שלום לכולם
השבוע נקרא בפרשת בא העוסקת בהכנת בני ישראל ליציאה ממצרים. בין היתר על ידי הציווי האלוקי הכפול המהווה את האבן היסוד ליציאת מצרים.
1. שחיטת אלהי מצרים (כבש) לעיני מצרים.
2. הציווי לבא בברית המילה עם ה' יתברך.

וכפי שנאמר במקרא:
"דַּבְּרוּ אֶל כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בֶּעָשֹׂר לַחֹדֶשׁ הַזֶּה וְיִקְחוּ לָהֶם אִישׁ שֶׂה לְבֵית אָבֹת שֶׂה לַבָּיִת.
וְהָיָה לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת עַד אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ כֹּל קְהַל עֲדַת יִשְׂרָאֵל בֵּין הָעַרְבָּיִם". (שמות י"ב א'- ו').
ורש"י על אתר מפרש:
"וְהָיָה לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת": וּמִפְּנֵי מָה הִקְדִּים לְקִיחָתוֹ לִשְׁחִיטָתוֹ אַרְבָּעָה יָמִים, מַה שֶּׁלֹּא צִוָּה כֵּן בְּפֶסַח דּוֹרוֹת? הָיָה רַבִּי מַתְיָא בֶּן חָרָשׁ אוֹמֵר, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: "וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ וְהִנֵּה עִתֵּךְ עֵת דּוֹדִים" (יחזקאל ט"ז ,פסוק ח' ( הִגִּיעָה שְׁבוּעָה שֶׁנִּשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם שֶׁאֶגְאַל אֶת בָּנָיו, וְלֹא הָיוּ בְּיָדָם מִצְוֹת לְהִתְעַסֵּק בָּהֶם כְּדֵי שֶׁיִּגָּאֲלוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאַתְּ עֵרוֹם וְעֶרְיָה) "שם ,ז' ( וְנָתַן לָהֶם שְׁתֵּי מִצְוֹת דַּם פֶּסַח וְדַם מִילָה, שֶׁמָּלוּ בְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמַיִךְ) "שם ,ו' ( בִּשְׁנֵי דָּמִים, וְאוֹמֵר: "גַּם אַתְּ בְּדַם בְּרִיתֵךְ שִׁלַּחְתִּי אֲסִירַיִךְ מִבּוֹר אֵין מַיִם בּוֹ) "זכריה ט, י"א) וְשֶׁהָיוּ שְׁטוּפִים בֶּאֱלִילִים, אָמַר לָהֶם: "מִשְׁכוּ וּקְחוּ לָכֶם" (שמות י"ב, כ"א( מִשְׁכוּ יְדֵיכֶם מֵאֱלִילִים, "וּקְחוּ לָכֶם צֹאן" שֶׁל מִצְוָה (מכילתא כאן(.

השאלות המתבקשות העולות משני ציוויים אלו הנם:
איך אפשר לצוות על בני ישראל הנתון תחת שעבוד מצריים לקחת את הסמל המקודש למצרים שהנו האלילים שלו ולהקריבו? זוהי התגרות הכי גדולה שיש, לצד סכנה ממשית על חייהם של בני ישראל הנתונים למרותם ושבטם של המצריים, כיצד זה ה' יתברך מצווה את בני ישראל בדבר שעלול לסכן את חייהם?
שאלה נוספת שעולה: מה כל כך בהול ודחוף בשעה כל כך מורכבת וקשה לבני ישראל כשטראומת עול השעבוד עדיין מהדהדת בנפשם וגופם, שה' יתברך מצווה אותם על מצוות אלו ולא ממתין איתם עד שיצאו ממצרים ויהיו פנויים נפשית ורגשית לקיימם?
והעיקר: את הציווי על ברית המילה אפשר איך שהוא להבין למרות שמצבם הנפשי והפיזי של בני ישראל היה ירוד ושפל, שכן ברית הדם מחברת את שני הצדדים בקשר דם עמוק שאין אפשרות לבטלו לעולם ודווקא קשר זה יש בו בכדי לחבר את בני ישראל עם ה' יתברך ולמסור רצונם ונפשם אליו בשעה קשה זו. אך מהי המשמעות והקשר בין יציאת מצרים לבין הקרבת האליל של מצרים שבגינו חייבים לקיים ציווי זה במצרים ולעיני מצרים דווקא?

לצאת ממצרים או להוציא את מצרים ממני?
גלות מצרים שהתמסדה בנפשם של בני ישראל עד הפכו לעבדים בנפשם. כשרוצים להיפרד מהממסדיות שבנפש וכדי שבני ישראל יהפכו לעם נפרד עם זהות יהודית ברורה ויוגדר כעם חופשי משעבוד מצרים אין להסתפק ביציאת מצרים יש צורך להוציא את מצרים מתוכנו!
והדרך לשם עוברת בשתי מצוות:
1. משכו וקחו לכם צאן, כלומר משכו ידיכם מעבודה זרה זו של מצרים, הנה תנועת הסור מרע בנפש על ידי הקרבת קרבן פסח מאלילי מצרים דווקא!
2. היכנסו בברית עם ה' יתברך הנה תנועת ה-ועשה טוב שבנפש על ידי הפיכת הקשר שלנו עם אלוקים לברית דם.
שתי תנועות אלו בנפש האחת סור מרע והשנייה ועשה טוב מובילות להוצאת מצרים מתוכנו.

"הריפוי לנפש ולגוף עובר מאותו מקום ובאותו האופן בו פגש אותנו האירוע"
ישנו ביטוי תלמודי נפלא המהווה פריצה ואבן דרך בטיפול וריפוי של מגוון אירועים בחיינו הן בנפש הן בגוף. הביטוי הנו מהתלמוד הבבלי, מסכת סנהדרין (דף ל"ט, עמוד ב') ”מיניה וביה אבא ניזיל ביה נרגא“. כלומר: קת הגרזן (נרגא) לקוחה מהיער (אבא) עצמו כדי לחטוב בו, ממנו ומתוכו את היער.
הביטוי מהווה כאמור אבן יסוד ונחשב לפורץ דרך בכל תחום בו אנו רוצים לתקן איזה שהוא אירוע שהשפיע עלינו עמוקות בחיינו.
אחד התרחישים הנו כאשר נחש הכיש אדם הדרך לרפואתו עוברת בהזרקת נסיוב מארסו של הנחש לגופו של אותו אדם.
כיום אנו עדים לטיפול פורץ דרך מהעשור האחרון מטפלים במחלת סרטן הדם (לוקמיה) באותה דרך. לוקחים מתאי דם בריאים טסיות דם לבנות ומפרים אותן במבחנה חוץ גופית ולאחר מכן מזריקים אותן לגופו של החולה הפעולה מסייעת בהכחדת תאים סרטניים מגופו של החולה ומקדמות את הבראתו של החולה.
גם ברפואת הנפש ניתן לצפות בשיטת טיפול באירועים שונים טראומטיים או חרדתיים הבאים לידי ביטוי באופנים שונים בהשלכותיהם על בריאותו הנפשית של האדם.
לדוגמא: תופעת הגמגום- בשכונתו של הרבי מליובאוויטש היה ילד שלקה בגמגום בהיותו בן 3 כאשר חתול קפץ על עגלתו בעודו פעוט בן שנה וחצי כשיצאו הוא ואמו מהסופר השכונתי. הבהלה והחרדה שתקפו אותו כתוצאה מהאירוע המפתיע (זהו סודו של הגמגום הנולד מאירוע מפתיע ובלתי צפוי, המבטא חוסר יכולת של האדם לבטא את עצמו כהוגן בשל ההצפה הרגשית והקוגניטיבית על המח המפעיל חלקים נוספים באזורי המח. מלבד החלק האחראי על הביטוי הוורבאלי, פעילים במח בשעת הגמגום גם חלקים ואזורים רגשיים שונים) וכתוצאה מכך החל לגמגם, הוראת הרבי להוריו הייתה לערוך לילד חוויה מתקנת על ידי מפגש חוזר עם חתול רחוב, כאשר הילד ילטף חתול וילמד להנות מקרבת החתול, חוויה זו תייצר עבורו מרחב חדש ומאפשר, מה שיאפשר למח לעבד את החוויה הטראומטית אותה חווה הילד כשהחתול קפץ על עגלתו והבהילו כהוגן.
מחקרים נוירולוגים [J. Feldman. 2004] מראים כי בעוד אצל אנשים רגילים פעילים בעת דיבור רק 20% מהמוח, הרי שאצל מגמגמים, מלבד החלק האחראי על תרגום המחשבות למילים, פעילים גם חלקים באונה השמאלית, האחראים על רגשות, אזורי ההקשבה, ואזורים נוספים. המוח מתפעל אזורים רבים ומנסה להביע בתוך מילה בודדת מגוון של תחושות עומק וכוונות. מגוון שכמובן אינו יכול לעבור בשטף הדיבור הרגיל.
שמעתי סיפור בשם הרב ישראל הלפרין ע"ה שליח הרבי להרצליה. הרב הלפרין היה מחלק סלי מזון לנצרכים בחגים. בין האנשים היה אדם שנהג להגיע בקביעות שנים רבות לחלוקה המזון. באחת השנים הגיע אותו אדם לרב הלפרין ובישר לו בשמחה, זכיתי בלוטו בסכום מאוד מכובד, אני רוצה להרים תרומה נאה לבית חב"ד כאות הכרת הטוב על כל התמיכה אותה קבלתי לאורך השנים, הרב הלפרין שמח עבור אותו אדם שסוף סוף מצא את שלוותו ויותר לא יצטרך לבריות וגם שמח על התרומה אותה נדב האיש לבית חב"ד.
אך מה הופתע כאשר אותו אדם הוסיף לאחר הבעת הרצון להרים תרומה לבית חב"ד אבל יש לי תנאי! הרב הלפרין נדרך לשמוע מה בפיו של אותו אדם, מה התנאי אותו הוא הולך להציב לי תמה בלבו? אותו אדם לא הותיר את הרב הלפרין במתח ומיד אמר בחלוקה הבאה אני הראשון בתור!
לזה לא ציפה הרב הלפרין, האדם הניצב מולו בישר לו לפני רגע שזכה בלוטו בסכום נכבד שאמור לסדר אותו לעוד שנים רבות, מה פשר הבקשה המוזרה שהציב כתנאי להרמת התרומה?
זו המשמעות של אדם מוסדי בנפש שהפך לעשיר בן רגע אך נותר עני בנפש! תפיסת החיים שהתגבשה במוחו הציבה אותו בעמדה ולפיה אינו יכול ללא התמיכה אותה נהג לקבל מידי שנה!
אדם כזה לא יצא ממעגל העוני בזכיה בלוטו, הוא יצטרך לעבור שיקום נפשי המשנה תפיסת חיים בנפש האדם המוסדי שהתקבעה לו בנפשו ואינו יכול להתיר עצמו ממנה!
הוא יצטרך לחזור לאותו מקום בו התחילה להשתרש לה עמדה מוסדית זו בנפשו ולהבין את משמעותה, השפעתה והשלכתה על חייו! רק כאשר ישכיל להבין לעבד קוגניטיבית רגשית ונפשית ולייצר עמדה חלופית במח ובנפש ממקום בריא ומאפשר עבורו יוכל להתגבר על העמדה המעוותת שנחרטה בנפשו.
מצרים קידשו את הכבש התמים והפכו אותו לסמל של עבודה זרה, כשמעוותים את המציאות בלקדש בעלי חיים ומצד שני להתאכזר לבני אדם אנו נדרשים לעמוד מנגד ולעצור בכל דרך את העיוות האנושי לפני שהתוצאות יהיו הרות גורל ויסבו אסון לאנושות כולה.. כשההתנהגות האנושית הופכת לחייתית ברמיסת ערכי האנושות והתאכזרות לאומה שלימה והסמל הקדוש הוא הבעל חיים התמים אנו צריכים לעצור ולשאול את עצמנו איך הידרדרנו למצב שכזה?
הרבי מליובאוויטש סיפר באחת ההתוועדות (פורים תש"כ) על כך שאחת התופעות הקשות בתרבות הנאציזם הייתה 'החמלה' כביכול שהנאצים הפגינו כלפי בעלי חיים כשמנגד הם טובחים באומה שלימה! והכל נשען על תפיסה ודרך חיים הנקראת 'תורת הגזע' התובעת מהמין האנושי להתעלות מעל המין האנושי, שמשמעותה הדרישה מהמין האנושי להתנתק מרגשותיו, שכן רגשות שייכים לתת תרבות אנושית וממילא אם ישנו סבל בעוולם אין זה מענייני לקחת ללב או לכאוב את סבל הזולת!
בני ישראל במצרים נצטוו לעמוד בנפשם ורוחם ולהשיב מלחמה כנגד אותה תפיסה מעוותת המקדשת את בעלי החיים אך טובחת בבני האדם!
הדרך אמר ה' יתברך לבני ישראל עוברת בדיוק מאותו מקום בו התרחש העיוות. בשחיטת האליל 'הקדוש' ושלילת מציאות הרוע אותו טבעו המצריים 'בחמלה' לבעלי החיים לצד נטילת החיים מבן אנוש, ותמורתו העלאת ערך קידוש החיים והעלאתו לקדושה על ידי האדם בהקרבת קרבן פסח לה' יתברך שהמסר הנו אחדות העם והגברת האור והטוב העולם כולו.

ליטול בעלות על סיפור חיינו:
כאן טמון הסוד הגדול של הקרבת וזביחת אלהי מצרים לעיני מצרים דווקא!
ה' יתברך מעביר מסר לבני ישראל להוציא אתכם ממצרים אני יכול, אמנם בכדי שמצרים תצא מכם נדרשת מכם פעולה משמעותית שעליה אתם אמונים ורק אתם יכולים לבצע אותה. רק כאשר תחזירו לעצמכם את השליטה בהפיכת התרבות והתפיסה המעוותת בקידוש בעלי החיים שלצדה נולדה לה ההתאכזרות למין האנושי, על ידי הקרבת וזביחת האליל הכבש והעלאתו לקדושה רק אז מצרים תצא מכם!
רק כאשר מחזירים לידנו את השליטה ממי שנטל מאתנו באכזריות את החופש והחירות הפיזיולוגית והרוחנית תחת שעבוד מצרים. או אז אפשר לצאת לחירות. לצאת ממצרים אל עבר הר סיני ולקבל עלינו את התורה והמצוות ולהפוך לעם שיצא ממצרים כלומר: שמצרים יצא מתוכו.
ללא תנועה נפשית זו היינו יוצאים ממצרים אבל מצרים הייתה מלווה אותנו לכל מקום אליו נלך, החוויה הטראומטית הייתה נשארת עמוק בתוכנו.
: על פי גישת ה- NLP- Neuro-linguistic programming ניתוב לשוני פיזיולוגי. האדם עצמו נדרש לבנות נרטיב (סיפור) חדש לחוויה הטראומטית שלו, כאשר הוא נוטל בעלות על סיפור חייו על ידי מפגש מחודש עם החוויה, כאשר הפעם במרכז החוויה הגישה איננה כוחו של התוקפן והשלכת מעשיו עלי ועל חיי, אלא כיצד אני הנפגע (ולא הקרבן) משקם את חיי באמצעות נטילת בעלות על סיפור חיי!
בציווי ה' יתברך לבני ישראל לקיים ולבנות את עצמם מחדש דרך נטילת בעלות על מצרים על ידי זביחת אלוהיהם לעיניהם העניק להם ה' יתברך את הבעלות על חייהם. ה' יתברך חס על נפשם וגופם של בני ישראל והעניק להם מחדש את השליטה על חייהם ובכך את חירותם הפיזיולוגית והנפשית כאחד.
בציווי לערוך ברית מילה קשר ה' יתברך אליו בברית דם את בני ישראל ובכך נעניק להם את הכח לעמוד מול אומה שהפכה לסמל השעבוד האכזרי ביותר עלי אדמות של אומה שלימה.

ההוראה לחיי היום יום:
כדי לצאת ממצרים יש לצאת תחילה מהמצרים והגבולות של עצמינו יש צורך להיפרד מהקשר הנפשי והשעבוד הטוטאלי למצרים שבתוכנו.
בכדי לפתוח לעצמינו דלת חדשה לחיים חדשים יש צורך תחילה להיפרד מחלקים שונים אליהם שעבדנו את נפשנו לאורך השנים עם הרגלים שונים שעם השנים הפכו לחלק מאתנו.
במקביל נדרשת מאתנו נטילת בעלות ואחריות על אירועי חיינו.
נדרשת מאתנו להתבונן על המצר האישי המלווה אותנו בחיים המקשה והשולל את חירותנו ולהבין מה היסוד עליו נשען מיצר זה ואיך הוא משפיע על חיינו, התבוננות זו תסייע ותוביל אותנו להתגבר על המצר דרך אותו מקום בו הוא נכנס לחיינו על ידי הפיכת המצר לצהר לחיים חדשים של אור קדושה והארת סביבתנו באור יקרות של טוב וחסד.
כשנפרד מהם לשלום וניטול בעלות על אותם חלקים בנפש הדרך לארץ הנכספת כבר סלולה עבורנו.

שבת שלום ומבורכת