התפקיד החשוב מכל ניתן לנו: לגדל ילדים בריאים בגופם ובנפשם, מוכנים לבצע את השליחות המיוחדת להם בעולם. למזון הנכנס לגופם יש השפעה רבה על בריאותם, ולכן כדאי לנו להשקיע בהקניית הרגלי תזונה נכונים כבר מההתחלה.
שוחחנו על כך עם דנה בר, אחות טיפת חלב. ועם חנה נבון, אמא למשפחה ברוכה ומנהלת ביד רמה את 'מעון רבקה' לגילאי 0–3. קיבלנו מהן מבט מקיף ופרקטי על כל נושא תזונת תינוקות ופעוטות. והנה הוא לפניכן.
הבה נחלק את התזונה המומלצת לתינוקות ופעוטות לפי 3 תקופות:

1. לידה – גיל חצי שנה
ארוחות – תדירות וכמות
בתקופה זו התזונה העיקרית המומלצת היא הנקה: עד גיל חודש תינוק אמור לאכול בין 10–12 ארוחות ביממה. אחרי גיל חודש התדירות הופכת להיות ארוחה כל שלוש שעות – 8 ארוחות ביום.
אם משתמשים בתחליף חלב, הכמות צריכה להיות מותאמת למשקל של הילד. לא הגיוני שילד בן חודשיים ששוקל 4.5 ק״ג וילד בן חודשיים ששוקל 6 ק״ג יקבלו את אותה כמות תמ"ל שרשומה על הקופסא. כדאי להתייעץ עם רופא או אחות איזו כמות מתאימה לתינוק שלך לפי משקלו.

תוספים
מהלידה והלאה התינוק צריך לקבל ויטמין D. מגיל 4 חודשים הוא זקוק ל–7.5 מיליגרם ברזל ביום, שזה בדרך כלל 3 טיפות.

מים
לא כדאי לתת לתינוק מים. עד גיל חצי שנה הוא מקבל אוכל נוזלי שמספק את צרכיו. שתייה נוספת עלולה רק להעמיס עליו.

2. חצי שנה עד שנה
פה בעצם מתחילים להתפתח הרגלי האכילה של הילד. אם נשקיע שימת לב בתקופה הזו, נרוויח בעזרת השם שובע ורגיעה בהמשך.

ממה מתחילים?
מתחילים בטעימות: בזמן שכל המשפחה אוכלת או בזמן הכנת הארוחה נותנים לתינוק ביסים קטנים ורואים איך הוא מגיב לכל מאכל. כדאי לתת לו לטעום עד שני דברים חדשים באותו יום.
אם העמדת סיר מרק, הוציאי מהסיר פעם תפוח אדמה, פעם גזר, ופעם עוף, טחני קלות עם מזלג ושימי כמות קטנה על הלשון של התינוק.
אחרי שסיימנו להטעים את התינוק מכל סוגי המזונות, נוכל להתחיל להכניס אותו למערך הארוחות המשפחתי.

ארוחות – תפריט וכמות
מבחינת כמות הארוחות, התינוק אמור להגיע לחמש ארוחות ביום. שתיים מתוך חמש הארוחות האלה תהיינה הנקה או בקבוק, ושלוש הארוחות האחרות תהיינה:
ארוחת פירות – מומלץ להוסיף טחינה שעשירה בברזל.
ארוחת חלבון – בשר / עוף / דג / ביצה- לא מומלץ לאכול ביצה ובשר באותו יום. אפשר וכדאי להוסיף לארוחה הזו ירקות.
ארוחת מוצרי חלב – בגיל זה עדיין לא נותנים לתינוק חלב נוזלי. אפשר לתת לו גבינה, קוטג' או יוגורט. גם פה יהיה נהדר להוסיף ירקות כמו עגבניה או אבוקדו.
במקום אחת מהארוחות שבהן התינוק שותה מהבקבוק, אפשר לבשל דייסה על בסיס מים ולהוסיף לה את המטרנה או הסימילאק.
הסדר של הארוחות לא משנה כלל. כל אמא מכירה את הצרכים של הבית שלה ויודעת להצביע על הסדר שנראה לה מתאים יותר עבורה.
שימי לב, אם תטרחי כל היום סביב הכנת ארוחות מיוחדות לילד, זה יהיה מתיש. כשאת כבר מכינה ארוחה לכל המשפחה חשבי מה יהיה נכון להכין כך שיתאים לכולם, גם לקטנטנים.

מספר רעיונות
– מרקים על סוגיהם השונים, אהובים על כל הגילאים ומתאימים במיוחד לחורף.
– קציצות בשר או דגים מתקבלות בתרועה על ידי הגדולים, וניתנות לפירוק מהיר עבור הקטנים. אפשר להגיש אותן בתוספת אורז או מחית תפוחי אדמה.
– אפשר להכין לארוחה משפחתית מאכלים שונים ולברור מתוכם בזמן הארוחה את אלה שמתאימים לתינוק. למשל בהגשת ירקות חתוכים, ביצים, גבינה ולחם. אפשר לתת לתינוק את הדברים שמתאימים לו מתוך כל המבחר: ביצה מרוסקת, אבוקדו, לחם רך.
יקל עלייך מאוד להכין תפריט שבועי או כמה סוגי תפריטים שתבחרי מתוכם אחד בכל שבוע. התפריט יכלול את כל הארוחות שאתם מקיימים במהלך יום רגיל, ויפרט: אילו מוצרים צריכים להיות בבית כדי שהארוחות יוכלו להיות? מי מכין את הארוחה? מתי מכינים את הארוחה?
תכנון מראש מפחית בלגן בזמן אמת, חוסך זמן וגם כסף של 'קניות ברגע האחרון'.

תוספים
מגיל חצי שנה ואילך התינוק זקוק ל–15 מיליגרם ברזל ביום, שזה בדרך כלל 6 טיפות.
מים
מגיל חצי שנה ואילך אפשר לתת לתינוק מים.
עד גיל שנה נכון להרתיח תמיד את המים שהילד מכניס לפיו. גם בצנרת של מכשיר כמו תמי 4, יכולים להימצא חיידקים וגם בדגימות שנעשו על מים מבקבוק סגור נמצאו חיידקים. הגוף שלנו, כמבוגרים, בדרך כלל עמיד מספיק לחיידקים האלה, אך אצל תינוק החיידקים עלולים להפריע ולגרום לשלשולים.

דגשים נוספים
בתקופה זו נשים דגש על מזונות שעשירים בברזל כמו טחינה, בשרי וקטניות.
– בשביל שהתינוק יתפתח גם מבחינה מוטורית, מומלץ לתת לו להתנסות בעצמו באכילה ולא רק להאכיל אותו בכפית. חשוב שירגיש את המרקם של האוכל וינסה להכניס אותו לפיו בעצמו.
– ננסה למנוע מהילד היכרות עם מזון תעשייתי. יותר פשוט, יותר טוב. בשביל שהילד יחזיק בעצמו דבר מאכל אין צורך בקרקרים ועוגיות. אפשר לתת לו את הקשה של הלחם או רצועת ירק. נסי לגרום לדברים הפשוטים האלה להיות זמינים ומוכנים לשליפה מיידית. את המזון המתועש נסי להפוך לפחות זמין – לדוגמא, הניחי אותו בדרך קבע בארון גבוה או עמוק, ולא בארון נגיש שנמצא מול העיניים.

3. גיל שנה ומעלה
בתקופה זו אנו ממשיכים עם ההרגלים מהתקופה הקודמת עם כמה שינויים אפשריים:
– ניתן להחליף את התמ"ל (המטרנה או הסימילאק) בחלב רגיל.
– אפשר להתחיל בהדרגה גמילה מבקבוק.

מה עושים עם ילדים שלא רוצים לאכול?
קודם כל, תנשמו. אין כזה דבר ילד שלא אוכל. מלבד מקרים פרטיים של בעיות אמיתיות, יצר החיים של הילד תמיד יגרום לו לאכול בסוף. מה באמת קורה אצל ילדים ש'לא אוכלים'? אנחנו מגישים לילד ארוחה והוא מסרב. אנחנו מנסים בהתחלה בטוב, עוברים להבטחות או חלילה לאיומים. הילד קולט שאנחנו עושים מזה עניין ועלול להתבצר עוד יותר במקום המסרב. בסוף אנחנו נכנעים ודוחפים לו עוגייה…
כדאי, עד כמה שניתן, להגיש את הארוחה מעניינת, צבעונית ועם מבחר. אם הילד לא מעוניין, אל תעשי מזה עניין ומצד שני לא ייטיב עימו אם תדחפי לו נשנוש במקום. תני לו להמתין. הוא יחוש רעב ויבקש עוגייה או גלידה או שוקולד. תדעי לומר לו בנחת: "אם רעבים אוכלים ארוחה". תוכלי להציע לו את מבוקשו אולי אחרי שיסיים את המנה ויחוש שבע. אל דאגה, ילד לא מגיע לתת תזונה מפספוס של ארוחה. ככל שתהיי חזקה ואוהבת מולו הוא ילמד מהר יותר שבזמן הארוחה אוכלים.
תוכלי להקל מעליו אם תתני לו לבחור בין שני דברים: ״יש לנו עכשיו ביצה קשה, ירקות ופשטידה. מה אתה מעדיף?״
אם את רואה שילדך אוהב רק סוג מסוים של מאכלים טובים ולא סוג אחר – למשל, אם בארוחה הוא רוצה בעיקר ירקות וכמעט לא נוגע בלחם, זה בסדר. אל תתני את המנה נוספת של ירקות בסיום הלחם. תוכלי לנסות לעודד את הילד לאכול את הלחם בדרכים שונות כגון לאכול בעצמך, להכניס את הירק בתוך הלחם או לתת לשאר הילדים. תני לו מנה לא גדולה, כזו שהוא אכן יוכל לסיים.
נאחל לאמהות היקרות הצלחה רבה בעבודת הקודש של גידול ילדים יהודים, בריאים ושמחים.