דרכים להטמעת הלימוד

"לימוד חסידות צריך להיות דבר שנמצא בתודעה שלנו בצורה חזקה", פותחת בדבריה הרבנית ברכה טברדוביץ, אשת חינוך מכפר חב"ד:

"כשהוא יהיה חדור בתודעתנו, ונבין כמה לימוד חסידות הוא מהותי חשוב, נוכל להחיות את היומיום על ידי לימוד חסידות. מעניין לראות שהרבי בכל פעם שהוא מברך, הוא מדגיש את חשיבות לימוד התורה. מברכה לילד שנולד ועד לברכה לזוג שנישא. "שיזכו לגדלו/ה לתורה, לחופה ולמעשים טובים" – גם לבן וגם לבת. "שיבנו את ביתם על יסודי התורה והמצווה". בכל תחנה בחיים, הרבי מדגיש את חשיבות לימוד התורה.

"בנוסף, לנו יש מעלה על פני נשים ממגזרים אחרים. אצלנו הרבי מעודד גם נשים ללמוד את תורת החסידות. למשל הדרבון של הרבי לומר את שלושת השיעורים היומיים בחת"ת, כבר מכניס לנו את לימוד התורה ותורת החסידות אל היום יום שלנו. והוראת הרבי ללימוד הרמב"ם יומי. הרבה פעמים אנחנו אומרות חת"ת ורמב"ם כמצוות אנשים מלומדה מבלי להבין, אז כדאי להשתדל לפחות בקטע אחד להתרכז ולהבין מה קוראים.  זה לא קל, אמנם, עם העומס שיש יום, ומצד שני יש היום קבוצות ׳ווצאפ׳ שמקלות על העבודה. [בהזדמנות זו אני רוצה להזמין אתכן לקבוצת ה׳ווצאפ׳ שלי שנקראת "תניא פור יו" ובהן נשלח כל יום קטע קצר המסביר את התניא היומי. במספר: 0546743770]

מה למדתם?

"דרך נוספת להחדיר את הלימוד בביתנו היא להקפיד כל יום שתהיה ארוחה משותפת בה משתתפים כל בני המשפחה ואת או מישהו אחר חוזר על דברי תורה שלמד. בטח ובטח שבסעודת שבת כדאי לנהוג כך. אפשר לשאול את הילדים: "מה למדתם היום?" שישתפו ויחזרו בכך על הלימוד שלהם. גם הרבי דיבר על החשיבות שבלגרום לילדים לאהוב את הלימוד, אז כשילד יודע שבזמן הארוחה אמא שלו תשאל אותו מה הוא למד, בטח ילמד בחשק ויתר חיות.

"לימוד משותף בחברותות או בשיעור קבוצתי הוא דרך נהדרת להטמיע את הלימוד. כי כשלומדים יחד מפרים זה את זה בתובנות ורעיונות שעולים תוך כדי. דרך נוספת להטמעת הלימוד היא לשאול את עצמי בכל פעם: ׳מה הרבי היה אומר עכשיו? איך הרבי היה נוהג?׳ ועל מנת שאדע לענות לעצמי על השאלה הזו אני צריכה ללמוד את תורת הרבי כדי לדעת. אם לא אלמד לא אדע ואכיר את השקפת הרבי. וחשוב שדווקא אני כאישה אדע, ולא רק שהבעל ילמד ואז כל פעם שיש שאלה אשאל אותו. בחת"ת אין את תורת הרבי. יש חומש, תהילים ותניא של אדמו"ר הזקן. קיים אמנם לוח ״היום יום״ שהרבי ליקט אך אין את תורת הרבי ממש, לכן חשוב כן לקבוע זמן של לימוד תורת הרבי, שיחות או מאמרים, לא משנה מה. העיקר ללמוד את תורת הרבי ולחיות איתה.

"נקודה חשובה נוספת, כשלומדים משהו, כדאי לבחור קטע קצר וממש להתבונן בו. לפעמים אנחנו שוכחות את מה שלמדנו, ואם ניקח קטע לא ארוך ונעמיק בהבנה שלו יגדלו הסיכויים שהוא יישאר וילך אתנו. שנחייה את הנקודה שהוצאנו ממנו. בפרק ה׳ בתניא אדמו״ר הזקן מתאר איך התורה היא מזון לנפש והאדם בלימוד התורה מתאחד עם הקדוש ברוך הוא ממש. כשהלימוד מונח אצלך בשכל, התורה ותאי המוח שלך מאוחדים. ואז את והתורה שלמדת נהיים אחד ממש לא רק ברגע הלימוד, שזה ברור, אלא גם לאחריו! לכן חשוב להתמקד באיכות הלימוד, פחות בכמות. כמובן שאם יש יכולת ללמידה שהיא גדולה גם בכמות בוודאי שהדבר מבורך.

"תמיד כדאי שתהיה קביעות, כל אחת עם החברותא המתאימה לה: בעל, חברה או משפיעה. לימוד משותף עם הבעל מעלה את הזוגיות לרובד נעלה ועמוק יותר. בנוסף, מומלץ שתהיה לך קביעות שבה את הולכת לשיעור חסידות דווקא. יש משהו בקבוצה שבה הלימוד חודר יותר. מנתחים יחד את הלימוד, מעלים רעיונות, שואלים שאלות ומוצאים תשובות. אם אין שיעור, אז תייסדי שעור שאת תארגני/תשתתפי/תמסרי, העיקר שיהיה שיעור חסידות שבועי. בכל אסיפת נשים ישנה אחדות ואהבת ישראל. בקבוצה יש גם כח שכל אחת מקבלת מהיחד. אנחנו בסיומה של שנת ׳הקהל׳, ראוי שכל אחת תעשה ׳הקהל׳ עם עצמה, משפחתה או עם נשים בחוץ. לגבי הזמן, הרבי אומר שזמן הוא דבר גמיש. אם אני מבינה את חשיבות הלימוד, אז לא ארגיש שהלימוד גורע מהזמן שלי כי אני מבינה שהלימוד נותן לי כח לשאר משימות החיים.

ללמוד וללמד

"והכי חשוב, להפיץ את לימוד החסידות. אל תשמרי את כל הטוב הזה רק לעצמך. כל אחת היכן שהיא יכולה. אם זה לשכנים בבניין, אם במקום העבודה, או בנסיעה. ישנן כאלה שקל להן יותר לדבר עם נשים אחרות וישנן כאלה שפחות קל להן. אך בעולם הזה אנחנו נדרשות לעבודה. אני בדרך כלל נוסעת ברכב, אך קרה פעם שנסעתי ברכבת. ישבה לידי מישהי ונתתי לה פרוספקט על לימוד התניא. פלייר מעוצב יפה ומעורר עניין ללימוד התניא. נכתב בו איך בתניא נמצאות תשובות לשאלות חיים כמו איך להיות בשמחה. היא ממש התפעלה והחלה לומר לי כמה זה חשוב כי לכולם יש התמודדויות בחיים וכל אחד צריך שיהיה לו ידע כזה. לכן טוב שיהיו איתנו תמיד עלונים כדי שנוכל להתחיל שיחה על לימוד חסידות. יש גם את הפרוספקט החדש מבית נשי חב"ד כפר חב"ד, ניתן גם לשלוח ׳ווצאפים׳ ומסרונים בימינו.

"כל לימוד החסידות עניינו טעימה מימות המשיח ומטרתו להגביר אצלנו את החשק לביאת משיח צדקנו תיכף ומיד ממש!".

לימוד של אורח חיים

מיכל הלפרין מורה בתיכון ובמכללת ״בית רבקה״, מדריכת כלות:

דבר ראשון שיש לי לומר על חסידות זה שהיא בעצם אורח חיים. זה נשמע כמו כל ידע אחר, אני יכולה להחליט ללמוד חסידות כמו שאני לומדת דברים אחרים שמעניינים אותי, אך זה לא כך. אם לימוד החסידות לא משפיע, הוא אינו לימוד. כי כל הרעיון של חסידות הוא איך לחיות נכון. אם אתבונן על לימוד החסידות בצורה כזו, אגש ללימוד בצורה אחרת. הלימוד יהיה עמוק יותר כי חסידות היא אור החיים.

לימוד שהוא פרקטי

לגבי מציאת הזמן ללימוד, הדבר דומה למישהי שתזונה בריאה חשובה לה, היא תשקיע זמן ללמוד אודות תזונה וליישם, כך צריך להיות מול לימוד חסידות. שהוא יהיה חשוב לנו מאוד. אם את רוצה, וחשוב לך, לחיות כמו שהרבי רוצה – שזה על פי תורת החסידות – את כבר תמצאי את הזמן לכך. את תצליחי. הלימוד יכול להתבצע במגוון דרכים, כשיעור ב׳זום׳, חברותא קבועה… ברגע שזה חשוב לך, את תמצאי את הזמן ואת האופן.

חסידות ממש צריכה להיות נוכחת בחיינו, כמו שיש נשים מסוימות שברור להן שהן לא יוצאות מהבית בלי איפור, או נשים שמקפידות להתלבש באופן מסוים, אז ממש ככה לחיות את החסידות. ורק על ידי לימוד תוכלי להגיע למצב שהחסידות חדורה כך בחייך. דבר נוסף, תמיד חשוב ללמוד חסידות כי בכל שלב בחיים החסידות נותנת לי מענה אחר. אינו דומה החסידות שלמדתי ביסודי ובעל–יסודי לחסידות שאני לומדת כיום. כשלמדתי חסידות בנעוריי לקחתי ממנה איך לחיות כתלמידת תיכון מנוסה במבחנים ואיך להתמודד עם החברה; והיום כאישה וכאם, מתוך לימוד החסידות שלי, אבין דברים אחרים שיועילו לי באתגרים שיש לי. כשאת לומדת היום חסידות, את תסיקי ממנה דברים לגבי מה שאת עוברת כיום בשלב בו את נמצאת בחייך. בנוסף, כשחוזרים על הלימוד מגלים פתאום רבדים שלא ראינו בעבר.

לגבי מה ללמוד, אני חושבת שכאימהות אין לנו הרבה פנאי ללימוד, לכן בעיניי כדאי ללמוד קטעים מעובדים. ספר שמסביר רעיונות מתוך התניא למשל, או הסבר על שיחות או על נושא ב׳שער הביטחון׳. כך הלימוד יורד יותר ברמה הפרקטית לחיים כי לא צריך להשקיע זמן בהבנת הדברים. מגיעים ישר לתכל׳ס. ברור שמי שיש לה זמן ללמוד מן המקורות ולעומק, זה מעולה ואף גורם לתענוג מיוחד בלימוד. אבל באמת קודם לוודא שקיים אצלי לימוד שהוא פרקטי לחיים – שאפשר מיד להתחיל ביישום הנלמד. אפשר ללמוד כל תוכן חסידותי כי כל תוכן חסידי מכניס משהו טוב לחיינו.

כדאי לעשות קביעות בלימוד, אם בחברותא או בשיעור. שזה לא יהיה חד פעמי. ברור שפעם אחת של לימוד חסידות עדיפה מכלום! אך יש עניין גדול בקביעות גם מהבחינה שזו אמירה חינוכית. הילדים רואים וחווים איך אמא פעם בשבוע הולכת לשיעור חסידות. הדבר מנכיח בבית את חשיבות לימוד החסידות ללא מילים.

בנוסף, כשאת מלמדת חסידות, את לומדת אותה הרבה יותר לעומק וההבנה היא אחרת לגמרי באיכות. כי את לומדת על מנת ללמד, אז מכינה טוב–טוב כדי שתדעי להסביר. אם יש לך הזדמנות להעביר שיעור או אפילו ללמוד עם מישהי אחת אני ממש ממליצה. אפשר גם ללמוד עם הבעל – זה ממש מחזק את הזוגיות ותורם לה.

השפעת לימוד החסידות על החיים היא תהליכית, אם חזרת פעם אחת משיעור חסידות ועדיין לא השתנה משהו בחייך – אין מה להיבהל. זה דבר שהולך ומוטמע לאורך זמן. לימוד חסידות משפיע על אורח חייך, על תפיסת החיים שלך, אלו דברים שלא משתנים ברגע. צריך לגשת ללימוד חסידות מתוך הבנה שהוא חלק מחיים של אשה חסידית. ובכל שיעור ולימוד למצוא מה את יכולה לקחת מהלימוד הספציפי הזה ולהוריד אותו לחייך? במה תתחדשי מחר בעקבות הלימוד? ברגע שתיגשי ללימוד החסידות בצורה כזו, לאורך זמן תחושי השפעה על התודעה שלך, על דרך החשיבה.

רעיון מרכזי בחסידות הינו מוח שליט על הלב. מול כל התמודדות הדרך הנכונה ביותר לפעול היא התבוננות. כשאת לומדת חסידות אז ההתבוננות היא בגדולת השם. המוח שלך מתמלא בקדושה, וממילא הדברים הטובים יוצאים, העניינים הפחות רצויים עוזבים, או תופסים פחות מקום, ואז ההתמודדות קלה יותר. לימוד חסידות משפיע על התת–מודע שמשפיע על דרך החשיבה. עצם הלימוד עצמו משפיע על החיים. לגבי מה ללמוד, כל אחת למה שהיא מתחברת. כי באמת שיש כל כך הרבה – תניא, מאמרים, שיחות. גם בשיחות עצמן יש כאלו שיתחברו יותר לשיחות ה״דבר מלכות״ ויש כאלו שיתחברו לשיחות פרשת השבוע. באמת פחות קריטי ה"מה" כי מכל מה שנלמד יש משהו לקחת לחיי היום–יום.

החיות של הילדים

עוד דרך להוריד את לימוד החסידות לחיים היא ממש להחדיר אותה אצל ילדייך. מדהים לראות איך כשהילד חי את מושגי החסידות הללו שאת מכניסה לביתך, הוא מדבר את שפת החסידות בכזו פשטות. בנוסף, לכל פעילות שאת עושה להפצת החסידות בעולם, תעשי לך מנהג שמפעם לפעם את לוקחת איתך את אחד הילדים. כי הינך יכולה לעשות בעצמך רבות, אך הילדים אינם מודעים לעשייה שלך! ברגע שאת לוקחת אותם איתך, ראשית זה מרגש ומלהיב אותם וטוב שיתרגשו מדברים שבקדושה! ושנית, הם רואים וחווים את הפצת המעיינות וזה חודר בהם בצורה עמוקה. התוועדויות בבית הן גם דרך מצוינת להכניס את החיות שבחסידות לתוך חיי היום–יום של המשפחה שלך. ככה מכניסים את הילדים להיות חלק מהווי החיים החסידי.

לומדת כדי להשתנות

מטילדה חיות, משפיעה בתיכון ״בית רבקה״ כפר חב"ד:

לא צריך לעשות פעולה מיוחדת כדי להכניס את החסידות ליום–יום, מה שצריך הוא ללמוד חסידות. השאלה היא איך לומדים את החסידות.

נהיה היום מצב שהכל צריך ללמוד באינסטנט, תוך דקה, ואז באמת אנחנו מוצאים את עצמנו עם איזשהו רעיון מרחף בראש אבל לא משהו שנוגע בפנים.

אני חושבת שהחסידות מחיה את את היום–יום, לא צריך לעשות שום דבר מיוחד. מה שכן, השאלה היא באיזה אופן אני נגשת ללמוד את החסידות. כי אם אני לומדת אך זה לא פועל עליי, אז מה עשינו. מה שעוזר במיוחד זו התבוננות לפועל שמהווה אחד מהמאפיינים הכי משמעותיים בתניא ובחסידות.

הרבה פעמים כשאני מלמדת תניא בכיתות אנחנו לומדות איך בעצם צריכים להיראות חיים של יהודי – כך שכל ההנהגה שלו היא לשם שמיים. אז תמיד יש התעוררות כזו בכיתה ואמירה שעולה: ״מה? זה לא יכול להיות. אי אפשר לחיות ככה״. ותמיד מגיעה ההצהרה: ״אף אחד לא חי ככה!״ ואז אני בחיוך אומרת להן: יש שתי דרכים ללמוד תניא ובכלל ללמוד חסידות. דרך אחת היא ללמוד תניא ואז לסגור את הספר, לתת לו נשיקה, להסתכל על החיים ולהגיד: ״אוקי, החיים שלי לא נראים כמו התניא״. ואז לחשוב: ׳אז במה כן? במשהו קטן אפילו. איפה אני משנה, איך אני פורטת את זה לרגעים ומשנה משהו׳.

ויש דרך שנייה, שבה הלומדת סוגרת את הספר, מסתכלת על החיים ואומרת: ״זה לא נראה כמו שמתואר בתניא״ אז היא מביטה אל התניא ואומרת: ״אה, זה היה לפעם, לדור אחר״ וכו׳ וכו׳.

צריך להבין שהתניא ותורת החסידות שמתבססת על הספר באו לשנות את החיים שלנו וכשאת לומדת תניא את צריכה לדעת שבשביל זה את לומדת. אני באה להשתנות, לשנות את עצמי. עצם ההבנה הזאת מחיה את החיים שלנו.

לסיכום, אני חושבת שקודם כל צריך ללמוד! וצריך ללמוד משהו מסודר ועקבי. לימוד חסידות הוא בניין שנבנה מן הקל אל הכבד. אחרי הלימוד חייבים להתבונן. להתוועד על הדברים. באמת לחשוב איפה זה נוגע לי, איפה זה פוגש אותי בחיים שלי והכי חשוב להיות מוכנה נפשית להשתנות. ללמוד לא רק כי זה חכם – וזה באמת מאוד חכם! ולא רק בגלל שזה מאוד יפה או בגלל שצריך. אלא כי אני מוכנה ורוצה להשתנות.

בדיוק בשבילי!

איך מביאים את החסידות קרוב אליי? הרב מענדל פוטרפאס רצה פעם להאיר לתלמיד נקודה מסוימת. הוא לא רצה לפגוע בו אז הוא החליט שהוא ילמד איתו מאמר מסוים שנוגע באותה הנקודה וחשב שמזה התלמיד יבין שהוא צריך להשתנות. ישב ולמד איתו וראה שהבחור אינו קולט דבר, אז הוא חזר ולמד איתו שוב, עם הסברים, דוגמאות ומשלים. עדיין הבחור לא הבין. אמר לו ר׳ מענדל: ״בוא נעשה פעם שלישית חזרה, ככה זה ישב אצלך טוב״. חזרו פעם שלישית ובסוף הלימוד אורו עיניו של הבחור והוא אומר: ״הרב! הרב!״ אומר לו רב מענדל: ״נוווו״ אומר הבחור: ״יש בחור שזה בדיוק בשבילו!״ אומר ר׳ מענדל: ״באותו הרגע הבנתי שזה בדיוק בשבילי״…

אנחנו חוזרים לנקודה שחסידות כשהיא באה קרוב אליי, זה כל העניין שלה – היא נוגעת לנו במקומות הכי עמוקים. אז חשוב שאני אבין ותהיה לי היכולת והרצון להבין שמדובר פה עליי מלכתחילה. שכל מה שאני לומדת מדבר עליי ונוגע בי בדקות או לא בדקות אבל בוודאי ובוודאי שזה נוגע בי ושייך אליי.

כדאי מאוד לקבוע חברותא. עם חברה למשל או בשיעור. להקדיש זמן לא רק להבנת העניין אלא להתבוננות – איך זה נוגע בי וכיצד ביכולתי לפרוט זאת לרגעים הקטנים.

חסידות היא שם מאוד כללי. כשאלמד תניא, תלוי באיזה פרק או חלק אדרש ליותר התבוננות ויגיעה בהבנה. ובשיחות של הרבי, הרבי ממש עושה לנו את העבודה ובסוף כל שיחה תהיה הוראה ברורה איך אני לוקחת זאת לחיי. כל מה שצריך זה להיות קשובים למה שהחסידות מלמדת אותנו ואומרת לנו. בכלל, אפשר הרי לומר שאדמו״ר הזקן כתב את התניא באופן כזה שיהיה כ׳יחידות׳ וירטואלית – שכל אחד בכל מקום שנמצא יקבל תשובות לשאלות שיש לו בעבודת השם. אם אני ניגשת ללימוד התניא, לא כלימוד חכמה אלא כלימוד שהוא התוועדות אצל אדמו״ר הזקן, וכך גם אגש ללימוד שיחות הרבי מלך המשיח, אז אמצא את התשובות עבורי ואמצא איפה זה נוגע בי.

מהיכן מתחילים? איני חושבת שאפשר לומר כלל אחיד לכולם, אבל בעיניי זו הפרקטיקה. השאלה צריכה להיות: ״איפה אני יכולה ללמוד חסידות בצורה קבועה?״ אחד הדברים המאוד חשובים היא הקביעות בנפש. כמו שיש כאלה המקפידות ללכת לכושר פעם/מספר פעמים בשבוע או כאלה שמקפידות ללכת לדיאטנית מסוימת כי הן שומרות על תזונתן והן יודעות שאם הן תוותרנה כל התהליך שלהן יהרס. כך ויותר מכך צריך להתייחס ללימוד. הרי בפרק ה׳ בתניא אדמו״ר הזקן כותב שהתורה היא המזון של הנשמה. תורת החסידות היא פשוט החלק שמחייה אותנו, אי אפשר להזניח. כמו שהגוף שלנו לא יכול לחיות בלי אוכל, וכמו שאנחנו מבינים שצריך לשמור על בריאות הגוף ולהתעמלו וכו׳, צריך להבין שלנשמה יש את הצרכים שלה, ותורת החסידות מדברת בעצם על צרכי הנשמה. אז לכן אי אפשר להזניח. אם אני מגיעה למצב של הזנחה, פתאום אני מוצאת את עצמי במצב של יובש, לפתע אני מוצאת את עצמי עם שאלות של 'למה?', והעולם הרבה יותר קורץ… ופתאום אין לי כוח אפילו להיות אמא ודברים כאלה כי  חסר משהו לנשמה.

הנשמה מחכה לתזונה שלה! זה דבר ראשון.

צריך כאמור לבוא ממקום שהלימוד יחיה אותי, שיהיה לי פרקטי ויחייב אותי לתהליך, זה יכול להיות דרך שיעור שאני יודעת שאני מתחייבת אליו ואין תחליף לשיעור קבוע עם מרצה שאני מקבלת ממנה ויודעת שהיא מבינה בחסידות. יש כאלה שלא מוצאות שיעור שהן מתחברות אליו והן צריכות דווקא את הלימוד בחברותא. איך שזה לא יהיה, זה חייב להיות בקביעות ומחויבות. להתחייב ללימוד החסידות.

אני חושבת שחשוב מאוד ללמוד תניא כי תניא זה הבסיס, זו השפה. אני רואה את ההבדל אצל התלמידות שלי שלא מזמן עשו בגרות בתניא, אחרי המבחן כשדיברנו על שיחות של הרבי והתוועדויות ו׳דבר מלכות׳, ראינו מאוד חזק שהבנות ממש מזהות ואומרות: ״אה כן, זה מה שכתוב בתניא בפרק הזה והזה!״ גם השיחות של הרבי מקבלות אור אחר לחלוטין כשלומדים תניא, ולכן זה לימוד מאוד חשוב ומומלץ.

אנחנו חייבות בדור שלנו להכיר את השיחות של הרבי על פרשיות השבוע, על ענייני גאולה ומשיח. להכיר את מבט הרבי על העולם, ואי אפשר לוותר על זה. אי אפשר לחיות בלי זה. כל אחת יודעת מה הדבר הספציפי שחסר לה ואותו היא צריכה להשלים.

 יש לי זמן!  

לגבי זמן הלימוד – אף אחד לא ימצא לי את הזמן! אך כשיש דבר שהוא חשוב עבורי, אני אמצא את הזמן. אני חושבת שההכרה בחשיבות לימוד החסידות היא זאת שתאפשר לי למצוא את הזמן. כמו שחסידות אומרת: ״טעמו וראו כי טוב הוי'״. ברגע שטועמים ומבינים מה חסידות פועלת בחיים, ממילא אמצא את הזמן לזה. בכל דבר בחיים יש לנו הכנסות והוצאות. אז כאילו לפנות זמן לשיעור תניא נשמע לנו כהוצאה, מבחינה של זמן, לוותר על זמן שיכול להיות מוקדש לדברים אחרים. לעזוב את הבית, או וויתור על דברים אחרים שחשובים לי. אבל צריך לדעת כמו בעל עסק טוב שההכנסה הרבה יותר גדולה מההוצאה. אולי פיניתי זמן, אולי זה בא על חשבון דברים אחרים שרציתי לעשות או חייבת לעשות, אבל בסופו של דבר הכח שמקבלים מלימוד חסידות הוא הכנסה הרבה הרבה יותר גדולה. והזמן שאבזבז בלחוש את הריקנות, את היובש ואת המקום הזה של ׳אין לי כוחות׳ הוא הוצאה הרבה יותר גדולה.

בהתוועדויות עם התלמידות אני מדברת איתן על כך שיש בחירות שאם אני לא בוחרת, לבסוף בלי לבחור אני בפועל בוחרת דברים אחרים. הכוונה היא שבסוף צריך לשלם מחיר על כל דבר בחיים שלנו כולל על ערכים שבוחרים ללכת עליהם.

בכל החלטה אנחנו בוחרות לשלם מחיר מסוים, וללכת לשיעור חסידות יש לזה מחיר, מחיר של זמן, מחיר של מחויבות, אולי אצטרך לוותר על דברים אחרים. אבל אם אני לא אבחר לשלם את המחיר הזה, אני אשלם מחיר הרבה יותר יקר מבלי לבחור. וזה מה שחשוב שנבין, עדיף לי שאני אבחר את הזמן ואת הטיפול הנכון לנפש שלי בלימוד חסידות, מאשר שלא אבחר אבל אשלם מחיר הרבה יותר יקר על חוסר הבחירה הזו.

צריך לדעת שיש לנו מתנה אמיתית שזה עצם לימוד החסידות, וקבלת המבט הבהיר של הרבי על הדור השביעי, על העולם, מבט המאיר את הדברים באור אחר. אין ספק שה׳הכנסה׳ מלימוד חסידות היא שלא ערך בכלל ל׳הוצאה׳ גם אם בתחילה זה נראה קצת קשה.

באדיבות מגזין עטרת חיה