את הכנת הכתבה הזו התחלתי מתוך תחושה שהתשובות די ברורות, ואולי אפילו מוכרות לרוב האמהות והכלות המנויות על העיתון הזה – אבל מסתבר שיש הפתעות…

מה לדעתך הסעיף הגבוה ביותר בהוצאות החתונה?

כשבדקתי את השאלה הזה אצל אישה חרדית לא חב"דית שחיתנה לא מזמן בן נוסף, ב"ה, התשובה הייתה מיידית וחד משמעית "הדירה".

וואו. לא חשבתי על זה…

על השאלה "במה לפי ניסיונך ניתן לחסוך בהוצאות החתונה?"

היא ענתה שאפשר לקחת אולם פשוט ולשדרג אותו, במקום לקחת אולם יקר.

שוב הופתעתי. ב"ה אשרינו שיש לנו שני אולמות יפהפיים ובמחירי קרן.

ניסיון שלישי: במה עדיף להשקיע בעיקר?

באוכל. אנשים נותנים כסף, צריך לכבד אותם. אי אפשר לבייש באוכל לא מתאים.

טוב, ניסיון אחרון: אילו הוצאות לחתונה נובעות רק מלחץ חברתי?

השמלות של הבנות. כל הכיתה שלהן מגיעה, אז השקעתי בבגדים שלהן, לעצמי חסכתי. לא נורא.

מסתבר שברוב הסעיפים, הקהילה שלה והקהילה החב"דית שונות זו מזו. מסתבר גם שכל אחד צריך לעשות לעצמו את החשבון מה ואיך נכון אצלו לחסוך ואיפה נכון יותר ללכת מתוך רחבות.

בתור חסידי חב"ד יש לנו את הוראת הרבי מה"מ: "ואין עניין בכלל לבזבז מעות על הוצאות חתונה. והלוואי שיזכו להראות דרך לאברכים אנ"ש שיחיו – אשר חתונה חסידותית היינו בהרחבה בכל עניינים הרוחניים והרחבה אמיתית, ויקר ממונם של ישראל להשתמש בו – לא בשביל להראות לפלוני שכאן היו פרחים גשמיים יותר ואשר פ' וכיו"ב כי אם שהרבו החתן והכלה בצדקה לפני החתונה ובזמנה ועוד ועוד…" (מתוך 'שערי הלכה ומנהג').

אפשר לחסוך

את השיחה הבאה ערכנו עם האחים ריבקין, מנהלי אולמות החתונות בכפר חב"ד:

"איך אפשר לחסוך כסף בהוצאות החתונה?"

האמת שהוצאות החתונה עצמה לא כל כך ניתנות לחיסכון במקרה ולוקחים את כמות המנות שבאמת צריך, ומסתפקים במנה הבסיסית. אנחנו מצידנו כחלק מהשירות מספקים למשפחות כל מה ששייך ויכול לחסוך להם כסף, כולל אפילו כפית הכסף בפתח חדר הייחוד, כסא כלה מעוצב ועוד – כפי שיודעת כל מי שהגיעה לחתונה אצלנו באולם.

הבעיה מתחילה כשכל אחד מסתכל על השכן והחבר וכו' ומתחיל לחפש איפה להרשים יותר – ולכל הפחות לא פחות ממה שעשה פלוני.

וכך יש המבקשים להוסיף בתפריט גם דג, וגם בשר יקר יותר, ועוד תוספת וכו', ומעלים את עלויות החתונה ב–10 עד 30 ₪ לכל מנה! אם נכפיל את זה בחשבון פשוט בכמה מאות מנות, נגלה ש'שפכו' כאן עוד כמה אלפי שקלים לחינם! אפילו תוספת של 10 ₪ למנה כפול כ–300 אורחים זה 3,000 ש"ח. לא עדיף היה לתת את הכסף הזה לזוג הצעיר כמה חודשים אחרי החתונה?

ומי מבין המוזמנים זוכר מה הוא אכל בחתונה כעבור שבוע, או אפילו כעבור יום? לא חבל?!

אבל אם למישהו יש מספיק כסף, למה שלא יכבד את אורחיו במנה יקרה יותר?

זה לחלוטין לא נכון משתי סיבות: הרבי מה"מ ביקש להשתדל להשקיע בפן הרוחני של החתונה, ולא לבזבז על ההוצאות הגשמיות. מלבד זאת – אם אתה גביר, מה אשם השכן או החבר שלך שמנסה "לעמוד בסטנדרטים" שהשמחה שלך הציבה?

לא שזו חשיבה נכונה, אבל העובדה היא שלמרבה הצער במשפחות חב"דיות רבות זה הפך לשיקול כחלק מצורת החשיבה!

אתם, כבעלי האולם, הרי מרוויחים ככל שהמחותנים מזמינים יותר. אם כן, לא הייתם אמורים לעודד את התופעה?

(בטון חותך ומוחלט): לא! הפרנסה היא מהקב"ה. לפעמים יהודי מזמין חתונה הכי בסיסית ופשוטה – ויש לנו הכנסה ב"ה, ולפעמים יש חתונה של 'גביר' – ופה משהו נשבר, שם יש איזה נזק – ובסוף לא מרוויחים…

אתם רואים לפעמים בזבוז בחתונה עצמה?

בהחלט כן! יש כאן לפעמים חתונות שמהבוקר מסתובבים באולם מעצבים שמסדרים פה פרחים, ושבילים, ומה לא. לנו לא אכפת, אבל לא חבל על כסף יהודי?? יהודים מזמינים תזמורת או זמר, צלם או מסריט הכי יקרים – ומה יוצא להם מזה? לומר את האמת – בסופו של דבר אנחנו רואים את אותן משפחות נאבקות לשלם את התשלומים על האולם…

בילד ראשון מתרגשים, רוצים לתת את המקסימום, וגם בדרך כלל עוד יש איזו תכנית חיסכון וכדומה. אך מה קורה בילדים הבאים? אנחנו אומרים להורים – "תזכרו שמה שתתנו לראשון תצטרכו לתת גם לבאים, ואז כבר לא יהיו חסכונות"…

לכאורה זמר ותזמורת יקרים יותר אומרים חתונה שמחה יותר, לא?

ממש לא. אין שום קשר בין המחיר שלוקחת התזמורת לרמת השמחה. מניסיון רב שנים – את השמחה עושים החברים של החתן. מגיעה הישיבה לפה ו'מרימה' את כל האווירה! אמנם זמר טוב יכול להגביר את השמחה, אבל בפירוש לא דווקא הזמר היקר ביותר.

כואב הלב לראות לפעמים את החתן מסתובב ביום החתונה ובודק את עיצוב האולם, מדבר עם הקלידן והצלם ומסכם בלחץ דברים עם הזמר…

אמרתי פעם לחתן כזה: "תגיד לי, בבית אתה אוכל מסכו"ם שמישהו הדיח בצורה יסודית יותר או פחות, וזה בסדר. אבל הניקיון של הסכו"ם בבית אינו דומה לניקיון של סכיני חדר ניתוח; הם סטריליים לחלוטין, חיידק אחד לא יכנס איתם. למה? כי ניתוח זה זמן מיוחד, הכל פתוח, וכל טעות יכולה לעלות בחיים. אף אחד לא לוקח סיכונים בכזה זמן.

גם החתונה היא זמן מיוחד וגורלי שקובע לכל החיים, אבל לא הגשמיות שלה אלא הרוחניות שלה. תשמור את היום הזה הכי 'סטרילי' שאתה יכול!"

בכל אופן, אפשר לקבל מאנשים מנוסים כמוך טיפ כלכלי?

תעשו רשימות. פשוט לקחת פנקס או מחברת, ולכתוב בו את כל ההוצאות בצורה הכי מסודרת ומפורטת. זה גם יעזור כדי לעשות מעקב מה קורה עם הכסף – מה צריך לצאת באיזה חודש, מסייע במציאת האיזון בהשקעות השונות, וגם – בעיקר אם אחר כך מוסיפים הערות לגבי כל דבר – המחברת הזו מאד עוזרת בשמחות הבאות בעז"ה לתכנן ולפעול נכון יותר ומדויק יותר.

התוצאות בעיני המקבל

פניתי לנשואה צעירה (כשנתיים לאחר החתונה) – ורציתי לבדוק איתה את הצד השני של המתרס, בעיניים של המקבל.

את זוכרת מה הגישו לאכול בחתונה שלך? היית מעורבת בבחירת התפריט?

(צוחקת) אולי הייתי קצת מעורבת לפני כן – אבל לחלוטין אינני זוכרת מה היה האוכל…

מה כן היה חשוב לך להשקיע והיית מעורבת בו?

הצלם. בסוף זה כל מה שנשאר כמזכרת. אבל מסתבר שהכל בידי שמיים ממש – כי הייתי מאוד מתוסכלת ומאוכזבת מהתמונות שהגיעו. הייתה תקופה שזה העסיק והכעיס אותי, אבל בסוף זה לא באמת משנה… יותר תמונה, פחות תמונה, איכות כזו או אחרת… החיים הרבה יותר משמעותיים מהמזכרות. היום כבר השלמתי, וזה לא שווה את האנרגיה.

תוכלי לומר לי איזו הוצאה לחתונה בעינייך היא הכי משמעותית?

קודם כל מדריכת הכלות. אין בכלל מילים להסביר עד כמה זה חשוב: מדריכה חסידית, יסודית, אנושית, בקיאה בפרטים, קשובה, סבלנית, מתייחסת לכל פרט (לא רק להלכות!). אין לזה מחיר יקר מדי. זו דעתי.

הדבר השני זה הפאה. קניתי אחת יקרה יותר לפני החתונה (לא ב₪20,000… פשוט לא מוצאת שום הצדקה וגם לא מסוגלת לחשוב לשים על הראש פאה שעלתה משכורת חודש שלם של הוריי!). את הפאה השנייה קניתי לפני כשנה, כשכבר ידעתי איך אני מרגישה עם הפאה, איך להתנהל איתה, ומה טוב לי בה.

לדעתי – הלוואי והיה אפשר לקנות פאה הכי פשוטה לפני החתונה, ורק אחרי שלומדים אותה – לקנות את הפאה השניה, האיכותית יותר…

אז הטיפ שלי הוא: אם אתן מתכוונות לקנות שתי פאות – כדאי לחשוב מה הסכום המשוער שרוצים להשקיע בזה, ואז עדיף כאמור לקנות רק פאה אחת לפני החתונה, כשהטוב ביותר זה ללכת על הפאה הפשוטה יותר ולהשאיר את הכסף בצד לפאה המושקעת יותר.

זה גם חוסך זמן והמון התלבטויות.

יש לך טיפ לחסכון?

לקנות מה שאפשר בגמ"ח "עדי עד"; לא לקנות יותר מדי בגדים יקרים, אפשר לקנות כמה בגדים שניתן לגוון בהם באמצעים שונים ולהשתמש בהם אחר כך גם לשבתות וכו' (מה תעשי בכל הבגדים היוקרתיים אחר כך? בפרט אם המידה משתנה…), בכללי – תזכרי שהשמחה האמיתית היא הבית החסידי שאת מקימה. שם כל השקעה שווה את עצמה.

בחורה זהב

נעבור לתחום הנוצץ – תכשיטים.

האמת שקשה היה לתפוס את בעלי החנויות הללו במצב פנוי מספיק לראיון, אבל על קצה המזלג קיבלנו גם מהם כמה המלצות:

כשקונים את כל התכשיטים בחנות אחת – ההנחה שאפשר לקבל גבוהה יותר.

הורי החתן מסכמים מראש עם החנות את גבולות המחיר, ובחנות יציגו מראש בפני הכלה מגוון תכשיטים שונים שיתאימו לתקציב.

מניסיון – הכלה מרגישה נח יותר לבחור תכשיטים עם אמא שלה מאשר עם חמותה לעתיד.

אמנם ככל שהקנייה יקרה יותר, החנות מרוויחה יותר, אבל באמת יש כל כך הרבה תכשיטים במגוון סגנונות שעולים זול יותר, למה צריך מראש להתחיל ביקר?

ועוד שני טיפים בנושא – מאנשים עם ניסיון:

טבעי מאד לנסות לברר מה טווח המחירים (או גובה הפמוטים) המקובל. יהיה חכם לנסות לבדוק את זה אצל כמה מקורות כדי לקבל מושג מדויק, אבל תקשיבו ללב שלכם וגם לכיס. אם יש מספיק פתיחות, ניתן לסכם מראש על דברים קצת יותר צנועים, ואם דווקא רוצים – אפשר גם חלק מהכסף שנחסך לתת לזוג הצעיר שיהיה לו במה להתחיל את החיים.

יש היום כמה סוחרי תכשיטים חרדיים שבאים עד לבית עם היצע מרשים מאד, ונותנים לכם בניחותא לבדוק ולמדוד את התכשיטים "באווירה ביתית" (הכיבוד לסוחר על חשבונכם…). מסתבר שלא פעם המחיר טוב יותר ממה שתמצאו בחנויות.

ולסיכום, הנה כמה רעיונות וטיפים:

קניות – יש מקומות זולים במגזר החרדי שמציעים דילים שונים לחתנים וכלות, וניתן לקנות שם הכל: כלי בית, ביגוד, ריהוט וכו'. צריך לברר קצת כדי לגלות את הכתובות הללו. מצד שני צריך לזכור לבדוק אצל מי שכבר קנה שם, שאכן מדובר במקום אמין עם סחורה איכותית.

צלם – שימו לב מה הצלם מציע ותחשבו האם זה מתאים ודרוש לכם הן מהבחינה הכלכלית והן מהבחינה הרוחנית.

תבדקו כמה תמונות צריך באלבום להורים? איזה סוג אלבום צריך הזוג הצעיר? (רמז: תוך זמן קצר מאוד יחסית מגלים שחבל על המקום והמשקל שתופסים רוב האלבומים היום); האם יש צורך לצאת ל"יום צילומים בחוץ" לפני החתונה עם כל ה"לבושים"? זה מה שכלה חסידית רוצה? ואולי אפשר לעצור את הסחף המוזר הזה. ייתכן ובמחיר הזה כדאי להוסיף צלמת שרק היא תסתובב בעזרת נשים…

ועניין נוסף שכדאי לתת עליו את הדעת: לשים לב שהצילומים לזוג הצעיר בחדר יחוד או בכל מקום אחר, יתאים למשלוח לרבי מה"מ.

ריהוט ומכשירי חשמל – מדובר בסעיף משמעותי בהוצאות. לפני שאתם משקיעים בהם עם כל הלב – שווה לבדוק מה התכניות של הזוג הצעיר. לא זוג חב"די אחד ולא שניים מצאו את עצמם אחרי כשנה מציעים למכירה במחירי הפסד את הריהוט היקר שקנו להם ההורים בדמים מרובים – פשוט כי הם יוצאים לשליחות בחו"ל.

אם כבר – פיקחו עיניים. ייתכן שבסביבה שלכם זוג כזה מוכר ריהוט כמעט חדש, שווה לבדוק קנייה שלו.

תסרוקת ואיפור (לכלה ולמחותנות) – אמנם עדיף לעשות אצל מישהי מקצועית (כבר קרה לי שנאלצתי להסיר את האיפור ולהתחיל מהתחלה, אין צורך לספר על עוגמת הנפש והזמן המבוזבז), אך גם אצל היותר מקצועיות ורגישות לרצון הלקוחות, יש מחירים שונים וכל מיני הצעות שמקפיצות מחיר. קחו בחשבון מראש גם את הזמן שהמאפרת שבחרתם רוצה כדי לבצע את עבודתה. שווה לשלם קצת יותר על מאפרת זריזה כי אין תחליף לדקות היקרות של היום הזה: עוד פרק תהילים, חת"ת ותפילה במנוחת הנפש.

החוברת של משפחת קרץ – עוזרת מאוד לעשות סדר בהכנות הגשמיות והרוחניות ומביאה את השיקולים השונים שיש לקחת בכל מיני רכישות. מומלצת בחום!

ולסיום: לחתן ילדים זה פרויקט כספי שחייבים בו מעורבות גלויה מאוד של 'השותף השלישי'. העיקר הוא להתכונן לחתונה כמו שהוא רוצה, כי "בעל המאה הוא בעל הדעה"…

שירבו שמחות בישראל!

באדיבות מגזין עטרת חיה