"אתם חב"דניקים?"

"אתם חב"דניקים?" שתי מילים קפצו לנגד עיניי בתיבה הפרטית שלי בפייסבוק. שתי מלים שהספיקו לי לפתוח צוהר לעולם ומלואו אצל מישהי שמעולם לא הכרתי, לא פגשתי ולא היה סיכוי שאפגוש אלמלא הפייסבוק.

פוסט אישי שהעליתי גרם לבחורה מתוקה ורגישה, עם נפש חסידית, וחיפוש עצמי לתקשר איתי באמצעות הודעות אלקטרוניות ללא שום תיווך פיזי. החלפנו מילים, דעות, רשמים ורעיונות ומהר מאוד הבנו שיש פה חיבור אמיתי. לפני סיום "זרקה" לי אנקדוטה חברתי הוירטואלית, שמישהי פעם הציעה לה דולר של הרבי, למשמורת עד לשידוך המיוחל.

אחרי שהתעשתי מההלם שאחז בי – בכל זאת, חתיכת אנקדוטה! – ערכתי בירור מהיר וגיליתי שבעלת הדולר היא חברה משותפת גם לי. מייד חיברתי קצוות והודעתי לה שאני באופן אישי מתכוונת להביא לה את הדולר של הרבי. הדבר נסך בשלושתנו התרגשות רבה ועוד באותו שבוע נסע הדולר של הרבי מירושלים לתל אביב והופקד בידיה של החברה הוירטואלית שהתבררה כאמיתית לגמרי וחמודה אפילו יותר במציאות. הפגישה בינינו הולידה קשר מיוחד, כתיבה לרבי והתקשרות שנולדה בעולם וירטואלי והפכה מוחשית לחלוטין.

מכאן הדברים התגלגלו הלאה בהשגחה פרטית מדהימה, ואז נחתה בתודעתי ההבנה כי הרבי מתגלה בכל פינה – גם במקומות הוירטואליים ומגיע לעוד ועוד אנשים שרוצים להתחבר אליו. אילולי אותם כלים שלא היו קיימים לפני עשור, הפצת המעיינות באופנים כאלו – לא הייתה קיימת כלל.

כמובן שיש לעמוד על טיבו של העולם הויראטואלי ולהבין אותו ואת תכונותיו המיוחדות בכדי לעשות בו שימוש נכון. ישנם מימדים משותפים בין העולם הפיזי לבין הוירטואלי כמו – הרצון לקשר, למידע ולחיבור אנושי וישנן תכונות ייחודיות ההופכות עולם זה ליצור חדש ושונה ממה שהכרנו. מטאפורית, העולם הוירטואלי הוא כמו ים- גועש סוער ומסוכן אך יחד עם זאת צופן בחובו ידע אינסופי, מידע חשוב, גישור וביטול פערי זמן, מקום, תרבות ושפה ובעיקר – זמין ומהיר לכל אחד.

בדומה לכלי מדיה מסורתיים – עיתון, רדיו וטלוויזיה, גם כאן עומד בפנינו כלי רב עוצמה לחיוב ולשלילה שבשימוש נכון בו הוא כלי אדיר להפצת המעיינות חוצה ובשימוש לא נכון – הופך לכלי הרסני ומסוכן. כמו כל דבר, רק יותר מהיר, נגיש וזמין.

"ומלאה הארץ דעה את ה'  כמים לים מכסים"

בעידן שלנו, העידן הווירטואלי והדיגיטאלי שינויים חלים במהירות האור. פיתוחים טכנולוגיים מתקדמים חדשים לבקרים ונחשפים עוד ועוד אפשרויות וכלים למידע וידע, תקשורת וחיבור. מה שפעם היה נשמע דמיוני לחלוטין ובלתי אפשרי הוא היום דבר בסיסי. מכשירי סלולרי שהם למעשה מחשבים קטנים לכל דבר קולטים ופולטים מידע אינסופי בכמות מהירה ואם בדורות קודמים הבעיה היתה להשיג את המידע ולהיחשף אליו כיום הבעיה היא הפוכה: להתמודד עם עודף המידע, למנן לווסת ולקטלג אותו, לאחסן אותו ולעיתים רבות – להתגונן מפניו. לא כל מידע שמגיע אלינו אנחנו מעוניינים לקלוט אותו.

מהפסוק "בשנת ששת מאות שנה… נבקעו כל מעיינות תהום רבה וארובות השמיים נפתחו" (בראשית ז', י"א) לומד הזוהר, כי באלף השישי לבריאת העולם יתגלו בעולם חכמות נסתרות של התורה ושל העולם, שבאמצעות התגלותן מתתקן העולם לקראת כניסתו אל האלף השביעי, אל ימות המשיח. אין ספק שכמות הידע והמידע העומדת בקצות אצבעותינו ממש – היא פעולה גאולתית לחלוטין. מהיכולת לברר טלפונים ושעות פתיחה של בנק ועד לידיעה כיצד לבנות פצצה או לפרק ולהרכיב אקדח. זהו עולם שלם של ידע, שהיה נסתר מעיננו ולא היתה לנו שום גישה אליו אלמלא "בקיעת מעיינות החכמה" ועושר הידע והמידע הפרוש לפנינו בעולם הוירטואלי.

ידע הוא כוח – אמר מי שאמר ואכן – ככל שהנגישות לידע גדולה יותר ולא מרוכזת בידי קבוצת השפעה מצומצמת, הכוח מתפזר בין פרטים רבים יותר, האמת עולה וצפה גם אם משתדלים להסתירה ומנגנוני עריצות נאבקים על חייהם מול מידע חופשי שזורם ממכשירי הסלולר, הטאבלט והמחשבים בחיבור עוצמתי אך בלתי נראה, לכל אדם בכל מקום. די לראות את ההפיכות בעולם הערבי שנתמכות בעיקר באמצעי מדיה חדשים וגורמות להיררכיות ישנות לקרוס תחת עצמן בגלל חופש העברת המידע וזמינותו. בעיניים של גאולה ניתן לראות בכך חלק מתהליך שבו עמים מסוכסכים זה בזה בגלל האפשרויות החדשות שנפתחות בפניהם והכל כהכנה לביאת משיח צדקנו.

יודעת לשחות?

כמו בכל דבר, שאלת המינון היא קריטית. לא רק בצריכה של מדיה דיגיטלית אלא בכל דבר: באכילה, בשתייה, בעבודה ובמנוחה – הכל צריך להיות מדוד ובהתאם לצורך. אמנם, במדיה הדיגיטאלית יש פיתוי גדול, כיוון שהיא זמינה בכל עת, מהבהבת, מצפצפת ומזמזת תחת ידנו, קוראת לנו לשקוע בה ו"מפתה" אותנו להישאב לעולם מקביל. אך כחסידים עלינו לזכור תמיד את ההשלכות ואת התוצאה הרצויה. מה המטרה ומה הדרך. לכן, לדוגמא ה'וואטצאפ' – אפליקציית השיח המצליחה והשיתופית יכולה להיות כלי מחבר ומאחד, מאחה קשרים ומלכד משפחות, בייחוד משפחות שלוחים שהמפגש הפיזי בין כולם הוא נדיר עד בלתי קיים –  בהזדמנות אחת, וכלי מפריד ומרחיק ומהווה חיץ בהזדמנות אחרת, עת בעל ואישה, או שני חברים, יושבים סמוך זה לזה ובוהים כל אחד במכשיר הסלולארי שלו, מבלי להחליף מילה.

מדהים, אך לא מפתיע כי הרבי הכין אותנו גם לתקופה הזו בה המידע יהיה כוח גדול כל כך ונצטרך להתמודד גם איתו והכלים שהוא נותן לנו הם נצחיים. התורה אגב, נתנה את התרופה הרבה לפני המכה, אלו שאינם יכולים להתנתק מהמכשירים חייבים לעשות זאת לפחות יום אחד בשבוע – בשבת. וראה זה פלא – הכל נרגע ושוקט ושום צלצול זמזום או התראה לא מסיחים את הדעת. מי שאינו מסוגל לשים את הגבולות גם בתוך היומיום – מוטב שיזיר עצמו באופן כללי מהעולם הדיגיטלי, כיוון שהסחף מיידי ומהיר. ולמי שעיתותיו בידיו ולא הוא בידי עיתותיו – וידע למנן ולהשתמש בעולם הידע והמידע הוירטואלי בחוכמה – הרי שבידיו כלי רב עוצמה להפצת המעיינות חוצה.

מדובר כאמור בים של מידע וידע – שעשוי להיות מסוכן ולכן – אם לא יודעים לשחות בו, לא נכנסים אליו.

ניווט זהיר בין עולמות, יכולת מינון ושליטה על המידע, אחיזה בהבנת העולם הדיגיטלי והוירטואלי ובעיקר – רבי שמאיר כמו זרקור הם הכרחיים לשימוש בכלי הזה וביתרונות האדירים שיש בו. בלעדי זה, סכנה גדולה להכנס פנימה. אפשר בקלות להסחף ולטבוע. רק בגליון הקודם עסקנו בתופעה הקשה של התמכרות לרשתות ושיח וירטואלי שיכול להגיע למקומות מסוכנים מאוד. העולם הוירטואלי, ממש כמו ים אמיתי אינו מיועד למי שאינו שחיין מיומן במצולותיו. לילדים ובני נוער מדובר בסכנה אמיתית ומוחשית. אין להם את הכלים לקלוט מידע ולסווגו ובטח שלא לווסת ולמנן את השימוש והצריכה בו. לכן באופן גורף ומוחלט – שימוש בכלים וירטואליים לילדים ובני נוער – הוא אסור ומסוכן. ישנם מקרים בודדים ומובהקים בלבד בהם ניתן להשתמש בעולם הוירטואלי ובצינורות המידע שבו ככלי חיובי ומועיל ללמידה אך זאת בפיקוח הורי וחינוכי צמוד, הדוק וקפדני.

ביקשתי סימן – קיבלתי בפייסבוק

יחד עם זאת, כפי שהרבי שולח את חסידיו למקומות חשוכים, מסוכנים רחוקים ונידחים בכדי להאיר שם ולהפיץ את אור הגאולה כך גם בעולם הוירטואלי. צריך לזכור כל העת כי מדובר בכלי בלבד – ואופן השימוש בו יכתיב את התוצאה. והתוצאות – לא פחות ממדהימות בכל קנה מידה.

כאשר ניתן לכתוב לרבי באגרות קודש ולקבל מענה מיידי, להנגיש זאת לאחרים, לשתף בקבצים ולשלוח לינקים הרי שמדובר ב"מבצעים" בדיגיטל שאינם נופלים בערכם ממבצעים בעולם הפיזי ואולי אף עולים עליהם. יהודים שאין להם כל גישה פיזית לבית חב"ד, או לשלוחים אך נכספים לקבל ולשאוב מתורת הרבי ומאור החסידות נחשפים לכך דווקא בעולם הוירטואלי, דרך עמודי פייסבוק של בתי חב"ד ושלוחים למיניהם, אתרי אינטרנט המפיצים את אור הגאולה (כמו למשל האתר 'אור אין סוף') סרטוני יוטיוב – שבהם אפשר לצפות בווידאו של הרבי וקבוצות 'וואטצאפ' המעבירות ביניהן רעיונות חסידיים לפרשת השבוע, הודעה לרפו"ש או התגייסות לתרומה וחסד. גם מידע פרקטי מועבר בכלים אלו ולעיתים הוא חשוב עד כדי קריטי.

דוגמא קטנה אחת היא הודעה שהעלה דף פייסבוק של אחד מבתי חב"ד בהודו על מטיילת נעדרת. היא לא יצרה קשר עם הבית זמן רב והוריה חששו לשלומה מאוד. כך עלתה ההודעה ותוך כשעה נחשף המידע למאות אלפי עיניים. המידע מצא את דרכו, בעזרת שליחי הרבי בעולם הדיגיטלי לדף פיסבוק של בית חב"ד אחר בהודו ושם, למרבה השמחה נמצאה הנערה בריאה ושלימה. מיד נוצר קשר בין שני הבתי חב"ד ותוך פחות משעתיים עלתה הודעה חדשה בדף המקורי המעדכן כי הודות לרבי ושלוחיו נמצאה הנערה בריאה ושלמה לרווחת כולם ובייחוד – הוריה. אין ספק שלולי הכלי הטכנולוגי הזה, הרבה כסף, טורח זמן ובעיקר – סבל נפשי היו נצרכים על מנת לעשות את הבירור הפשוט אך חיוני זה. ישנם מקרים בהם זה נוגע בחיי אדם ממש אך אין צורך להרחיק לכת. לפעמים מדובר בדרך של הרבי להעביר מסר אישי לאדם כלשהו, בכלים ובדרכים שלו.

כך קרה שבמוצאי שבת אחד, שבורה מדילמה שליוותה אותי זמן רב והעיקה על חיי העליתי את רחשי ליבי, על קובץ וורד דווקא, וביקשתי מהקב"ה סימן כלשהו שיאותת לי על המשך הדרך. הייאוש היה גדול. והנה, באותם רגעים ממש בעמוד הפייסבוק של מדרשת "אור חיה" מועלה סיפור חסידי למלווה מלכה, וצץ לנגד עיני. אני פותחת את הקישור ולסתי נשמטת מרוב תדהמה. הסיפור אמנם מתייחס לד"ר ויקטור פראנקל ולמסר שהרבי שולח לו בעזרת שליחה – "המשך בדרכך בנחישות גמורה ואל תתייאש כי אתה תצליח" – אך אני מרגישה בכל עצב ונים בגופי שהמסר מכוון אליי, ודווקא אליי, ובדיוק ברגע הזה. ביקשתי סימן – וקיבלתי אותו. הרבי אותת לי דרך סיפור חסידי שאל לי להתייאש. עלי להמשיך ואצליח. באמירה פשוטה וכה מדוייקת הרבי חיזק ועודד אותי, נסך בי כח ועוצמה והקים אותי חזרה לחיות ושמחה. הרגע הזה כל כך הימם אותי שהדפסתי מיד את הדף, הדגשתי את המשפט ותליתי אותו לנגד עיניי במקום בולט. כמובן שבהשגחה פרטית הכל הסתדר למעליותא כפי שנאמר במסר של הרבי אך הכלי שהעביר לי את החיזוק והכוח הזה, את המסר האישי והפרטי בתוך רעש דיגיטלי בלתי פוסק היווה מבחינתי הוכחה ברורה לכך שהרבי נמצא גם בעולם הדיגיטלי וגם שם הוא מגיע לכל מי שצריך ובאופנים שהוא מסוגל לקלוט.

דרושים שלוחים מיומנים!

הדרכים של הרבי להגיע לכל אחד ואחת רבים הם וכשם שהרבי שולח שלוחים מיומנים למקומות מסוכנים וקשים – תוך שהוא מצייד אותם בכוחות ובידע הדרושים להם לקיום המשימה כך בעולם הוירטואלי. גם שם יש להקים "בתי חב"ד" רבים ככל האפשר. להפיץ את מעיינות החסידות וענייני גאולה ומשיח בכל עוז ולהציף מידע של אור וחום חסידי. המשימה הזו מוטלת על מי שיש לו ידע ויכולת להתמודד עם העולם הזה מבלי לפול למהמורות בתוכו: ענייני לשון הרע, צניעות, דברים בטלים ועוד מכשלות שאורבות בדרך. צריכה להיות יכולת סינון ואבחנה דקה כמו גם הבנה בניו–מדיה ובתכונות שלה: מהירות, ויראליות, חינמיות, נגישות, יכולת תפוצה אינסופית, ציבוריות, חשיפה מיידית וגבוהה ושיוויוניות רבה – כל אלו כלים שיכולים לסייע לנו בעצימות גבוהה מאוד בהפצת המעיינות ובענייני משיח וגאולה אך זאת תוך הבנה מעמיקה של העולם הוירטואלי, זהירות משנה בכל הקשור להקפדות הלכתיות ושימת גבולות ברורים ובלתי מתפשרים בתוך המרחב הגועש והדינאמי הזה.

תפיסתו החדשנית של הרבי וראייתו למרחוק גם בנושאים שרבים נזהרו מלגעת בהם, נבהלו והסתגרו בפניהם היתה כזו שכל דבר בעולם יש לו יכולת להיות כלי לאלוקות וגילוי משיח. יש לעשות אבחנה ברורה בין ג' קליפות הטמאות שאין עניין כלל לעסוק בהן לבין "קליפת נוגה" שבה יש מעט טוב שיכול, בטיפול נכון, זהיר ומקצועי להפוך לכלי עוצמתי לענייני משיח וגאולה, וגילוי אלוקות בעולם. אם כן, כיצד נדע להתנהל ולהתהלך בעולם חדש ומבלבל זה? מעבר להמלצות בהבנה מעמיקה בתחומי הדיגיטל צריך לקחת כמשפט ברזל את הרעיון הבא:

פעם שאל חסיד את הרבי מה עליו לעשות, יש בידו זוג כרטיסים שקיבל למשחק פוטבול יוקרתי והוא אינו יודע להכריע האם שימוש בכרטיסים וצפיה במשחק המרתק הם בגדר המותר, הראוי או האסור. הרבי ענה לו תשובה פשוטה אך גאונית מאין כמוה: "תחשוב שלאן שאתה הולך – אתה לוקח אותי איתך. האם ארגיש שם בנוח? לפי התשובה לשאלה הזו, תדע האם ללכת למשחק או לא".

כמו בעולם האמיתי, גם בעולם הוירטואלי הרבי נמצא חי וקיים. חובה עלינו לדאוג ולוודא שלאן שלא נלך, ניקח את הרבי למקומות שהוא ירגיש בהם בנוח – גם אם הם וירטואליים לחלוטין.