שלושה שיעורים וזהו

שמי רעות לוי, מאזור המרכז. אמא לשלושה ילדים מתוקים, ב"ה.

הסיפור שלי מתחיל לפני שתים עשרה שנה, גדלתי בצפון הארץ, וכל משפחתי הקרובה מתגוררת שם.

לאחר נישואיי עברנו לגור בקהילה חב'"דית במרכז. במקום חדש ובלתי מוכר לי לחלוטין, הרחק ממשפחתי הקרובה. לפני החתונה הייתי בטוחה שמיד לאחר הנישואים אזכה להיפקד במהירות, אך בפועל זה לא קרה מיד, והייתי קצת לחוצה מכך, למרות שעברו רק מספר חודשים מהחתונה.

התחלתי לעבוד כסייעת בצהריים בגן ממלכתי סמוך למקום מגוריי החדש. האמהות שידעו שאני נשואה טרייה, הגבירו את הלחץ שלי בשאלות כמו: "נו, מה קורה?" "מתי נראה אותך בהריון?" וכדומה.

באותה תקופה הרבי מה"מ כתב לי [באגרות קודש] רבות על הפצת המעיינות ועל כך שצריך שיהיה אומץ להפיץ את המעיינות. החלטתי להקים שיעור בטהרת המשפחה המהווה גם כלי לברכה שאני כה מחכה לה.

ביררתי בקרב נשות הקהילה החסידית במקום מגוריי, והתברר שישנו 'שיעור מסתובב' אותו מעבירה אחת מנשות הקהילה – המיועד בדיוק למטרה זו. את השיעור אירחה בכל פעם מישהי אחרת שחיכתה לישועה עד שיכולה היתה לבשר, ואז השיעור היה עובר לביתה של מישהי אחרת הנזקקת לישועה, וכך הלאה.

חשבתי רבות מה לעשות, ופתאום עלה במוחי רעיון. אם הרבי מה"מ כותב לי כל הזמן על אומץ בהפצת המעיינות. אולי אזמין נשים מקרב האמהות של ילדי הגן?

התלבטתי רבות. האם הן תסכמנה לבוא? הרי הן אינן שומרות תורה ומצוות. מה להן ולכל זה? מצד שני, דווקא בגלל היותי סייעת בצהרון הגן, נוצר קשר טוב עם חלק מהאמהות וקיוויתי שאוכל לגייס כמה למשימה.

החלטתי להתחיל בקטן, שלושה שיעורים וזהו. כך יהיה עניין של 'חזקה' ומצד שני, הן לא תרגשנה עומס.

נדרש הרבה אומץ מצידי. אולם לבסוף פניתי לכמה אמהות שהקשר איתן היה טוב. וביקשתי מהן: "אתן כל הזמן שואלות מתי אהיה בהריון. יש סגולה כזו לעשות שיעור תורה בבית (לא אמרתי להן שמדובר בטהרת המשפחה, שלא יסרבו מיידית). האם אתן מוכנות לבוא, רק לשלוש פעמים בשבילי כדי להשפיע עלי ברכה?"

מביאה ברכה לביתה

חמש אימהות הביעו הסכמתן לבוא. חיפשתי רבות עד שמצאתי מישהי שהכרתי, שליחה מקסימה, שהיה לה שיעור מותאם לנשים שאינן שומרות תורה ומצוות.

שילמתי בשמחה את העלויות שהיו כרוכות בהבאתה ממקום מגוריה עד אליי, והשיעור היה מקסים. הנשים נהנו מאוד.

בינתיים הגיעה חופשת החגים, ובשל כך לא התקיים שיעור. לאחר החגים, קיבלתי ידיעה שהשיעור המסתובב בקהילה התפנה, ואם אני רוצה עליי לתת תשובה עוד היום. מובן ש'קפצתי' על המציאה. בתוכי הרגשתי שזהו זה, השיעור הזה יביא לי את הילד המיוחל.

כך למעשה היו לי בבית שני שיעורים.

לאחר השיעור השני נפקדתי!

כמובן שלא סיפרתי מאומה לאף אחת. לאחר השיעור השלישי, אמרתי לנשים "סיימתן את המכסה שסיכמנו עליה. תודה רבה על ההשתתפות שלכן". תגובתן הפתיעה אותי: "מה פתאום? אנחנו רוצות להמשיך!"

כך נמשך השיעור שבוע אחרי שבוע, וכשהגעתי לחודש החמישי והסוד התגלה, הן היו מאושרות. סיפרתי להן שכבר לאחר השיעור השני נפקדתי, והן כל כך התרגשו והרגישו ממש שותפות לנס הפרטי שלי.

השיעור המסתובב עבר למישהי נוספת בקהילה, אך הקבוצה שלי רצתה להמשיך הלאה. מצאתי מרצה אחרת שהמשיכה להגיע והשיעור נמשך עד היום! אותן נשים שבדיעבד סיפרו לי שבאו באמת רק כדי לעשות לי טובה, כל כך התחברו, עד שהן לא מסכימות לוותר על השיעור. אמנם כעת אנחנו נפגשות פעם בחודש, אך עדיין אנו מקפידות לקיים את השיעור, למרות שחלקן עברו דירה לעיר אחרת.

במהלך השנים הבאתי מרצות שונות בנושאים שונים, תניא, פרשת השבוע, חגים ועוד. הפכנו ממש למשפחה אחת והן התחזקו מאוד ביראת שמים, בשמירה על מצוות מסוימות. קידוש בשבת, צניעות, ברכות, ועוד. כל אחת מהן מתקדמת בקצב שלה, אך הן קשורות ומחוברות מאוד לרבי שליט"א ולענייני יהדות.

אחת מהן אפילו רצתה לקרוא לבת שנולדה לה בשם שיינא… לבסוף קראה לה בשם אחר, כיון שלא רצתה שלילדה יהיה שם שאינו מקובל אצלם בחברה. אולם, לאחר שבועיים, החליטה להוסיף לה שיינא, ואף שלחה את בעלה לבית הכנסת כדי לקרוא לה כך ליד ספר התורה…

טהרה, תרומה ותמורה

לאחר לידת הבת הבכורה שלנו, עברו מספר שנים ולא הצלחתי להיפקד שוב. החלטתי לנסות שוב את הסגולה. הפעם אירחתי בביתי שיעור קהילתי אחר בנושא טהרת המשפחה, עם נשים מקהילת חב"ד. זה אמנם לקח קצת יותר זמן, אך לאחר כשנתיים של התמדה בשיעורים, נפקדתי בבן מתוק ובריא.

תקופה לפני כן שמעתי על אפשרות תרומה ל'יד לאחים' להצלת בנות מכפרים ערביים, כאשר בתרומה בסכום מסוים, מקבלים דולר של הרבי מה"מ.

באותה עת לא היה בידי הסכום הדרוש, לכן פניתי אליהם ובקשתי לפרוס את התרומה לתשלומים רבים, כדי שבכל זאת אקבל את הדולר. הם נענו לי. ואכן, לאחר שקיבלתי את הדולר, זכיתי תוך זמן קצר להיפקד.

אני מאמינה שהשילוב של השיעור, יחד עם התרומה, הקשורה גם היא לטהרה ומניעת התבוללות, זיכתה אותנו בילד השני.

כעבור עוד שנתיים, תרמתי שוב, קיבלתי עוד דולר ונפקדתי בבת נוספת.

אני מאמינה שהזכות של טהרת המשפחה היא עצומה, ומביאה ברכות לכל אחת שעוסקת בזה.

אני  מודה לה׳ יתברך על הילדים שנולדו לי בזכות ההתעסקות בעניין וממליצה לכל אחת שצריכה להיוושע, לנסות. את מביאה ברכה גם לעצמך, וגם למשתתפות השיעור. מניסיון.