המסר של פרשת פקודי בדרך לאחדות העם

הני אלישביץ, עטרת חיה

אומרים שפוליטיקה כרוכה בהרבה לכלוך, סביר להניח שיש כמה וכמה סיבות לכך. בעיניי הסיבה הכי משמעותית היא כי הפוליטיקה כרוכה ב"מפלגות" = פלגנות.

כל אחד מסביר לך (במקרה הטוב!) למה הוא טוב יותר מכל האחרים, ובשאר המקרים ההסבר כולל בעיקר – למה האחרים ממש, אבל ממש! לא הבחירה שכדאי לך לעשות…

המשפיע הנערץ במשל הסלט

ישנם כמה וכמה מכתבים בהם הרבי מה"מ מפציר, מסביר, משכנע ומוכיח שהטוב ביותר לכל המפלגות הדתיות הוא ללכת ברשימה אחת עם חלוקה ברורה מי יקבל מה לאחר הבחירות, דבר שיפחית בצורה דרסטית את המתח בקהל הדתי לקראת ולאחר בחירות, ויתן לקול הדתי אפקט הרבה יותר משמעותי. אבל מסתבר שמדובר במהלך שלא קל לעשות אותו בפועל כי כל אחד רואה מול עיניו את האינטרס הצר ולכן גם מתקשה לוותר לצורך הכלל. הסיפור על ר' שלמה חיים קסלמן והסלט ממחיש זאת בצורה קולעת:

מספרים שפעם ניגש לר' שלמה חיים בחור ושאל אותו מה הוא יכול לעשות על מנת שיהיה לו יותר אהבת ישראל.

כתשובה, ר' שלמה חיים התחיל לשאול אותו שאלות על הדרך שהוא… מכין לעצמו ארוחת בוקר!

בסיום התיאור של הבחור על אופן הכנת הארוחה שלו, ענה לו ר' שלמה חיים:

"העצה שתהיה לך יותר אהבת ישראל היא – שתתחיל לחתוך את הסלט שלך לחתיכות גדולות יותר!"

הבנתן מה הקשר? ובכן – גם הבחור לא הבין… ור' שלמה חיים הסביר לו:

"הבעיה שלך היא שאתה מדי מגושם ולכן חסר לך באהבת ישראל. אם תעשה קצת 'אתכפיא' ותאכל סלט שאתה פחות אוהב, ממילא תהיה פחות מגושם ותהיה לך יותר אהבת ישראל".

הפרט והכלל

גם בפרשות שלנו, ב"דבר מלכות" של ויקהל תשנ"א הרבי מה"מ מדבר על הייחודיות של קביעות כזו בה ויקהל נקרא בשבת נפרדת, ופקודי – בשבת בפני עצמה בנוגע לאהבת ישראל:

אמנם הנושא בשתי הפרשות הוא אחד – אחדות. אך כל פרשה מבטאת "סוג" אחר של אחדות, שלב אחר בעבודה הנדרשת על מנת להגיע לאחדות. בעוד שמה של פרשת ויקהל מלמד אותנו שהמטרה היא להקהיל את כולם יחד – כל ענייני העולם מטרתם דבר אחד שהוא שעבוד לה', ואז העניין הוא להסתכל על המכלול; הרי מהות שמה של פרשת פקודי מלמד אותנו על החשיבות לפקוד (לספור) כל פרט ופרט, וכשסופרים  – מדגישים את חשיבות כל פרט בתוך המניין הכולל, מגלים את ייחודיותו ומשפרים את תפקודו.

אז רגע,

אני חשובה והאינטרסים שלי משמעותיים מאוד, עליי לפעול לקדם את עצמי עד למקסימום.

או, שחשוב יותר להתאחד ולהגיע ל"חזית דתית" (לא רק בבחירות!)?

בהרבה שנים הפרשות יחד והכל "מתערבב", אבל דווקא בקביעות כמו בשנה זו אנחנו מקבלות שבוע שלם לעסוק בו "בעניינים הפרטיים", לשפץ את עצמי ואת עבודת ה' שלי במטרה להגיע לשלמות כזו בה נוכל לחבור לכל יהודי ויהודיה באופן מושלם.

ליצור שקעים מכילים

מפורסם הוא הסיפור על אותם סוחרי עצים ברוסיה שהיו נוהגים לקשור גזרי עצים רבים יחד ולהשיט אותם על פני הנהר,

אבל לפעמים החבילה הייתה מתפרדת וסחורה יקרה הלכה לאיבוד.

סוחר יהודי אחד הצליח תמיד להשיט את 'רפסודות' העצים שלו בשלום ליעדם. ומה היה הסוד שלו? במקום לקצץ את כל בליטות הענפים שהיו על גזעי העצים על מנת להצליח לחברם יחד, הוא התאים לבליטות שקעים בגזע שממול וכך החיבור בין הגזעים לכתחילה היה הדוק ויציב יותר.

אז לא משנה אם נתחיל לחתוך את הסלט שלנו גדול יותר, או שנדאג ל"שקעים" בהם ה"בליטות" של זולתנו תמצאנה לעצמן מקום מוכן ומקבל שיכיל ויכלול אותן איתנו. העיקר שנהיה באותו קהל שיוצא יחד לקבל פני משיח צדקנו, מיד ממש!

באדיבות מגזין עטרת חיה