הבחירה האיכותית של מקום הנופש

יש הרבה חיובי ביציאה לנופש וטיולים – פותחת רונית ג. – מסופר שהרבי מה"מ יצא פעם לחצר ביתו לכמה רגעים עם הרבנית, ואמר שבכך יצא ידי חובתו… מובן שאיננו משיגים בדרגות של רבי, אך דווקא רבותינו נשיאנו נהגו לצאת מדי פעם לנאות דשא, לנופש ולצבירת כוחות. אין ספק שיש לנו מה ללמוד מכך.

יציאה לנופש או לטיול, לדעתי היא הזדמנות להתנקות מעומס ועמל היום הרגיל, השגרתי והאפרורי. נסיעה משפחתית מאפשרת להיות רק עם המשפחה ולהתפנות לילדים.

כיון שאנו נמצאים בשליחות, ובביתנו תמיד נמצאים אורחים בשבתות וחגים וגם בימי חול – הצורך הזה מודגש ביתר שאת. ואכן, אנו משתדלים לצאת לנופש של יומיים שלושה לפחות פעם בשנה, ומדי פעם לטיול משפחתי קצר יותר.

בבחירת מקום הטיול, אנו משתדלים למצוא מקום שקט וקרוב לטבע. מקומות המוניים אינם מתאימים עבורנו ובמילא גם אינם ממלאים את הצורך של התרעננות ויציאה מן השגרה. דווקא טיול בחיק הטבע, ליער או פארק שקט, סיור בנחלים או מערות, מאפשר להתבונן ביופי הבריאה, לקבל שלוה ורוגע ולהתרענן. איננו יוצאים אף פעם למקומות כמו לונה-פארק או לקניונים. הטיולים הרבים שלנו בהחלט מספקים את הילדים והם אינם מבקשים יציאות מסוג אחר. 

רעיון שימושי נוסף הוא החלפת דירות עם מכרים או קרובים – נופש שאינו עולה יקר ובהחלט מאפשר לצאת מן השגרה ולהתרענן.

חשוב להקפיד שהמקום אליו יוצאים יתאים לעקרונות שלנו עד כמה שרק אפשר; לבחור מקום חרדי או לפחות דתי – ויש היום בארץ לא מעט מקומות כאלה. יש לבדוק היטב כל מקום ולא לסמוך על שמועות מאחרים, אלא לבדוק בעצמנו את ההכשרים, סוג המבקרים והאוירה במקום ורק אז להחליט.

כאשר קורה מצב שבו ילדים מבקשים ללכת למקום מסוים שאינו לרוחנו, יש להסביר להם את הדברים, לשוחח איתם וחשוב גם לספק את "הרעב" שלהם על-ידי אלטרנטיבות מתאימות – טיולים ונופש בסגנון המתאים לנו. לא קשה למשוך את הילדים ולהראות להם כמה אנו נהנים במקומות אלו.

נקודה חשובה שיש לזכור בשעה שיוצאים לטיול או לנופש, וגם להדגיש לילדים, כי עלינו להיות 'נרות להאיר' בכל מקום שאנו נמצאים, ובעיקר כשנמצאים בחוץ. הכוונה גם לעניינים פשוטים, כמו לפנות בצורה יפה לאנשים, להשאיר מקום נקי, וכדומה. כך נוצר רושם חיובי על האנשים שבחוץ.

זכור לי מקרה שבו יצאנו לטיולי ג'יפים בגליל, והנהג היה כה מוקסם מהילדים – מאהבת הארץ שלהם, מהתנהגותם היפה ובעיקר מהידע הרב שלהם, שביקש להתארח אצלנו בשבת, וגם לאחר מכן זכר את הילדים שלדבריו, הרמה שלהם עולה בהרבה על ילדים בגילם. זו דוגמא יפה למה שמפגש עם העולם 'בחוץ' יכול לפעול בשעה שאנו משתדלים להיות נרות להאיר. לדעתי, חשוב גם לשוחח עם הילדים על כך שאנחנו נפגשים עם אנשים לא דתיים ועלינו לשמש דוגמא חיובית.

שמירה על ההבדלים

טיול הוא חוויה מרעננת, משחרר מלחצים ומעניק מנוחה לנפש – קובעת אתי. בנוסף לכך, יש חשיבות רבה לטיולים בארץ, להכרת מקומות קדושים והיסטוריים ולמפגש עם הטבע.

יציאה לנופש במלון, יכולה לתרום למנוחת הנפש והגוף. אולם לנופש עם המשפחה והילדים – כדאי לצאת לטיולים מעניינים בטבע, למקומות קדושים. גם נסיעה לים מידי פעם, לבנים או לבנות, היא בריאה לגוף ונפש, ואפשר גם לבקר באטרקציות שונות כמו שיט וכדומה.

באופן כללי, יש להקפיד שלא לחשוף את הילדים למראות שאינם צנועים וכדומה. עם זאת, מכיוון שכיום ממילא הילדים נפגשים עם המציאות של אנשים שאינם שומרי תורה ומצוות, עלינו להתמודד עם המצב הקיים, ולהדגיש לילדים את ההבדל. גם בדרך לחוף הנפרד, כאשר הילדים רואים כי הדרך היא צנועה ומופרדת מן השאר – הם קולטים ש'אנחנו שונים', ועלינו לגלות ולהדגיש את הטוב שאצלנו.

לדעתי, דווקא כאשר מכירים במציאות של העולם שבחוץ, נמנעת במידה רבה הנטייה להמשך לדברים אלה.

כדאי לחשוב וגם להמציא אלטרנטיבות שתספקנה את הילדים. בפרט במקומות בהם הילדים נפגשים – בשכונה או בבית-הספר וכדומה עם ילדים שאינם מבתים חרדיים – שהילדים לא ירגישו מקופחים או מסכנים, אלא להפך. כך לדוגמה בבית הספר שבו לומדות בנותיי, וישנן שם גם בנות מבתים מסורתיים – ביום העצמאות מתקיימת פעילות אטרקטיבית בבית הספר, כאשר המטרה היא למנוע את ההליכה לחגיגות ההמוניות שבעיר, וד"ל…

כשיוצאים לטיול משפחתי, חשוב לזכור שלא לפרוק עול: כוונתי להקפדה על תפילות, לבוש צנוע, ברכות וכו'. לשמור על המסגרת כמו בבית.

דבר נוסף שיש לשים אליו לב, הוא היחס לסביבה – להתנהג כך שהסביבה תקבל אותנו יפה, להקפיד על נקיון ויחס נעים לאנשים – לנצל כל יציאה החוצה לשמש דוגמא חיובית.

הורים וילדים – המורכבות שבטיולים

רחל, אם למשפחה ברוכת ילדים  – מבחינה בין קבוצות גיל שונות. מכיוון שיש לי ילדים בגילאים שונים – היא מספרת – אני מוצאת הבדל בין הגילאים. ילדים בגילאים צעירים יותר נתונים יותר לשליטתנו ומקבלים ביתר קלות את דברי ההורים – בשעה שילדים מתבגרים מושפעים יותר מחברה ופחות נמצאים בשליטת ההורים. לכן, חשוב לקבוע את הגבולות כבר בגיל צעיר – ומצד שני לשמור על יחס פתוח ונעים בגיל ההתבגרות, כך נמנע מצב שבו חלילה הילדים ייצאו ללא ידיעת והסכמת ההורים למקומות בעלי השפעה שלילית.

הגדרים והגבולות ליציאות וטיולים הם, ראשית – גבולות ההלכה. ישנם מקומות שההלכה אוסרת ללכת אליהם. אך מעבר לכך, ישנם גדרים שונים הנקבעים בהתאם ויש למצוא ולקבוע את הגבולות: האם יציאה לקניות בקניון היא בגדר המותר? ומה לגבי קבוצת חברות המבקשות לטייל יחד בקניון? 

הגבולות אינם כה ברורים ויש לשקול היטב כל מקרה לגופו של עניין. בכל מקרה, חשוב שההחלטה תקבע על-ידי שני ההורים יחד וההחלטה תהיה ברורה והחלטית. ילדים חשים חוסר בטחון כשהם נתקלים בהיסוס מצד ההורים, וודאי שהחינוך לא יצליח באופן כזה. יש לגבש דעה ברורה בענין ולהסביר לילדים באופן ברור מדוע איננו מסכימים שיצאו למקום זה או אחר. לא תמיד מה שברור לנו ברור לילד – ההסבר יקל על הילד לקבל את הדברים, ובפרט כשמדובר בילד בגיל הבוגר.

מאד רצוי גם להתלוות אל הילדים, גם כשמדובר בילדים גדולים, אף שלפעמים נראה שהילדים רוצים את תחושת החופש והעצמאות. למרות בגרותם הם עדיין ילדים וזקוקים לגב תומך. אמנם יש לכבד את רצונם של הילדים כשהם מבקשים להיות ביחד עם חבריהם, למשל, אך ברוב המקרים כדאי שההורה יהיה 'בשטח'. ואלם לכך דרוש תנאי ראשוני ובסיסי: שאכן תהיה פתיחות והרגשה טובה בין ההורים והילדים ולא שהילד יחוש כי הוריו 'בולשים אחריו'. להיפך, שההורים תומכים בו.

האמון שאנו רוחשים כלפי הילד תורם רבות לחינוכו ועלינו לתת לילדים את התחושה שאנו כהורים סומכים עליהם, ובעיקר אוהבים אותם ודואגים להם – 'כשאני מתנגדת לכך שתסע ל… זה משום שאכפת לי ממך'. זה לא קל, במציאות של ימינו; אבל לא קל – פירושו שהדבר הוא אפשרי, עם הרבה מאד מאמץ, ובעיקר סעייתא דשמיא.

לסיום. ברצוני לציין כיום יש מגוון עצום של מקומות בילוי ונופש, טיולים ואטרקציות. הרבה מן המקומות הם אכן 'מקומות בילוי', שכל מהותם היא לבלות את הזמן, מלשון בלאי… ילדים וגם מבוגרים מרגישים צורך לטייל, וחשוב להקדיש את הזמן והמאמץ לחפש מקומות שאכן יעלו על הדרישות ויתאימו לרוחנו כדי לספק את הצורך באופן חיובי: אפשר לטייל למקומות הקדושים בירושלים, למשל, לבקר במקומות הפלה עם תכנים יהודים – (ויש כאלה) ועוד, בהתאם לגילאים ולאופי המשפחה. כך יכולה יציאה לטיול להיות גם חויה רוחנית.

כיצד מסתכלים עלינו?

חופשה, כשהיא בטעם ובמינון הנכון – היא חיובית בהחלט – סוברת רותי – הרי הרבי מה"מ אומר שמטרתו של החופש היא לחזק את ימי הלימודים ולצבור כוחות חדשים. גם משה רבינו היה זקוק לרווח להתבונן בין פרשה לפרשה… רואים בפועל שבזמן של חופשה מתרעננים ומחליפים כוחות. הרעיונות הכי טובים עולים במוחי בדרך כלל בשבת, ואני מתפלאת למה דווקא בשבת עולים במוחי רעיונות נפלאים הקשורים לענייני חול, כאלה שיש לדחוק הצידה. הסיבה היא כנראה שבשבת שלווים ונינוחים יותר, ובמילא פועלים טוב יותר גשמית ורוחנית.

יציאה לטיול או לנופש, היא קודם כל יציאה מהשגרה היום יומית, רענון והחלפת אוירה. מלבד זאת, טיול משפחתי מאפשר לחזק את הקשרים המשפחתיים, להתפנות אל הילדים ולשוחח איתם ברוגע ובשלוה.

חשוב  לנצל את היציאות הללו ולהסביר לילדים ברמה הברורה שעליהם לשמש דוגמא אישית לקדש שם שמים בהתנהגותם היפה. מפליא עד כמה ילדים צעירים מסוגלים לקלוט את המסר להפנים אותו וליישם.

לגבי בחירת המקום לטיול או לנופש – הקו המנחה הראשון הוא כמובן ההלכה, יש מקומות שהלכה אוסרת לבקר בהם, לפעמים מדובר במקומות שהאבחנה אינה כה ברורה, ואז יש להשקיע מחשבה, שיקול דעת, ובמקרה הצורך להתייעץ עם משפיע או לשאול רב.

קרה לי, לא מכבר, שנכנסתי למסעדה שאיננה כשרה כשהתינוקת צורחת בזרועותיי, וביקשתי מים חמים כדי להכין עבורה את ארוחתה. לאחר שיצאתי פגשתי מכרה המתקרבת ליהדות, היא שאלה אותי בתום לב 'האם במסעדה הזו מותר לאכול'… המקרה הזה עשה עלי רושם חזק. למדתי עד כמה יש לשים לב לכל מעשה שלנו, ועד כמה השאלה 'לאן מותר להיכנס' אינה כה פשוטה: השיקולים הם מה אנו רואים וגם כיצד מסתכלים עלינו. ויש לבחון היטב כל מקרה ומקרה.

רעיונות ועצות לטיול משפחתי-חסידי מהנה

יעל – אם לילדים קטנים רואה את החשיבות של יציאה לטיולים לגיבוש המשפחה: בלחץ השגרה היום יומית לא תמיד יש זמן לשמוע את הילדים בסבלנות ולהתייחס אליהם, בפרט כשההורים עובדים ורוב הזמן עסוקים או ממהרים. טיול או נופש הוא הזדמנות להשתחרר מהלחץ היום-יומי, ולהתפנות למשפחה.

כשהמטרה שלפנינו היא אכן גיבוש וקבלת רוגע נפשי, אין צורך במקומות בילוי מיוחדים אטרקטיביים ויקרים. ילדים נהנים מסיורים בחיק הטבע, טיול בחורשה או משחק בגן סמוך, אם נלמד את הילד להנות מהמקומות הקרובים שאפשר להנפש בהם, הוא לא יפתח צפיות גבוהות ויעריך את הסיור בחורשה הקרובה. אמנם יש מקום גם מדי פעם לטיול 'רציני' יותר, אך חשוב וכדאי שהילדים ילמדו ליהנות ממה שיש ולא יתרגלו לכך ש'מגיע להם' לנסוע ללונה-פארק, לדוגמה. נסיעה ללונה-פארק או אטרקציות דומות, לדעתי, אינה תורמת הרבה לרוגע הנפשי, זו יציאה שמטרתה הנאה בלבד.

כשחושבים על ההשפעות שילדים יכולים לקבל ממקום בו מטיילים ומהאנשים במקום, כדאי להבחין בין סוגי מקומות שונים. בלונה-פארק לדוגמה, עומדים זמן רב בתור והילדים המשועממים נחשפים לפעמים למראות בלתי-רצויים. לעומת זאת, ביקור בגן החיות מעסיק את הילדים במשך כל זמן הטיול, כיון שבמשך כל  הסיור מתבוננים בחיות, והאנשים האחרים אינם כה מושכים תשומת לב.

אפשרות נוספת של נופש היא החלפת דירות עם קרובי משפחה למשל, בעיר אחרת, שם אפשר להכיר משפחות חדשות ובני קהילה אחרת. אפשר גם לארגן 'שבת חסידית' ולארח יחד משפחות אחדות ולארגן פעילות לילדים. אלה הם רעיונות פשוטים שאינם עולים כסף רב ומאפשרים מנוחה ורגיעה.

טיולים הם גם הזדמנות נפלאה להקניית ערכים חינוכיים. כשנמצאים בחוץ, נתקלים במציאויות שלא מזדמנות בבית והילדים רואים את התנהגות ההורים במצבים שונים בחוץ. כשאנו מתייחסים בכבוד לאנשים שאנו נפגשים עמם, מקפידים על יושר והגינות, על כללים של זהירות וכמובן על כל עניני ההלכה – מנחילים בעצם לילדים את הערכים הללו. כאשר אנו אורזים חפצים לטיול ומצטיידים בספלים לנטילת ידיים, ברכונים וסידורים, ובדרך נעצרים לתפילת מנחה; או כשקונים שתיה או מזון בחוץ בודקים היטב את הכשרות – הילדים קולטים שעניינים אלו הם אכן חשובים ביותר כיון שמקפידים עליהם ללא פשרות, גם בחוץ.      

שיהיה לכולנו – קיץ בריא, קיץ שמח, קיץ חסידי, מועיל, מהנה ופורה.  

באדיבות מגזין עטרת חיה