כמנחת הורים וכאמא אני מכירה את הלחץ של ההורים לקראת החופש הגדול ולצערנו בהרבה בתים הדבר נמשך לאורך כל החופש. יש בתים שההורים ממשיכים לעבוד והילדים בחופש ויש הורים שלא עובדים כלל בחופש, וזה לא מה שקובע את מידת הלחץ באווירה המשפחתית בתקופה זו. הכל תלוי במחשבות הפנימיות שמובילות אותנו להתנהגויות ואמונות המשפיעות על התגובות שלנו כהורים ובלי ספק משפיעות גם על ההתנהגויות של הילדים.

הכל בראש

כדי להרגיע את עצמנו אני ממליצה לאמץ כמה נקודות חשיבה שיהוו קו מנחה בתכנון ימי החופש הגדול:

לחופש יש התחלה ויש סוף – זה לא משהו "אין סופי" ולכן כדאי לנצלו בצורה טובה ככל האפשר!

האווירה המשפחתית היא הרושם שיישאר בזכרונו של הילד מהחופש – חיוביות ושמחה, הכל לטובה!

נתוני המשפחה כרגע הם לא לתמיד – מצב כלכלי, מצב בריאותי, פניות הזמן, דרישות מהעבודה / ממקום המגורים / מהמשפחה וכדומה הם נתונים שיקבעו מה מתאים למשפחה שלנו לחופש הזה ולו בלבד.

לא להשוואות וכן לחיפוש אלטרנטיבות המתאימות לנו – אלטרנטיבות שיעשירו את האווירה המשפחתית בחוויות חיוביות ומעצימות – מה שלא יכולים לעשות השנה בעז"ה נעשה בהזדמנות אחרת. יש דברים שלא מתאימים לאופי של בני הבית בכלל, לא כרגע ואולי לא בזמן אחר, וזה בסדר גמור! צריכים להעצים כל רגע! ובכל זאת לדעת לשמוח שאחרים מצליחים לעשות השנה מה שמתאים להם כרגע. לשמוח בשמחת הזולת

ובו זמנית להיות שמחים בחלקנו!

החופש הוא זמן איכות של המשפחה. זהו זמן לעשות שה"ביחד" יהיה כיף. הקדשת זמן למשפחה ולילדים (במידת האפשר) עומדת בראש סדר העדיפויות. יש לקחת חלק פעיל בנעשה עם הילדים, ומדובר על כל הגילאים. לשחק איתם, להתעניין במה שמעניין אותם. בסלולרי/ברשת נשתמש במידת הצורך כעזר בפעילות ושיחות עם הילדים או באופן המינימלי לצורך אישי.

ליהנות מלהיות בבית חשוב לא פחות מליהנות מטיולים ויציאות מחוצה לו – אפילו חשוב יותר, יש הרבה צורות ליהנות מהבית האישי וכך להעמיק את הקשר בין בני הבית!

"בכל דרכיך דעהו" – הרבי מה"מ אומר שצריך לנצל את ימי החופש, בהם הילדים פנויים מלימודי חול, ולהשקיע בהחדרת תוכן רוחני. כל פעילות יכולה להיות סתם פעילות, ויכולה להיות מלאה בתוכן וחיות חסידית כמו הפעילויות שב׳קעמפים׳ חסידיים.

בוחרים ליהנות

ההנאה מהחופש היא בחירה של כל משפחה במצב בו היא נמצאת. ברור לכולנו שיש שוני בין משפחות ובין תקופות בחיים. יש תקופות מאתגרות, כמו: כשאמא לפני/אחרי לידה, כשהורה מסיים קורס ונמצא בתקופת מבחנים, כשלא עלינו מתמודדים עם מצב בריאותי של קרוב משפחה, כשהמצב הכלכלי העכשווי דורש צמצום הוצאות ככל האפשר, ועוד דוגמאות רבות. לכל אחת מהמשפחות האלו תהיה תוכנית שונה לחופש, ועדיין כל משפחה כזו  יכולה ליהנות מהחופש.

כשמודעים לנתונים העכשוויים, ונותנים להם מקום, קל יותר להשקיע בתוכנית מתאימה שתביא הנאה מקסימלית.

בנוסף לכך, יש לתת את הדעת לאופי ההורים והילדים. יש משפחות מסודרות מאוד הן בזמנים, הן בסדר וארגון הבית, ויש משפחות שהן ספונטניות לגמרי. ושתיהן בסדר! מה שחשוב הוא לקבל את עצמנו ואת כל אחד ואחת מבני הבית באהבה ובהכלה. להסתכל על הסך–הכל ולכבד את מטרת התוכנית והחופש. הבית אמור להיות המקום שהכי כיף ונעים בו לכל בני המשפחה. הורים לא אמורים להיות לא "שוטרים" ולא "משגיחי הישיבה" וכן אמורים להיות אכפתיים, יצירתיים ולמצוא איך משלבים בתוכנית אנשים שונים אחד מהשני (הפרשי גילאים, תכונות אופי, יכולות רגשיות, פיזיות ושכליות, כישרונות) ובעיקר לשמור על אווירה נעימה, רגועה, שמחה ומעניינת במשפחה.

תכנון מקדים

במהלך שנת הלימודים, ישנם דברים שהזמן הפנוי שלנו – ההורים או הילדים – לא איפשר לעשותם. כשנערוך את הרשימה של כל הדברים ששמרנו לחופש, נראה שנשאר יחסית קצת זמן פנוי שמצריך תכנון. מדובר על דברים כמו: בדיקות בריאותיות – כשיננית, רופא מומחה וכו', קניות של תלבושות, ספרי לימוד וציוד לימודי, תיקוני בגדים או סדר ומיון בבגדי ומשחקי ילדים. לפעמים זו רשימה של קניות לבית, לילדים או להורים שנדחתה לחופש. כל אחת יכולה להוסיף פה עוד רשימה ארוכה… כך יוצא שחלק גדול מימי החופש תפוס ועמוס. החוכמה היא לתכנן נכון את הימים, ולשלב בין הבילויים לרשימה שכבר ממלאה לנו חלק גדול מהחופש. להחליט איזה ילד (או שניים) מתאים לבוא איתנו ולאן… וממש ליצור זמן איכות איתו, ועל הדרך גם לפנק אותו במשהו (פיצה/פלאפל/גלידה ו/או מתנה אישית/ביקור במקום שהוא רצה).

הפעילויות בתוכנית החופש כוללות בגדול: 

פעילויות בבית

פעילויות בתוך הבית הן לא 'עוד פעילות להפגת השיעמום', יש להן מטרות רבות:

הן מחזקות את הקשר בין בני המשפחה.

הן מאפשרות לבני המשפחה להנות מהשהייה בבית.

פעילויות של קודש או גמ"ח מחדירות בילדים שהרוחניות בחיינו לא קשורה לתקופת לימוד או עבודה.

הן מסייעות לפתח את היצירתיות ולנצל את הכישרונות של כל אחד מבני המשפחה.

לדוגמה: בישולים, חוברות עבודה, תשבצים, סודוקו, מלאכה, עבודות יצירה, הצגה, עריכת סרטון, צפייה בסרט יחד, סדר בארונות, תפירה/רקמה/סריגה, אמירת תהילים יחד, תפילה, מבצע לימודי קודש, כל אחד מתקשר לחבר או קרוב משפחה כדי לשמח אותו, קייטנה משפחתית או בין משפחות שכנות, וכדו'

טיולים "פשוטים" 

טיולים ויציאות מהבית במהלך החופש לא חייבים להיות מסובכים, מורכבים ויקרים.

יש ילדים שהיציאה מהבית חשובה מאד עבורם והם לא יכולים להישאר כמה ימים ברצף בבית למשך כל היום.

לדוגמה: טיול בכמה גנים בעיר, טיול בכמה כלי תחבורה שונים, מפגש משפחתי, בריכה/ים, ספורטק, מסעדה וקניות עם כל ילד בנפרד, מוזיאון, תערוכה/סדנא המזדמנת בחופש הזה, גן חיות, ביקור חברים/קרובי משפחה הגרים רחוק יותר, יום ביקור בעבודה של ההורה, ביקור חולים, עזרה למשפחה הזקוקה לכך, ביקור במפעל או במושב והכרת הפעילות במקום וכדומה.

חוויות "רציניות" יותר

מה הן החוויות שהילדים חולמים לעשות בחופש? או חוויות גדולות יותר, יקרות יותר, שאתם חוויתם או שמעתם עליהם.

האם הן רלוונטיות מבחינתנו?

(מבחינת פניות, דרכי הגעה, עלות, חוויה שמתאימה לרוחנו ולנתוני משפחתנו כרגע)

כמה פעמים במהלך החופש נצא לחוויות מהסוג הזה?

כדאי לשתף את הילדים מראש לאן הם יצאו ומתי (תלוי גיל).

בדרך זו נוכל להתכונן מראש לחוויה המסוימת עם הילדים ו'לנפח' אותה. נכין יחד תוכנית לדרך, נבדוק מה עוד אפשר לעשות שם 'על הדרך', איזה אוכל כדאי לקחת לטיול, ומי יכין אותו….

כדאי מאוד להכין מראש פעילויות שמעשירות את הידע של הילדים, מאתגרות אותם, מפתחות את הכשרונות שלהם, מחברות אותם לקדושה ולשלב אותם ביום יום/בטיולים/בתוכניות שלנו איתם, כמו לספר/לשאול/להסביר/לאתגר על:

תמרורי דרך, סוגי מכוניות, חקלאות, סוגי אדמה, אקלים, נוף, היסטוריה, סיפורים/דמויות מהתנ"ך, נפלאות הבריאה, אדריכלות, טכנולוגיה וכדומה.

התכנון צריך להיות בהכוונת ההורים, לפי רצונם ויכולתם, אך ניתן ורצוי לשתף בו גם את הילדים. עצם התכנון יחד ילמד את הילדים כיצד מתכננים דברים לפני שהם יקרו, ומה לוקחים בחשבון.

ילדים מרגישים טוב את התחושות הפנימיות של הוריהם. כשילד מרגיש שההורה נהנה ושמח מלהיות איתו הכל נראה אחרת. כך גם להורה וגם לילד החופש יראה קצר וחווייתי, ולכולם יישאר טעם של עוד.

חופש נעים!

רחל טרעגער מנחה בהורות ובזוגיות

[email protected]

054-6761301 אם ברצונך להשתתף בוובינר, קבוצת וואטסאפ, קורסים/סדנאות – שלחי לנו שם, מס' סלולרי וכתובת אימייל.

באדיבות: מגזין עטרת חיה