יוסי וענת היו זוג די טרי, הם נישאו בשנת התשמ”א, חלפו כשלוש שנים של נישואים והם עדיין לא זכו לילדים. הם גרו בקרית טבעון השקטה. אז, בשנות המ”מים, היא היתה עדיין נספחת לחיפה, העיר הגדולה. יוסי עבד כאזרח עובד צה”ל וענת עבדה כפקידה בבנק לאומי. נפשו של יוסי חשקה להתחזק בתורה ומצוות, והמקום הטבעי ביותר עבורו היה בית חב”ד, שכן בצעירותו התחנך במוסדות חב”ד. הוא החל לפקוד את בית חב”ד המקומי, בהנהלת הרב מנשה אלטהויז שיחי’. הוא השתתף בשיעורים ובהתוועדויות, והפך לחלק מהנוף האנושי.

ענת מצידה, לא התנגדה, אבל גם לא התלהבה מההתחזקות שלו. היא הניחה ליוסי לעשות את צעדיו, בעוד היא מתקדמת בקצב איטי ממנו. מי שעמד איתם בקשר רציף וחם היה הרב גדעון (גידי) שרון שיחי’, טייס לשעבר, אחד מהחב”דניקים הפעילים בבית חב”ד שם. הוא היה מקדיש להם זמן רב וכששמע אודות דאגתם מכך שלא זכו עדיין לילדים, הוא הרגיע אותם, אך עודד אותם לכתוב לרבי. כשהתקבלה התשובה, ניגשו יוסי וענת בהתרגשות לרב גידי כדי שיסייע להם למצוא את דרכם בסבך ראשי התיבות והביטויים הלא מוכרים. הרב שרון התבונן במכתב, והפטיר בחצי חיוך: "הרבי רוצה שתהיו חב"דניקים…“ התשובה הייתה מפורטת מאוד בנושא אורח החיים היהודי, וכללה בין היתר הוראות לדייק בדיני טהרת המשפחה, מקווה כשר, וכשרות המאכלים. יוסי וענת קיבלו את התשובה, ומיד שאלו מה עליהם לעשות. הרב גידי הורה להם ללמוד את דיני טהרת המשפחה, ולרכוש תפילין חדשות ומהודרות. את ענת הנחה כיצד לנהל מטבח כשר למהדרין, והוא וצוות מכשירי מטבחים הגיעו להכשיר להם את המטבח. הם ממש “הפכו” את המטבח! חלק מהכלים זרקו, מה שהיה ניתן להכשיר, הכשירו, חלק מהכלים הם שברו. ולנגד עיניהם המשתאות – חוללו מהפיכה אמיתית! את ענת הפנה הרב גידי לרבנית וולוסוב מרמת ישי, כדי שתלמד איתה את הלכות טהרת המשפחה.

השנים חלפו, ענת ויוסי התחזקו בהדרגה, אבל ילדים – אין! היו הריונות, אך פעם אחר פעם הם הסתיימו טרם זמנם… הצער היה גדול. לאחר כשנתיים החליטו הזוג לעבור לגור בנתניה, ומייד יצרו קשר עם השליח והקהילה המקומית. התוועדות גררה התוועדות, סיפור רדף סיפור, והתשוקה לנסוע אל הרבי הגיעה לשיאה. בעידודם של השליחים, רב הקהילה הרב מנחם וולפא שליט”א, ור’ בנימין ניאזוב שיחי’, כך יצא שכשנה לאחר המעבר לנתניה, ההחלטה נפלה: נוסעים לרבי לחג השבועות!

בחצרות קודשינו

ביום בו הגיעו, הם ישבו על ספסל בצל האילנות בשדרת איסטרן פארקווי.

"יוסי, תכניס פתק לרבי, ותבקש ברכה לילדים“ ביקשה ענת.

"אין טעם, הרי כבר קיבלנו מכתב מהרבי מה לעשות, ועדיין עוד לא קיימנו את ההוראה בשלמותה… בשביל מה סתם לכתוב?“

“זה לא סתם, בכל זאת תכתוב!”

כשיוסי ראה את גודל רצונה, הוא נעתר לה, וכך, בתחושה קצת לא נוחה, התיישב עם אשתו לנסח בקשת ברכה נוספת לרבי מה”מ. את מה שכתבו הלך יוסי להפקיד בידי המזכיר הרב לייבל גרונר. ומעתה המתינו שניהם לתשובה. הם חשבו שהתשובה תגיע רק לאחר כמה ימים, היא כבר כל כך רצתה תשובה. מתי? היא כל כך רוצה כבר לחבוק תינוק משלה!

להפתעתו של יוסי, ולשמחתה של ענת, התשובה הגיעה מהר מהצפוי. לאחר כשעתיים בלבד כתובה על בדל דף בעיפרון בכתב יד קודשו של הרבי (הנוסח היה בערך כזה): "והרי כבר הוריתי להם מה עליהם לעשות…” הרבי זכר את שמם, את בקשתם מלפני כשלוש שנים ואת התשובה שנתן אז! הרבי אף ידע בבירור את מצבם ומעמדם עתה ועודד אותם להוסיף ולהתחזק. הם קיבלו על עצמם להוסיף, להתחזק ולדייק בטהרה וכשרות, ואכן, הברכות לא אחרו מלהגיע.

בי"ג בסיון, נערכה “יחידות כללית” לאורחים, ימים ספורים לאחר חג השבועות.

יוסי עמד בתור ברטט. הוא עדיין לא הספיק לעכל את גודל הרגע, וכבר הוא עובר מול הרבי ומגיש את המכתב עם בקשת הברכה לילדים (בין יתר הבקשות). הרבי הגיש לו דולר, בצרוף ברכת “ברכה והצלחה”, וחיש קל הוא כבר מצא את עצמו בחוץ. הגברים סיימו לעבור מול פני הקודש, ותור הנשים החל להתקדם. המזכירים מגישים בזריזות את הדולרים לרבי, ונשות הוועד המסדר דוחקות, כמעט דוחפות הלאה כדי לא להטריח את הרבי אף לא לשבריר שנייה נוסף. והנה הגיע תורה, והיא לא מוותרת. זו הייתה עבור אישה עדינת נפש שכמותה מסירות נפש של ממש. זו ההזדמנות! לשם כך היא באה. היא אזרה עוז ואומץ וביקשה ברכה לזרעא חייא וקיימא.

“בקרוב!” היא שמעה את הרבי עונה, תוך שהוא מושיט לה דולר. נרגשת, היא התקדמה לכיוון היציאה, כשלפתע קראו לה לשוב. הרבי הושיט לה דולר נוסף, ואמר: “זה עבור הבעל”. עוד רגע או שניים וכבר היא מצאה את עצמה על המדרכה שממול  770. בקרוב! בקרוב! הרבי אמר בקרוב! היא מיהרה למצוא את יוסי, נתנה לו את הדולר שנועד עבורו, ובישרה לו שאם־ירצה־ה’ בקרוב הוא יזכה להיות אבא!

בחזרה לארץ

הנחיתה חזרה לארץ היא הדרגתית. בהתחלה המטוס נוחת, לאחר מכן הרגליים דורכות על אדמת ארץ הקודש, ורק ימים אחדים לאחר מכן – נוחתת גם התודעה. מפרקים את החבילות והמזוודות הגשמיות והרוחניות. את הוראות הרבי צריך לקיים. במרץ מחודש חיפשה ענת הזדמנות מתאימה ללימוד דיני הטהרה.

עליזה אברמוב הייתה כלה בשנת הנישואין הראשונה שלה באותה תקופה. היא הגיעה לקהילה זה לא מכבר. את ענת היא פגשה באירועי נשות הקהילה, והן הפכו לחברות טובות. עליזה רצתה להעמיק את הידע שלה בטהרת המשפחה, וענת חפצה בכל ליבה לקיים את הוראת הרבי מלך המשיח. הן נדברו, והחליטו ללכת ללמוד יחד את ההלכות מפי הרבנית חוה בונה. הן למדו יחד כתשעה חודשים ובמשך הזמן הצטלצלו דיברי הרבי באוזני ענת: “בקרוב”… “בקרוב”… לקראת סיומם של חודשי הלימוד שידעו עליות ומורדות, וטלטלות נפש בין אמונה לייאוש. החליטו יוסי וענת להתחיל טיפולי פוריות. הם פקדו את משרדו של פרופסור חשוב בבית הרפואה תל־השומר. ענת עברה בדיקות מקיפות, שלאחריהן זימן הפרופסור את בני הזוג אליו למרפאה. בארשת פנים רצינית, הודיע להם הפרופסור, שקיימת בעיה גנטית, הגורמת לגוף של ענת לראות את ההריון כגוף זר, לכן המערכת החיסונית שלה יוצרת נוגדנים שדוחים את ההריון מהגוף שוב ושוב. סיכויי הקליטה של הריון אצלה עומדים על- 3%. וסיכויי ההישרדות של כזה הריון, הם – אפס.

לאחר דבריו הנחרצים כל מה שנותר להם הוא לבחור, בין הטבע, לדברי צדיקים, ובין סטטיסטיקה לביטחון בה’, בין ראיית א־לוקות לחיים מוגבלי חומר. יוסי וענת החליטו לכתוב שוב לרבי. הם חיכו בכיליון עיניים לתשובה שלא בוששה לבא, אך בדרך לא שיגרתית. כתשעה חודשים לאחר תחילת הלימוד וההתחזקות בשמירת דיני הטהרה וכשבוע לאחר שכתבו לרבי – ענת גילתה שהיא בהריון! ויחד איתה הרתה גם חברתה ללימוד.

“על הניסים”

בשמחה מהולה בחשש התקשרו בני הזוג לפרופסור, שדאג, להוריד אותם מעץ האשליות במהירות האפשרית. “זו וודאי טעות” הוא אמר. "אני ממליץ להיבדק בדיקה אמינה יותר במעבדה מסודרת.” גם הבדיקה הזו יצאה חיובית: יש הריון! “זה באמת מפליא” הודה הפרופסור הידען. והוסיף, נאמן לשיטתו "אבל איני צופה שההריון יימשך עוד זמן רב…” הוא לא צירף לדבריו שום ייחול, עידוד, או בדל של תקווה.

המסע בין גלי הרגשות הסוערים לא תם. אולי מוקדם מידי לשמוח? הפרופסור המלומד הצביע על אפס אחוזי הישרדות. כל יום היה מלא בתפילה… כל יום שעבר היה מתנה עם תקווה ליום נוסף. לאחר שמונה שנות המתנה! בתום כתשעה חודשי הריון טבעיים, בט’ בכסלו, נולד תינוק חמוד, (שנולד בהשגחה פרטית ביום הולדתה של מי שלימדה אותה טהרה). הפרופסור המלומד היה המום לחלוטין! והשמחה בקהילה הייתה גדולה מאוד.

כמה נחמד היה שבאותה מחלקה, יום קודם לכן, נולדה תינוקת מתוקה גם לעליזה אברמוב – החברה שהצטרפה ללימוד…

אחרי תינוק הפלא הזה, נולדו להם עוד שלושה תינוקות פלא נוספים בניסי ניסים. באופן טבעי לחלוטין, ללא שום תקלה או בעיה. תינוקות בריאים ושלמים. ניסיים. הבעיה הגנטית הקיימת כאילו נעלמה, ברכת הרבי התממשה על אף התחזיות הקודרות של הרפואה! ברכת נשיא הדור הרבי מלך המשיח, שברה כל מדע, כל סטטיסטיקה, כל הסתברות.

שנזכה שכן תהיה לנו – ברכת הגאולה האמיתית והשלימה, עליה ניבא והבטיח הרבי מלך המשיח, תיכף ומיד ממש!

הכתבה מוקדשת לעילוי נשמת ענת בת בנימין ולברכת זרעא חייה וקיימא במהרה לל. ל. בת ש.

בתמונה: הרגע ביחידות הכללית בו יוסי עבר אצל הרבי לקבל דולר והגיש את המעטפה עם בקשת הברכה לילדים

באדיבות מגזין עטרת חיה