טבלת המשמחים

כשילדיי היו קטנים, הכנתי לכבוד חודש אדר טבלה משפחתית. בשורה העליונה של הטבלה היו שמות כל בני המשפחה וכן גם בטור הראשון. מתחת הטבלה כתב כל אחד מהילדים (או ביקש שיכתבו עבורו) לפחות משהו אחד שמשמח אותו. גם אנחנו ההורים כתבנו מה משמח אותנו (כן, ניחשתן נכון, היה שם גם סדר ופתקי נחת…).

במהלך השבוע, כל אחד סימן את מי הוא הצליח לשמח (השורה העליונה ביטאה את 'המשמח', והסימון היה בשורה של מי ששימחנו אותו).

בסוף שבוע נהננו להיזכר מה מסמן כל V, לצחוק ביחד (לא זוכרת אם עשינו מזה התוועדות או לא – אבל ודאי שזה אפשרי) ופתחנו טבלה חדשה.

לא תמיד זה היה קל וזורם; ליצר הרע יש הרבה מאד סיבות למנוע מאמא יהודיה לשמוח ולשמח, אבל מול עיניי הייתה הוראת הרבי מה"מ ב"דבר מלכות" של השבוע:

"להוסיף ולהרבות בשמחה עוד ועוד מיום ליום בחודש אדר החל מראש־חודש: בעצמו, בבני ביתו, בזולת ובסביבתו. לכל לראש על ידי לימוד התורה וקיום המצוות בהידור, וכן על ידי דברים המשמחים בפשטות".

מעניין לשים לב כי למרות שהרבי מה"מ מציין את לימוד התורה וקיום המצוות בתור הדרך המרכזית להיות בשמחה, עדיין יש את התוספת של דברים 'גשמיים' שמשמחים, כי אנחנו בכל אופן נשמה בתוך גוף בעולם הזה הגשמי.

שמחה עם משמעות

עם זאת, עבורנו, כאנשים בוגרים וחושבים, יש את האופציה להגיע לשמחה הרבה יותר משמעותית, שאמנם לא עולה אגורה, אבל בהחלט דורשת השקעה, וכך מסביר הרבי מה"מ:

"השמחה הכי גדולה שיכולה להיות אצל יהודי היא, בשעה שיודע שבכל מצב בו הוא נמצא – אפילו למטה מטה, בעולם שבחיצוניות נראה כהעלם והסתר על אלוקות, הוא קשור לקב"ה, שכן אפילו כפי שנמצא למטה נשמה בגוף, הוא 'בנו יחידו' של מלך מלכי המלכים הקב"ה".

אין לי ספק שאנחנו, כנשים וכחסידות חב"ד, מסוגלות בקלות יחסית להתבונן בנקודה הזו 'בכל מקום ומצב שאני נמצאת – אני קשורה לקב"ה, אני 'בת יחידה' אצלו! הוא אוהב אותי בכל מצב!' כיוון שכך, אפשר לנשום עמוק, ליישר כתפיים ולשחרר את השרירים, ושוב לנשום עמוק. אפשר לעצום עיניים ולהתחבר לתחושת השלמות הזו.

היו צדיקים שמחשבה כזו גרמה להם לצאת בריקוד, אצלי זה יותר האושר הפנימי.

עשירות למעשה

אבל בשיחה יש עוד הכוונות:

להשתדל להיות עשיר בפועל בכל העניינים – מתחיל מעשירות ברוחניות ועד גם עשירות בגשמיות (כדי שנוכל לקיים תורה ומצוות במנוחת הנפש ומנוחת הגוף).

ואם כבר יש לנו עשירות שגורמת מנוחת הנפש, אז לנצל את העשירות כדי לעשות מהבית הפרטי משכן לה', כולל גם על ידי נתינה לצדקה לבנות בית הכנסת ובית המדרש.

והדבר הכי משמח שיכול להיות:

להתכונן להשתתף בבניית בית המקדש השלישי על ידי נדבותיו – אנשים, נשים וטף,

מיד, ממש

באדיבות מגזין עטרת חיה