סימה עובדיה: הפתרון לחיים מאושרים

נעים להכיר

כדתית לאומית, היא לא נולדה לחיים הללו. סימה עובדיה מבית שאן אינה מוגדרת כשליחה ואולי גם איננה מוכרת כחב"דניקית, אך היא שליחה של הרבי שליט"א מלך המשיח בלב ונפש והאושר האמיתי שלה מגיע מיהודיה נוספת שזוכה להתקשר למלך ולקבל את ברכותיו.

"בתחילה נמשכתי לאור השלוחים בעירנו," פותחת סימה כשבעיניה אור. "משפחת שמולביץ הגיעה ומיד התחילה לפעול בשליחות הרבי מלך המשיח, אם בשיעורי תניא וטהרת המשפחה ואם בהקמת ארגונים שונים בהוראת הרבי, כמו למשל ׳שפרה ופועה׳ למען היולדות, אך עדיין הייתי מתקרבת. מתחברת, מתחזקת, אבל שליחה בעצמי היה נראה שזה עוד לא שייך אליי. עד אשר זכיתי לראות בעיניי את נפלאות הרבי מלך המשיח באגרות הקודש. הרבי נתן לי תשובה מדויקת שהתממשה במלואה".

נקודת המפנה: כשהמקבל הופך למשפיע

במהלך קייטנת קיץ שנערכה בבית ספר חב"ד בו לימדתי לפני 18 שנה, הפעלתי את החניכים ביום שוקולד. הייתי בחודש שלישי להריון, וכמורה שחשובה לה מאוד הנאת הילדים, קניתי בעצמי את החומרים, התרוצצתי ללא הפסק והשקעתי את כל כוחותיי ביום הזה. רציתי שיהיה להם הכי כיף שאפשר.

לפתע חשתי כאבים המלווים בדימום. לא ייחסתי לכך חשיבות מיוחדת, נכנסתי לחדר המזכירה לנוח מעט ומיד המשכתי להעביר להם את הפעילות.

אך הדימום מתחזק. מחליטים להזמין לי אמבולנס בגלל המצב החריג ולאחר בדיקות מקיפות מעבירים אותי לטיפול נמרץ על כל מכשיריו, והבדיקות מתחילות…

באותה תקופה ידעתי מהן ה'אגרות קודש'. כבר כתבתי מספר פעמים לרבי, השתתפתי בשיעורי תניא וטהרת המשפחה של גב' חני שמולביץ היקרה, שהיא ומשפחתה פועלים שנים רבות בבית שאן בענייני יהדות וחסידות, וכן הייתי שותפה בארגון ׳שפרה ופועה׳ שנפתח בדיוק בזמן החופף לכך. אבל לא חשתי על בשרי את עוצמת כוחו של הרבי כמו במקרה הנוכחי.

עקשנות ללא פשרות

בחדר הטיפול ביקשתי שיכניסו לי את הספר של הרבי. לא רציתי שיטפלו בי בלי שיהיה מונח על ידי ה'אגרות קודש', שאני ארגיש שהרבי איתי. התעקשתי ובאמת לבסוף הכניסו לי.

אני מבקשת ברכה ופותחת באגרות קודש. ונשיא הדור, הרואה את צורכו של כל יהודי בכל נקודה בעולם, כותב לי: "כשם שעזרה לילדי ישראל, הבא ליטהר מסייעין בידו".

אני מבינה בפשטות. מחליטה להאמין עד הסוף, ללא פשרות. כמו שפעלתי למען ילדי ישראל כך תבוא לי הישועה…

שוחררתי ולאחר זמן אני מגיעה שוב לבית הרפואה לביקורת ומכניסים אותי לשיחה עם רופא. רופא אדיש, קפוא, שאומר לי ברשמיות: ״סימה, נראה שהמצב לא טוב. נצטרך לקבוע לך תור להפלה מחר״…

אני אמא טריה, צעירה, הבשורה מאיימת לבקוע את נימי ליבי. אין לי מושג איך אמרו לי זאת כך, בפשטות. לא יכולתי לקבל את זה.

מול הנחרצות שלו והמקצועיות הרוצה לקבוע את גורל עוברי, גיליתי את העקשנות שלי כאמא יהודיה שזוכה להיות מקושרת למלך, שהמלך מבטיח לה נס! אני לא מוכנה בשום אופן לבצע הפלה. הרבי אומר שהכל יהיה בסדר, אז זה מה שיקרה!

גם כשהאחות מגיעה אליי לשכנע אותי, מילותיי נותרות איתנות. שמתי את האגרות ליד הראש שלי יומם ולילה בדבקות. אם הרבי אומר, זה מה שיקרה. זאת המציאות הקיימת בפועל.

והנס? כמובן שמגיע. לאחר זמן נערכות בדיקות נוספות המגלות שההפלה אינה צריכה להתבצע, והילד היקר שלי, שהיום הוא יד ימיני, נולד בריא ושלם בברכה מובהקת שנתנה לו חיים, ברכה של אבא.

האמת עכשיו שלי! 

מהמקום האישי שלי, מהכאב, החשש, ההלם שהפך לביטחון אחד עצום, החלטתי שהטוב הזה לא יכול להישאר אצלי. הפתרון לחיים מאושרים חייב להיות מופץ הלאה, לעוד נשמות יהודיות שיקבלו את האור המיוחד הזה. חוויתי את האמת על גופי. כשאדם חש את האמת על בשרו, היא הופכת להיות חלק ממנו. ההפצה של אגרות הקודש נהייתה לחלק חי ממני.

איך את מגדירה את עצמך כיום?

אני מחוברת לרבנים נוספים מהמגזר הדתי לאומי. אך הצינור החזק ביותר שלי, הוא הרבי. המחבר הישיר שלי עם הקב"ה. אני רואה בעיניי שאגרות הקודש השפיעו גם על ההתנהלות היום–יומית שלי. לבושי נהיה ראוי יותר לבת של מלך, יראת השמים שלי וביטחוני המוחלט בה' מגיעים משליח ה', מהרבי מלך המשיח.  מטרותיי בחיים עלו שלב – אני חסידה של הרבי ופועלת בשליחותו המיוחדת – להביא משיח כמה שיותר מהר.

במה את שליחה של הרבי?

״אני כותבת עם נשים לרבי, לומדת תניא ומפנה אותן לבית חב"ד.

במשך ימים רבים בהם כתבתי באגרות הקודש עם נשים שנפגשתי איתן בקהילה ומחוצה לה, שמרתי את כל מכתבי התשובה של הרבי מלך המשיח אצלי." סימה משתפת במיזם מיוחד.

ערב אחד בחג החגים, י"ט כסלו, ארגנתי ערב תניא גדול בביתי. נשים תרמו וקניתי ארגז ענק של ספרי תניא. בערב ההוא סיפרתי את ניסה של הולדת ילדי היקר, את הנס הפרטי שלי מהרבי מליובאוויטש ואמרתי לנשים שיקבלו על עצמן החלטות טובות בלימוד התניא ויראו ניסים.

בערב הנשים הבא שערכתי בביתי, הנשים סיפרו על נפלאות המשיח באגרות הקודש. פשוט ישועות לכל אחת אחת. כל מי שביקשה מהרבי באגרות הקודש וקיבלה החלטה טובה, ראתה נפלאות. הראתי להן את המכתבים שהרבי ענה להן, אותן המכתבים ששמרתי, הכל התממש כברכת המשיח. הכנו יחד תוף מרים בעיצוב אישי לקבלת פני הרבי מלך המשיח, נשאר רק שיבוא פשוט.

אני זוכרת סיפור שנחקק במוחי במיוחד. אחת הנשים שזמן רב לא זכתה בפרי בטן ומילות הרופאים הרבים שפנתה אליהם לא נתנו תקווה, נכנסה להריון לאחר תקופה ארוכה. אך בבדיקות שנערכו התגלה מום וודאי, מום רציני לעובר.

לא יכולתי לקבל את זה. אמרתי לה, ״עד שסוף סוף נכנסת להריון, יהיה לילדך מום? אחרי כל התפילות, הטיפולים, הריצות״…

היא באה לביתי וישבנו יחד לבקש מאבא דרך אגרות הקודש.

צילמנו את התשובה והדגשתי לה בטוש זוהר שהרבי אומר שהכל יהיה בסדר. שתראה מול עיניה את התשובה, את התקווה. איני זוכרת את התשובה המדויקת, אך התשובה היתה מפורשת. היא קיבלה על עצמה החלטה טובה בטהרת המשפחה, והרבי בירך אותה לניסים.

עם הזמן אמרו לה לעשות הפלה, לא רצו שהיא תמשיך עם הילד שבו סכנה ודאית. אך בנס עצום, למעלה מכל הגיון, נולדה לה ילדה יפייפיה, בריאה ושלימה, ללא שום מום. הברכה של המשיח והכלי הקדוש שהיא עשתה בהחלטתה, פעלו את פעולתם בכל התוקף.

מה הטיפ שלך לשליחה המתחילה?

להיות שותפים בפעילות הזו של חב"ד – בשליחות, בקהילה. כשאת נכנסת בגופך, את חווה את השליחות על בשרך וזה מביא כוחות נפש עצומים…

הרבה שואלים אותי מאיפה הכח. אני רואה את החיוך, החיוך של הנשמה הזוהרת בפנים מהאור של הרבי והטוב שהתגלה להן ומקבלת כח להמשיך הלאה. להמשיך להאיר, לא לנוח עד לרגע ההתגלות המיידית.

קניתי לעצמי שמלה לבנה כדי ללבוש אותה כשמשיח יבוא. בדרך כלל אני לא לובשת בגדים בצבע לבן מאיר כזה, אך המשיח זה משהו מיוחד. אני מוכנה ללבוש את השמלה כל רגע ועדיף הרגע.

באדיבות מגזין עטרת חיה