ביקורת והערות מרובות, האשמה, הרמת קול, חוסר נתינת אחריות, קושי בנתינת עצמאות והטלת סמכויות.

התנהגויות אלו עלולות להפחית את הביטחון אצל הילד, ואם אכן יחווה זאת, הוא ירצה לקבל את הביטחון בכל מחיר ובכל דרך אפשרית (לרוב זה קורה בתת־מודע).

בעצם ניתן להסתכל על הפרעה של הילד בזווית חיובית:

שהוא מאמין בנו שאנחנו יכולות לספק את הרכיבים הנדרשים להתפתחות נפשית בריאה, ולכן הוא מאותת לנו.
כלים לשלווה בבית

מה אנחנו האימהות יכולות לעשות כדי להתגבר על דפוסי ההתנהגות שלנו ולשנות הרגלים שליליים, שאנחנו מבינות שהם לא טובים עבור ילדינו וכל־כך קשה להתנתק מהם?

ראשית, הרבה פעמים אנחנו נוהגות כך, מחוסר ידע לכלים חלופיים וחוסר פיתוח מיומנויות חינוכיות. לרוב, קבלת ייעוץ והכוונה באתגרים אישיים, יכולה מאוד לתרום למצוא את הדרך המתאימה עבורכם. וכמו שהגמרא אומרת: "אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים".

עומס יתר וחוסר מנוחה – מורידים את הייעול וההספק שלנו, ולרוב לא מאפשרים לנו לנהוג בצורה מדויקת, ולכן רצוי מאוד:

א. לנוח ולספק לגוף די שעות שינה.

ב. לעשות הרפיות כמה פעמים ביום, ככל שיידרש. המטרה היא שנהייה קשובות יותר לגוף שלנו, שנוכל לעבוד מתוך שחרור ורוגע ולא מתוך תחושת כבדות ועול. כי בסופו של דבר, לא באנו לעולם כדי לסבול, אנו צריכות לחוות תענוג בכל העשייה שלנו.

ג. חיזוק האמונה והביטחון שלנו בה' ולהתאמן במחשבות מרגיעות וטובות עבור כל סיטואציה הקורת לנו עם הילדים, כך יתאפשר לנו לשמור על רגשות חיוביים ומצב רוח יציב.

לדוגמה:

אם נשפך כוס מים ברגע שאני רוצה לצאת לטיול, נוכל לחשוב שמים זה סימן ברכה (כמו שהבעש"ט אומר), והנה ה' מוסיף לנו ברכה בבית.

אם ילד לא קם בזמן בבוקר למרות שאני מעירה אותו כמה פעמים, נוכל לסנגר עליו שאולי הלך לישון מאוחר ולכן קשה לו לקום.

אם ילד מתקשה להתחבר עם חברים אחרים, נוכל לחשוב שאכן יש לו הרבה עדינות נפש וביישנות יהודית.

לסיכום…

ככל שנפעל את הפעולות המתאימות בחינוך, נעבוד על רוגע פנימי, נאמן מחשבות מרגיעות ונפתח ביטחון בכלל ובה' בפרט, נוכל להזרים לביתנו יותר שלווה ושמחה והדבר יכול להוות תרופה פלא להרבה אתגרים מכיוון הילדים לנו.

אנו כעת באמצע חודש אב, בהשגחה פרטית, ראשי תיבות אב הם: אמונה וביטחון. נאמן יותר תכונות אלו ונזכה לגאולה הפרטית והכללית תיכף ומיד ממש.

הכותבת חיה גילר מנחת הורים להקניית הרגלים לטווח הרחוק לפי "כללי חינוך וההדרכה" של אדמו"ר הריי"ץ

לייעוץ והכוונה: 054-940-4776