בסתר כבגלוי…

ישנם מחרחרי ריב שהולכים ומסיתים חסיד אחד נגד חסיד שני, ויהודי אחד נגד יהודי שני, והם מציתים שלהבת של מחלוקת  ופרוד לבבות… והוא עצמו אינו מתרוצץ בגלוי משום שהוא אינו רוצה שידעו שהוא המצית, אלא הוא עושה זאת בהחבא, כך שאף אחד לא יראה  אותו…

בגלוי הוא מתבייש להראות מיהו ולכן הוא מתהלך בהחבא ומסית. איי- כלפי שמיא גליא? זה לא אכפת לו- משום שהוא בכלל אינו חושב אודות שמיא.

על מה מסתכל אדם ועל מה בהמה? ועל מה המחרחר ריב?…

וכפי שכ"ק מו"ח אדמו"ר הסביר פעם את ההבדל בין אדם לבהמה, שמבנה גופו של אדם, שהולך בקומה זקופה, מאפשר לו מזמן לזמן על כל פנים הוא יישא מבטו ויביט בשמים, ואילו מבנה גופה של בהמה הוא באופן כזה שהיא רואה רק את הארץ, ואינה רואה את השמים.

לכן מי שהוא כמו בהמה- אינו חושב בכלל אודות "שמיא" , הוא רואה ורוצה רק "ארץ" ורוצה לעשות מהארץ מידה רבה יותר של ארציות ורשות הרבים על ידי הפצת פרוד לבבות.

ועל מה חושב בעל המחלוקת בשבת?

הוא מתהלך ומסית חסיד אחד נגד חסיד שני. ועושה זאת רק משום שיש לו הנאה בשעה שיהודים מתקוטטים רחמנא לצלן- הוא בוודאי אינו טיפש שמשכנע את עצמו שיקבל עקב כך גן עדן וש"י עולמות… אלא מדוע הוא עושה זאת?- משום שהוא מתענג למראה יהודים רבים רחמנא לצלן.

וגם עתה בשבת זו הוא חושב… מתי כבר יבוא הרגע שיוכל להשתמש בטלפון ולגשת ל"עבודה"…

בנוסף לכל האמור סחבו גם 'אותי' לכל הענין.

כבודו האמיתי של המלך…

הוא טוען שהנהגתו בנויה על 'רמז' שלי… ומי שאינו 'מחזיק' מרמז זה הרי הוא 'נפרד'. וצריכים ללכת ב"מסירות נפש" על שמירת כבודי!

וזהו היסוד לכל הענינים: הוא עושה את כל הענינים כדי לשמור על כבודי, ובכך להראות שהינו 'מקושר'!

כמדובר כמה פעמים, את כבודי איני מבקש, אינני צריך לקבל מכם כבוד, אינני מבקש מאיש להגן על כבודי…

ואין להאריך בדבר המבהיל ולבזבז את זמן ההתוועדות בשבת.. אבל אין ברירה. אי אפשר לערוך התוועדות בשבת ולהתעלם מהמחלוקת. מוכרחים, איפה לדבר על כך…"

(ש"פ משפטים תשמ"ז)