האמת? מה אנחנו כבר רוצות מהילדים?

קצת נחת רוח.

שיגדלו חסידיים, שיתנהגו באחדות, שיהיו חיילים מסורים של הרבי מה"מ, שתהיה להם קבלת עול, שיתנהגו בדרך ארץ, שיביאו תעודה טובה, ש…

שנראה מהם נחת!

תגידי, הילדים שלך תמיד מזדהים עם הציפיות הללו?

ובכן… מסתבר שלא תמיד.

האם הם מצליחים לממש את הציפיות שלך?

שוב – כנראה שלא תמיד…

האם ניסית פעם לברר עם הילדים שלך את העמדה שלהם לגבי הציפיות שלך?

כי למשל בגיל ההתבגרות יש להם יותר צורך 'לממש את עצמם' מאשר לממש את החלומות שלנו שלא תמיד נראים להם ריאליים בכלל.

ואולי באמת לפעמים אני חולמת על משהו שלי כיף לדמיין אותו, אבל הוא לא לגמרי מותאם לילד הספציפי הזה בשלב הזה של חייו? אולי אני צריכה להנמיך ציפיות בתחומים מסוימים ולראות את מה שכן יש חיובי בילד – גם אם זה בתחומים אחרים, שלא עליהם חלמתי?

ועוד שאלה אחרונה: האם אני זוכרת תמיד להעריך ולציין באזני ילדיי את הנחת שכן יש לי מהם ב"ה (ובהחלט יש!)?

מספיקה מסירת הנפש

אולי ניתן לומר בהשאלה ובדרך אפשר שמהשיחה של הרבי מה"מ ב"דבר מלכות" השבועי עולה שלפעמים צריך לוותר על "עוד קצת נחת" בתחום אחד, ולעבור להעריך ולרוות נחת ממה שהיה עד היום וכבר יש, כי אין טעם "למתוח מדי את המיתרים" (כמו הביטוי שמופיע לא פעם במכתבי הרבי):

"גם אם רצונו של הקב"ה ב'נחת רוח' ממסירת נפש – הרי נוסף לכך שכבר יצאו ידי חובת מסירות נפש במשך כל הדורות שלפני זה, מספיקה מסירת הנפש של בני ישראל בכך שנמצאים עוד רגע אחד בגלות!

בני ישראל נמצאים כבר בגלות יותר מאלף ותשע מאות שנה ומשיח צדקנו עדיין לא בא!… כבר סיימו כל ענייני העבודה דזמן הגלות, וכבר נעשו כל הפעולות בכל האופנים האפשריים (כולל ובמיוחד על ידי השמחה בחודש אדר…), ולא יודעים מה ניתן לעשות עוד, ואף על פי כן, עובר עוד שבוע, עוד יום ועוד רגע, ועדיין לא באה הגאולה האמיתית והשלימה בפועל ממש!"

אז מה? שנכנס לדכדוך?

חלילה!

הבאת הגאולה (הפרטית והכללית) אפשרית רק על ידי שמחה (כבר ניסית את זה? לעזור לילדך לעבור אתגרים ו"לעמוד בציפיות" בעזרת השמחה? שמחה שלך ושמחה שלו!),

והלא השמחה היא זו שמזרימה לנו חיות בהמשך העבודה ברגעים האחרונים הללו של הגלות, נותנת כוח להמשיך לעמוד באתגרים (שוב, תחשבי על התחושות של הילד שלך כשהוא מקבל פידבקים חיוביים מתוך שמחה והתלהבות על כל הישג, ואמונה שהנה הוא צולח את האתגר!) ובכלל משנה את המבט והיכולת.

איך אומר הרבי בהוראה לפועל?

"להוסיף ביתר שאת וביתר עוז, ובתגבורת החיות, בכל מעשינו ועבודתנו בלימוד התורה וקיום המצוות, כולל ובמיוחד בהפצת התורה והיהדות והפצת המעיינות חוצה, כדי להביא בפועל ובגילוי את הגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו".

מיד ממ"ש.

באדיבות מגזין עטרת חיה