״מחפשת״
לפני כשלושה חודשים פורסמה ב"ידיעון" של כפר חב"ד מודעה מעניינת, מסקרנת וגם מוזרה: "מחפשת"…
מאז מדי שבוע, נמרחו על פני ה'ידיעון' תמונות צילום מסך של קבוצות 'וואטסאפ' בכפר – טרמפים, מכירה ומסירה, אישה לרעותה, ועוד.
הסתכלתי על זה ופשוט לא הבנתי מה הכוונה "מחפשת". גם כשפנו אליי לפרסום שבועי בסטטוס, עדיין לא הבנתי מה מטרת הקמפיין, רק הבנתי שהוא קשור לצניעות. אנחה של "אויש, צניעות" יצאה מפי…
הפרסומים של "מחפשת" גרמו לכולן לסקרנות גדולה והתעניינות.
המיזם 'מחפשת' בעצם הגיש את נושא הצניעות בצורה יצירתית, חיובית ונעימה, והוא הובל על־ידי נשים ובנות מתוך הכפר. בקמפיין עלה נושא הגרביים, כיסוי הראש בפאה מחוץ לבית, אורך החצאית וכו'. שיח חדש וחיובי עלה ברחבי הכפר. מפיקת הקמפיין רוחי לייכטר היא חברת גינה שלנו ובגינת השיכונים התפתחו שיחות מאוד מעניינות סביב הנושא.
במסגרת המיזם "מחפשת את הנס שלי",, נעשתה עריכה מחודשת לשיחות ומכתבי הרבי בנושא הצניעות ויצאה לאור החוברת 'צניעות – במבט של הרבי'.
במבצע שהתפרס על פני כשבועיים, השתתפו בתי הספר של הבנות בכפר, כאשר לכל בית ספר היה מסלול מיוחד משלו. כחלק מתכנית המבצע, הופק סרט מיוחד לכל בית ספר, ובו הועבר המסר עד כמה חשוב לרבי נושא הצניעות של נשי ובנות חב"ד.

הפך להיסטוריה בכפר חב"ד!
את הקמפיין סיימו באירוע 'הקהל' ענק לנשים ובנות בחג הגאולה י"ט כסלו. באוויר הורגש שמתחולל מהפך: בתוך כשלוש דקות 300(!) נשים לקחו על עצמן החלטה טובה של הוספה בצניעות.
אחד הרגעים המרגשים עבורי היה כשעברתי ליד בית הכנסת "בית מנחם" וגיליתי מסך ענק עם לוגו של "מחפשת" ובו הוקרנו קטעי וידאו נדירים בהם הרבי מדבר מעומק ליבו על חשיבות ההתחזקות בצניעות.
התרגשתי, ממש הרגשתי שקורה פה מהפך וניצני נכונות החלו צצים בנפשי ונשמתי לקיים את רצונו הקדוש של המלך. החלק המרגש והמיוחד היה – התגובות מהשטח. התברר שלב נשי ובנות חב"ד ער הוא, וצמא עד מאוד לענייני הצניעות. זרם ההחלטות הטובות והתגובות לא פסק, והיה ניכר במוחשיות עד כמה דברי הרבי נוגעים בכל אחת מנשי ובנות חב"ד ששמחו ליטול חלק, ועד כמה מסירות נפש יש לנשים בדור שלנו, מרובה הניסיונות, לבצע בפועל את רצון ה'.
בפן האישי, אני נרגשת. בכנס לקחתי החלטה טובה של הוספה בצניעות לשבוע בלבד וזה לא היה קשה כל כך, רק לשבוע… ובאמת לאחר השבוע הזה היה לי קצת מוזר ל"רדת" בחזרה. אבל עיקר העיקרים הוא שינוי הגישה כלפי צניעות, משהו בתפיסה שלי השתנה וירדו הרבה מן ה"מתנגדים" הפנימיים. נפתחה בתוכי תשוקה להוסיף בצניעות, ואני יודעת שזה קרה לנשים רבות כאן בכפר עובדה שהקמפיין עבר את היעד וגרף למעלה מאלפיים(!) החלטות טובות אישיות בצניעות.

כולן אכפתיות
שוחחתי עם רוחי לייכטר, מפיקת הקמפיין, במטרה לשמוע על 'מאחורי הקלעים' של הקמפיין.
מהיכן הגיע הרעיון לקמפיין? מה היתה מטרתו?
“זה התחיל מזה שכחמישה עשר תושבי כפר חב"ד קיבלו תשובה חיובית לכך שהם חולים במחלה הקשה ל"ע. בעקבות זאת נהייתה התעוררות, שכן הרבי אמר פעם שאם יש מקרים קשים בכפר, יש שלושה דברים שמוסיפים זכויות בכפר: אהבת ישראל, צניעות וכבוד בית כנסת.
לא אחת דיבר הרבי על הוספה בצניעות בכפר חב"ד. מטרתנו להזכיר את רצונו הקדוש של הרבי, שנשים ידעו את הכוח שלהן בהשפעה על הדור הבא, לגרום להוספה בצניעות בכפר חב"ד".

מה היו החששות שלך לגבי הקמפיין?
“האמת, הייתי בטוחה שהוא לא יצליח ולא יתקבל. החשש שלי היה מעצם המילה 'צניעות', שהוא טריגר עבור נשים רבות. היו אפילו שהציעו שלא להשתמש במילה 'צניעות', אולם אני טענתי שכל המטרה היא להביא את דברי הרבי בצורה חדשנית, מקורית ויצירתית. אם הרבי דיבר בפשטות על צניעות, אז אין מה להסתתר מאחורי כל מיני מילים מכובסות, למילים יש כוח.
הפירוש של צניעות היא להסתיר, לא להבליט. חיפשתי במילון את המושג "צניעות" וראיתי שמפרשים אותה כך: עַנְוְתָנוּת, תֹּם דֶּרֶךְ, חֹסֶר יְהִירוּת.
רציתי לשנות את הגישה למושג צניעות; חששתי מאוד שהקמפיין יעשה את הפעולה ההפוכה, ורק יעצבן את כולן… לא ידעתי אם באמת יקחו החלטות להוספה בצניעות. לא פשוט לשנות הרגלים של שנים, ועוד כשהם חלק מהתדמית שלך".

איך זה עבד בפועל?
“ישבנו קבוצת נשים, כולל נשות חינוך, וחשבנו איך להביא את הנושא בדרך יצירתית ומקורית.
התחלנו בפרסומים של 'מחפשת', כאשר בכל שבוע הכנסתי לרבי מכתב על הפרסום השבועי; הרגשתי שאני ממש צריכה ברכה. בדקתי והקשבתי לשטח כל הזמן, שאלתי נשים, אחרי כל פרסום והוא השתנה לפי השטח. תכננו משהו אחד, אך לפי התגובות בשטח עשינו שינויים והתאמות. פתחנו קבוצות וואטסאפ שדנו בנושאים שעלו ואותן פרסמנו לקהל הרחב".

איך נשים הגיבו? מה השיח בכפר מאז הקמפיין?
"התגובות מהשטח היו מדהימות. היתה כנות עמוקה. נשים לקחו את זה בצורה כל כך טובה וחיובית; אני כל כך מופתעת ושמחה. אין אישה שלא אכפת לה, גם אישה שמתנגדת ומתעצבנת – זה קורה דווקא מכיוון שאכפת לה! למרות הקושי בתחום הזה, נשים כל כך התעניינו והתרגשו מדבריו של הרבי. נשים רבות מכל הסקאלה של סגנונות, לקחו החלטה טובה מה שמעיד שהן רוצות להתקדם, אכפת להן מהילדים שלהן ושיהיה שם הכפר מכובד.
העובדה שהקמפיין הצליח כל כך מעיד כמה נשים הן באמת צדיקות ובמיוחד נשים של דורנו!"

מה המסר שלך לקוראות?
“כשמעבירים מסר מתוך ענווה וכנות הוא מתקבל. לא ממקום שאתה יותר טוב מהם אלא בגובה העיניים, מתוך מקום שזו ההתמודדות של כולנו ואפשר להתקדם יחד.
כולן רוצות להיות טובות יותר, לכולן אכפת מה הרבי רוצה. לנשים יש כח, וכשמגיע משהו של קדושה, יש הרבה מניעות ועיכובים. אבל מכיוון שהוא קדוש – הוא פורץ ומצליח".

החלטה ששינתה קולקציה
יזמית האופנה שיראל אברהמי פותחת את הלב ומשתפת בחלקה שלה במבצע:
"רציתי לסגור עסקה מאוד גדולה. באופי שלי אני דוחפת עסקאות עד שיסגרו, ודווקא הפעם נתתי להקב"ה לנהל את זה. אמרתי 'אם זה שלי, זה שלי'. לשמחתי העסקה נסגרה ואני כל־כך שמחתי והרגשתי את הנוכחות של הקב"ה בעסקה. אז שאלתי את עצמי 'למה רק כשרע לנו אנחנו מבטיחים הבטחות? אולי נעשה ההפך?
ואז – דווקא מתוך הודיה ושמחה החלטתי שאני רוצה לשמח את ה' ולכסות יותר את הברך. אבל, לשבוע אחד!
"הבנתי שהרגלים של 30 שנה, לא אצליח לשנות ברגע. לכן החלטתי ללכת בצעדים קטנים. בעיניי, זו דריסת הרגל להצלחה. דבר ראשון לקחתי עצמי לכסות את הברך לשבוע, וזה באמת היה ממש קל – סך הכל שבוע. אחרי שבוע יצאתי מהבית, ופתאום הרגשתי מן תחושת חוסר. היתה חסרה לי ההרגשה שליוותה אותי בשבוע שחלף, ההרגשה שאני מיוחדת… שבוע רדף שבוע, וכבר ארבעה חודשים שאני מכסה את הברך בצניעות.
"אני חושבת שאם הייתי צריכה לתת 'טיפ' לבנות שרוצות לקבל החלטה בצניעות או כל מעשה טוב שהוא, להחליט על פרק זמן קצר ועוד פרק זמן קצר, עד שהשינוי הופך להרגל. הטיפ השני הוא, לשתף את הסביבה במה שאנחנו רוצות. כי הסביבה יכולה או להוריד אותנו או להרים אותנו. אני שיתפתי את החברות שלי כשהתחלתי להתחזק יותר בצניעות, וקיבלתי מהן כל־כך הרבה אהדה וחיזוקים! ככה, מבלי שהתכוונתי, הפכתי להיות סמל ודוגמה לאישה שמכסה את הברך. עכשיו, גם אם אני מאוד רוצה, כבר אי אפשר ללכת אחורה – מכאן אפשר רק להתקדם.
"היום כל מי שתכנס לאתר שלי תראה שהקולקציה ברובה המוחץ היא קולקציה צנועה, אבל כל־כך סטייל וכל־כך יפה.
"בחיי העסקיים למדתי – ולקחתי זאת גם לתחום של צניעות: בעצם כל קושי הוא הזדמנות! הצניעות עבורי הייתה מלחמה פנימית מאוד קשה. כשאני יוצאת היום עם בגד צנוע אני אומרת בצורה ברורה: 'יש הרבה נשים עם סטייל, אבל כאלו שמצליחות לעמוד במה שהבטיחו, אין הרבה'. זה מה שאני רוצה להיות וזה מה שאני רוצה שיראו בי.
"אם היית שואלת אותי לפני שנה מה אורך החצאית שאני צריכה ללבוש, הייתי אומרת לך לפי חוקי הסטיילינג – בהתאם לאורך הרגל ולגובה שלי ועם זה אני מרגישה טוב. היום את שואלת אותי מה ההגדרה שלי לסטייל ויופי, זו ההבנה שהנראות שלי בעצם מייצגת את מה שאני מרגישה מבפנים. אני גאה להחצין את פנימיותי החוצה, את זה שאני מיוחדת – שאני מצליחה לשמור על ההלכה שחשובה לי.
"כשאני היום נכנסת לפגישה עסקית עם אנשים שלא שומרים תורה־ומצוות ואני עם ברך מכוסה, אני מעבירה אמירה של 'אתם רואים במה אני מאמינה ומה אני משדרת. אתם רואים מי אני דרך הלבוש שלי'. כשאני עם ברך מכוסה, אנשים מבינים ושואלים: 'רגע, צריך להשאיר את הדלת פתוחה?' (ייחוד); 'אה, רגע את לא שותה את מה שאנחנו שותים? צריך להביא לך בקבוק זכוכית וכוס פלסטיק'. פתאום יש לי אחריות גדולה שהיא לא רק לכסות את הברך, אלא יש לי אחריות לייצג את מה שאני מאמינה בו. מהמקום שלי אני רק מרוויחה – הכבוד שרוכשים לנשים כאלה הוא עצום וככה אני מצליחה יותר".

באדיבות: מגזין עטרת חיה