-
יש פתרון לבעיית השידוכים
אחרי אין סוף מאמרים וטורים ומכתבי תגובה בהם התרגלנו להטחת האשמות, השדכניות נגד הבחורים, ההורים נגד השדכניות, המשפיעים נגד השלוחים וכולם נגד כולם... מישהו ישב וחשב, בדק וחקר והגה רעיון שיכול להישמע כמו קצה של פתרון הגיוני לסבל הבלתי נסבל.
מאת: שניאור חביב
טוב, אז אחרי שסיימנו לחשוב על כל החומר שהוגש לנו בחודשים האחרונים בנושאי דת, מדינה ופיקוח נפש, אפשר להתפנות לקצת מחשבה על דברים שמתרחשים בבית פנימה.
הנושא הבא הוא נושא כאוב ורגיש. האמת, שכבר כמה שבועות שאני רוצה לכתוב עליו. אלא שאני מוצא עצמי שבוע אחרי שבוע בוהה במשך שעות במילים 'הנושא הבא הוא נושא כאוב ורגיש', עד שאני מבין שהנושא שוב יידחה לשבוע הבא.
אני כותב ומוחק, וכותב ומוחק. משום שהדבר האחרון שאני רוצה הוא שהטור הזה יסיים את ימיו בארכיון המאמרים שעוררו סערות-רשת ווירטואליות ונמוגו כמו סערת קצף באוסטרליה.
אני מנסה למצוא את המילים הנכונות כדי שהטור לא יהפוך לעוד 'סערת שידוכים' המתרגשת אלינו מידי קיץ, גורמת לנו להתווכח בלהט מי אשם בתופעה, ומכניסה קצת עניין לעונת המלפפונים שבין ימי בין המצרים לימי הקעמפ העליזים.
אני ב"ה נשוי באושר, ילדיי שיהיו בריאים טרם הגיעו לפרק האיש מקדש או האישה נקנית, ואינני עוסק בשידוכים, כך שבשורות הבאות, לא תקראו מכתב מרגש מנערה מתבגרת, מונולוג קורע לב של אמא מתוסכלת או טור כועס של שדכנית ממורמרת.
נכון, אני יכול לתאר בצבעים עזים ומזעזעים את מצבן הבלתי נתפס של בנות טובות בכל קנה מידה, שחצו את חצי היובל שלהן. בנות שמוצאות עצמן נדרשות שוב ושוב להסביר את רווקותן ולנתח בפני כל מברר אנונימי את הסיבות האפשריות לאי מציאת החצי השני שאיתו הן תקמנה את ביתן.
אני יכול גם לתאר את הסבל של ההורים ששוב ושוב נאלצים למחות דמעה סוררת, ולנתק טלפונים במפח נפש אחרי סדרה של תירוצים ושקרים מנומסים מן העבר השני.
אני יכול, אבל לא אעשה זאת. מן הסיבה הפשוטה שלא זו מטרתו של הטור הזה. ממש לא באתי לבכות, לא לעורר רחמים רבים וגם לא לחפש אשמים למצב, אלא פתרונות.
וזו גם הסיבה שחשבתי לכתוב על הנושא. לראשונה, אחרי אין סוף מאמרים וטורים ומכתבי תגובה בהם התרגלנו להטחת האשמות, השדכניות נגד הבחורים, ההורים נגד השדכניות, המשפיעים נגד השלוחים וכולם נגד כולם… מישהו ישב וחשב, בדק וחקר והגה רעיון שיכול להישמע כמו קצה של פתרון הגיוני לסבל הבלתי נסבל.
הרעיון אינו שלי. קיבלתי במייל תפוצתי על ידי אחד השדכנים החב"דים המפורסמים.
המאמר ארוך מאוד, והוא מפרט את הבעיה ומנתח אותה. נקודת ההנחה שלנו הפשוטה היא שיש יותר בנות מבנים. אולם מסתבר כי ישנן קהילות בהן התופעה הפוכה. שם ניתן למצוא בחורים מבוגרים רבים שמתקשים במציאת זיווגם. מסתבר כי הכל תלוי במה שהוא מכנה 'הגה השידוכים'. כלומר, יצירת איזון בין ה'גושים' על ידי שליטה בפער הגילאים.
לא אכנס כאן לחישובים ולנתונים הסטטיסטיים. אשתדל להסביר בקצרה איך זה עובד.
כל המחקרים מצביעים כי המבנה המשפחתי של הציבור החרדי גורם לעלייה קבועה בשיעור הילודה. כך שאם נניח שבשנת תש"נ נולדו 1000 בנים ומספר זהה של בנות, הרי שבשנה שלאחר מכן, יוולדו 1050 בנים ובנות ובשנת תשנ"ב יוולדו 1100 בנים ו1100 בנות.
עכשיו, אם בהגיע לגיל המתאים, ילידי תש"נ מתחתנים עם ילידות אותה שנה, הרי שכולם 'מסודרים' ובא לציון גואל. אלא שאם ילידי תש"נ מבקשים להינשא לילידות תשנ"ב, תשנ"ג או תשנ"ו, הרי אז נולדו הרבה יותר ילדים, כך שפתאום נגלה שמאות בנות נותרו 'תקועות' מחוץ למעגל השידוכים.
זה הסיפור בקצרה. עוד נתון מדהים עולה מן המאמר, שבקהילות בהן נהוג שהכלה מבוגרת במעט מן החתן, נוצרת כאמור, בעיה הפוכה של בחורים מבוגרים המוצאים עצמם מתקשים בבניין ביתם.
המסקנה העולה מהמאמר היא כי כרגע, כיוון שכבר קיימת בעיה במחוזותינו, כדי לפתור אותה, צריך להפוך את פער הגילאים הנהוג היום, עד לאיזון המצב, ובהמשך להשתדל שפערי הגילאים יהיו קטנים ככל האפשר.
האם הפער המוצע משפיע בבית? האם לרעיה מבוגרת מעט מבעלה יש השפעה על החיים התקינים בבית? גם בכך עוסק המאמר ומביא רשימה ארוכה של דוגמאות, מחז"ל וגדולי ישראל ובראשם הרבי שליט"א מלך המשיח שנשותיהם היו מבוגרות מהם במעט וב"ה שררו במעונם השכינה, השלום והרעות.
לסיכום, אינני פונה לרבנים שיצאו בקריאה נרגשת, ואפילו לא למשפיעים שיחתמו על מכתב משותף.
הרשו לי לפנות ישירות אליכם, אחי ורעי התמימים שהגיעו לתקופה המשמעותית בחיים. חשבו מעט על הנכתב, גם אם ההצעה ששמעתם כבר עברה את החצי יובל, גם הרבי התחתן כך, נסו לראות את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר של חיים שלמים, של ניהול בית ומשפחה. משום שבעזרת ה' עוד נכונו לכם הרבה הרבה שנים אחרי אותו בוקר בו תיכנסו לזאל סמוקי לחיים עם חיוך מבוייש, חופן טופים וחבילת סיגריות…
אז חבר'ה, באמת, קחו את זה כחומר למחשבה…
כתבות נוספות שיעניינו אותך:
-
הגדלה
יעלה הכל שטויות
זה רק חלק קטן מהבעיה
הבעיה מתחילה מה…מה יומרו?
מה יומרו אם הוא למד בצפת?
מה יומרו אם היא תימנה?
מה יומרו אם הוא עם דיגלון?
מה יומרו אם היא לובשת ארוך בשבת?
מה יומרו אם הוא מחול?
מה יומרו אם היא גבוהה?
וגם מה יומרו אם הוא יותר קטן ממנה?
מה יומרו? מה יגידו?
חברה תתעוררו אף אחד לא יבנה במקומכם את הבית
תתחילו להתמקד בפנימיות בתכונות באופי עזבו את כל השאר
אגב – אמנם לאו דווקא שמכך נובעת הבעיה, אבל סטטיסטית ומדעית – יש בעולם יותר בנות מבנים, מסיבות שונות שלא כאן המקום לפרטן. אז לא, אם נתחתן כולנו עם אותו שנתון הבעיה לא תיפתר.
לפי דעתי (אם שכבר חתנה 4 ב"ה) בד"כ חשוב שהבחור יהיה קצת יותר מבוגר לתת לו זמן להתבגר. אבל לא להפריע באמצע הקבוצה (גם מנסיון). אני מציאה ששדוכין יתחילו מיד אחרי שנת הקבוצה וכל שליחות יבצעה ע"י זוגות. הפער בהוויות שלפעמים מתבטא בחסישקייט הדבר יכול לפתור בעיות אחרות ולא רק בעית השדוכין, וד"ל.
הבעיה האמיתית היא שאין שדכניות שאכפת להם באמת לחפש אלא מציעות מאחרים שהתקשרו…
באם היה שדכניות שיש להן את כל השמות והנתונים של כל הבנים והבנות זה היה פותר 90% מהמקרים…
הרב חביב, קודם כל כותב יפה…
חברות, שימו לב, לדעתי.. מדובר לא רק בפתרון הספציפי הזה,
המכנה המשותף של מה שצריך לעשות כדיי בע"ה לפתור את הבעיה,
הוא לעדשות ניקוי ראש, מכל ה"מובן" מאליו, והסטיגמות, וה"מקובל" וכו'
להפתח לאפשרויות בלי לחשוב שאוי אוי אוי סוג ב'..
ובע"ה, יבוא לציון גואל, באופן הכי רחוק מהשכל..
מכירה באופן אישי ומאוד קרוב זוג הנשוי כמה שנים טובות, האשה גדולה יותר מהבעל בשנה והם חיים באושר ושמחה, לא
לא רואה בזה שום בעיה, יש להם ילדים ב"ה והם מסתדרים מצוין, מכירה גם זוגות שהבעלים יותר גדולים ולא רואה הבדל
נדירים אלו..
לרחל!
לתשומת ליבך הרבנית היתה מבוגרת מהרבי ביותר מחודש…
אני בכלל לא מסכימה עם הרעיון , יש אולי בנות שזה בכלל לא משנה להם אבל אני אישית לא יהיה מסוגלת לקחת בחור יותר צעיר ממני , זה ברור לי מאליו שהגבר אמור ליהיות גדול יותר מהאשה מינימום בשנתיים אפילו שנה וחוץ מזה בנים קצת תינוקיים כך כשהגבר יותר גדול אז זה פחות מורגש בין בני הזוג .
את צודקת, ואני מאוד מבינה אותך. אבל קחי בחשבון שאם הוא הגיע לגיל 24 זה כבר לא נורא אם היא בת 25. שניהם גמרו להיות תינוקיים. וחוץ מזה כנראה שרוב הגברים נשארים קצת ילדים במובן מסויים למול הנשים, גם 20 שנה אח"כ, אז מה זה כבר משנה?
כדי ליישם את הפתרון הפשוט והגאוני הזה לבעיה הכואבת, נשאר לעשות עוד דבר אחד – להציף את המודע והתת-מודע של הקהל באפשרות הזו, עד שבחור ש"העיז" לקחת בחורה מבוגרת ממנו – לא יזכה להרמת גבות בזאל (כמעט…).
נקווה שזה באמת הפתרון…
כל כך הרבה דיבורים עד שמצא את הבעיה… מעניין אבל לא לגמרי מאמינה בזה..