זהו. הכל כבר פה, מוכן. ההתרגשות בעיצומה. הנה הרגע הגדול הגיע: הקמת המשכן.

הקב"ה מצווה אותנו: "ויקחו לי תרומה מאת כל איש",  זה היה חיוב לכל אחד מאתנו: אנשים נשים וטף. כולם היו שותפים לבניה. כולם לקחו חלק בעשיה..

זה היה מחזה נפלא ומפעים. מי לא שלא ראה, התקשה להאמין:

בבית כה גשמי, יבוא הקב"ה בכבודו ובעצמו ושם ישכון?

דבר מעניין נוסף, אך מעורר תהיה:

כיצד אנו בונים מקדש לה'? אנשים כה פשוטים, בתוכם הרבה חוטאים – כולם השתתפו בממונם בהקמת המשכן. פעם ראשונה בהיסטוריה מאז בריאת העולם (!) יורד הקב"ה לשכון בעולם הזה. בתוככי המשכן.

לכאורה, בדבר כה נשגב ונעלה צריך להתעסק המנהיג, נביא או בצלאל. איש שיש לו כח להוריד  את האלוקות למטה! לא לאנשים פשוטי עם כמונו.. מדוע אם כן, התורה מטילה את תפקיד בניית המשכן  על כל המינים והסוגים בעם ישראל, גם על הרשעים?!

מסביר הרבי שליט"א:

הקב"ה מצווה אותי! כן. אותי..

אני. הבנאדם הפשוט ביותר, הגשמי ביותר, הקטן שבעם – לי יש את כל הכוחות ואת כל היכולת לפעול שכינה בבית גשמי, בעולם גשמי, עד למצב שהקב"ה שוכן בכל אחד ואחת מישראל!

עד מתן תורה עליונים לא ירדו לתחתונים ותחתונים לא עלו לעליונים. במתן תורה התבטלה הגזרה. התורה ירדה אלינו, לעם הגשמי והפכה את ישראל וקודשא בריך הוא לאחד. יחיד ומיוחד.

כל יהודי קשור בנשמתו לאלוקות. גם אם חטא, ונראה שכבר אינו שייך לעניני קדושה, גם אם התרחק כלל יכולתו – עצם היותו יהודי, מחברת אותו לבורא עולם. נקודת היהדות קיימת. לעולם היא אינה הולכת לאיבוד!

גם יהודי שמתנהג כרשע גמור – צריך לגלות בו את הנקודה היהודית הפנימית שבתוכו. וכשמצליחים לעשות זאת, מגלים שהוא קרוב מאוד לאלוקות.

כל המציאות שלנו כיהודים, מבלי להביט על החיצוניות של כל אחד, הוא חלק אלוקה. אין סיכוי שינתק מאלוקות. זה בדם שלנו! אז על אף שאני לא מנהיג, נביא או בצלאל.. יש לי את כל היכולות, הכח והעוצמה לבנות משכן לה'. בלי להסתכל על דרגתי, כל מציאותי נועדה לבנות לו יתברך דירה בתחתונים.

וגם כאשר יהודי נמצא במצב נחות ושפל, הרחק מעניני קדושה – הוא זכאי להשתתף בהקמת המשכן. דווקא בגלל שברגע שאותו יהודי יגלה את הנקודה הפנימית הבוערת, את הנקודה היהודית החמה, הוא יגיע לדרגתם של הצדיקים הגדולים ביותר, ואף למעלה מכך.

ולכן בפרשת תרומה, כשהתורה מונה את נדבות המשכן שבנ"י הביאו היא מזכירה תחילה את הזהב. ולא בגלל שהמתכת הנצרכת ביותר במשכן היא הזהב (להפך, זהב הוא החומר הכי פחות נצרך במשכן) אלא, בכך באה התורה להדגיש את דרגתו של היהודי: כל יהודי אפילו הרשע ביותר, הוא זהב. הנקודה הפנימית מסתתרת, ורק צריך לגלות אותה ולהבריקה..

ואז היא תאיר באור יקרות. ממש כמו זהב טהור!

וכעת, אחרי שנים של ציפיה, אנחנו מצדיעים לך, רעבע! יצאנו לדרך.. אנשים נשים וטף, כל כולנו שלך. בונים פה בעצמנו ובממוננו – מקדש שלישי ומשולש! ומחכים לראותך, מלך ביופיו תחזנה ענינו.. מתוך שמחה וטוב לבב!

שבת שלום!

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד