אלומה שמלי, עטרת חיה

סוף סוף הגיעה פרשת תרומה. אחרי כל פרטי הדינים וההלכות בפרשת משפטים, שגרמו לנו לקמט מצחנו ולהתעמק, הגיעה הפרשה שכולה כסף וזהב, אבנים טובות וחיבור עמוק לקב"ה. בצפת, כך מספרת השמועה, נהגו שהבעלים קונים לנשותיהם תכשיט לפרשת תרומה, כדי שמיד בבנין בית המקדש השלישי, יהיה להן מה לתרום.

כותב הרבי שליט"א מה"מ ב"דבר מלכות":

"מכך ישנה הוראה – שיהודי צריך להשתדל להיות עשיר בפועל בכל העניינים, החל מעשירות ברוחניות, אין עשיר אלא בדעת, להיות עשיר בתורה ומצוות, ועוד גם – עשירות בגשמיות, בכדי שיוכל לקיים תורה ומצוות במנוחת הנפש ומנוחת הגוף (כפסק דין הרמב"ם) ויוכל להרבות בנתינת הצדקה וקיום המצוות בהידור, והידור לפנים מהידור וכו', ובכלל – לנצל את העשירות ("זהב וכסף ונחושת וגו'") כדי לעשות מביתו הפרטי משכן ומקדש לה' (ושכנתי בתוכם בתוך כל אחד ואחד), כולל – גם על ידי נתינה לצדקה לקניית בית הכנסת ובית המדרש כפשוטו', מקדש מעט'".

אולי פעם, אצל החסידים מהדורות הקודמים שעולם הזה לא היה נחשב אצלם בכלל – היתה הוראה כזו מתקבלת בהפתעה – יהודי צריך להיות עשיר? הכי "יפה עניותא לישראל" ו"איזהו עשיר השמח בחלקו", מה לחסיד ולעשירות?

היום, אחרי חינוך יסודי של הרבי לדור השביעי, ברור לכל חסיד כמה הרבה טוב וקדושה אפשר יהיה להוסיף בעולם בזכות הכסף.

חסיד עשיר יכול להדר במצוות, כמו שאומר הרבי – "הידור לפנים מהידור" יכול לטוס לרבי עם כל המשפחה, ולשלוח ל'קעמפים' את ילדיו שיחיו בלי התלבטות, ולארח ביד רחבה, ולשלם על הישיבות והסמינרים, והכי חשוב – לתרום לשלוחים ולחינוך הכשר ולהביא את הגאולה בפועל ממש.

השאלה היחידה שנותרה היא, איך עושים את זה?!

צמצום לצורך הרחבה

נעמי וורטהיימר, הינה מאמנת אישית ויועצת לכלכלת המשפחה. "הדרך אל העושר," היא מסבירה, "עוברת דרך ניהול נכון של הכסף", ופותחת בסיפור אישי:

"בתקופה מסוימת בחיינו, החלטנו בעלי ואני לפנות לליווי כלכלי. בעלי נלחץ מאוד, הוא היה בטוח שעכשיו כל הוצאה שהוא ירצה להוציא – ידרשו ממנו לוותר עליה. הוא יוגבל ויצומצם, ולא יוכל להנות מכלום.

אבל כשראה את המעטפה שבה אנחנו מניחים מדי חודש סכום כסף לנופש משפחתי בקיץ – הוא נרגע והתמלא שמחה. ניהול כסף זה לא רק מה אי אפשר לקנות, זה בעיקר מה נוכל סוף־סוף להוציא ואף פעם לא יכולנו לחלום על זה".

מי נגמר קודם, המשכורת או החודש?

"כאשר אנשים פונים לליווי כלכלי – מטרת הליווי היא לעזור להם באופן עכשיוי בהווה, עם ההוצאות, החובות וההלוואות, בעתיד הקרוב – עם הוצאות גדולות, מפתיעות או לא, ובעתיד הרחוק יותר – חתונות של הילדים, דירה, לימודים גבוהים וכדומה.

את המצב הכלכלי של אנשים נוטים לחלק לשניים – אלו שגומרים את החודש, ואלו שנשאר להם עוד הרבה חודש בסוף המשכורת…

האמת, שהמצב בו ההכנסות מכסות את ההוצאות הוא עדיף מכשההוצאות הן הרבה יותר מההכנסות, אבל גם בו לא די.

כאשר הצלחתם להגיע לאיזון בין הכנסות להוצאות מבלי להיכנס למינוס ובלי ליטול הלוואה – זהו איזון זמני. הוצאה גדולה מפתיעה אחת – וכבר האיזון הופר. הרכב צריך תיקון רציני? המקרר שבק חיים והגיע הזמן לקנות חדש? איך נעמוד בהוצאה של אלפי שקלים?

ניהול נכון של התקציב אינו רק הוצאות מיידיות מול הכנסות, הוא כולל גם חיסכון להוצאות עתידיות, רחוקות או קרובות.

(נפלה עליכם פתאום הוצאה של בר מצווה? ידעתם עליה כבר לפני 13 שנים, לא? אז מה אתם מופתעים?…)

בתכנון תקציבי נכון ומדויק, תדעו כבר מעכשיו איך בעזרת ה' בבוא היום תחתנו כל אחד מהילדים שלכם.

חשיבת עוני –'אני לא יכול לאפשר לעצמי את זה'.

חשיבת עושר –'איך אוכל לאפשר לעצמי את זה?'"

ומה עושה משפחה שבאמת אין לה?

"שאלה מצוינת. יש לא מעט משפחות שבאמת אין להן מספיק כסף עבור כל ההצטרכויות שלהן, אפילו הבסיסיות ביותר, במקרה כזה, נזכור את הכלל: 'פחות משנה כמה אתה מכניס, יותר חשוב איך אתה מנהל את זה'.

פגשתי מקרה של זוג שהרוויחו יחד 50,000 ש"ח, סכום מכובד לכל הדעות, במיוחד בהתחשב בכך שמספר הילדים שלהם אינו גבוה. הזוג הזה חי תמיד בחובות, הם עושים המון קניות וזורקים המון אוכל. יש להם כמה וכמה כרטיסי אשראי והם עסוקים כל הזמן בלפצות את עצמם רגשית על כל מיני דברים בעזרת קניות. הם היו יכולים להיות עשירים ללא ספק, אבל הם שקועים בחובות ולא מנהלים את הכסף שלהם נכון.

יש משפחות שסכום ההכנסות שלהן נמוך מאד, אבל יש להן תכנית תקציב עובדת, הן שולטות על ההוצאות שלהן, וחוסכות כסף להוצאות עתידיות.

משפחה חייבת להבין שהיא חייבת להתנהל נכון, גם אם אכן אין לה מספיק כסף. השלב הראשון בליווי כלכלי הוא לעמוד על המצב המדויק שלכם, כמה אתם מכניסים וכמה אתם מוציאים.

סעיף ההכנסה נראה ברגע הראשון פשוט – שתי משכורות פלוס קצבת ילדים, לא? אבל יש עוד פרטים: הביגוד וההבראה למשל, איפה הסכום הזה? – נבלע במינוס? חבל! ההורים עוזרים? כרטיס כולל חב"ד?…

שלב ההוצאות הוא מאתגר יותר, וגם שם צריך לעשות עבודה יסודית ולבדוק: כמה באמת אנחנו מוציאים על כל דבר. גילינו מה הן ההוצאות וההכנסות שלנו? עכשיו נוכל לדעת כמה באמת חסר לנו".

אז הבנו שחסר לנו 3,000–4,000 ש"ח כל חודש, מה זה עוזר לנו?

"ברגע שיודעים כמה חסר, מתחילים לחשוב באופן יצירתי. כשאנחנו נמצאים בבוץ כלכלי, אין לנו מושג באמת כמה חסר לנו, רק יודעים שתמיד אין לנו – וזה מביא אותנו לייאוש. אבל מספר מטרה, סכום מוגדר שצריך להגיע אליו, יוצר מוטיבציה.

פתאום עולים רעיונות: לבקש העלאה, לקחת עוד תחומי אחריות או תפקידים בעבודה, כל אחד נזכר בכישרונות שלו והופך להיות יצירתי יותר.

לפעמים אנחנו מדמיינים שעושר זה להיכנס ל'סופר' ולמלא עגלה מכל הבא ליד, בלי חשבון. זו לא חשיבת עושר. זה כנראה עני מיואש שכבר אין לו מה להפסיד והוא מפצה את עצמו. לעשיר אכפת מהכסף שלו והוא משקיע אותו כמו שצריך. יש לו מטרות בחיים, הוא בדרך להגשים אותן והדרך עצמה גורמת לו עושר".

קראנו, התלהבנו, מה עכשיו?

"דבר ראשון לרשום הוצאות והכנסות ולגלות את מספר המטרה שלנו – הסכום אותו עלינו להשלים.

יש לנו פחד מהרגע הזה, נראה לנו כאילו בדיקה אמיתית וכנה תגלה לנו שהמצב הרבה יותר גרוע ממה שחשבנו ותעמת אותנו עם עובדות – לגבי הרגלי הקנייה שלנו – שלא נעים לנו להיפגש איתן.

אל תחששו, גלו באומץ מה המצב האמיתי שלכם, זו הדרך היחידה להתחיל לצאת מהבוץ. כדי שאדם יצא לגאולה הוא צריך קודם כל להבין שהוא בגלות…

גיליתם מה מספר המטרה שלכם, מה הסכום אותו עליכם להשלים כל חודש? הרעיונות הטובים שלכם יבואו לבד.

"לסיום, אשתף בסיפור מיוחד על אחת המשפחות שעבדתי איתן: הבעל עבד כשכיר, בעבודה מסודרת וקבועה במשך עשרים שנה. יחד הם פירנסו שמונה ילדים בלי־עין־הרע. הם עברו אצלי תהליך ארוך ויפה, היתה להם תכנית תקציבית טובה שכללה את היומיום, חיסכון למקרה חירום ואפילו תכנית כלכלית ברורה לגבי החתונות של הילדים שלהם.

בשלב זה הרגיש הבעל שהוא לא מוצא סיפוק בעבודתו, וביקש לעשות הסבה מקצועית שכללה כמובן עזיבה של מקום העבודה שלו וכן תשלום של לימודים לקראת המקצוע החדש.

מדובר היה בעצם בשנתיים שבהן יורדת משכורת מלאה מהתקציב, ולסעיף ההוצאות מתווסף שכר לימוד כלל לא נכון כהוצאה מכבידה. האם הם עשו זאת? כן!

מכיון שהתכנית הכלכלית שלהם היתה מנוהלת בצורה מאד ברורה ונכונה הם יכלו לשבת יחד, לבדוק את הנושא, לראות על מה הם יכולים לוותר, במה הם יצטמצמו בתקופה הזו ואיך הם יכולים להוסיף עוד הכנסה ממקור אחר.

הם יעברו תקופה לא קלה מן הסתם, אבל אפשרית. והם רגועים כי הם יודעים שהביאו הכל בחשבון. הבעל יוכל לחוש שהוא ממצה את עצמו, הבית לא יתמוטט בעזרת־ה',  ובסוף השנתיים האלה יוכל לחזור ולפרנס את המשפחה כמו קודם, ובסיפוק גדול יותר".