• לצאת לשידוך בראש מורם

    צילום: מיקי גביזון. ארכיון
    הגדלה

    פתגם עממי אומר ש'חתונה זה לא בשביל לפתור בעיות, אלא עוד בעיה שצריך לפתור'... > לרגל החזרה לעונת החתונות, קיימנו רב–שיח עם נשות מקצוע על הדרך לבוא מוכנים לתקופת השידוכין והנישואין עם ביטחון והכשרה ובשיא הפריחה והעשייה. מאת: דבורה לאה אמיר. לקריאה

    רבות יצא לי לשמוע כיצד ממשילים את חיי הנישואין לנהיגה בכביש.

    כל אדם הרוצה לנהוג על רכב חייב ללמוד 24 שיעורים (ורוב האנשים לומדים הרבה יותר), לעבור מבחן תיאורטי ולהיבחן במבחן מעשי הבוחן את כשירותו כנהג.

    נשאלת השאלה, אם לומדים ונבחנים כך על נהיגה בכביש, כיצד לחיי נישואין כשעומדים לחיות זה עם זו כל החיים ולהיות הורים לילדים נכנסים לתחום ללא שיעורים כלל, לא נבחנים במבחן תיאורטי ומעשי כדי לבדוק את כשירותנו כבני זוג והורים לעתיד?!

    בעיניי משל זה נכון ומעורר. כיוון שכולנו מבינים שחיי נישואין וזוגיות דורשים עבודה פנימית, כשירות, רצון ונכונות. לכן, פניתי לכמה נשות מקצוע נפלאות על מנת שתשתפנה אותנו מניסיונן העשיר.

    את אפרת אני מכירה משנת נישואיי הראשונה, נחשפתי לקורס מדהים שלה (באמת!) שעשה לי המון סדר בתחום.

     

    נעים להכיר

    אפרת צור: "נשואה, אם לשבעה, גרה ברעננה. אחות, בעלת תואר שני במנהל מערכות בריאות (H.P.M) ומדריכה קלינית מוסמכת. מדריכת כלות, מוסמכת בייעוץ זוגי וייעוץ לאישות, מרצה ומוסרת קורסים וסדנאות בנושאי זוגיות ותקשורת זוגית.

    "האני מאמין שלי: את הרצון לזוגיות צריך ליצור כל פעם מחדש. זה לא מגיע אוטומטית רק בגלל שהתחתנו. עולם הייעוץ והטיפול מלא בכלים יעילים לזוגיות טובה. מטרתי היא ללמד ולהנגיש את הכלים האלה, כדי שזוגות יוכלו לפתור בעיות ולצמוח בכוחות עצמם, ובאופן תמידי!"

    ביילי אייזנבאך: "נשואה, אם לתשעה ילדים, ב"ה – חמישה מתוכם נשואים – גרה בכפר חב"ד. מדריכת כלות ומדריכה מותאמת לכלות שעברו פגיעה. יועצת נישואין ומטפלת רגשית בנערות ונשים. עוסקת בהנחיית סדנאות לאימהות על הכנה לשינויים הפיזיים בגיל ההתבגרות ומוגנות".

    דיקלה קליין: "נשואה ואם לחמישה ילדים, ב"ה, גרה במושב זיתן. מטפלת רגשית וזוגית, מאסטר P.L.N, מאמנת אישית ומשפחתית ומדריכת כלות".

     

    נכנסתי בשלום

    מתוך ניסיונך מזוגות שמגיעים אלייך לפני ואחרי, איך לדעתך כדאי להיכנס לעולם השידוכים?

    אפרת: ישנה תפיסה שגויה שנפוצה בקרב הצעירים, והיא: שהכי חשוב למצוא את האדם הנכון. ניסיוני עם זוגות לימד אותי משהו אחר. נכון שיש משמעות לבחירת בן־זוג מתאים לחיים. אך יש משמעות יותר גדולה למה שיוצרים ביחד.

    לאורך זמן, מה שבונה את הזוגיות הוא פחות ההתאמה שהייתה בתחילת הדרך, ויותר מה שעושים לאורך הדרך: נכונות להקשיב וללמוד, וגישה אקטיבית להתפתחות אישית וזוגית.

    ביילי: ראשית, בחורה שנכנסת לתחום השידוכים צריכה להיות עצמאית ולא תלותית. צריכה להיות לה היכולת לחשוב לבד, לקבל החלטות, לקחת אחריות.

    שנית, יכולת היפרדות מבית ההורים. בגלל שלבחורה הקשורה מידי להוריה יהיה קשה ליצור נפרדות ולאחר החתונה הבעל צריך להיות הראשון במעלה וכזוג הם אף יצטרכו לקבל החלטות לבד בעצמם, וזה שינוי בראש ממה שהיה עד היום. זו יכולת חשובה מאוד, להיות מסוגלת לעשות את ההפרדה הבריאה הזו.

    דבר שלישי, תקשורת – ליצירת מוכנות לנישואין חשוב כבר מגיל צעיר לפתח בילדים את התקשורת. כהורים ביכולתנו לעזור להם לשפר את התקשורת הבין־אישית שלהם. נוכל לעשות זאת דרך התקשורת שלנו איתם.

    לדוגמה, הילד עונה לנו באופן לא מכבד, בהרמת קול, או באופן מזלזל – כהורים, לפעמים יש לנו נטייה לוותר, לסלוח, לעיתים עולה מחשבה: 'העיקר שהוא יהיה מרוצה' וכך אממש את תפקידי כהורה. אבל למעשה, ההיפך הוא הנכון! עלינו לומר להם מה הרגשנו ולבקש שידברו באופן מכבד: 'כשאמרת לי כך וכך הרגשתי מבוכה/בושה/פגיעה' ולהדריך אותם איך פונים בצורה מכבדת.

    אם נוותר להם תמיד, זה לא יכין אותם לתקשורת טובה ונכונה בחיים!

    מאיתנו הדבר דורש יותר תשומת לב ואימון, אך בדרך זו הם יתאמנו לכבד ולדבר על צרכיהם ולשתף ברגשותיהם באופן בריא ומתקבל וירכשו כלים לתקשורת נכונה בחברה ובחיי הנישואין.

    בנוסף, חשוב להתאמן בהקשבה שהיא מיומנות חשובה שלכל אחד יש לאן להתקדם בה.

    כשמישהו מספר משהו, מיד עולות לנו אסוציאציות וחוויות דומות, ואנו מאוד רוצים לשתף בהם. להקשיב – זה לשמוע עד הסוף ולא לקפוץ עם הסיפור שלנו לתוך דבריו. חז"ל לימדונו: 'חכם אינו נכנס לתוך דברי חברו ואינו נבהל להשיב'.

    לאחר ההקשבה נשקף. שיקוף זו מיומנות חשובה בה אנו חוזרים על דברי השני בקיצור תמציתי ואז שואלים: 'אם הבנתי נכון זה מה שהרגשת/התכוונת?' (בסימן שאלה ולא סימן קריאה!) כך השני יוכל לתקן וירגיש שהוא חשוב לי ושאני רוצה להבין מה עבר עליו ומה הוא חש".

    דקלה: לדעתי, חשוב ששני הצדדים יגיעו לעולם השידוכים עם ביטחון, כשהם שלמים עם עצמם, מכירים את מעלותיהם וחסרונותיהם, יודעים מה הם רוצים, יודעים לשאוף ולהתקדם לעבר מטרותיהם – בחיים בכלל ולא רק בשידוכים.

    מניסיון של למעלה מעשור בליווי בנות למציאת זוגיות, מגיעות אליי בנות שהן כל־כך רחוקות מעצמן, לא בטוחות במי שהן, בייחודיותן ובמעלותיהן ובעקבות כך ההסתכלות שלהן שגויה. כי במקום להסתכל ממקום של האם הבנאדם ראוי ומתאים להיות בן־הזוג שלהן הן עסוקות בהאם הוא ירצה אותן בכלל… ומשם זה מוביל למפח נפש גדול כי הן נוחלות אכזבות ונפגעות.

    כשמגיעים ממקום שלם שהבחורה יודעת מה היא רוצה ומכירה את עצמה, עובדת ומתקדמת לעבר מטרות, ועושים הכנה טובה וממוקדת – מה מחפשים בבן הזוג, מה נכון לרצות ומה פחות, מחליטים מה הקו האדום ועל מה מוכנים להתפשר – הכל טוב; אך אם המצב אינו כך, הצעירים הולכים לאימון/טיפול כדי להתקרב לעצמם יותר ואז ממילא מגיעים לפגישות ביישוב הדעת וממוקדים יותר.

    חשוב לזכור: הייעוץ הינו דבר נפלא שהשם הביא בדורנו. אמנם מסע השידוכים הוא כקריעת ים סוף אבל זה החלק הקל! העבודה האמיתית מתחילה לאחר החתונה.

    בנוסף, לגבי הכנה לחיי נישואין. לא פעם אני נתקלת בכלות שלמדו אצל המדריכה רק את הנושאים ההלכתיים והטכניים שזה נהדר, אבל צריכים להבין ולהכיר את השוני המהותי והתפיסתי בין גבר לאישה, למרות שכל מה שנלמד לא יהיה כמו ההתנסות בפועל, ועם זאת, בנות שעברו אצלי הדרכה מדווחות לאחר החתונה כמה היה חשוב הלימוד הבסיסי על השונות בין גבר ואשה – בשפה, בחשיבה וזה כל כך חשוב לדעת ולהבין. אנו לומדים ומשיגים תארים במקצועות שונים, אך את המקצוע הכי חשוב בחיים שזה זוגיות והורות לא מלמדים אותנו בכובד ראש.

    אם הורה מזהה שהילד שלו מחוסר ביטחון/ביישן מדי, או אנוכי מאוד, סגור ומופנם – רגע לפני השידוך כדאי לשלוח לאיש מקצוע, לפתוח את הראש, לבדוק אם זה יושב על משקעים, טראומות, חוויות; לוודא שהילדים מגיעים לנישואים ממקום שלם ובטוח. בחירת בן זוג היא לכל החיים. כשאנחנו מתחברים לעצמנו, אנחנו לא מתחתנים מתוך פשרה – רק שירצו ויקחו אותנו… אלא ממקום של מה שנכון לנו בעזרת השם.

    לגבי נראות: לעיתים בנות אומרות לי על בחור שפגשו 'הוא לא דוחה אותי'. עצם האמירה מדליקה נורה כי הן משוכנעות שזהו פרט חיצוני ושלא נכון להתעסק עם חיצוניות. אני סוברת שחיצוניות זה דבר ראשון, כשנפגשים עם אדם, קודם כל רואים את המראה החיצוני שלו וצריכה להיות מציאת חן ולא להינשא מתוך פשרה. כוונתי היא לא לחפש את היופי והחיצוניות המושלמת! אבל, אם מראה חיצוני מפריע ומרתיע – זו בהחלט סיבה לעצור ולהבין שזה לא בשבילך.

     

    שנה דבש

    מה הכי חשוב לכלה בשנה הראשונה לדעת עבור עצמה, בעלה והזוגיות? כדי לצלוח את השנה הראשונה בצורה כזו שהקשר, האחווה והתקשורת ביניהם תבנה?

    אפרת: לדעת שתמיד יהיו עליות וירידות וזה בסדר. לדעת שלא תמיד מוצאים את האיזון המושלם בין מרחב אישי לשיתוף זוגי. חשוב לדעת שלא נולדנו עם כל הכישורים לקיים את הזוגיות הטובה ביותר ותהיה לנו עקומת למידה. עם הזמן נוכל לשפר את התקשורת, שיתוף הפעולה, הביטוי העצמי וחיי המשפחה. וכמו כל דבר בחיים – את התשובות אפשר למצוא גם בתוך עצמנו, וגם בספרים, מורים, הרצאות וקורסים. אין להתבייש ללמוד דברים בנושא ואין לחכות לרגעים קשים כדי להתחיל.

    בנוסף, יש ערך גדול לביטוי עצמי אותנטי. ויתור על דברים שחשובים לי כדי לרצות את בן הזוג – זו לא דרך טובה לטווח הארוך. מצד שני – כן צריך לבוא לקראת בן הזוג גם מחוץ לאזור הנוחות שלי. המשחק בין חיבור לעצמי לבין לבוא לקראת הינו הסוד של זוגיות צומחת. גם בשנה הראשונה, וגם בעשרות השנים שיגיעו בעז״ה בהמשך. יש לשים לב להבדל שבין 'לוותר' ובין 'לבוא לקראת'.

    ביילי: בשנה הראשונה, כשעדיין לא מטופלים בילדים, כדאי לבני הזוג לחוות הרבה חוויות משותפות ומסוגים שונים. החוויות המשותפות יתנו להם הרבה כח, זיכרונות נעימים ויהיה להם למה להתגעגע… הם גם יזכרו לעשות זאת מידי פעם גם בהמשך חייהם. בשנה הראשונה לא להישאר בריטואל של עבודה, לימודים מחויבות ועול – את זה יהיה להם בעז"ה כל החיים… אפשר לשלב: לימוד משותף, ביקורים אצל דודים ומשפחה, נסיעה לרבי, טיולים מסוגים שונים, משחקים ועוד.

     

    ייעוץ נישואין מהו?

    אפרת: קודם כל, יש לגשת לייעוץ נישואין מקצועי ומוסמך בלי להסס ולהתבייש. גם אם הקשיים הם כביכול קטנים. לא צריך לחכות למשבר קשה כדי לקבל עזרה מקצועית. זוגיות טובה היא הבסיס להצלחה בכל תחום בחיים ושווה להשקיע בה. שנית, כדאי להכיר אפשרויות שונות לייעוץ – שכיום, ב״ה, קיימות ונגישות. קורסים, קבוצות, סדנאות, סופי שבוע. אפשר להתנסות במשך השנים במגוון אפשרויות ולהתייחס אליהן כאל זמן איכות זוגי.

    ביילי: בשנים האחרונות המגמה משתנה וב"ה יותר ויותר זוגות מגיעים לטיפול וייעוץ מקצועי. אני ממליצה לכל זוג לגשת לאחר שלושה חודשי נישואין –  במטרה שיכירו את המציאות הזו ואני ממליצה להמשיך בפגישות נוספות גם אם הכל בסדר. כדאי להיות תמיד עם 'יד על הדופק' ובמקרים רבים אני רואה את חשיבות הייעוץ.

    המטרה של ליווי נישואין הוא שיהיה מישהו חיצוני, בוגר, ניטראלי ומקצועי שיראה את הזוג אחרי החתונה: אולי יש אתגר בפתחם? האם הם מסתדרים? אולי ישנה בעיה כלכלית מטרידה? בעיה רפואית או נפשית והם מתביישים לפנות או לא רוצים שההורים ידעו… לכן מומלץ שמישהו מהצד יראה וישמע אותם. אם זו בעיה כלכלית, יש היום קורסים בכלכלה נבונה וניהול כספים. אם חלילה הסתבכו במשהו יש כל מיני עמותות שיכולות לעזור, בענייני רפואה יש אנשי מקצוע. לכל קושי יש, ב"ה, סוגי פתרונות שאולי הם לבד לא יודעים עליהם או חוששים.

    המטרה השנייה היא לעבוד על התקשורת ביניהם. אני מאמינה שהכוחות נמצאים אצל הזוג, אך לפעמים נכנסים דפוסי התנהגות לא בריאים שראו בעבר או חוסר הבנה לגבי השונות שביניהם ובליווי אנו עובדים איתם על תקשורת.

    בנוסף, פעם לימדו שמילת הקסם בנישואין היא ויתור, היום מלמדים שמילת הקסם היא: הבעת צרכים. אדם שמוותר בלי סוף עלול להימחק ואז נוצרת בעיה. הוא לא יכול להיות נשוי עם עצמו, הוא צריך בן זוג! בן/ת הזוג צריכים להיות בעלי עמוד שדרה, מביעים את צרכיהם ורצונותיהם באופן שהשני יוכל להבין ולקבל. אדם שיוותר באופן תמידי לא יוכל להיות מרוצה באמת. אולי באותו רגע הוא ישיג 'שקט תעשייתי' אבל זה לא יוכל להחזיק מעמד לאורך זמן ויכול לגרום להתפרצות בעתיד כשהשני לא מבין על מה ולמה. ויתור עצמי תמידי יכול לגרום להצטברות רגשות שליליים שלא באים לידי ביטוי ובהמשך עלולים לגרום חלילה לחרדה או מחלה.

    חשוב שבן/ת זוג יכיר ברצונות, דרכי החשיבה, השאיפות והחלומות של בן/ת זוגו. להכיר ולהיות מסוגלים לחיות יחד אפילו שהשני חושב אחרת. פגישות הליווי נותנות להם כלים להביע עצמם אחד מול השני ולהכיל זה את זו. ככל שיעבדו על תקשורת טובה בשלבי הזוגיות הראשונים, הדבר יעזור להם בשלבי החיים הבאים: לידת ילדים, מציאת עבודה, יציאה לשליחות, רכישת דירה. החיים דורשים מאיתנו המון! וככל שבני הזוג יהיו יותר מבוססים בתקשורת טובה, יצליחו בכל המטלות ויעמדו באתגרי החיים. אני מציעה להגיע ממש בהתחלה ולא לחכות, אם יש דילמות שעולות ולא מבינים אחד את השני. טיפול זוגי ניתן לעשות בכל שלב בחיים אבל אין ספק שבתחילת הקשר זה כל־כך בונה וחוסך בעיות רבות בהמשך.

    דקלה: אני אומרת לבנות שאני מלווה לגבי השנה הראשונה שאם הכל זורם ונעים נהדר! אבל, אם הן רואות שמתחיל מתח, דברים שנאמרים – לא נשמעים ולא מצליחים להגיע לעמק השווה, מחלוקות… לגשת מיד לייעוץ זוגי. זוגות שהתעקשו ושמו את הזוגיות במקום הראשון (ולפעמים צמצמו בדברים אחרים כדי להשקיע בזה) צלחו את השנה הראשונה בצורה יפה ובונה.

    משום מה, יש אמונה ששנה ראשונה זו שנה קשה ואני חולקת על זה. היא שנה קשה מאוד אם באים בחוסר מודעות, בלי הכנה ולא מוכנים לגשת לייעוץ, אז באמת זו יכולה להיות שנה נוראית. אבל ראיתי בקליניקה בנות שעשו תהליכים, השקיעו, למדו וחוו שנה מדהימה וכיפית של חברות, תקשורת, הבנה ובניית קשר יציב ואיתן. חשוב ללמוד מהי זוגיות, מה נדרש משני הצדדים, איך מתקשרים, איך להיפתח, כדאי להקדיש לזה זמן ואין ספק שזוגות שהקדישו ועבדו יצאו בחיוך ובהבנה ועם ארגז כלים לדרך חדשה.

    כשאני רואה בסייעתא דשמיא זוגות שמצליחים ומתקדמים ולעומתם זוגות שסובלים כל־כך, אני מצטערת בשבילם כי כה חבל שהם לא מנצלים את הכלים שהקב"ה העניק לדורנו.

     

    לפניות, הערות והארות לכותבת:

    [email protected]

     

    באדיבות מגזין עטרת חיה

    תגיות: ,

    כתבות נוספות שיעניינו אותך:

    לכתוב תגובה

    עלייך להיות רשומה למערכת כדי לכתוב תגובה.