במוקדם או במאוחר כל ילדה מבקשת מאמה לעשות לה חורים באוזניים.האפשרות לענוד עגילים קוסמת לנשים קטנות כל כך, שגם אלה שבוכות וצועקות בכל בדיקת דם, פתאום מגלות אומץ רב לנוכח הכאב הצפוי. הכאב של הניקוב עצמו הוא רק חלק אחד מהבעיות המתלוות לתהליך החשוב הזה, הרי יש גם את הפן של הטיפול בחורים במשך חודש אחרי הניקוב.

לפעמים אמהות מביאות לחנות התכשיטים ילדות קטנטנות שבקושי התחילו ללכת, דווקא מתוך המחשבה כי בגיל הזה הילדה שוכחת מהר מאוד את התחושות הלא נעימות. ובגיל מבוגר יותר היא תהנה מהעגילים לא חוויות לא נעימות שמתלוות לזה. אף שאין איסור רפואי חד משמעי לניקוב האוזניים לתינוקות,הרופאים בכל זאת לא ממליצים לעשות זאת עד גיל שנה. יחד עם זאת, יש הטוענים כי אחרי גיל בת-מצווה עור האוזניים כבר נהיה גס מדי והדבר מגביר סיכוי להווצרות צלקות סביב החור. לכן ניתן לומר כי הגיל האופטימאלי לניקוב החורים נע בין 3 ל-10 שנים. ככל שהילדה פעלתנית יותר כך עדיף להמתין עם החורים, כי הגננות מרבות לספר סיפורים לא נעימים על ילדות שרצו, השתוללו, נתפסו בעגיל וחזרו הביתה עם פצע ענק ומדמם במקום שהיה פעם חור באוזן.

את הניקוב עצמו מומלץ לעשות באביב או בקיץ, כדי לא לשפשף את אזור החור הטרי עם הכובע. כמובן, לא רצוי לעשות חורים באוזניים כשהילדה חלשה, מתאוששת אחרי מחלה או עברה זה עתה חיסון כלשהו שעלול לגרום לחום שיקשה מאוד על הטיפול בחורים.אם הילדה סובלת ממחלה כרונית כלשהי,מומלץ להתייעץ עם הרופא לפני שניגשים לעשות חורים. המחלות הכרוניות הבעייתיות ביותר במקרה הזה הן: מחלות הדם, סכרת נעורים, מחלות אוזניים, מחלות עור, מחלות נוירולוגיות שונות.

לפני שניגשים עם הילדה לעשות חורים, חשוב מאוד להסביר לה את כל התהליך. הבנות מטבען נמשכות מאוד לכל הפן היפה של התהליך שכולל בחירת עגילים והצגת העגילים החדשים לקרובים, חברים,שכנים וסתם עוברי אורח. אבל יחד עם זאת חשוב מאוד שהילדה תהיה מודעת לכך שהתהליך עצמו מכאיב, ולאחר מכן יש צורך לסובב את העגילים ולחטות את האזור, מה שגם עלול להיות לא נעים בימים הראשונים.

יש כאלה שמעדיפים לשטוף את האוזן עם חומר חיטוי ולסובב את העגילים, יש כאלה שמשתמשים במשחה עם אנטיביוטיקה. בכל מקרה חשוב מאוד למנוע את הזיהום של החור הטרי. לפעמים גם החיטוי הקפדני לא עוזר ובמקום מתפתחת דלקת. אם שמים לב שמתחת לעגיל ישנה מוגלה, כדאי לפנות מיד לרופא.במקרים קלים ניתן לטפל בבעיה ע"י אנטיביוטיקה מקומית. לצערנו, במקרים רבים נאלצים להוציא את העגיל, לרפא את האזור ולחזור על כל התהליך מהתחלה כעבור מספר חודשים. במקרים רבים הדלקת בחור נגרמת בגלל שערות שנתפסות בעגיל ומזהמות את האזור. לכן בימים הראשונים אחרי הניקוב מומלץ לאסוף את השיעור, ובמהלך חיטוי החור לבדוק שאין שערות שנתפסו בעגיל.

כעבור חודש ניתן להוציא את העגילים שאיתם נעשו החורים ולשים כל עגיל אחר.המתכת המומלצת היא כמובן זהב כי הוא נחשב למתכת היפואלרגית שלא גורמת לדלקות, אלרגיות וגירודים בחורים. יחד עם זאת, לא כדאי כמובן לתת לילדות קטנות עגילים יקרים מדי, כי הסיכוים של העגלים האלה ללכת לאיבוד גדולים למדי. העגילים הראשונים צריכים להיות קטנים ונוחים. הכי טוב שיהיו קטנים מספיק כדי לא להיתפס בשום דבר ולא לגרום לפציעה, ונוחים מספיק כדי שהילדה תוכל לישון אתם. אף שאוסרים להוציא עגילים רק בחודש הראשון, חשוב להבין שגם לאחר מכן החור עדיין טרי מדי, ולעיתים קרובות מספיק שהילדה תשכח לענוד עגילים במשך מספר ימים בודדים כדי שהחורים יסתמו.

באדיבות אתר MAME