• כך נתמודד עם החרדה

    הגדלה

    מתקפת התופת שפרצה בבוקר שמחת תורה גרמה לנפגעי חרדה רבים > המאמנת חלי לבקובסקי והמטפלת נחמי רסקין בהמלצות מעצימות  לימי לחימה מאתגרים אלה > מובטחות הן. מאת: חלי לבקובסקי, עטרת חיה. לקריאה  

    הביטוח שלי

    לפני שאפנה את הבמה לחברתי היקרה נחמי שתדבר על התמודדות עם מצבים קשים, אני רוצה לנצל את הבמה ולשתף בכך שלימוד אינטנסיבי של התניא ושל "שער הביטחון" לרבינו בחיי מאד עוזרים לי להתמודדות עם מצבי חרדה נוראיים שכאלה.

    אז ההמלצה שלי אליכן הקוראות היא קודם כל, ללכת ללמוד תניא ושער הביטחון. ללמוד מספר פעמים. לימוד שלא נשאר בגדר לימוד אלא לימוד שאחריו חושבים: 'איך זה נוגע לחיי היום יום שלי? לרגשות שלי ולאיך שאני מנהלת אותם?'

     

    וכעת אשתף בכמה נקודות המחזיקות אותי ונותנות לי חוסן:

    טוב ומטיב – הקדוש ברוך הוא הוא טוב מוחלט! לא תמיד אנחנו רואים זאת בעיני הבשר שלנו. אך זה נכון. אנחנו גם לא רואים את התכנית המלאה. תחשבי על פאזל של אלף חלקים ואת רואה ממנו רק חמש חתיכות. זה מה שאנחנו רואות כרגע. יחד עם זאת, גם כשהקדוש ברוך הוא נותן למידת הדין לפעול, ונותן רשות למשחית להשחית, הרחמים שלו כל כך גדולים שהוא איתנו בתוך זה. בתוך התופת, בתוך הזוועה. איתנו, בוכה ומצטער.

    מתחילה היה לי ברור שבתוך כל המציאות הכואבת יש גם הרבה ניסים. ויש. כבר שמעתי סיפורים על שתי נשים שהמחבלים ימח שמם פשוט שחררו אותן ללא סיבה נראית לעין. תחפשי את הניסים. כשמתמקדים בטוב הוא גדל!

     

    חלק מתהליך הגאולה – אין לי שום צל של ספק, שמדובר פה במהלך גאולתי. אין. ההרוגים והשבויים הם אלה שנבחרו להיות בראש המהלך הזה שבקרוב ממש נבין אותו. יש לי תמונה בראש של כל החטופים וההרוגים בתהלוכה גדולה ומחויכת כשאלוקים בכבודו ובעצמו איתם, והם אומרים לנו: "בואו, מה אתם בוכים? הולכים לירושלים". הביטחון בזה צריך להיות מוחלט. זאת אומרת שברור לך שזה יקרה בדיוק כמו שברור לך שהשמש תזרח מחר בבוקר. ואם את עדיין לא שם תלמדי 'שער הביטחון' בעיון – פעם, פעמיים, שלוש, חמש ועשר. בסוף זה יקרה.

    הלימוד עצמו יש לו ערך. מלבד העובדה שבסוף הוא יקל עליכן את ההתמודדות עם הרגשות הקשים הוא בוודאי מועיל לפצועים לשבויים ומעלה את נשמתם של ההרוגים השם יקום דמם. בנוסף, אתן לומדות כדי להגיע למצב של ציפייה לגאולה ברמה הגבוהה ביותר ועצם הציפייה לגאולה בביטחון, היא עצמה פועלת זירוז הגאולה. זה לא אני אמרתי אלא הרעבע.

     

    אני אנושית – הרגשות הקשים, החרדה, הפחד, העצב, התסכול והכעס – הכל! קיימים ורלוונטיים כולם. אין סיבה לחוש אשמה, את בסדר גמור ולגמרי אנושית. תני לעצמך להרגיש הכל. תהיי בחמלה כלפיי עצמך וגם כלפי זה שלא תפקדת השבוע כמו שצריך. זה נורמלי. אנחנו עוברות כעם דבר קשה מאוד מאוד.

     

    המעשה הוא העיקר – יחד עם הקבלה וההכלה של הרגשות כדאי מאוד להתפלל, לומר תהילים, ללמוד ולהיות בעשייה. ככה תהיי במצב מאוזן ולא במצב שהרגשות מכניעים אותך. זוהי נשיאת ההפכים של היהדות, לבכות ולהתאבל בכל הכח ואז לקום ולעשות. לחוש חרדה ופחד ואז לומר תהילים ולזכור שהשם שומע ולהרגע. לכעוס נורא על מעשיהם של הרשעים ימח שמם וללמוד חסידות שתזכיר לך שאנחנו עם נעלה, אור לגויים ושהשם איתנו תמיד. תמיד. דוד המלך כתב בפרק כ״ג בתהילים: "גם כי אלך בגיא צלמוות לא אירא רע כי אתה עימדי".

     

    הביטחון המנצח – כשיהודי נמצא בביטחון מוחלט בהשם, ואין בו צל של פחד, אף אחד בעולם לא יכול לפגוע בו. ביטחון כזה עוקף את מערכת היחסים שלנו עם הקדוש ברוך הוא שנשענת על דין וחסד, על מגיע או לא מגיע. ביטחון כזה מביא אותנו לקשר ישיר עם הדרגה הכי גבוהה של אלוקות. עצמות. שם אין מחיצות ודינים, רק אותנו ואת הקדוש ברוך הוא באחדות מוחלטת. אז תנסי להגיע לרמת ביטחון כזו, גם אם מצליח לך להיות בה חמש דקות ביום. זה לא 'הכל או כלום'. 'הכל או כלום' הוא נשק קטלני של היצר הרע שאומר לך: "מה שווה הביטחון שלך אם את לא נמצאת בו כל היום וכל הזמן?" וזה לא נכון. גם חמש דקות נחשבות. גם דקה. הכל יקר בעיני השם והוא מעריך את המאמץ. אז קחי את הכמה דקות שהצלחת, ותקדישי אותן לשבויים. כדי שבאותם רגעים שום אדם ודבר בעולם לא יוכל לפגוע בהם בזכות הביטחון שלך.

    ושנזכה להתגלות המושלמת של הרבי משיח צדקנו, גואל צדק, במהרה בימינו ממש!

     

    שיח אם־ילד/ה

    המטפלת נחמי רסקין שידיה עמוסות בימים אלו, נאותה לתת לנו הדרכה קצרה לשיחה והתמודדות עם הטף.

    רבות שואלות: איך עליי להגיב אם הילד יאמר "אני פוחד"? – במקום להיתפס על המילה, שאלי אותו שאלות פתוחות:

    "ממה אתה מפחד?"

    אם יענה "מהאנשים שנפצעו", לומר "וואוו, אתה מרגש אותי! איזה אכפתי ומתחשב אתה בסביבה". כאן העצמתי אותו.

    אם יגיד "אני מפחד שיקרה לנו משהו" – אתן לו תוקף לרגשות. "נכון, אף אחד לא רוצה להיפצע, אף אחד לא רוצה שיהיה לו רע".

    אשאל אותו שאלה נוספת: "האם קרה לך פעם שפחדת ממשהו והצלחת להתמודד איתו לשביעות רצונך?"

    אחפש את הכוח שיש לילד בתמודדות עם מצב משברי והאם הוא יכול להשתמש בכוחות האלה גם עכשיו.

     

    תרגיע – אחרי זה אסביר איך ההתמודדות עובדת בזמן לחץ ובמצב של רוגע (מערכת העצבים הסימפתטית היא תת-מערכת במערכת העצבים האוטונומית. הפועלת לתגובות מיידיות באדם במצבי לחץ, חירום ומתח, ומכינה את הגוף למאבק או נסיגה בהתאם לתגובת הילחם או ברח. כמו כן, היא מעכבת את פעולות התת-מערכת המנוגדת לה – מערכת העצבים הפאראסימפתטית שאף היא תת-מערכת של מערכת העצבים האוטונומית. האחראית לפעולות הרגעה ושימור כשהגוף נמצא במנוחה. בנוסף, אחראית על האטת פעולות גופניות בעת לחץ או מצבים מאיימים על מנת לאפשר לגוף להגיב כראוי. כמו כן, היא מעכבת את פעולות התת-מערכת המנוגדת לה – מערכת העצבים הסימפתטית. – ויקיפדיה)

    בזמן לחץ הנשימות שלנו מהירות יותר ובמצב רוגע הן נרגעות. כשהגוף יוצא מכלל שליטה ואני רוצה להרגיע את עצמי אשתמש בטכניקת בועות סבון – "בוא נעשה משחק מי מנפח את הבועה הגדולה ביותר?"

    נסביר לו איך הוא הפעיל מכנית את הנשימות שלו לנשימות רגועות ועשה זאת בצורה טובה.

     

    אתה מלך – לתת תפקיד בתוך הבית, זהו דבר הנותן תחושת שליטה מול חוסר האונים.

     

    מעטפת שגרתית – לשמר את יכולת השגרה כמה שאפשר.

     

    יצירה – לתת להם ליצר דברים כדי שהפרשנות שלהם תהיה "אני בתפקוד", "אני יכול", "אני מצליח".

     

    להכיל תגובות – כל תגובה לא נורמטיבית במצב לא נורמטיבי היא נורמטיבית. במקרה של תגובות חריגות, הימנעות יתר, בכי שלא פוסק וכדומה יש לפנות לגורמים מקצועיים כדי למנוע מצב של ptsd – הפרעת דחק פוסט־טראומטית.

    חזקי ואמצי אמא יקרה!

    באדיבות: מגזין עטרת חיה

    תגיות: ,

    כתבות נוספות שיעניינו אותך:

    לכתוב תגובה

    עלייך להיות רשומה למערכת כדי לכתוב תגובה.