לידת ילד היא אירוע מרגש, משמח  ומשנה חיים. מיד עם הגעתו של הרך הנולד לעולם, נולדת גם סקרנותם של בני המשפחה והחברים. איך יקראו לו? על שם הסבא או אולי על שם אחד האדמו"רים? או אולי הם יפתיעו ויקראו לו בשם אחר לגמרי…

בחירת שם היא אחת ההחלטות המשמעותיות אותה מקבלים ההורים לתינוק הרך. אצל אחדים הבחירה היא טבעית וקלה ואצל אחרים בחירה גורלית זאת עלולה להוות מכשול וקושי. ישנם הורים טריים שמוצאים את עצמם בהתלבטות קשה ונראה כי כל שם שיבחרו יפגע ברגשותיו של אי מי מהמשפחה. לא תמיד הרצון לכבד את ההורים,  מגיע בהליכה אחת עם בחירת שם בעל משמעות טהורה, או סתם ללכת אחרי הלב והנבואה ההורית.

התיישבתי לשיחה עם שתי אימהות ששיתפו אותי בסיפור בחירת השמות של ילדיהם.

גם וגם

אודל, אם לחמישה:

"אני אודל, אֵם לשלושה בנים ושתי בנות שיהיו בריאים, חלקם נושאים בגאון את שמותיהם של אדמו"רי חב"ד.

כפי שניתן לזהות משמי, לא נולדתי למשפחה חב"דית, אך זכיתי להתקרב לאור החסידות ולהתחתן עם חסיד חב"ד.

כשנולד בננו הבכור, היה ברור לשנינו שנקרא לו 'מנחם מענדל'. מבחינתנו לא הייתה אופציה אחרת. אני זוכרת כיצד בברית, כשהמוהל הכריז את שמו של בני הקטן, ראיתי מבעד לדמעות ההתרגשות שהציפו אותי את מבטיהן ההמומים של אחיותיי; הן לא הבינו מה קרה לנו ולמה בחרנו לתת לתינוק כל־כך קטן שם כל־כך "כבד", כהגדרתן. בהתחלה היה להן מאוד קשה להתרגל לשם והם ניסו למצוא לו כל מיני כינויים אחרים, אבל בסוף כולם נדבקו בכינוי 'מענדוש', והוא באמת כזה מענדוש…

שנתיים לאחר מכן נולדה מרים, על שמה של סבתי היקרה שנפטרה כמה חודשים קודם לכן. התלבטנו מאוד אם לתת לה את השם 'מרים חיה מושקא' אבל אני הרגשתי שזה כבד מידי לתת שם כל־כך ארוך, וגם היה לנו ברור שבני המשפחה שלי ישתמשו בשם 'מרים' ורצינו 'לשמור' את השם להזדמנות בה נוכל לקרוא רק אותו. ובאמת, ב"ה, גם 'חיה מושקא' הגיעה.

אני חושבת שהקושי הכי משמעותי מול המשפחה שלי היה בעיקר סביב נתינת השם אצל מענדוש. היה להם מאוד קשה להתרגל לזה ונוצרו קצת כעסים סביב זה. אבל אז הגיעה מירי ששימחה מאוד את אמא שלי בכך שהיא קרויה על שם אימהּ, ומאז הם מקבלים בהרמת גבה, אך בהבנה, את הבחירות שלנו בשמות הילדים".

לאהוב את השם

חנה, אם לשבעה:

"יש לנו שבעה ילדים, ברוך השם, רובם נושאים את שמותיהם של אדמו"רי חב"ד. אנחנו משפחה חב"דית קלאסית של מנחם מענדל, שניאור זלמן, יוסף יצחק וכדומה.

לפני כחמש שנים, אמו של בעלי נפטרה. היא הייתה אישה מאוד לא פשוטה והיחסים ביננו היו מאוד מורכבים… כשנה לאחר פטירתה נולדה לנו בת והייתה ציפייה גדולה מצד בני המשפחה שנקרא לבתנו הקטנה על שמה. היה לי מאוד קשה עם הרעיון הזה, ובהתחלה אף התנגדתי לכך בתוקף – גם משום שזה שם מיושן וכבד, וגם בגלל המורכבות שהייתה ביחסים ביננו. לבעלי היה חשוב מאוד שזה יהיה השם שניתן לבתנו. לבסוף התרציתי בתנאי שנבחר לילדה כינוי שונה מהצורה בה כינו את חמותי ז"ל.

עד היום אני מתכווצת כאשר אני שומעת מישהו מבני המשפחה מכנה את הילדה באותו הכינוי של חמותי. אני לא מצטערת שקראנו כך לבתנו משום שלום בית, וגם משום ששמה של הילדה חיובי מאוד במקור התנכ"י שלו. עם זאת, אני מתקשה להתעלם מהתחושות הקשות שהשם הזה העלה בי לאורך השנים בתוך מערכת היחסים המורכבת שהייתה לנו.

בעיניי ההתעקשות הזו שלי חשובה, כי יש חשיבות גדולה לכך שההורים יאהבו ויתחברו לשמו של ילדם. אם ההורים לא אוהבים או מתחברים לשם ילדם, זה יכול להוות מניעה מלהתחבר אליו בעצמו. לכן בחרנו לבתנו כינוי חיבה מתוק שאני אוהבת ומתחברת אליו מאוד".

ומהי דעת תורה

פנינו לשני רבנים שיעשו לנו מעט סדר בנושא של בחירת שם לרך הנולד.

הרב יוסף קרסיק: "באמת אפשר לראות את עניין הנבואה הניתנת להורים, כדברי הרבי. 'נתינת שם הוא אחריות גדולה, כי השם הוא הצינור דרכו נמשכת החיות וההשפעה'.

שם אינו רק השפעה פסיכולוגית על הילד, בבחינת 'נבואה שמגשימה את עצמה' שהילד יצמח ויגדל בהתאם למשמעות השם שלו; אף לא בתור נבואה וציפייה של העתיד – נבואה של ההורים לקרוא לילדיהם שם שישקף את מהות הילדים, תכונותיהם ואופיים, אלא גם גרימת ההשפעה: לפי הקבלה והחסידות 'אותיות השם של האדם הם צינורות השפע שלו'.
לכן, נאמר בספרי הסוד שבחירת השם על־ידי ההורים היא בעצם לא בחירה אישית אלא בחירה מכוונת ומנווטת משמים: הקב"ה מזמין בפי ההורים את השם לפי השורש הנשמתי של הילד – 'מן השמים בדרך השגחה נמשכה קריאת השמות מסכים עם פעולותיהם ומעשיהם', בבחינת נבואה שישקף וירמז את מעשה הילדים בעתיד 'שלא מדעת, שם הקב"ה בפי ההורים לדבר עתידות'.

ידוע שנתינת שם אחר ההורים והסבים, יש בזה משום מצות כיבוד הורים. ה'שדי חמד' כותב: 'הוא לטובת נשמתו וזכרו לדור דור ויש אומרים שזה סגולה לאריכות ימים'.

יש נוהגים לתת שם אחר האדמו"רים, צדיקים, גדולי ישראל ותלמידי חכמים. נתינת השם היא סגולה שיהיה הילד מוצלח בתורה וירא שמים. נתינת שם אחר רבו גם היא 'סניף' ממצוות כיבוד רבו, כשם ניתנת שם אחר הסבים.

מסופר על אחד מחסידיו של ה'בית ישראל' מגור שביקש מרבו שיבחר לו שם עבור בנו הנולד לו, והאדמו"ר ענה לו: 'האם אתה רוצה שאקח ממך את טיפת רוח הקודש היחידה שיש לך?'…

כאמור, שם הוא דבר גדול שהרי הוא הצינור שבו נמשכת החיות וההשפעה לדבר הקרוי בשם. כלומר השם הוא הקוד הגנטי והכוח הרוחני של נושא השם. שמו של האדם מורה על מהותו, דהיינו הוא מבטא את עצמיות התכונה שצריכה לצאת אל הפועל במילוי הווייתו, כדי להשלים את התעודה האלוקית שלשמה הוא בא לעולם. לכל אדם תפקיד משלו בעולמו של הקב"ה, תפקיד הרמוז בשמו המיוחד. ידיעת השם משמעה הבנה מה ה' דורש מאיתנו, ולחיות עם השם פירושו למלא תפקידינו וייעודנו.

כבר בתורה אנו מוצאים שקראו ל'יעקב' בשם 'ישראל' – 'כי שרית עם אלוקים ועם אנשים ותוכל', השם מבטא את הכוחות שלו".

הרב שלמה יצחק פראנק: "נתינת שם היא למעשה הקישור של הנפש לתוך הגוף, עד כדי כך שידוע שכאשר אדם מתעלף קוראים לו בשמו כדי לעורר אותו. כאשר תינוק נולד משתדלים לתת כמה שיותר מהר שם לילוד. בהולדת בת משתדלים לתת שם מיד בקריאת התורה הראשונה, ובהולדת בן, גם אם מסיבות בריאותיות לא־עלינו נאלצים לדחות את הברית, אם הוא נמצא במצב שבו הברית תידחה לזמן ארוך ביותר, או כאשר הילד במצב בריאותי הדורש לעורר עליו רחמים מרובים – נהוג לתת לילד שם על מנת שיהיה אפשר להתפלל עליו.

עולה השאלה איזה שם לבחור? משום שזו כניסת הנפש והוא עתיד להשפיע מאוד על חייו בעתיד. משתדלים לתת שמות בעלי משמעות טהורה. על שם רבותינו נשיאנו, על שמות הסבים והסבתות שזה גם כיבוד אב ואם וגם עניין של להמשיך את החיים של אותם סבים וסבתות שאנחנו רוצים לכבדם.

לפעמים זוגות פונים בבקשה לייעוץ בנתינת שם. אין זה מעשה נכון כלל. חשוב להבין שנתינת שם מוזכרת בכתבי האר"י ז"ל כ'נבואה קטנה', ולכן רבותינו נשיאנו הקפידו לא להתערב בנתינת שם כי זוהי החלטה של ההורים בלבד. אבל קורה הרבה שזוגות באים להתייעץ באיזה שם לבחור מבין שניים־שלושה שמות. לעיתים זה מגיע מחילוקי דעות בין שני ההורים, וכמובן שרצוי מאוד שנתינת השם תהיה בהסכמת שניהם.

לסיכום, מומלץ לבחור שם טוב לילד/ה, שתהיה לו יראת שמים והתקשרות לרבותינו נשיאנו ושיגדל, ובעזרת־ה' יעשה נחת להורים – נחת יהודי, חסידי אמיתי".

באדיבות מגזין עטרת חיה