מספר הרב קופצ'יק מחיפה:

מדהים.

עם פרוץ המלחמה, פנתה אליי תושבת השכונה, אמא של לוחם שנכנס לעזה, בשאלה, מה ביכולתה לעשות לזכות בנה.

הצעתי לארגן הנחת תפילין המונית לזכות החיילים, בבית הספר של בנה הצעיר – אותו הכנתי לבר מצווה ממש לא מזמן.

היה די צפוי שבחיפה 'האדומה' זה לא כל כך ילך בקלות, מול הנהלת בית הספר, מול הנהגת ההורים..

(כפי שהרבי מתבטא במכתב על חיפה שבה "הלעו"ז יש לו בעוה"ר תוקף מיוחד עד שנודע גם בחו"ל בשם העיר האדומה"..)

ואכן, היו התנגדויות.

טענו שבהמשך "בעוד כמה שבועות", יעשו 'יום חוסן' ובו יקיימו גם תפילה לזכות החיילים.

בהשגחה פרטית, באותו שבוע במסגרת השיעור השבועי, מסרתי שיעור על מבצע תפילין (יישר כח לרב ברוך וילהלם על ליקוט המקורות).

בין הדברים, שהרבי אומר על מבצע תפילין, תפס אותי במיוחד העניין, שהזכות וההגנה שפועלת הנחת תפילין של יהודי אחד בעורף מגינה ומועילה לחייל בחזית.

לא וויתרתי בקלות.

עודדתי את האמא להתעקש על הנחת תפילין לזכות החיילים ובפרט לזכות בנה.

המאמצים נשאו פרי – והאישור המיוחל התקבל.

הגעתי לבית הספר ביום שישי, יחד עם השליח י"י גרשוביץ.

התעוררות הייתה רבה. עשרות ילדים ואנשי צוות הניחו תפילין .

שלושה שבועות חלפו מאז.

אתמול קיבלתי מהאמא הודעה:

"אני רוצה לשתף אותך במשהו.

אתמול הבן שלנו סיפר לנו, שקליע פגע בראשו, למזלנו זה פגע בקסדה! ברוך השם 🙏 נס גדול!

הוא חוזר מחר לעזה ואני רוצה לברר לגבי ברכת הגומל."

היא מצרפת תמונה של הקסדה, וכותבת:

"בצד, כל החלק הקרוע – זה הפגיעה.

הכדור אכל את הקסדה ברוך השם."

רק לדמיין, מה חלילה היה קורה באם הקליע היה זז בכמה ס"מ בודדים.

"מאחר שכבר עומדים לאחרי כל הענינים, והגאולה עדיין לא באה – דבר נכון ביותר הוא לעסוק בענין של "פרסומי ניסא", לפרסם אצל עצמו ואצל הזולת, ובכל מקום ומקום – את הניסים שהקב"ה עושה עמנו, מתוך ידיעה שבזה קשורה הגאולה האמיתית והשלימה!

… *ועוד ועיקר – לדבר בענין פרסומי ניסא, הניסים "בימים ההם בזמן הזה"* ( דבר מלכות וישב)