שלום לכולם

השבוע נקרא בפרשת עקב

על פרשת עקב התבטא הרבי מליובאוויטש: פרשת עקב – היא אחת מהפרשיות הנקראת בשבעת השבועות של הנחמה הבאה לאחר החורבן בתשעה באב. שהרי לא רק ההפטרות הם ענין של נחמה, אלא גם הפרשיות עצמן. כי, ההפטרות הם, ברובם, מעין הפרשה, וכיון שההפטרה מדברת אודות הנחמה של הגאולה, צריך לומר, שגם הפרשה מדברת אודות הגאולה.

בכל התורה כולה מדובר גם אודות עניינים של גלות ועל ידם נפעלת הגאולה, אבל בסדרה של שבע הנחמות מדובר אודות הגאולה עצמה.

כיון שלעת עתה אנחנו נמצאים עדיין בגלות, הנה בכדי לבאר את עניינה של הגאולה, נדרש תחלה לבאר את מהות עניין הגלות וסיבתה, כי כאשר יודעים את סיבת הגלות, יודעים כיצד לתקן את הסיבה, וכאשר מתקנים את הסיבה, נתקן ממילא גם המסובב, וכך באים אל הגאולה.

למה הדבר דומה: לאדם חולה המכיר ויודע שהוא חולה, וגם את סיבת חוליו יודע הוא, אזי כאשר ילך לרופא, שהרי יודע שהוא חולה, ידע מה לומר לרופא, כיון שיודע במה מתבטא החולי, וממילא ידע הרופא איזו תרופה לתת לו, וכך יתרפא החולה.

עצם הידיעה שיודע שהוא חולה ובמה מתבטא החולי, הנה ידיעה זו כשלעצמה – הנה כבר חצי הדרך אל הרפואה, ובמשך הזמן תגיע גם חציה השני של הרפואה, עד שיחלים לגמרי.

כן הדבר גם ברוחניות: עצם הידיעה זו שיודעים את מהות וסיבת הגלות וכאשר טורחים לידע את ענין הגלות וסיבתה – מתחילה כבר הגאולה. כי, כשיודעים מהות וסיבת הגלות, מחפשים כיצד לרפאות את המצב ולצאת ממנו "אל ארץ טובה ורחבה" .

כאשר עם ישראל צעד לארץ טובה ורחבה (בפעם הראשונה), עברו תחילה במדבר הגדול, ורק לאחר מכן נכנסו לארץ ישראל.

וכידוע 'מעשה אבות הנו סימן לבנים' כלומר: שהתורה מספרת לנו אודות המדבר שבו היו עם ישראל קודם כניסתם לארץ ישראל, הרי זה-סימן לבנים, כלומר: אלינו, ואל הגלות שבה נמצאים אנו עתה, שהנה תיאור למדבר בו שהו עם ישראל אז.

הידיעה וההבנה אודות משמעותו הפנימית של 'המדבר הגדול' בו הלכו עם ישראל במשך 40 שנה אז, הנה גם מהות הידיעה אודות הגלות הארוכה בה נמצאים אנו כיום, ידיעה זו יש בה בכדי ללמדנו כיצד לרפא את הגלות.

 בפרשתנו מסופר  אודות המדבר הגדול. וכך מתארת זאת התורה: "הַמּוֹלִיכֲךָ בַּמִּדְבָּר הַגָּדֹל וְהַנּוֹרָא נָחָשׁ שָׂרָף וְעַקְרָב וְצִמָּאוֹן אֲשֶׁר אֵין מָיִם הַמּוֹצִיא לְךָ מַיִם מִצּוּר הַחַלָּמִישׁ  )דברים ח' פסוק ט"ו).

כלומר: ישנו כאן תיאור עם פרטים שונים אודות המדבר, וגם אודות הגלות עתה. וכאמור, פרטי הידיעות אודות הגלות הם מעין נחמה, כיון שעל ידי ידיעה זו נדע מה צריכים לרפא, וממילא נצא מהגלות "אל ארץ טובה ורחבה".

מדבר הוא מקום שאינו מושב אדם. ועל זה נאמר: 'המדבר הגדול', המרמז על כך שמקום המדבר אינו ישוב בני אדם, הוא 'גדול יותר'- כלומר: באופיו ובמהותו נעדר המדבר את התנאים ליישב בו בני אדם, הוא איננו יכול להכיל את האדם.

השם אדם במקרא – רומז על עם ישראל, כפי שנאמר: "אתם קרויין אדם" , וכפי שמבאר השל"ה (שני לוחות הברית) הקדוש, רבי ישעיה הורביץ המכונה כך על שם ספרו שכתב על התורה.              אדם- הוא מלשון 'אדמה לעליון'. עם ישראל דומים ל-'אדם העליון' שעל הכסא כלומר ל-ה' יתברך.

ברוחניות מציין 'המדבר הגדול', את המרחב הגלובלי כמקום שאינו מושב בני אדם שכן הוא 'גדול' יותר ממקום ישוב אדם ואינו יכול להכילם כאמור. כמו כן עם ישראל שהנם המעט מבין אומות העולם בזמן הגלות וכפי שנאמר בפסוק : "כי אתם המעט מכל העמים". הם מדמים במיעוטם את המדבר הגדול שאינו מקום יישוב בני אדם והעולם דוחה אותם ואינו מכילם.

השפעתו של אירוע נפשי רגשי על האדם תלוי באופן בו הוא תופס אותו ואיזו פרשנות הוא מעניק לו!

אחד הנושאים החוזרים ונשנים כאשר אנו מתמודדים עם אירועי נפש גוף שנחת עלינו ממקום לא ידוע ולא מתוכנן. אנחנו רצים לרופא מייד שעורך בדיקות לגלות שהכל בסדר ואכן הוא מודיע לנו נחרצות בריאותך תקינה ויציבה! קצת ויטמין c ויטמין d  או b12 למשך חודש והכל בסדר..

אז למה אני חש כאבים בחזה? דופק מואץ? נמלולים ועקצוצים? קוצר נשימה כאילו אני עובר התקף לב? חולשה? עייפות? סחרחורות? מועקה בלב? מה קורה איתי דוקטור?

במקרים שגרתיים הרופא ישלח אותנו לבדיקות מקיפות יותר כדי לשלול היבטים או גורמים נוספים לתחושות השונות והמוזרות אותם אנו חשים, בדיקות ct, mri  fmri , בדיקה נירולוגית וכד'..

יש רופאים שישלחו אותנו להתייעצות פסיכולוגית..

האירוע תופס אותנו מופתעים, לא מוכנים, אך בעיקר לא יודעים! לא מבינים את משמעות האירוע, לא יודעים מה לעשות אתו, לא יודעים איך להתייחס אליו..

הדבר מסב לנו בהלה וחרדה, מועקה וצער על מה קורה לנו מדוע אנו מרגישים כך? האם אנחנו בסדר? אם הבדיקות הפיזיולוגיות יצאו תקינות זה אומר שיש אצלנו משהו לא תקין מבחינה נפשית?

רופא חכם המבין דבר או שנים בבריאות הנפש יאמר לנו מייד הכל בסדר זה נורמלי! זה טבעי שאתה מרגיש כך! זוהי שפת הנפש המתקשרת אתנו בדרכה שלה, היא רומזת לך שאתה לחוץ, עמוס, עובר תקופה קצת מורכבת וכד'..

תן לסימפטומים 'לדבר' איתך, תן להם חופש ודרור להביע את עצמם כפי שהם, אל תנסה לשנות כלום, אל תנסה להילחם בעצמך, אך בעיקר אל תיבהל מהם, הם מספרים לך מה עובר עליך אז תהיה קשוב אליהם, קח אוויר, צא לכמה ימים חופשה, לך לטייל בטבע, שחרר את העומס והלחץ מעט, תנוח, בטח יש לך תחביבים שונים תעשה מה שאתה אוהב לעשות..

הנרמול של האירוע הוא החשוב ביותר עבור הסובל מסימפטומים נפשיים רגשיים!

שינוי התפיסה על מהות האירוע הנו גורם מספר אחת בתהליך ההחלמה ממצבי משבר נפשיים ורגשיים!

כאשר אני בוחר להסתכל ולתפוס את האירוע בצורה חיובית, אני מגביר פלאים את מהירות ואחוזי ההחלמה!

אני יכול לראות באירוע הזדמנות ומתנה עבורי!

כאשר אני מתייחס ומבין את המסר העובר אלי מהגוף המאותת לי, קח אוויר תתבונן מה עובר עליך נפשית ורגשית ופעל בהתאם למצב הנדרש ממך!

אז המשבר הופך להזדמנות ומתנה עבורי: לעצור לחשב מסלול מחדש להבין מה נדרש ממני כעת כדי להוריד את מפלס המתח והחרדה הגואים, להיטיב עם עצמי, לבלות זמן איכות עם משפחתי, לפגוש חברים, להשלים ולהגשים את כל החלומות שלי, מה שלא התאפשר בשגרה העמוסה לעייפה, המתוחה והבנאלית.

"תחשוב טוב יהיה טוב"-להחליף את ה-'HARD DISK'!

 כאמור אחד הגורמים המשמעותיים ביותר להחלמה ממשברים נפשיים ורגשיים הנו האופן בו האדם תופס את המצב ואופי הפרשנות אותה הוא מעניק לו.

אחד הסיפורים המשמעותיים ביותר ממנו נולד ועליו נשענת התפיסה והגישה של הפסיכולוגיה החיובית התרחש לו לפני שנים רבות..

הפסיכולוגיה החיובית היא ענף בפסיכולוגיה העוסק בבריאות נפשית ובהגדלת תחושות האושר ושביעות הרצון מהחיים. על פי גישה זו, חיים ללא אומללות אינם מספיקים על מנת לחוש תחושת אושר, מימוש עצמי, ותחושת סיפוק מהחיים, ועל תחום הפסיכולוגיה לסייע בפיתוח דרכים מבוססות אמפירית להגדלת שביעות הרצון מהחיים ולהגברת האושר בקרב בני האדם. גישה זו עוסקת בזיהוי תחומי החוזק המרכזיים שלנו, וכוללת דרכים לטיפוח חוזקות אלו, ושימוש תדיר וקבוע בהם.  מתוך: כהן, ל. (2010).

העיסוק ברווחה הנפשית הוא חלק ממגמת הפסיכולוגיה החיובית – ענף צעיר בפסיכולוגיה, שנוסד על-ידי מרטין סליגמן, יו"ר האיגוד האמריקאי לפסיכולוגיה בשנת 1998. הפסיכולוגיה החיובית חרתה על דגלה את העיסוק במרכיב הבריא והחיובי של האדם ואת הניסיון להעצים את החוזקות שלו לשם קידום חיים מאושרים יותר. הכוחות הפנימיים, החוזקות והסגולות האישיות של כל אחד ואחד הם העומדים במרכז ולכן ההתייחסות אל החיים היא כאל תהליך של גילוי ולא כאל החלמה:   "discovery, not recovery".

החידוש בגישה של הפסיכולוגיה החיובית הוא בתפיסת האדם כחזק, סתגלן ובעל חוסן נפשי המאפשר לו להתפתח ולצאת ממשברים. ההתייחסות של הפסיכולוגיה החיובית אל המטופל היא לא כאל חולה, פציינט – אלא כאל אדם עם יכולות ורזרבות לא מנוצלות. הפסיכולוגיה החיובית שואבת את מקורותיה מהפילוסופיות השונות, וכן מהזרם השלישי בפסיכולוגיה ההומניסטית והאקזיסטנציאליסטית. תרומתה הגדולה היא בבחינת הרעיונות והמושגים הללו באופן אמפירי, המבוסס על ראיות מחקריות.

התחומים הנחקרים כיום בפסיכולוגיה החיובית כוללים רגשות חיוביים, חוזקות חותם (החוזקות הבולטות של האדם), ודרכי המימוש שלהן, ודפוסי התנהגות חיוביים כמו נדיבות, הכרת הטוב, היכולת ליהנות ולחיות את הרגע כאן ועכשיו, זרימה, תחושת מלאות, היכולת לסלוח, והתמודדות יעילה עם לחצים באמצעות פיתוח מחשבות חיוביות כתחליף למחשבות אוטומטיות שליליות.

מטרה נוספת של הפסיכולוגיה החיובית היא החיבור בין המחקר בפסיכולוגיה לקהילה, כלומר לרדת ממגדל השן האקדמי ומהטיפול הפסיכולוגי המקובל שאיננו נגיש לכלל האוכלוסייה. הפסיכולוגיה החיובית שואפת להתחבר אל האדם ברחוב מתוך מטרה לסייע לו, להיטיב עמו ולשדרג את יכולותיו, את ההיבטים החיוביים שלו, את הדימוי העצמי שלו ואת רווחתו הנפשית. זאת הסיבה שבעטיה המידע, הכלים הפסיכולוגיים וממצאי המחקרים השונים של הפסיכולוגיה החיובית הם זמינים לכל, באמצעות ספרות מקצועית, להגברת האושר הכתובים בשפה ברורה וידידותית לקהל שאיננו מהתחום, גם אם הממצאים והכלים המוצעים בהם מבוססים מדעית. מתוך: בר-טור, ל. (2011).

גישה חיובית זו נולדה כאמור בעקבות סיפור אותו סיפר רבי יוסף יצחק שניאורסון האדמו"ר השישי בשושלת אדמו"רי חב"ד לדורותיהם:
אחד הרבנים בישיבת חב"ד לפני למעלה ממאה שנים היה הרב החסיד רבי מיכאל בלינער ע"ה מהעיירה נעוול. בהיותו צעיר חלה קשות לא עלינו אחד מילדיו. הרופאים נואשו מחייו ואמרו שאין להם מה לעשות. הוא רצה עד מאוד ללכת אל הרבי מנחם מענדל שניאורסון האדמו"ר השלישי בשושלת אדמו"רי חב"ד לדורותיהם המכונה: "הצמח צדק", אך הרופאים אמרו שזה ענין של שעות חלילה ואין לו בשביל מה ללכת.

אחד מזקני החסידים התרעם עליו קשות באמרו כי בתלמוד כבר נאמר שאל ימנע אדם עצמו מן הרחמים ובוודאי יפעלו מליצי היושר אצל ה' יתברך לחכות עד שהוא יבוא אל הרבי.
רבי מיכאל נכנס לחדרו של הרבי ומסר את מכתבו ובאותו רגע עברה בו המחשבה: מי יודע מה נעשה עם הילד שלי, הרופאים הרי אמרו שזו שאלה של שעות ומיד פרץ בבכי מר.
הרבי קרא את מכתבו ואמר לו: "אל תבכה, חשוב טוב ויהיה טוב". עוד תהיה בבר המצווה של הנכדים. ואכן ששב לביתו ראה רבי מיכאל שהילד יצא מכלל סכנה וחזר לחיים בריאים."בכל שעה קשה", אמר רבי מיכאל, "הייתי מצייר לעצמי את פניו הקדושים של הרבי ואת מילותיו: חשוב טוב ויהיה טוב, ונהיה לי טוב על הלב".

סיפור נפלא זה משקף איך האדם על ידי חשיבה חיובית פועל מציאות חיובית בעולם. חשיבה על עצמו, או חשיבה על הזולת פועלת את פעולתה ומשנה מציאות!

מהות השינוי נעוץ בכך שהאדם מבין ומפנים שהוא האחראי היחידי הבלעדי על מה שיקרה סביבו ובחייו סביב אירועים הפוקדים אותו בחיי היום יום.

כאשר האדם בוחר להתייחס לאירועים שונים בחייו הנראים והנחווים כקשים עד מאוד, ולהעניק להם פרשנות ומשמעות הייחודית לו באופן חיובי ומיטיב, הוא משנה ומשפיע בפועל על אירועי חייו ממש, כפי שתואר בסיפור.

כאשר רבי מיכאל שינה את תפיסתו וגישתו כלפי האירוע הנורא שפקד את בנו ובמחשבה חיובית על כך שהוא בוטח ומאמין שיהיה טוב, פעל לביטול הגזירה ושינה אותה לטובה בהחלמת בנו יקירו!

ולא רק זו, אלא גישה זו שינתה מהותית את חייו של רבי מיכאל כפי שהעיד על עצמו: "בכל שעה קשה הייתי מצייר לעצמי את פניו הקדושים של הרבי ואת מילותיו: חשוב טוב ויהיה טוב, ונהיה לי טוב על הלב".

אנו נדרשים להחליף את ה- Hard disk'' שבמוחנו ולאפשר אך ורק לאינפורמציה חיובית להיכנס ולחלחל אלינו ואל חיינו. כאשר המח יתרגל לחשוב חיובי אנו נחווה ונראה בכל דבר ובכל אירוע בחיינו את הטוב הטמון שבו, ולא רק נראה אלא הדבר יתגלה לעיני כל ונחווה אותו בשיא עצמתו!

וכפי שהרבי מליובאוויטש מרבה לברך: 'בטוב הנראה והנגלה' שהטוב יחווה ויורגש בעיני בשר ובאופן גלוי לעיני כל, לא רק לעיני האדם עמו נעשה הטוב אלא גם אל מול עיניהם של כל אדם ואדם בעולם!

תפיסות שונות ונקודות מבט סובייקטיביות למהותו של ה-'מדבר הגדול' (גלות) השפעותיהן והשלכותיהן על האדם בחייו עלי אדמות!

את תהליך פעולתו והשפעתו של המדבר הגדול על האדם מסביר הרבי מליובאוויטש על פי פסוק זה "הַמּוֹלִיכֲךָ בַּמִּדְבָּר הַגָּדֹל וְהַנּוֹרָא נָחָשׁ שָׂרָף וְעַקְרָב וְצִמָּאוֹן אֲשֶׁר אֵין מָיִם הַמּוֹצִיא לְךָ מַיִם מִצּוּר הַחַלָּמִישׁ"  )דברים ח' פסוק ט"ו). כך:

א.      העניין הראשון בו מציין הפסוק את ענין הגלות הוא – 'המדבר הגדול' הסיבה הראשונה והשליבה הראשונה של הירידה הרוחנית, ממנה מתחיל ענין הגלות, היא-כשהאדם מחשיב את העולם שמסביב גדול יותר ממנו. כלומר: רואים ומביטים על ישובו של העולם היהודי -והיהדות למקום קטן, ואת העולם שמסביב, 'מדבר העמים' , למקום גדול, דבר גדול יותר ממציאות הזהות היהודית.

כאשר אדם תופס את העולם כ-'מדבר הגדול', הוא מחשיב את העולם, וטוען שהעולם הוא גדול ממנו והוא קטן לעומתו, וממילא שואל הוא: "מי יקום יעקב כי קטן הוא" ?הנה שאלה זו עצמה, כלומר: החשיבות שמחשיב את העולם, יוצרת אצלו עניין של גלות פנימית, וממילא נוצר מצב של העלם והסתר – 'חושך פנימי' אצלו פנימה בתוך לבו מוחו ונפשו . מחשבה זו כשלעצמה יש בה בכדי ליצור אפשרות במוחו ודמיונו שלעולם ישנה בעלות עליו. זוהי אם כן התחלת הגלות!

התרופה לגלות פנימית זו הנה: כאשר האדם זוכר ש"אתה בחרתנו מכל העמים" כו' "ורוממתנו מכל הלשונות" הוא איננו מתפעל מאף אחד בעולם, ביודעו שעם ישראל נבחרו על ידי ה' יתברך בכבודו ובעצמו ומרוממים הם מהעולם, ואז אין אצלו ענין של גלות פנימית וממילא חיצונית.

ב.      מעניין זה שמחשיב את העולם ל-'מדבר הגדול', יכולה לבוא ירידה נוספת – לא רק 'מדבר הגדול', אלא גם- 'והנורא'.

'גדול' פירושו שהלה גדול ממנו, אבל אעפ"כ גם הוא מציאות בפני עצמו של מיעוט לכל-הפחות. אבל 'נורא' פירושו -שמתיירא ממנו, הוא חש מאוים מהעולם מכיוון שחושב שלעולם יש שליטה עליו.

כאשר הוא מחשיב את העולם רק ל-'מדבר גדול', הנה רק בבואו במגע עם העולם וענייניו אזי מתפעל ממנו, כיון שמכיר את גדלותו, אבל כאשר הוא בביתו, הרי אינו מתיירא מהעולם.

אמנם: כאשר חושב שהעולם הוא מדבר גדול ונורא – אזי אפילו בהיותו 'בביתו הוא מבצרו', בהיותו בביתו הרוחני בית-הכנסת, גם אז מתיירא מהעולם, הוא מתיירא לקיים תורה ומצוות בגלוי, מפני מה יאמרו הבריות.

ג.       מזה אפשר לבוא לירידה נוספת – 'נחש':

בספר ערכי הכינויים מוסבר: שנחש ארסו חם. ברוחניות נזהה אצל האדם  את החמימות וההתלהבות מהעולם. חום זה והתלהבות זו מהעולם מפחיתה אצלו את החום וההתלהבות מעייני קדושה. הכל נעשה אצלו בקרירות ובאין חשק, הוא נעשה אדיש לעניינים רוחניים.

ד.      מזה אפשר לבוא לירידה נוספת –'שרף'.

ההתלהבות מהעולם אצלו הנה בתוקף כל כך גדול, שלא זו בלבד שממעטת את ההתלהבות בקדושה, אלא ששורפת (מלשון שרף) ומכלה לגמרי את ההתלהבות מעניינים של קדושה.

ה.      ומזה אפשר לבוא לירידה נוספת- 'עקרב':

אודות עקרב מוסבר בספר ערכי הכינויים, שארסו קר. ברוחניות מבטאת הקרירות ירידה גדולה יותר מחום והתלהבות של נחש ושרף. כי, ההתלהבות והחום מענייני העולם אמנם נותן פחות מקום ומרחב לעניינים רוחניים, אבל עדיין חום מהותו ועניינו חיות, וממילא ניתן להחליף זאת בחיות והתלהבות מעניינים שבקדושה עם הזמן. אבל כאשר האדם נתון במצב של קרירות, ניתוק רגשי (דיסוציאציה) זהו סימן של היפך החיות, הרי זה גרוע הרבה יותר.

ו.        ומזה אפשר לבוא לירידה נוספת-'צימאון אשר אין מים'.

המשל על כך הנו מאדם הנתון בעלפון קשה מרוב צמא ויובש, שגם כאשר מעוררים אותו מעלפונו ומשקים אותו במים הוא נותר בעלפונו, הוא צמא כל כך למים אבל הוא לא מודע לצימאונו, הוא כל כך מנותק ממגע עם גופו שגם מים לא מסוגלים להשפיע עליו בשעה זו.

ברוחניות נמשל המצב לאדם הנתון 'בעלפון רוחני' ומלמעלה מנסים לקרוא לו ולעוררו, על ידי ה-'בת קול' הקוראת כל יום לאדם לשוב אל בוראו כמבואר בחסידות , אך מכיוון שהוא במצב של 'צימאון' – הנה גם אז 'אין מים',-כלומר: תורה.  (התורה נמשלה למים: "מה מים יורדים ממקום גבוה למקום נמוך כך התורה ירדה ממקום כבודה") הוא צמא אבל איננו לא יודע לאיזה דבר הוא צמא, הוא כל כך מנותק רגשית, הוא לא מרגיש ולא יודע אל מה הוא צמא, זאת משום שנתרחק כל כך עד שאין לו שייכות ואינו יודע מכל מציאות ומהות עניינים שבקדושה.

מסכם הרבי מליובאוויטש את העניין: מהיכן מתחיל כל זה? – מהמדבר הגדול, מזה שמחשיבים את המדבר – ארץ העמים, למציאות ודבר בפני עצמו ומעניקים לו חשיבות יתרה מהזהות והאישיות היהודית רוחנית אתה נולדתי ואתה אני אמור להופיע בעולם, זוהי השליבה הראשונה לכל הירידות כאמור עד ל-'צימאון אשר אין מים'.

מזה מובן שבכדי לתקן את כל הירידות, צריך לתקן את הסיבה הראשונה והעיקרית: מכל יהודי נדרש להופיע בעולם 'בגאון יעקב' ובתוקף בכל הנוגע לענייני יהדות, על ידי שזוכרים ש-'אתה בחרתנו מכל העמים כו' ורוממתנו מכל הלשונות'.

ואז נפטרים מהגלות והולכים "אל ארץ טובה ורחבה", על ידי משיח צדקנו במהרה בימינו תיכף ומיד ממש ובטוב הנראה והנגלה!

שבת שלום ומבורכת

המאמר נכתב ע"י מישאל אלמלם לעילוי נשמת אימו מורתו רחל בת זהבה.