בס"ד

שירה פולון 

אומרים "איזה הוא גיבור הכובש את יצרו". הניצחון על היצר הרע, שרוצה רק את הנאתי האישית, דורש התגברות וגבורה. הכי נוח וקל לדאוג רק לעצמי ולצרכים שלי. כמו לאכול משהו טעים, או לראות סרט טוב, אך ההנאה הזאת היא רגעית וחולפת. אם את רוצה טוב משמעותי יותר, טוב נצחי, עליך להעניק מהטוב שבך לאחרים בלי לצפות לתמורה.

לפי בעל הסולם, הרב אשלג יש שתי דרכים של נתינה. לתת על מנת לקבל (אני מצפה לערך כל שהוא בתמורה) או לתת על מנת לתת (ללא כל צפייה). למשל אני עובדת אז מצפה מהבוס שישלם לי שכר. לעומת זאת שאני עושה חסד אני לא מצפה לתמורה.  נתינה מסוג כזה הנה טוב נצחי. באופן מעשי גם הטוב הזה לא מוגבל בתגובה של הזולת ולא נדרש לאישור כלשהו. (למשל אם לא קיבלתי משכורת, אז כנראה שאעצבן כי אני מצפה לתמורה ויש לי בזה תלות מסוימת, אבל לא כך בנתינה ללא צפיות).

*כלי מעשי כיצד לשנות את דפוסי החשיבה:* אפשר לבשל את אותו האוכל, אבל ברגע שאני משנה את החשיבה שלי, כל התפיסה והרגשות שלי משתנים. למשל האם את מבשלת אותו רק שיהיה לך טעים? או בשביל שיהיה לך כוח לתת (לעבוד את ה', לפרנס שתוכלי לדאוג לילדייך וכדומה)  או אולי שיהיה לילדים שלך אוכל בריא? כאשר את מתגברת על תאוותך, ולא חושבת רק על עצמך, המעשה שלך הופך להיות קשור לנצח. הערך והמשמעות שאת נותנת למעשה משנה לגמרי את רגשותיך.

*משימה יומית:* בכל פעם שאתם עושים משהו, חשבו על המשמעות של המעשה. שאלו את עצמכם כיצד ניתן לעשות זאת ללא צפייה לתמורה? לתת על מנת לתת. חשבו על הערך הנצחי של מעשיך, זה יעזור לך להתגבר על הקושי שמתלווה לפעמים לעשייה שכולה חסד. שתפו אם דרך החשיבה החדשה הזו עזרה לך:)

בברכה,

שירה פולון |M.A. בייעוץ חינוכי

מתמחה בטיפול CBT

050-652-4599

[email protected]