ברוכות הבאות לבית החלומות!

נפתח את הדלת עליה תלוי השלט הטרי. ננשום את אוויר ההתחדשות והשמחה.

נמצאים שם בבית חתן וכלה טריים. לפני שבוע עוד עמדו תחת החופה וכבר עכשיו מתחילים לנהל את חייהם יחד. בני הזוג הנרגשים רוקמים את עתידם בעיניים נוצצות. מלאים ברצונות וציפיות. העולם כמו כבוש תחת רגליהם.

כמה טוב להתחיל את החיים החדשים!

יחד עם האושר הגדול שמציף אותנו בתחילת דרכינו החדשה מגיעות גם התמודדויות מרגשות. אנחנו מתחילים לנהל תחזוקה שוטפת של בית, סדר היום שלנו משתנה – האחד בהתאם לשנייה, והדינמיקה הזוגית מתחילה להתהוות ולהתפתח.

אחד האתגרים העומדים בפני בני זוג טריים הוא אתגר ההתנהלות הכלכלית. אצל רבים מהם זו הפעם הראשונה שהם נדרשים לעמוד פנים אל פנים מול הכסף ומשמעותו הקונקרטית. אמנם יכול להיות שהם עבדו לפני כן והרוויחו סכומים נחמדים, אך מעולם כלכלתם לא נפלה על כתפיהם. הלחם, החלב והצרכים הבסיסיים היו דאגתם של אבא ואמא. עכשיו לפתע פתאום האחריות הזו הופכת להיות שלהם.

פעמים רבות בני זוג מתחילים את חייהם הכלכליים בתחושת אופוריה. מבצעים רכישות, מקבלים החלטות נמהרות, וחיים בתחושה של: "יהיה בסדר… אין מה לדאוג לכסף". קורה גם שבני זוג נמנעים לגמרי מלעסוק בצד הכלכלי של חייהם ומתעלמים מהצורך בתכנון פיננסי מתוך הפחד להתעסק עם הכסף.

כמובן שאין שום מצב אבוד, בכל נקודה בה אתם נמצאים תמיד אפשר לעשות 'סטופ' ולתקן, אך ככל שתרכשו מוקדם יותר ידע על התנהלות כלכלית נכונה, כך בסייעתא דשמיא תוכלו לחיות חיים נינוחים ומאוזנים יותר כלכלית.

אציין שהדברים שתקראו כאן לא מגיעים להחליף התייעצות עם אנשי מקצוע. יש מומחים ששמחים להשיב על שאלות בנושא. יש גם מקורות ידע נפלאים ללמידה עצמית של התנהלות כלכלית כדוגמת אתר "יסודות לחיים" של מכון הלכה חב"ד.

אציין בנוסף, שגם אנחנו בעצמנו בתור משפחה מתמודדים עם האתגרים הכלכליים ולומדים לדייק את עצמנו שוב ושוב. מטרת הכתבה היא לפתוח את התיאבון לנושא, להסיר את החששות מהעיסוק בכסף ולתת מספר טיפים ראשוניים.

הבה נפתח בשאלה: למה להתעסק בכלל בנושא הכלכלי, האם העיסוק בכסף לא פוגע ברעיון של בית חסידי ולא שכסף יהיה הנושא בו?

הרבי מלך המשיח הבהיר ב"דבר מלכות" פרשת תרומה: "שיהודי צריך להשתדל להיות עשיר בפועל". הרבי מדבר שם גם על עשירות גשמית, בנוסף לעשירות רוחנית. לא רק להיות 'מבוסס' כלכלית – אלא להיות עשיר!

כדי להיות עשירים צריכים להשתדל: ללמוד על הנושא, להתאמן על דרכי חשיבה והתנהלות נכונים ולהתאמץ לחשוב בצורה יצירתית.

זה מפחיד, איך אני מתגברת על החששות שלי?

לפעמים אנחנו מרגישות חשש ורצון "לזרוק" את כל הנושא הזה על מישהו אחר, אולי על הבעל… החשש הזה יכול לנבוע מחוויות ילדות שליליות בנוגע לכסף, או מאמונות לא נכונות.

כאן בדיוק המקום לדבר על הביטחון בה'. הקדוש ברוך הוא מוצא פרנסה לכל נברא בעולם, מ"ביצי כינים ועד קרני ראמים" ובוודאי שהוא דואג גם לי. יש לו מספיק פרנסה גם בשבילי.

רק שבשונה מהתולעת במדבר, ממני הוא דורש לעשות השתדלות, להכין כלים רחבים לעשירות. ההשקעה בהתנהלות כלכלית שנעשית מתוך התודעה הזו מלווה בהרבה רוגע ונחת רוח. אנחנו זוכרים שהתוצאות בכלל לא בידינו והן תלויות בו באופן מוחלט.

ניהול תקציב

אפשר לומר שזו המיומנות הבסיסית ביותר. לנהל תקציב במילים פשוטות זה אומר: להעריך כמה כסף נכניס וכמה כסף נוציא בחודש הבא ולהתנהל בהתאם לכך.

כבר מהחודשים הראשונים לחיים המשותפים, כדאי לשבת יחד ולראות בכמה מסתכמות ההוצאות החודשיות וכמה הכנסות יש לנו כל חודש. למי שקל להתעסק עם אקסל, אפשר להכניס לשם את הנתונים ולחשב יותר בקלות כמה בממוצע אנחנו מכניסים ומוציאים.

כדי להצליח לעקוב היטב אחרי ההוצאות שלנו, במיוחד אם הן נעשות במזומן, כדאי מאוד לשמור את הקבלות על הקניות שאנחנו עושים. כך נוכל לחשב יותר במדויק ופחות בהשערות.

דוגמה לחישוב הוצאות חודשי של מנדי וחני בחודשים הראשונים לנישואיהם:

מוצרי מזון: 1000

נסיעות להורים: 200

חשמל: 400

מים: 50

גז: 80

סך הכל הוצאות חודשיות: 1730

הכנסות חודשיות:

'כולל' מנדי: 2000

עבודה חני: 2000

סך הכל הכנסות חודשיות: 4000

נותנים מעשר 400 / חומש 800 ("ובחנוני נא בזאת"!)

סך סופי של הכנסות לאחר הפרשת המעשר: 3200

נחשב את סך ההכנסות פחות ההוצאות, והנה נשאר 1470 ₪.

סכום זה הוא ה'מאזן', וכעת המאזן במצב חיובי. אם ההוצאות של מנדי וחני היו גדולות יותר מההכנסות, המאזן היה שלילי.

כשהמאזן הוא חיובי ונותר סכום כל חודש, רצוי שלא להתלהב ולבזבז אותו. יהיה נכון יותר לחסוך את הסכום בקופת גמ"ח, או בבנק, להון ראשוני לדירה, או להשקיע אותו באופן כלשהו לפי עצה של ידידים מבינים.

להוציא כמה שמכניסים, להכניס כמה שמוציאים

ב"ה, עברה שנה מהחתונה. מנדי וחני התחילו לשלם בעצמם את השכירות, והנה גם נולד הבן הבכור. ההוצאות הולכות וגדלות ומתקרבות אל סך ההכנסות. מה עושים?

ישנן שתי אפשרויות:

1. צמצמו בהוצאות.

2. הגדילו את ההכנסות.

על הזוג הצעיר מוטלת כרגע משימה: הם יבדקו האם יש דרך להגדיל את ההכנסות שלהם? אולי ניתן למצוא משרה קבועה? אולי ניתן לקחת עבודה מתגמלת מהצד? גם כאן אפשר ונכון להתייעץ עם משפחה ועם חברים ולמצוא דרכים יצירתיות להגדלת ההכנסה שלנו.

בסיפור של מנדי וחני, ההוצאות שלהם הן הכרחיות בהחלט. לא ניתן ולא רצוי לצמצם בהם. הכיוון הרצוי בשבילם הוא הגדלת ההכנסות.

אך אם ניקח דוגמה שונה של אפרים ודבורי שמרוויחים ממשרות קבועות ומתגמלות ולמרות זאת ההוצאות גדולות מההכנסות.

כדאי להם לשבת יחד ולשאול את השאלות הבאות:

האם באמת כל ההוצאות שלנו הכרחיות? האם ייתכן למשל שאנחנו קונים הרבה אוכל מוכן בחוץ? בגדים יקרים? נוסעים לחופשות בתדירות גבוהה? האם יש לנו אפשרות לצמצם הוצאות כדי לאזן את התקציב שלנו בצורה חיובית?

מותרות = הנצחת העניות

מה עושים עם הרצון העז לרכוש פריטים חדשים? אכן, לא תמיד חייבים את זה באמת עכשיו, ושזה לא ייטיב כרגע עם התקציב, אבל אם מוותרים, זה עלול לתת הרגשה של ענייה בפתח…

הנה טיפ: כדאי לשים לב לעובדה הבאה – כשאת רוכשת חפץ שאין לך באמת איך לשלם עליו, את לא הופכת לעשירה יותר, אלא לענייה יותר! את צוברת כרגע עוד התחייבות שמנציחה את העניות שלך. יהיה לך עוד חוב לשלם ופחות כסף לדברים שבאמת טובים ומקדמים אותך.

אהיה מוכרחה להוסיף כאן משפט על סבי המתוק הרב אלעזר קעניג, ותבלח"א רעייתו: אצלם בבית היה ניכר במוחש שעם מה שיש לנו בבית – אנחנו עשירים!

יש מרק ירקות משביע: "איזה כיף"! ומתענגים מכל כפית.

הרצפה מבריקה אחרי שעבדנו לשטוף אותה: "תראו ילדים באיזה ארמון אנחנו גרים"!

הנכדים יצאו מביקור צוהל והשאירו בית הפוך: "איזה עשירים אנחנו, תראו איזה נכדים מתוקים השם נתן לנו!"

פעם סבא חזר מקניות עם גביעי לבן וירקות, והכריז בשמחה: "תראו איזה מתנה קניתי לכם!", הוציא בתיאטרליות את הגביעים וקרא באהבה: "לבן! במיוחד לנכדים המתוקים שלי".

והמשפטים האלה נאמרו באמת ולא כקלישאה.

לא רצים אף פעם לרכוש מוצרים אופנתיים כי כך כולם עושים. מרגישים כל כך בנח עם המתנות הנהדרות שהקב"ה פינק אותנו בהן. שמים לב אליהן ומתמלאים בהכרת הטוב. זו עשירות בנפש.

הילדים לא זקוקים למתנות יקרות ולהוצאות גרנדיוזיות כדי להרגיש אהובים. גם גביעי לבן שניתנים באהבה ועושים מהם 'וואוו', יכולים לגרום לילדים להרגיש בפסגת האושר.

הלוואות ואשראי

בהלוואות ובאשראי ישנם שני סוגים:

סוג ראשון – הלוואה קיומית: הלוואה זו איננה טובה. אם מלכתחילה תנהלו תקציב מאוזן, בעזרת השם לא תצטרכו להגיע להלוואה.

שמוליק ומרים סיימו את החודש והבחינו לפתע שהמאזן שלילי וחסר להם כסף לשלם על קניות לשבת. מה עשו? הלכו לקחת מהבנק הלוואה וחזרו משם שמחים טובי לב עם כמה אלפים נוספים בחשבון.

ההלוואה הזו בעייתית, כי היא לא מחזירה את עצמה, היא רק צוברת עוד חובות (וריבית גבוהה). ומאיפה בדיוק בחודש הבא יהיה להם את הסכום הדרוש להחזר ההלוואה כאשר סכום ההכנסה הקבוע לא גדל?

פתרון זמני לשמוליק ומרים יכול להיות עבודה מזדמנת שתכסה את הפער. אם לא תהיה להם ברירה אחרת, כדאי להם להתייעץ עם ידידים מבינים ממי לקחת הלוואה קיומית וכמה.

אותו הדבר הוא לגבי שימוש באשראי או צ'קים: אם אין כסף לקנייה השבועית בסופר, לא נפרוס את התשלום לשלושה חודשים.

שימוש באשראי על בסיס קבוע מקשה עלינו להתנהל עם התקציב שיש לנו. מומלץ להימנע משימוש באשראי, אלא אם כן מדובר על קניית מוצר חשמל, רכב וכדומה שנמכרים רק באשראי. אם אתם שמים לב שאתם קונים באשראי ולא מצליחים להתנהל איתו בתבונה, מומלץ לכם להעביר את הכרטיס למישהו חיצוני (ההורים שלכם למשל) ולהשתמש בו רק בעתות הצורך. אל תשאירו את האשראי אצלכם.

ובצורה כללית: לגבי ההוצאות הקיומיות שלנו, מצב של מינוס או הלוואה לא קיים ואנחנו לא משתמשים בכסף שאין לנו לצריכה.

הרבי מלך המשיח מתייחס לנקודה הזו. בתשובות רבות שהפנה לשלוחים, והרבי כותב לפעול לפי מה שיש!

סוג שני – הלוואה לצורך השקעה: הלוואה זו היא נכונה ומתבקשת. אלו הלוואות שלוקחים למטרת קניית בית או בניית עסק. שימו לב שוב, שגם הן נעשות בהתייעצות עם ידידים מבינים.

קבלת עזרה

שמוליק ומרים שהתחילו עם הלוואות מהבנק נשואים באושר כבר שלוש שנים, אך הם שקעו ושקעו בבוץ של חוסר התנהלות כלכלית נכונה ושמו לב קצת מאוחר שהמאזן שלהם שלילי ביותר. הם לקחו הלוואות לא מבוקרות ואין להם מאיפה להחזיר סכומים גדולים שכאלה.

חז"ל לימדו אותנו ש"אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים". אל תתביישו לפנות לעזרה. יש המון כמותכם שנעזרו ויצאו ממצבים לא נעימים ואף קשים. חשוב מאוד להיוועץ ולקבל עזרה חיצונית כדי לחזור אל דרך המלך.

ישנם כיום ארגונים שמייעצים לזוגות ללא עלות בענייני כלכלת הבית ואף מצוותים יועץ מלווה עד שבני הזוג ירגישו שהם עומדים מחדש על רגליהם. (כתבה נרחבת – בגיליון זה. תוכלו לברר על ארגון 'מקימי' או 'פעמונים').

יכול להיות שגם אחרי ששמוליק ומרים יקבלו ייעוץ וייוודעו בדיוק מה עליהם לעשות, המאזן השלילי ימשיך. ייתכן שהבעיה הכלכלית שלהם יושבת על חשיבה לא נכונה. לדוגמה: מרים מרגישה לא שווה כשהיא מוותרת על קניית מותרות. שמוליק מפחד לצאת ממקום העבודה שלו, למרות שהוא לא מתגמל באופן מספיק.

אם המצב הוא כזה, רצוי ללכת לטיפול קוגניטיבי ממוקד לפתירת הקושי המחשבתי.

עשירות

כבר הזכרנו את דבריו הקדושים של הרבי שדורש מאיתנו ב"דבר מלכות" לפרשת תרומה להשתדל להיות עשירים!

כל אחת תתייעץ עם המשפיעה שלה, מה ההגדרה מבחינתה של 'עשירות'. אם מבחינתך עשירים הם כאלו שיש להם שלושה מיליון שקל נזילים, תקבעי יעדים איך להגיע לשם.

אחד הכלים לעשירות, היא הסתפקות במועט בתחילת הדרך. יש אימרה הטוענת שההבדל בין העניים לעשירים הוא שהעניים קודם כל קונים מוצרי עושר (בתים, מכוניות…) ואחר כך מתגלגלים עם חובות. והעשירים גם הם קונים את המוצרים האלו, אבל רק לאחרי שנים של יזע.

כלי נוסף להגיע לעשירות הוא יצירת נכס. נכס הוא דבר שההכנסה ממנו מגיעה באופן פסיבי ולא תמורת שעת עבודה. דוגמא לנכס יכולה להיות: ספר, קורס אינטרנטי, בית להשכרה. אלו דברים שעבדנו עליהם פעם אחת ואחר כך הם מייצרים הכנסה פסיבית כשהמשימה שלנו היא רק לתחזק.

הכלים להגעה אל העשירות, מצריכים מאיתנו תעוזה. אם נדע את כל הכלים לעשירות אבל לא נעז ליישם אותם – יהיה בלתי אפשרי להגיע לשם.

בהצלחה לכולנו ויהי רצון שכבר נזכה לייעוד שהטובה תהיה מושפעת הרבה ועל המעדנים מצויים כעפר, בגאולה הקרובה.

באדיבות מגזין עטרת חיה