מילה של מושקי 

שידוכים… ברגע שהתחלתי להתקרב לגיל השידוכים, נכנסתי ללחץ. המורות שלא הפסיקו לאיים ב'מה יגידו עלייך בשידוכים?' לא הרגיעו את התחושה. עכשיו זה אמיתי, חני אחותי התחתנה ופינתה לי את התור. אמא מדברת עם שדכניות. שלוש חברות טובות כבר כלות. רקדנו לכבודן ברגליים רועדות. והפגישה אוטוטו כבר נושפת בעורפי.

אני כל כך מזדהה עכשיו עם הילדונת מהבדיחה המוכרת שאמרה: זה לא הוגן שאת, אמא, התחתנת עם אבא, וסבתא התחתנה עם סבא, ורק אני צריכה להתחתן עם בחור שאינני מכירה…

מה כדאי ללבוש לפגישה הזאת? איך אדע מה להגיד ומה לא להגיד? איך אפשר להכיר אופי של בחור בכמה שעות של פגישה? גם הוא, כמוני, יתלבש יפה ויהיה במיטבו ויסתיר את כל הדברים הלא נחמדים מאחור?

אף פעם לא נפגשתי עם בחור. ומה יהיה אם אומר שטויות או אצחק בקול, או להפך, אהיה רצינית מדי? אולי אפספס אותו בגלל שטות? אולי אמצא חן בעיניו אבל הוא כלל לא ימצא חן בעיניי?

הלוואי והייתי יכולה כבר להיות אחרי כל זה, פשוט כלה מאושרת. לא לחשוב על פגישות עד שהילדה שלי תתחיל להיפגש, אני לא עומדת במתח!

מושקי מתוקה, וכל המושקיות והחניות והנחמהדינות וכולן כולן. אלו העומדות בשלב השידוכים ותוהות איך פורים הגיע כך פתאום באמצע יום של חול. גורם להן להתחפש לבחורה נאה, מטופחת, עדינה, סבלנית, נעימת שיחה… רצינו לחבק אתכן, לאחל את כל הטוב שבעולם, ולתת מילה קטנה של הרגעה…

מילה של משפיעה

הרבנית רחל הענדל תחי':

יציאה לפגישה, במיוחד ראשונה, עלולה להלחיץ… עלייך לזכור שהתורה קבעה ש"יגעת ומצאת תאמין". על השידוך שלך הכריזו כבר ארבעים יום לפני שנוצרת… אבל ה' רוצה את היגיעה, את המאמץ למצוא אותו. איך נאמר במשנה? "הכל צפוי והרשות נתונה". ברוך ה' שאצלנו, ההורים כבר עושים את כל הבירורים, לך נשאר רק לבדוק שזה באמת מתאים לך, מרגיש לך נכון.

אז על מה לדבר?

יש פחד כזה, משתיקה. אולי לא יהיה לנו על מה לדבר? קודם כל, לא צריך לפחד משתיקות. מותר גם לבחור להתרגש. אפשר להתחיל את הפגישה בלימוד יחד, הלימוד מקרב, מראה לך איך הוא מבין, איך הוא מסביר וגם יכול לעזור לשבור את הקרח הראשוני.

למדתם? אפשר לדבר על השליחות. האם רוצים, היכן? מתי? אם הבחור היה בשליחות, ייתכן ויהיו לו גם סיפורים מעניינים…

מה לא להגיד?

אל תדברי על עצמך יותר מדי, בטח לא דברים אישיים  בפגישה הראשונה. רק כאשר תרגישי שזה זה.

על הרבנית דבורה לאה, דודתו של אדמו"ר הזקן, מסופר שבזמן פגישתה עם העילוי ר' יוסף יצחק משריי, בבית העלמין בויטבסק, ליד קבר הוריה, הם החליטו על כמה תנאים: שבעלה ילמד איתה תורה מספר פעמים בשבוע, שיחנכו את ילדיהם בדרך החסידות, רשימה שלמה ומעניינת. אולי אפשר לקחת השראה ורעיונות מהסיפור הזה? להחליט ביניכם על התנאים שלכם?

היכן להיפגש?

צריך לוודא שלא עוברים על איסור יחוד, לא במקום של הפגישה ולא בדרך אליה. המקום בו נפגשים, כדאי שיהיה נעים ומשרה אווירה טובה. רצוי להיפגש במקומות יפים ונעימים. צריך לזכור להימנע מקניה של מאכלים האחד לשני' בפגישה.

מה כדאי לבדוק?

אל תפסלי בחור בגלל דברים חיצוניים. תבדקי שיש לו יראת שמיים, מידות טובות. גיל בטח לא מפריע. גם הרבי שליט"א צעיר יותר מהרבנית…(אך אם מדובר בהפרשים גדולים של כשמונה־עשר שנים ביניהם, על כך רצוי להתייעץ).

כמה פגישות?

כמה שיש צורך. אם את מתלבטת, צאי לעוד פגישה. אם את לא בטוחה אם יש לך משיכת הלב, תבדקי עם עצמך האם את מוכנה לעזוב את השידוך. אם תתאכזבי מאוד במידה והשידוך לא יצא לפועל, כנראה שיש לך משיכת הלב  ושווה לנסות להשקיע בעוד פגישה….

בהצלחה רבה! אני מאחלת שתזכי בקרוב ממש לעמוד תחת החופה ולקרב את כל עם ישראל לחתונה האמיתית, הנצחית, בין כנסת ישראל והקב"ה, בגאולה האמיתית והשלימה!

מילה של פסיכולוגית

הגב' אנה קרא איוונוב תחי':

יש הרבה דברים מלחיצים בתקופת השידוכים: מה אני אמורה לבדוק בפגישה? איך לא אפספס שום נתון חשוב? איך עליי להתנהג, להתלבש, לדבר? מה יקרה אם אגיד את הדבר הלא נכון? והעיקר, שיגיע כבר מהר! אני רוצה להתחתן ראשונה. גג חמישית…

חשוב להגיד שכשאת יוצאת לפגישת שידוך, זו קודם כל הזדמנות לראות אם יש חיבור ביניכם. בשידוך, בדרך כלל, רוב הבירורים והאינפורמציה נאספים כבר לפני הפגישה, המידע "היבש" כבר ידוע לך בגדול… מה שנשאר לך לראות – לא פחות חשוב מהמידע, זה, האם יש לך משיכת הלב, האם אתם מסתדרים יחד.

כאשר תפגשי את הבחור, תראי אם נעים לך איתו, לדבר, להיות בחברתו. לא כדאי להתמקד ברשימת מכולת של דברים אותם רצית לברר, אלא בדיוק להפך. נסי להרגיש בנוח, ופשוט תהיי יחד איתו ותבחני האם את נהנית מעצם הפגישה איתו.

הרבה בנות מתלבטות איך עליהן להתנהג בפגישה. מה ללבוש, מה לומר, מה לא לומר? מפחדות לעשות 'פאדיחות'. חשוב לזכור שבמציאות, בעלך יהיה זה שיבלה איתך הכי הרבה זמן, יראה אותך במצבים הכי אישיים, בניגוד לרוב האנשים בעולם. אתם תחיו יחד בצורה הכי טבעית בעז"ה, כך שלא משנה איזו הצגה תעשי, איזו דמות מושלמת תציגי, הדמות שאת – תתגלה יומיים לאחר החתונה מקסימום…

לכן, פשוט אל תנסי להיות מי שאת לא. את הרי רוצה שהבחור ירצה אותך כמו שאת ולא כמו הדמות שאת מנסה לשחק. ולמה? קודם כל, כדי שיהיו לך חיים מאושרים. שנית, את ודאי לא רוצה סתם להתחתן, את רוצה להתחתן עם מי שהכי מתאים לך ושבוחר אותך בגלל (ולמרות) מי שאת.

כאשר את יוצאת לפגישה, תבדקי האם גם כשאת במצב הטבעי שלך, הוא עדיין מוצא חן בעינייך ואת בעיניו. בינינו, אנחנו הכי נעימות ומעניינות כשאנחנו טבעיות ולא מנסות לשחק דמות אחרת. להיות דמות מקרטון, זה לא מושך אף אחד.

תהיי את, תהיי טבעית.

בכל מקרה, אל תשכחי, מי שאמור להתחתן איתך – יתחתן איתך בכל מקרה, ומי שלא עתיד להיות בעלך, לא יתחתן איתך גם אם תעשי הצגה מאוד יפה. העיקר הוא הרי לא: להיות כלה, וכמה שיותר מהר, אלא: לעבור את התהליך הפנימי שלך. זה שיביא אותך לבחור את הבעל המדויק ביותר עבורך.

הלחץ הזה של: להתחתן בזמן ומוקדם, יעבור תוך שנה או שנתיים, במסע הממוצע לחתונה. לעומת פרק הזמן הקצר הזה, החיים שלך עם בעלך הם מסע של שנים ארוכות, שבמהלכן אף אחד כבר לא יזכור מי בשכבה התחתנה לפני מי. עדיף לעבור את התהליך הפנימי שלך ולבחור את המיועד המדויק לך גם אם זה יקח קצת יותר זמן. בהשוואה לחיי נצח עם בעלך, כמה חודשים נוספים לא נחשבים לכלום, נכון?

מאחלת שיהיה בהצלחה, בקלות ובטבעיות!

מילה של שדכנית

הגב' דסי קרמר תח':

בהצלחה, קודם כל!

כשאת יוצאת לפגישה, מטבע הדברים את מביאה איתך בראש רשימות שלמות של דברים שאת רוצה לבדוק בבחור. כדאי למיין אותם לשחור, אפור ולבן. שחור הם הדברים שמבחינתך הם 'בל יראה ובל ימצא'. זה יכול להיות סמארטפון, מראה מסוים, או תכונה שמפריעה לך. לבן מבטא את הדברים שחייבים להיות בחתן שלך. שליחות? יראת שמיים? עיניים כחולות? כל אחת והלבן שלה… באפור נכנסים הדברים שאת גמישה לגביהם. המותג של החולצה? הצבע של החליפה? אורך הזקן?

לאחר שעשית את המיון הראשוני, נסי לצמצם ככל האפשר את הלבן והשחור ולהעביר כמה שיותר דברים לאפור. נסי לאפשר, להיות פתוחה לעוד סוגים של אנשים, דעות ואפשרויות.

כשאת מאפשרת, מעבירה לאפור, שימי לב שאת אכן מוכנה לקבל מציאות שונה ולא מתכוונת לשנות את הבחור… אם הסכמת להנשא לבחור ששליחות אינה בראש מעייניו, או שמעוניין רק שליחות בארץ ישראל, אל תתכנני לחנך אותו בהמשך. תביני שזה הבחור וההחלטה שלך היא האם הוא מתאים לך.

אם את לא בטוחה לגבי משיכת הלב שלך? מתלבטת? צאי לעוד פגישה. קחי כמה פגישות שתצטרכי כדי להחליט. אך כאשר ברור לך שזה החתן בעז"ה, כדאי לסגור. להגיד מזל טוב ולהתחיל להתארגן לחתונה גם אם את לא בטוחה שאת מכירה אותו לפני ולפנים. האמת היא, שגם עשרים שנה אחרי החתונה עוד תגלי דברים שאינך יודעת על בעלך… אז קדימה. אחרי החתונה יהיו לכם עוד המון שנים לדבר, בעזרת ה'.

מילה על החיצוניות והמראה: בין בעל ואישה  צריכה להיות נשיאת חן. שהמראה של הבחור יהיה נעים בעינייך. אבל שימי לב לא להישאר רק בבדיקה החיצונית. נסי להכיר את הפנימיות של הבחור, את המידות הטובות, את השלווה, את ההתקשרות ויראת השמיים. כמה שהבחור נראה טוב, הוא לא ייראה כך בגיל שבעים, ואתם עוד תחיו ביחד בעז"ה לאורך ימים, אז שימי לב שהפנימיות שלו היא כזו שתרצי לחיות איתה לאורך שנים.

בהצלחה רבה, שיהיה מתוך שמחה ובקלות בעז"ה!

מילה של מאמנת שפה רגשית ומובחנות

הגב' דבורה לאה אמיר תחי'

אהובה,

אני שמה לב כמה את מרגישה לחוצה ומתוחה מהפגישה הערב.

רציתי לומר לך שזה מאד טבעי ולגיטימי להרגיש מתח, לחץ ומבוכה.

ייתכן ובמהלך הפגישה תרגישי רגשות שונים ומגוונים.

אולי התרגשות, שעמום, אכזבה, הסתייגות או התלהבות…

אני רוצה להרגיע אותך ולהגיד לך שהכל ממש לגיטימי, שום רגש שיעלה בך אינו שלילי, אסור או מביך.

אני רוצה להזמין אותך להסכים להרגיש מתח, לחץ ומבוכה. במקום לנסות להפסיק את זה, לעשות את ההפך ולהסכים.

לנשום לתוך המבוכה, המתח והפחד.

אפשר לשנן לעצמך: 'זה בסדר להרגיש כל רגש. את נורמלית. את אהובה ויקרה'.

ועוד דבר שמשחרר את הלחץ הוא לתקשר אותו בכנות לסביבה ואפילו לבחור איתו את נפגשת: "אני נורא מתרגשת, אני מרגישה כזו מבוכה ומתח"…

לסיכום:

1.  לזהות מתוך קשת הרגשות מה בדיוק את מרגישה.

2. לשיים – לתת להם שם.

3. להסכים להרגיש.

4. להרגיש בלי לדחוק, לבטל או להתנצל.

5. לתקשר.

מובחנות: 

אני אהובה, יקרה, שווה וראויה.

הערך שלי לא תלוי במי שאיתו אני נפגשת.

הוא לא תלוי אם הוא ירצה בי או לא ירצה.

הערך שלי תלוי רק בזה שאני הבת של השם ושום דבר לא יכול לפגוע בערך הזה.

זה בסדר אם הוא לא יאהב את כל החלקים שבי, העיקר שאני אוהבת אותי ושהשם אוהב אותי.

זו האחריות שלך לשמור על עצמך ועל הגבולות שלך. להקשיב בכל הזמן מה נכון לך ומה לא. ולא לפעול מתוך ריצוי כדי להרשים.

מילה של יועצת חינוכית

הגב' נחמה וייס תחי'

רציתי לשלוח זרקור אל מקור תחושת הלחץ….

תחושת לחץ מופיעה כאשר יש פחות תחושת מסוגלות אל מול הדרישות המצופות.

ככל שתחושת המסוגלות עולה, תחושת הלחץ תקטן.

ישנם טיפוסים שתחושת לחץ מניעה אותם ומוציאה מהם את המיטב, ישנם טיפוסים שתחושת לחץ משתקת אותם.

לגבי פגישה:

ברור ואף טבעי שתחושי מעט לחץ,

ומדוע?

א. כמה שתקבלי כללים של 'עשה' ו'לאו', עדיין את מרגישה שאת הולכת לקראת הלא נודע,

(איך אדע איך להגיב ל….).

ב. נדרש ממך להיות במיטבך, (לא תמיד זה מצליח לך…).

ג. גודל האחריות המוטלת עלייך בבדיקת המועמד (איך אדע עליו ש…).

לפניכן כמה עצות ליצירת תחושת נינוחות לפני פגישה:

א. התחברי למקורות הכוח והכוחות שיש בך, את באה לפגישה ויש לך עולם מלא של תכונות נהדרות, כישורים מיוחדים, ועשייה מבורכת, להציע. התחברי למקום הזה של שלמות פנימית ושמחה על מי שאת.

ב. שווה לשוחח עם "בעלות ניסיון בתחום" כדי לקבל מושגים על סגנונות של פגישות. כדי להכין את עצמך נפשית, אפשר לעשות סימולציה של פגישה עם מישהי קרובה, באווירה משוחררת ומצחיקה.

ג. זכרי, הרבה עשו זאת לפנייך וב"ה נכנסו ויצאו בשלום.

ד. הכי חשוב: הרגעים של התהליך בשידוך הם מיוחדים ואלוקיים, השליכי יהבך על הקב"ה, שיתן לך את המילים, השתיקות, החיוכים, התובנות והאינטואיציה המדויקים למציאת חצי הנשמה שלך!

מילה של מורה ל'בית יהודי':

הגב' שושי הורביץ תחי',

בחורה יקרה ומרגשת!

אני רוצה לומר לך ,שהכי טבעי בעולם להתרגש לפני פגישה, במיוחד אם זו הפגישה הראשונה! וגם בפגישות הבאות לא תמיד ההתרגשות חולפת…

ראשית, את עומדת להיפגש עם בחור. דבר שאינך רגילה לעשות, ב"ה. דבר שני, ואולי הוא העיקר, הפגישה הזו היא קריטית להמשך חייך. פגישה גורלית …

אני כותבת לך שני דברים פשוטים שיכולים להרגיע: הרבה לפני שנולדת כבר נקבע בשמיים מי יהיה החתן שלך. כמו כן עם אילו בחורים תפגשי לפניו. ומה שלא יקרה, הפגישה הזו תמיד תקדם אותך הלאה אל החתן שלך. תעזור לך להתקדם במסלול אותו תכנן עבורך באהבה אבא שבשמיים. חלק מהלחץ הטבעי מגיע מהמחשבה: 'אולי הפגישה הזו היא טעות?' הרי אף אחד לא גילה לי מי יהיה בעזרת ה' החתן שלי. וכאשר מעוררים בלב את האמונה בהשגחה פרטית, מבינים שלא סתם נפגשנו. כך ה' תכנן. גם אם לעולם לא ניפגש שוב, עדיין ניתן ללמוד מהאדם איתו נפגשתי, אותו הכרתי, גם אם רק לשעה קלה.

נקודה נוספת: נסי להנות מהפגישה. אל תחשבי כמה היא מלחיצה וקריטית. יש לך הזדמנות נחמדה להכיר אדם חדש, לדבר, להתעניין. נסי לחוות את זה. כשאת משוחררת ומתעניינת הפגישה גם תהיה רגועה וזורמת יותר ויהיו לה הרבה יותר סיכויים להצליח. אחרי הכל, לבחורים יש חוויות וסיפורים אחרים לגמרי, הם גם רואים את העולם בעיניים אחרות מאלו שלנו, הבנות. יהיה מרתק מן הסתם…

לפני הפגישה, נסי לשבת עם עצמך ולחשוב: מה הכי מלחיץ אותך? נסי אפילו לכתוב את הכל על דף. פחד הוא תוצאה של חרדה ממשהו מסוים. דייקי לעצמך את התחושה. כשתביני מה בדיוק מלחיץ אותך, (כל אחת נלחצת מפרט אחר בפגישות) תוכלי להבין אולי עם מי כדאי לך להתייעץ על מנת להירגע.

מאחלת לך תקופת שידוכים מרתקת וקצרה, פגישות מעניינות, והרבה הרבה מזל טוב!

אז פגשנו כאן ,

מסביב לשולחן.

מגוון נשות מקצוע.

ואנו מודות לכל אחת

שהביאה כיוון מיוחד,

משלה,

לכניסה קלה

לקראת כלה…

באדיבות מגזין עטרת חיה