שלום לכולם

לקראת חג הסוכות הבא עלינו לטובה חשבתי על משמעותן של ההעדפות ונטיות שלנו בחיי היום יום כלפי עצמנו וכלפי יקירנו ומה הן מספרות עלינו? במאמר הזה אנסה לעשות קצת סדר בדברים במטרה להבין את משמעותן של נטיות והעדפות אלו.

העדפה של ילד-כחלק מהזדהות השלכתית רגשית:

אחת התופעות המעניינות בחינוך ילדים הנה ההתמודדות עם העדפה בין ילדים הן בתוך הבית עם ילדינו והן בחוץ עם חניכינו.

ראשית אקדים ואומר: שנטייה והעדפה ספציפית, ממוקדת, זמנית וחולפת של ילד אחד על פני האחר הנה טבעית ומשקפת את היותנו בני אדם בעלי רגשות, עם נטיות והעדפות רגשיות אלו ואחרות הבאות לידי ביטוי בקרבה הרגשית  ליקירנו!

ישנם מצבים בהם אנו חשים את הצורך לתת יחס קרוב ומועדף למי מבני ביתנו או תלמידנו כאשר עולה סיבה אשר דורשת יחס מועדף זה.

זה יכול להיות אירוע משמח או עצוב שדורש התייחסות מיוחדת, כך שברור ופשוט שאנו נדרשים בשעה זו ובזמנים אלו להפנות את כל תשומת לבנו לכך ולתת את מה שנדרש ליקירנו.

העדפה ונטייה לאחד מיקירנו עלולה לעורר בנו רגש פנימי עמוק כלפיו הגורם לנו לאהוב בו חלקים מסוימים הנוגעים בנו, ולאידך סלידה והתרחקות מחלקים שונים בו המעוררים בנו רגשות ותחושות שליליים כלפיו.

משמעותה של נטייה זו בקרב בני אדם הנה: השלכה והעברה רגשית לא מודעת של חלקים פנימיים שבנו, המעוררים בנו חרדה מלחבור אליהם ולגלותם בנו, מה שמזמין הדחקה והכחשה של חלקים אלו על מנת להרחיקם מאתנו, להשליכם וליחסם ליקירנו כחלק מחוסר היכולת להכילם, עד הגעה למצב של הזדהות רגשית של יקירנו עם העברה והשלכה זו והפנמתה כחלק מאישיותם.

אסביר: בכל אחד ואחת מאתנו ישנם חלקים פנימיים בנפש המעוררים בנו רגשות שונים ואמביוולנטיים (מצב בו מתקיימים רגשות מנוגדים כלפי אדם או דבר מסוים).

ישנם אנשים שחוו חוויות מיטיבות בתחומים מסוימים בחיים המעוררים בהם זיכרונות טובים או/ו רגשות חיובים, לעומת חוויות המעוררות בהם זיכרונות או/ו רגשות שליליים.

כאשר חוויות אלו פוגשות אותם במרחב החיים דרך מקרה מסוים שחוו או אדם מסוים שראו, הן מציפות מחדש את החוויות הנשכחות. מצב זה מזמין מיד את התגובה האוטומטית- של העברה והשלכה רגשית של החוויה הלא מוכלת נפשית ורגשית על הזולת.

בשלב מתקדם: יקירנו מזדהים עם ההשלכה והעברה הרגשית הזו שאנו לא יכולים להכילה, (כלומר: את כל הרגשות והתחושות האמביוולנטיות העולים בנו שאנו מייחסים ליקירנו), מה שעלול לגרור מצד יקירנו הזדהות וחבירה אל ההשלכה זו והפנמתה כחלק מאישיותם!

ובמילים אחרות: העדפה של ילד זה על פני ילד אחר לא קשורה בהכרח או בהכרח לא קשורה להתנהגות זו או אחרת של הילד עצמו, אלא למצבנו הנפשי רגשי ומה שמעוררים בנו מצבים אלו העולים וצפים בנו ומשתקפים ועוברים דרך ילדינו ובמה שמזמינים לנו החיים. מה שמזמין כאמור העברה והשלכה של תחושות ורגשות לא מוכלים אלו על יקירנו, ובסופו של יום גם הפנמת ההעברה וההשלכה וייחוסה לעצמם.

ההשלכה והמשמעות של נטייה והעדפה בייחס מפלה:

כאשר אנחנו נותנים יחס מועדף לאחד מיקירנו והפליה בייחס לילד אחר כתוצאה מהקושי שלנו להכיל מצב רגשי בו אנו משליכים באופן לא מודע את התחושות העולות בנו על יקירנו. אנו יוצרים מצב של הזדהות רגשית מצד יקירנו לתחושות ולתכנים המושלכים עליהם.

כלומר: אנו יוצרים מצב בו הילד החווה פעם אחר פעם ובאופן מתמשך את ההשלכה של היחס המועבר מאתנו אליו ,מפנים את ההעברה וההשלכה והופך אותה לחלק מאישיותו.

אנו יכולים לצפות מצב בו הילד אכן חושב שהוא מייצג את מה שחושבים עליו, את מה שאומרים לו, את התחושות העוברות אליו מאתנו!

הילד עשוי להפנים את התחושות ולהתחיל להתנהל בהתאם למה שהעברנו אליו, מה שמתורגם בדרך כלל להתנהגויות חריגות ומעוותות מצדו.

הדבר בא לידי ביטוי בתחושה שהוא ילד פחות חכם מאחרים, פחות מוצלח, פחות אהוב…

מה שעלול כאמור להוביל לדימוי עצמי שלילי, ערך נמוך, תסכול וזעם עצור שעלול להתפרץ באופנים שונים ומעוותים אצל הילד.

אתן מספר דוגמאות להמחיש את התופעה:

* הסיבה הבסיסית והראשונה יכולה פשוט להיות דמיון בין ההורה לילד או בין המחנך לילד, הן דמיון פיזי (מראה) והן דמיון נפשי (תכונות אופי).

כאשר הורה או מחנך רואה ופוגש בילד חלקים מסוימים המזכירים לו את עצמו הוא בעצם רואה את הילד שבו דרך הילד.

אם כן: ישנם חלקים פיזיים או נפשיים שההורה או המחנך חש צורך להתקרב ולחבור אליהם, משום שהם מעוררים, משקפים ומזכירים לו את עצמו במקומות מיטיבים אליהם הוא חש שייכות, חשק ורצון לחבור, כך שהילד יגרום לו להעדיף אותו על פני ילד אחר. לעומת חלקים פיזיים או נפשיים בילד המציפים ומעוררים בהורה או במחנך זיכרונות וחוויות שליליים, הגורמים לו להתרחק ולסלוד מחלקים אלו, ובאופן טבעי מהילד ולהעדיף ילד אחר על פניו.

* דוגמא נוספת: ילד עם תכונה ייחודית הנוגעת רגשית והקרובה ללבו של ההורה או המחנך, כמו: ילד חכם במיוחד, ילד עם לב טוב באופן ייחודי וכד' המעוררת בהורה או במחנך משיכה טבעית לתכונותיו של הילד, הגוררת העדפה לילד זה על פני אחר. או להיפך: תכונת אופי המעוררת בהורה או במחנך סלידה ורתיעה, מה ששוב מזמין העדפה של ילד אחד על פני האחר.

* דוגמא נוספת: לפעמים מתוך תחושת הזדהות רגשית עם המצוקה של הילד המעוררת תחושות אשמה סובייקטיביות (האם אני הורה או מחנך מספיק טוב? ), מעדיף ההורה או המחנך את הילד עם הצרכים המיוחדים בתקווה להפוך אותו לבן טיפוחיו ובכך להסיר את תחושות האשם הסובייקטיביות העולות בו, מה שגורר העדפה של הילד עם הצרכים המיוחדים והזנחה של הילד הרגיל. או להיפך סלידה ורתיעה מהילד בעל הצרכים המיוחדים והעדפת הילד הרגיל.

* דוגמא נוספת: הורה או מחנך שהילד בהתנהגותו ובהבעת אמון בו גורם לו לחוש הורה או מחנך מוצלח. הילד בהתנהגותו יוצר עבורם מרחב מאפשר בו הורה או המחנך חשים תגמול להשקעתם בו, מה שמזמין העדפה של הילד על פני אחרים. או להיפך ילד שבהתנהגותו מאתגר את ההורה או את המחנך ומערער את תחושת הביטחון ההורית או החינוכית ומעמידה במבחן. מה שמזמין התרחקות וסלידה מילד זה והעדפת אחרים על פניו.

מצבים אלו עלולים להוביל כאמור להפנמת הדימוי והתחושות העוברות אליו מהדמות המשמעותית אם זה ההורה או המחנך. מה שבסופו של יום עלול לפגוע כאמור בדימוי ובערך העצמי של הילד ולהשליך על התנהגויות שונות כחלק מהפנמת ההשלכות העוברות אליו.

ארבעת המינים מספרים לנו על נטיותינו והעדפותינו הטבעיות:

בארבעת המינים קיימת התכללות של כלל ישראל הנרמזים בכל אחד ואחד מארבעת המינים

האתרוג המשול ללב האדם: מעיד על מידותיו של האדם ומספר לנו על הייחודיות והעוצמה בעיקר סביב רגש הלב של אדם זה. ובעצם האתרוג גם מספר ומגלה לנו שלאדם זה העדפה ונטיית לב, לחבור לאנשים שעיקר אישיותם ואופיים הנו סביב הנהגת במידות טובות ברגש ובעצמת הלב. ולאידך על ריחוקו מאנשים בעלי מידות שליליות, המלווים ברגש ועוצמה לריקנות והוללות.

הלולב המשול לעמוד השדרה: מעיד על יציבותו של האדם העומד לפנינו וחשיבותה בעיניו. הלולב גם מספר ומגלה לנו על העדפותיו ונטיותיו של אדם זה לאנשים בעלי יציבות נפשית בחייהם וחבירתו אליהם. ולאידך על ריחוקו מאנשים נטולי שדרה ויציבות בחייהם.

ההדס המשול לעיניים: מעיד על המבט, ההסתכלות וההתבוננות של האדם העומד לפנינו על מרחב ומציאות החיים, סדרי עדיפויות, טפל ועיקר וכו', ההדס מגלה ומספר לנו שהאדם העומד לפנינו יעדיף ויחבור לאנשים ששמים במרכז חייהם את ההתבוננות על מרחב החיים ובוחרים בחיים מתוך ראיה עמוקה ובעלת משמעות מלאת תוכן. ולאידך את ריחוקו מאנשים התרים אחרי לבבם ועיניהם ובוחרים מתוך קלות הדעת בחיי הבל וריקנות.

הערבה משולה לשפתיים: מעידה על אדם שמהותו ואישיותו הנה בבירור הדיבור והיוצא מפיו. אדם שיחשוב ויברור כל מילה לפני שהוא מחליט לדבר, אדם זה יעדיף ויתור אחרי אנשים שמקפידים על לשונם ושפתם ומעניקים חשיבות לדיבור היוצא מפיהם. ולאידך נוכל לראות את ריחוקו מאנשים שכל מה שעולה על שפתותיהם יוצא החוצה ללא בקרה פנימית והתבוננות.

המשל של ארבעת המינים לסוגי עובדי ה' המספרים לנו על נטיותינו והעדפותינו את עבודת ה' הייחודית לנו:

האתרוג: בעל הריח והטעם המעיד על אנשים שעיקר עבודתם את ה' וייחודיותם בעבודה זו מתבטא הן בתורה-לימוד תיאורטי (שכל) והן במצוות קיום ועשיה בפועל ממש ( קבלת עול במידות טובות) שילוב מנצח ומשלים. מה שמספר ומגלה לנו שהאדם העומד לפנינו יעדיף ויחבור הן לאנשים המשלבים בעבודת ה' שלהם לימוד תורה- תיאוריה והן לאנשים שעיקר עבודתם הוא מעשה בפועל ממש- מצוות. ולאידך יתקשה להתחבר לאנשים המעדיפים לחבור לאנשים שעיקר עניינם ואישיותם הנה רק סביב תורה או רק סביב מצוות .

הלולב: בעל הטעם אך ללא ריח, מעיד על אנשים שעיקר עבודת ה' שלהם הנה סביב תורה (שכל-תיאוריה) ופחות מצוות (קיום מעשי -מידות). מה שמספר ומגלה לנו שאדם זה יחבור ויעדיף אנשים החוברים ללומדי תורה-בעלי מוחין, תלמידי חכמים) ופחות לאנשים החוברים ושוהים במחיצתם של בעלי מצוות (דוגמת אנשים פשוטים ותמימים).

ההדס: בעל הריח אך נטול הטעם מעיד על אנשים שעיקר עבודתם הנה סביב מצוות מעשיות ופחות לימוד תיאורטי. מה שמספר ומגלה לנו על העדפותיו ונטייתו של אדם זה לאנשים שעיקר עניינם הנו פועל-ממש, אך פחות לאנשים שעיקר עניינם הנו סביב הלימוד התיאורטי.

הערבה נטולת טעם וריח מעידה על אנשים שאין להם נטייה עקרונית והעדפה ספציפית לא לתורה- החלק התיאורטי ולא למצוות-החלק המעשי, הם מתנהלים במרחב בו לימוד התורה וקיום המצוות מתקיימים על ידם ללא נטייה והעדפה כל שהיא, אלא כי כך צריך לעשות וכך ציווה ה' ! מה שמספר ומגלה לנו שאנשים הללו יחברו ויעדיפו לשהות במרחב שאין בו העדפה ונטייה עיקרית לתורה או למצוות, אלא למרחב בו התורה והמצוות מתקיימים מצד עצמם כפי שניתנו על ידי ה' ללא שיקול זה או אחר!. ולאידך נראה אותם מתרחקים ממרחב בו יש שיקולים אישיים, העדפות ונטיות לב לתורה או למצוות.

היכולת להבין מהשורש את העדפתנו ונטייתנו תסייע לנו להבין את הנטיות וההעדפות השונות שלנו כלפי עצמנו וכלפי החלקים השונים שבנו וכמובן את נטיותינו והעדפתנו כלפי אדם זה או אחר או/ו לחלקים השונים שבו, דבר שיכול לתרום רבות להבנה ולשינוי נטיות והעדפות טבעיות בחיינו הנובעות כאמור מהזדהות והשלכה לא מודעת אותה אנו עושים כלפינו וכלפי הסובבים אותנו. ולמניעת סטראוטיפים חברתיים הנובעים מתפיסות עולם איתם גדלנו לאורך ילדותנו מסיבה זו או אחרת.

ארבעת המינים מייצגים את השלם הגדול מסך חלקיו שבנו:

ההבנה ולפיה החלקים השונים שבנו והמייצגים השונים שבנפשנו, הבאים לידי ביטוי בבחירותינו, נטיותינו והעדפותינו כלפי עצמנו וכלפי סביבתנו מספרים את סיפור חיינו יש בהם לסייע לנו להבין שייצוג זה או אחר של חלקים שונים הקיימים בכל אחד ואחת מאתנו הינם בעצמם השלם הגדול מסך חלקיו שבנו בני האדם.

היכולת לחבור ולהיפתח תודעתית לעוד חלקים שונים ולייצוגים שונים הקיימים בנו בני האדם, תסייע לנו לחבור יחד גם עם ייצוגים שונים והפכיים הקיימים בין בני אנוש ולקיים אותם יחד כחלק ממערך שלם וייחודי היוצר פסיפס שלם של חברה הבנויה ומורכבת מסוגים שונים אמנם אך אלו המשלימים זה את זה!

סודם וייחודיותם של ארבעת המינים הנה דווקא כאשר הם חוברים יחד אחד אל השני באיחוד מוחלט בשתי ידינו המחברות אותם יחד ורק אז ניתן לברך ולהתברך מהם!

אין אפשרות מעשית לקיים את המשכת הברכה מארבעת המינים רק באחד מהם ואף לא בשלשה מתוך ארבעתם, דווקא באיחוד ארבעת המינים כולם ניתן לקיים בשלמות את מצוות נטילת ארבעת מינים.

זה סודם וסיפורם של ארבעת המינים המלמדים אותנו בני האדם שכדי להפוך לאגודה אחת יש צורך להתאגד ולחבור יחד אל כלל המינים השונים שבנו!

דווקא החבירה יחד האחד אל השני מאפשרת לנו ללמוד על חלקים נוספים שבנו שלא הכרנו ולחבור אליהם ולהתאחד עמם ואף לאהוב אותם.

זהו הייצוג השלם שבנו בני האדם שאין פרצופיהם ודעותיהם שווים, להכיר את השונה והאחר ולחבור אליו.

זוהי עבודת חג הסוכות בקיום מצוות ארבעת המינים הכוללת את כל סוגי בני האדם ואת האפיונים השונים שלנו ושבנו, ובמצוות ישיבה בסוכה אחת הכוללת ומקיפה את כל חלקי האדם מראשו ועד רגליו, דבר המלמד והמסמל על אחדות מוחלטת הכוללת בתוכה את כל החלקים השונים שבנו בני האדם מראשיכם שבטיכם ועד חוטב עצך ושואב מימך..

ישנו מאמר תלמודי (מסכת סוכה דף כ"ז עמ' ב') המשקף את ייחודיותה של מצוות ישיבה בסוכה: כך נאמר בפסוק "בסוכות תשבו שבעת ימים; כל האזרח בישראל ישבו בסוכת". (ויקרא פרק כ"ג, פסוק כ"ד). המילה "סוכת" נכתבה בתורה ללא וא"ו, שמשמעותה גם סוכה אחת. מכאן לומד התלמוד כי "ראויים כל ישראל ליישב בסוכה אחת".

הרבי מליובאוויטש מסביר שהרעיון המרכזי של חג הסוכות הוא האחדות, ואחדות זו מתבטאת במצוות החג כאמור הן בנטילת ארבעת המינים, והן בישיבה בסוכה. הסוכה, בה ראויים לשבת כל עם ישראל יחד.

סוכה שכל  כולה אהבת הבריות

סוכה נפלאה הייתה לו לרבי דוד מלעלוב סוכת יפהפיה ממש, אשר הייתה עשויה עצים מגולפים בסימניהם של שנים עשרה השבטים.

בכל שנה באו רבים  מבני ירושלים בימי חול המועד לחזות בסוכתו הנפלאה של רבי דוד.

שנה אחת עברה השמועה מפה לאוזן: השנה בנה רבי דוד סוכה רגילה! מה היום מיומיים?! מדוע? – שאלו איש את רעהו – מדוע השנה לא בנה רבי דוד את הסוכה המפארת כמידי שנה?
לאיש לא הייתה תשובה לכך ורבי דוד עצמו לא היה מוכן להשיב ושאר הדבר בגדר תעלומה.

עד ש… במקרה נודע הדבר מפיו של חייט עני… חייט עני היה ר' זלמן מתגורר היה בצריף רעוע מט לפול בקצה העיר ובבית אין כל. שנה אחת הגיע חורף קשה רוחות עזות נשבו בחוץ ובבית פנימה קור עז. מפאת הקור חלה בנו בדלקת ראות קשה. הרופא שבא לראות את הילד נפעם ממצב הבית הדל ואמר: דעו לכם אליכם לחמם את הבית!
הדליקו אש בתנור אם לא תעשו כן – מצבו של הילד יחמיר… 

מה אעשה? – חשב ר' זלמן בליבו – מהיכן אקח כסף כדי לקנות עצי הסקה כדי לחמם את הבית? לפתע  נכנסה מחשבה בליבו: שמא אלך לרבי דוד אולי יעזור לי…
התעטף רבי זלמן במעילו המרופט והלך ברוח הסוערת לביתו של רבי דוד.

מה רצונך ר' זלמן? – שאל רבי דוד – מדוע זה באת אלי בלילה כה סוער?  עזור נא לי רבי – אמר ר' זלמן – בני חולה בדלקת ראות וזקוק אני לכסף כדי לקנות עצי הסקה לחמם את ביתי הקר. 

שמע רבי דוד את צרתו של החייט ומצחו נחרש קמטים. לפתע אורו עיניו.  המתן! – כך אמר – כסף אולם אין לי אבל עצים יש לי… 

נטל רבי דוד המסור וניסר את עצי הסוכה  שבביתו ערם אותם לערמה גדולה והניחם לפני ר' זלמן. הא לך – אמר רבי דוד – חמם את הבית וה' ישלח רפואה שלימה לבנך וכך אכן היה..

כלים והדרכה מעשית:

אז בכדי להתמודד עם העדפות ונטיות טבעיות הנובעות כאמור מהעברה והשלכה על יקירנו באופן לא מודע כמובן, מה שגורר בסופו של יום כאמור להזדהות השלכתית רגשית של יקירנו נידרש למספר צעדים.

1.      נרמול התופעה: בכל פעם שאנו ניצבים בפני מצב של העדפה ונטייה של ילד זה על פני ילד אחר, נזכור ש: אנו בסופו של יום בני אדם, עם רגשות ונטיות לב שונות, כך שאך טבעי הדבר שלבנו נוטה רגשית ונפשית לילד זה או אחר. בטח כאשר מדובר במצב ייחודי הדורש התייחסות מיוחדת לילד זה או אחר.

2.      כשהנטייה מתקבעת בנפשנו ונמשכת לאורך זמן נצטרך לבחון עם איש מקצוע מניין נובעות תחושות ורגשות לא מוכלים אלו, וכיצד ניתן לעבדם רגשית על מנת שלא נשליכם על הזולת, גם אם זה נעשה באופן לא מודע כאמור.

3.      ברמה המעשית:

א.      נכון להקדיש זמן איכות לכל אחד ואחת מילדינו על מנת להכיר טוב יותר את התכונות הייחודיות לו/ה, ולחבור אליהם כל אחד ואחת ממקומו/ה.

ב.      נכון גם הזכיר לעצמינו מידי פעם מה אני אוהב בילד/ה זה/ו, איזו תכונה ייחודית לו/ה, אפשר לכתוב לעצמנו לפחות 3 מאפיינים ייחודיים לילד/ה זה/ו שעל ידי כך נפנים את הדמות הייחודית של ילד/ה זה/ו ונחבור אליו/ה ממקומם מבלי לחוש מצפון על כך שאנו מעדיפים תכונה זו או אחרת בילד זה או אחר, משום שכל אחד/ת מאופיין בייחודיות שלו ואין זה גורע מייחודיותו של האחר!

ג.       לאידך נדרשת מאתנו התבוננות ותשומת לב מיוחדת עם דגש, על מצבים בהם אנו חשים ומרגישים שעולים בנו תחושות של נטיית והעדפת יתר לאחד וסלידה וריחוק מהאחר. אז נעצור לרגע ונבחן עם עצמנו מה קרה לנו באותו רגע? או מה הרגשנו באותו רגע נתון שנטינו והעדפנו את זה על פני זה? איזו תחושה הציפה אותנו באותם רגעים? מה הזיכרון שעלה בנו באותם רגעים וגרם לנו להעדיף את האחד על פני האחר?  וננסה להבין את הקשר להשלכה שאנו עושים על יקירנו.

לבחינה מסוג זה יש משמעות ייחודית המאפשרת לנו לגעת בשורש הבעיה ולהבין מה קורה לנו ברגעים מסוימים ובמצבים בהם עולים בנו תחושות אלו ואחרות הגורמות לנו להעדיף את האחד על פני האחר, כחלק מאירועים בהם נפגשנו במהלך חיינו!

                חג שמח לכולנו

מאת: מישאל אלמלם, לעילוי נשמת אימו מורתו רחל בת זהבה