שלום לכולם

אנחנו עומדים בסוף השבוע ה-40 למלחמת הקיום על ארצנו עמנו ותורתנו.

אחד מתופעות המלחמה המעוררת השתאות והתפעלות הנה אחדות ואחוות אחינו חיילנו הלוחמים! הדבר בא לידי ביטוי בצורה המוחשית ביותר כאשר הם מדברים על מה שקורה להם בפנים בחזית הלחימה והמלחמה, לעומת מה שקורה להם בחוץ שחוזרים לעורף!

 אנו עדים  לקוטביות והפער הגדול בתחושת האחדות, האחווה, דיבוק החברים ורעים בתחושת השליחות המלווה אותם כאשר הם לוחמים זה לצד זה, אין באמת דרך להבין את הערך ואין דרך לתאר את גודל הקשר ועצמתו כפי שהם באים לידי ביטוי בשעות קשות ומורכבות בלחימה כתף אל כתף!

לעומת הרגע כאמור בו הם יוצאים לאוורור ושומעים את הקולות העולים מהפוליטיקה ופוגשים את המרחב הציבורי הישראלי הטיפוסי הגועש ורועש לו בחוצות העיר ומתקשים לעכל להבין ולהכיל את הפערים בחברה ומדוע כה קשה להעתיק את המרחב הפנימי זה שניצב אל מול עיניהם כאשר הם יחד בשדה הקרב למרחב החיצוני בו הם שבים הביתה לעורף המחבק והמתגעגע אך רועש שוצף וקוצף בשל חילוקי הדעות והפערים הקיימים ביננו!  

אז כדי להבין יותר לעומק איך ניתן להעתיק את המרחב הפנימי והאינטימי אל המרחב החיצוני הקר והמרוחק של החיים, ננסה להאיר את הדרך מנקודת מבט תורנית יהודית חסידית ופסיכותרפית כפי שנשקפת לה מפרשת השבוע.

מהי התוועדות חסידית?

השבוע נקרא בפרשת חוקת

לאחר פטירתה של מרים הנביאה אחות משה ואהרון נסתלקה בארה של מרים שליוותה את העם בכל מסעותיהם במדבר והייתה מזינה אותם במים חיים. כעת ה' יתברך מצווה אל משה רבינו לדבר אל הסלע ולהוציא ממנה מים, משה רבינו מכה על הסלע והמים יוצאים ממנה בשפע.

באר זו הייתה המתנה שנתן ה' יתברך לעם ישראל במדבר, באר מים שתלווה אותם כעת עד לכניסה לארץ המובטחת.

וכפי שמפורש במקרא:

 וּמִמִּדְבָּר מַתָּנָה, וּמִמַּתָּנָה נַחֲלִיאֵל וּמִנַּחֲלִיאֵל בָּמוֹת. וּמִבָּמוֹת הַגַּיְא אֲשֶׁר בִּשְׂדֵה מוֹאָב רֹאשׁ הַפִּסְגָּה וְנִשְׁקָפָה עַל פְּנֵי הַיְשִׁימֹן.

רש"י על אתר מפרש:

וּמִמַּתָּנָה נַחֲלִיאֵל – כְּתַרְגּוּמוֹ: (תרגום אונקלוס) "וּמִדְּאִתְיְהֵיבַת לְהוֹן נָחֲתָא עִמְּהוֹן לְנַחְלַיָּא, וּמִנַּחְלַיָּא סָלְקָא עִמְּהוֹן לְרָמָתָא". כלומר: וּמִשֶּׁנִּתְּנָה לָהֶם יָרְדָה עִמָּהֶם לַנְּחָלִים, וּמֵהַנְּחָלִים עָלְתָה עִמָּהֶם לָרָמוֹת .

וּמִבָּמוֹת הַגַּיְא אֲשֶׁר בִּשְׂדֵה מוֹאָב – כִּי שָׁם מֵת מֹשֶׁה, וְשָׁם בָּטְלָה הַבְּאֵר.

האדמו"ר הריי"צ השישי מבין אדמו"רי חב"ד לדורותיהם רבי יוסף יצחק שניאורסון מבאר באופן מרתק ומעמיק את הפסוקים הנ"ל מפרשת השבוע וכך הוא מבארם:

פסוקים אלו נוגעים בעבודת כל איש ישראל כלפי בוראו והקשר עמו! הם מתארים את העלייה בשליבות הסולם' הרוחני אל עבר קשר מעמיק יותר של האדם עם בוראו.

הם גם נוגעים בדרגות אליהם מתעלה האדם והנחלה לה הוא זוכה בהעמקת הקשר עם בוראו. כפי שבאים לידי ביטוי במילים וממתנה נחליאל- המתנה לה זוכה האדם הנה נחלת אל!

ואז מאיר בו אור התורה הרוחני, הוא מברר את הדברים הפיזיולוגיים בכך שהוא מפריד בין המרכיב הרוחני הקדוש שבדבר הפיזיולוגי לבין החלק הרע הנתון תחת שליטת וממשלת הצד הרוחני המעורב טוב ורע המכונה בפסוק 'שדה מואב' ומעלה אותו לקדושה על ידי השימוש בו לעבודת ה' יתברך.  הוא מעלה אותם 'לראש הפסגה' – הדרגה הנעלית ביותר בקדושה.

שכל זאת במטרה אחת ויחידה להפוך ולהכשיר את העולם הזה הגשמי לתכלית כוונת ורצון ה' יתברך ולאפשר את שכינת עוזו ואורו הגדול לשכון בתוכו!

בסיום דבריו אומר הריי"צ: תחילת וראשית העבודה עוברת דרך המרחב המכונה במקרא: 'וּמִמִּדְבָּר מַתָּנָה'- והיא התוועדות חסידית!

כלומר: המתנה שניתנה לנו מה' יתברך כדי לבצע ולהשלים את תכלית וכוונת בריאת העולם שהיא לעשות לו יתברך 'דירה' ומקום משכן בעולם הזה הגשמי, עוברת דרך מפגש רעים המכונה 'התוועדות חסידית'!

"התוועדות (ביידיש: פאַרברענגען) הוא השם המקובל בעגה של חסידות חב"ד להתכנסות של חסידים המשלבת דברי תורה, סיפורים חסידיים, הרמת כוסית 'לחיים' ונגינת ניגונים בצוותא". (חב"דפדיה).

על המושג התוועדות חסידית אמר הרבי מליובאוויטש:

 "המושג של התוועדות – אינו שייך ביחיד, כי אם לכל-הפחות בשניים, על-דרך לשון הכתוב "הֲיֵלְכוּ שְׁנַיִם יַחְדָּו בִּלְתִּי אִם נוֹעָדוּ"( עמוס ג', ג'). ותכליתה של ההתוועדות – כדי ש-'איש את רעהו יעזורו', יחזקו ויעודדו וכו', בכל ענייני יהדות תורה ומצוותיה, עד ל-הפצת 'המעיינות' של תורת החסידות – הן בנוגע לעצמם והן בנוגע להפצתן חוצה. (שבת-קודש פרשת ויצא תשמ"ז 1987).

חשיבותה של התוועדות חסידית: התוועדות חסידית בכלל, וביום השבת או במוצאי שבת בפרט, הוא אחד היסודות בדרכי החסידים והחסידוּת. זהו פתח ומבוא למצווה היסודית של אהבת-ישראל. בדרך כלל בכל התוועדות תובעים ראשי המדברים מאת המסובים כי יֵטיבו את הנהגותיהם ודרכיהם, כי יקבעו עיתים ללימוד תורת החסידות, וכי ישמרו על קביעות זו, ועוד שיהיה לימוד שמביא לידי מעשה. (ספר 'היום-יום').

פעולתה של התוועדות חסידית: מה שהתוועדות חסידית מסוגלת לפעול, אפילו המלאך מיכאל אינו יכול לפעול. כאשר אבא מסתכל בהתנהגות ילדיו, ורואה אותם חיים באהבה ואחווה שלום ורעות, וכל אחד ואחד דואג לטובת חברו כאילו זו טובת עצמו מתמלא האב עונג ונחת-רוח, ומפליא לעשות בקיום משאלותיהם. (אדמו"ר הזקן).

בהזדמנות אחרת אמר הרבי: "הכוונה הפנימית של התוועדות הנה חיות, התלהבות ושמחה של מצוה". (שיחות קודש תשכ"א עמ' 243).

ברכתה של התוועדות חסידית: התוועדות חסידית בימים עברו הייתה ברכת אלוקים. היא פתחה צוהר בפינות החשוכות של כל אחד ואחד, להאיר אותן באור החסידות. אחרי ההתוועדות הרגישו שנעשו נקיים יותר. (לקוטי דיבורים).

להקשיב ל-'בין השורות': התמצית והעיקר באמת בהתוועדות חסידית היא לא זה שאנשים שומעים דברים אלא את מה שמוצג בין השורות, בין המילים, בין האותיות, לפעמים חשוב ומועיל יותר ממה ששומעים.

גדולה לגימה שמקרבת: למה אוכלים ושותים בהתוועדות חסידית, למה לא יושבים ושומעים דברי תורה? כי על ידי אכילה ושתייה אנשים נעשים דבוקים אחד בשני. וכששני אנשים או יותר, נעשים דבוקים אחד בשני, הם מדביקים האחד את השני ואת אלה שיושבים ומתוועדים איתם בדביקותם.

עצם הישיבה יחד פועלת את פעולה: האם את כולם אנחנו אוהבים באותה מידה? לא אנחנו לא אוהבים את כולם באותה מידה. אנחנו צריכים להרגיש כמו שבן אדם מרגיש כלפי האיברים של הגוף שלו. יש איברים שהם חשובים בעיניו יותר, יש איברים שהם חשובים בעיניו פחות, אבל כולם שלו. כשאדם יושב ומרגיש שהוא נמצא עם 'שלו', עם אנשים קרובים אליו, שהוא רוצה להיות קרוב אליהם, על ידי זה רצון זה בעצמו נפעלת הקרבה. זה לא משנה אם שמעו דברי תורה או לא, אם שרו ניגונים או לא, עצם העניין הזה שאני יושב, מסתכל על מישהו שיושב לידי, מולי, מעליי, מאחוריי, אני נוכח ורוצה להיות ביחד עם עוד מישהו אחר כבר התאחדנו, משום שאנחנו רוצים להושיט ידיים אחד לשני וללכת לאותו הכיוון. (הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ).

התוועדות חסידית הנה כמחרוזת פנינים: אדמו"ר הריי"צ התבטא – "התוועדות חסידים היא נשמת החסידות. בהתוועדויות של אדוני אבי מורי ורבי הרש״ב, הייתה כל אמרה פנינה, יהלום! במשך הזמן מתקרבים יותר ויותר להבין אמרה עתיקה, והכל נעשה בהיר ומאיר יותר. כל מילה מחממת ויוצרת אוירה נוחה ורגועה, וכאשר מתעמקים בזה, לא חשים כל כך את הבדידות.

אפשר לראות זאת בגשמיות מי שיש לו פנינים בודדות, מפוזרות, הסחורה היא אמנם משובחת ויקרה, אבל בכל זאת פנינים בודדות המה. ברם, פנינים אלו, כאשר משחילים אותן במחרוזת, בסדר מוסדר עם כל זאת שבפנינים עצמן לא חל כל שינוי או חידוש אבל הרי זה יופי אחר לגמרי, המאיר בכל הסביבה ויוצר אויר זך!

כאשר האמרות נאמרות בעת התוועדות חסידים, הן מקבלות עוצמה והשפעה רבה לאין ערוך.

כוחה המופלא של התוועדות חסידית:

הייתה זו התוועדות חסידים בה ישבו יחדיו חסידיו של רבי מנחם מענדל מהורודוק. יחד עם רבי שניאור זלמן מליאדי לימים מייסד חסידות חב"ד, חזרו על חידושי תורה וניגנו ניגוני דבקות.

"לחיים!" ברכו החסידים אחד את השני, ברכו "שהכל" ולגמו מהמשקה.

"חברי היקרים!" פנה ר' דוד אל הנוכחים. "כעת התוועדות חסידית, אנא ברכוני ברפואה שלימה..", החסיד ר' דוד היה חולה ובעל ייסורים רבים שהרופאים לא מצאו מזור למחלתו.

"וכי יש בכוחנו לברך?" תמהו אחדים מחבריו "מה לך לפנות אלינו בבקשה שכזו"?

אחרים החלו להתרעם עליו ולטעון כנגדו :"כיצד יהודי כמוך מאמין באנשים פשוטים כמונו? הלא כח הברכות ניתן רק ליחידי סגולה ולצדיקי הדור"?

אבל החסיד לא שת ליבו לטענותיהם והמשיך להפציר מקירות ליבו שירחמו עליו, כי סובל הוא ייסורים קשים ומרים. מרוב צער נשבר ליבו ופרץ בבכי בדמעות שליש.

חבריו של ר' דוד אשר ראו את מרירותו של חברם רצו להרגיעו ולהשקיט את רוחו הסוערת והחלו לזמר ולשיר ניגון חסידי כדי להסיח את דעתו בניסיון להרגיעו.

והנה קם רבי שניאור זלמן והיסה את הנוכחים. הפסיקו המזמרים את ניגונם וגם החסיד חדל מלבכות.

"אחי ורעי" פתח הרבי ואמר, "האם שכחתם את מה שלמדנו כי 'מה שהתוועדות חסידית יכולה לפעול, אין המלאך מיכאל יכול לפעול'? ברכה של חסידים המגיעה מתוך אהבה, כמו בעת התוועדות, יכולה לעורר רחמים רבים כמו התעוררות הרחמים של המלאך מיכאל ויותר מכך בגשמיות וברוחניות".

נזכרו החברים במאמר זה ומיד התלכדו יחד באהבת רעים וכיונו כולם את ליבם לברך את ר' דוד בברכת רפואה שלימה.

לימים נרפא אותו חסיד באופן מפליא ביותר. רק קבוצת החסידים ששהתה באותה התוועדות הבינה את פשר הנס הרפואי.

אם נתעכב על הציטוט של אדמו"ר הזקן: "מה שהתוועדות חסידית מסוגלת לפעול, אפילו המלאך מיכאל אינו יכול לפעול"..

נוכל ללמוד שאמירה זו מוסבת על יכולת החבירה אחד לשני ועל התוצאה הנפעלת כתוצאה מאחדות ומהתאחדות של שני סובייקטים ולא על עצם היכולת הרוחנית לחולל נס או לשדד את מערכות הטבע על ידי נס, שהרי ראינו מלאכים הפועלים בשליחותו של ה' יתברך בעולם ומבצעים פעולות שמימיות וניסיות..

כלומר: למרות שהפעולה הרוחנית איננה בגבולות ובחוקי הטבע אלא למעלה מהם, עדיין אין באפשרות המלאך מיכאל שר של חסד לפעול אותה בשמי רום!

זאת משום שחיבור רוחני יכול להיעשות אך ורק על ידי הממונה עליהם ה' יתברך וציוויו, כפי שניתן להבין מהפסוק: "עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִמְרוֹמָיו, הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן".

איזה שלום צריך לפעול ובין מי למי יש צורך להשכין שלום למעלה בשמי רום שה' יתברך צריך לפעול?

ההסבר שמובא בתורת חסידות חב"ד הנו: ה' יתברך עושה שלום בין מלאך מיכאל שר של חסד הנמשל למים למלאך גבריאל שר של אש שהנם ישויות נפרדות ואף סותרות ונוגדות ובלתי ניתנות לחיבור וגישור ביניהם אלא על ידי כוחו של ה' יתברך שלמעלה משניהם!

אמנם: כאשר שני יהודים יושבים יחד, אוכלים ושותים יחד ומתוועדים באהבה ואחווה ושלום ורעות בעולם הזה הגשמי ומברכים איש את רעהו מלב אל לב, הם פועלים התאחדות ואחדות ביניהם על ידי עצם ההתוועדות יחד, דבר שאפילו מלאכים אינם יכולים לפעול כאמור בשמי רום ביניהם אלא על ידי ה' יתברך הפועל זאת בכוחו וביכולתו האין סופית! 

המתנה הסמויה שהעניקו לנו רבותינו נשיאנו בהתוועדות חסידית!

אחת המתנות הנפלאות שבהתוועדות חסידית באה לידי ביטוי כאמור בעצם העובדה שיושבים יחד, אוכלים יחד, מנגנים ניגונים יחד ומדברים יחד!

ההיבט העמוק והנסתר של התוועדות חסידית הנו חיזוק הקשרים והכישורים הבין אישיים!

בעולם הישיבות הכללי המרחב הלימודי התורני הנו המרחב המרכזי למפגש אישי ובין אישי בין תלמידי הישיבה.

בחסידות חב"ד ייסדו רבותינו נשיאנו לדורותיהם שייקמו את ההתוועדות החסידית בישיבות כחלק בלתי נפרד מהוואי הישיבה.

הביטוי השגור בפי חסיד חב"ד המכונה 'יומא דפגרא' (יום של פגרה כלומר במקום לימודים רגילים מתקיים הוואי חברתי בדמות התוועדויות חסידותיות) מקפל בתוכו את תמצית סיפורם של חגי חב"ד לדורותיהם. בכל יום שכזה ולא רק עורכים התוועדויות כמו ימי הולדת, או כל שמחה של מצווה.

המתנה הייחודית בעצם ההתוועדות הנה כאשר כל בחור ישיבה מקבל הזדמנות נפלאה להביא לידי ביטוי ומימוש את קשרים הפוטנציאליים בינו לבין חבריו לספסל הלימודי, רק שכעת בהתוועדות החלקים הבאים לידי ביטוי בקשר אינם החלקים הקוגניטיביים בלבד אלא גם ובעיקר החלקים הרגשיים!

קשר חברי הנשען על קרבה אמיתית ואינטימית בין אחד לשני, כאשר קשר זה מועצם בעצם הישיבה יחד, הדיבור המשותף, האכילה והשתייה המשותפת, ניגונים המושרים יחד זהו מעין גיבוש חברתי מעצים ועמוק!

כך שמעבר לתועלת הרוחנית החשובה לה זוכים המתוועדים, ישנו גם את הפן החברתי הבין אישי המועצם על ידי התוועדות חסידית.

במרחב הבין אישי כמו בכל חברה ישנם את הדומיננטיים יותר, את השקטים יותר, מאפיינים של ערך ובטחון עצמי גבוהה לצד חרדה חברתית והימנעות חברתית מצויים בכל מרחב חברתי.

כאשר המרחב הזה פוגש את ההתוועדות החסידית מתרחשים להם דברים נפלאים.   

נוכל לצפות בבחורים ישיבה שבדרך כלל קולם לא נשמע שרים עם כולם את הניגונים המלווים את ההתוועדות בין פרק לפרק של דברים היוצאים מן הלב הנכנסים וחודרים אל לב השומעים על ידי הדמות הרוחנית המנהלת את ההתוועדות המוכנה 'משפיע'- שתפקידו להשפיע על לב השומעים ולכוונם למימוש עצמי בכישוריהם הייחודים בפעולות מעשיות בחיי היום יום בשמירת חיי התורה והמצווה ובהשפעה על הזולת!

נוכל לראות כיצד הבחורים מדברים יותר האחד עם השני, ומחיצות והגנות יורדים להם ונוצר מרחב מאפשר עבור כולם לחוש יותר נינוחים ומשוחררים ובכך להביא לידי ביטוי את הכישורים המילוליים והוורבאליים החבויים בנו אל המרחב המאפשר שנוצר כעת עבורנו!

כאשר אוכלים ושותים יחד, נוצר מרחב אינטימי מאפשר לחוש בנינוחות כאשר אנו ממלאים את פינו במאכל ומשקה וחשים יותר משוחררים ופחות מבוישים, מה שבחיי היום יום וללא ההתוועדות שיצרה את המרחב המאפשר הזה היינו מרגישים פחות בנח לשבת ולאכול עם מישהו שאנו פחות מכירים או חשים פחות קרבה אליו כדי לאכול אתו יחד!

האווירה המחשמלת הרוחנית והפיזיולוגית של ניגוני הניגונים הנוגעת והמרגשת כאחד של צלילי הניגונים הנשמעים בחלל, אם זה ניגוני געגוע שקטים עמוקים וחודרים או ניגוני שמחה מלהיבים ומלאי שמחה וחיות, פועלת על לב כל המשתתפים להתיר את קשר השתיקה, האווירה נעשית אינטימית יותר ומקרבת אמירת הלחיים הלבבית והאיחולים ההדדיים פותחים את לבבות המתוועדים ומעצימים את הקרבה והקשר עוד יותר.

כאשר המשפיע פונה אל התלמידים במהלך ההתוועדות בצורה אישית ובנימה אישית ומאפשרת לכל אחד ואחד מהבחורים באופן המותאם לו אישית לפי אישיותו ומהותו, הוא יוצר ופותח מרחב מאפשר בינו לבינם ומעמיק את הקשר ביניהם, האמון ביניהם מתחזק ובכך הוא יוצר הזדמנות עבור התלמיד להרגיש בנח לפנות אליו ולהתייעץ אתו בדברים אישיים ואינטימיים יותר ובכך לסייע לו להתמודד לפעמים עם מצוקה שלולי הקרבה שנוצרה ביניהם בהתוועדות, לא הייתה מתרחשת הפנייה אל המשפיע! 

זו מתנה נפלאה ויקרה מפז המתקיימת ומתאפשרת רק במרחב בו מתקיימת התוועדות חסידית!

'ומלאה הארץ פארברנגייען' (התוועדויות) עלינו לייצר ולהביא אתנו לכל מקום אליו אנו מגיעים (עולם), בכל זמן (שנה), בו אנו עומדים, ובכל סיטואציה (נפש) בה אנו נמצאים מרחב אינטימי מאפשר להתוועדות רעים!

את המתנה הנפלאה הזו אותה העניקו לנו רבותינו נשיאנו אדמו"רי חב"ד לדורותיהם ניתן, אפשר וחובה ליישם ולהנחיל בכל מקום (עולם), בכל זמן (שנה), ובכל סיטואציה (נפש).

כאשר מתכנסים יחד שני אנשים ומעלה למקום אחד, הם הופכים את ההתכנסות למרחב מאפשר עבורם להתקרב האחד לשני!

בל אחד ואחד חייב לראות את ההזדמנות שנקרית בדרכו בחיים כאשר הוא פוגש אדם נוסף  להפכה להתוועדות חסידית, לדבר יחד האחד עם השני, לברך האחד את השני, לאכול יחד עם השני, לשיר יחד עם השני ובכך ליצור קרבה לבבית רגשית ואינטימית ביניהם.

אתה נוסע באוטובוס, רכבת, טס במטוס נצל את הזמן שנוצר עבורך לצד מי שנקרה בדרכך, יושב לידך כדי להתוועד עמו!

אתה ממתין בתור הארוך לקופה בסופר, דואר, לרופא חלילה, נצל את ההזדמנות למפגש האנושי עם זה שלצדך כדי להפוך אותו להתוועדות חסידית!

אתה עובד במרחב ציבורי, פוגש אנשים, חברים בעבודה, קח רגע להפוך את המפגש ביניכם למשמעותי יותר חוץ מאשר להתעדכן בחדשות החמות, שאל בשלומו, התעניין בו באמת, הקשב לו, תן לו עצה טובה, הצע לו עזרה, הושט לו יד אם הוא זקוק לך, אמור לו ושתף אותו בפתגם או רעיון יפה שיש לך בארסנל הרעיונות בראש, תורני, יהודי חסידי או ספר לו בדיחה טובה והעלה חיוך על שפתיו! 

זהו המרחב אותו יצרו חיילנו הקדושים והטהורים במפגש בחזית ביניהם, נלחמים יחד, אוכלים יחד, שותים יחד, ישנים יחד, קמים יחד, שרים יחד, רוקדים יחד, צוחקים ובוכים יחד, כואבים יחד, רבים יחד, מתחבקים יחד, משתפים האחד את השני ושותפים מלאים לחוויות הפוקדות אותם!

כאשר המרחב המשותף ביננו הופך 'להתוועדות חסידית' הוא מרומם אותנו למעלה מכל שיקול זר, מסיר את כל המחיצות ביננו, מעלים את חילוקי הדעות ביננו, מגביהה אותנו למקום קדוש וטהור בו האחד פוגש את חברו בגובה העיניים ורואה בו את השותף הטבעי למסע חייו!

כאשר נשכיל לקחת אתנו את 'ההתוועדות' מלשון וועד והתכנסות יחד אל מקום אליו נלך, נמצא את עצמנו מאוחדים בכל מרחב בו ניפגש, נתראה, נתכנס יחד!

בחזית בעורף בכל מקום, בכל זמן ובכל סיטואציה בה ואליהם נגיע 'ההתוועדות' יחד תשמור עלינו מכל משמר ותותיר אותנו מוגנים, בטוחים, אוהבים, שמחים, מאושרים יחד!

זהו סודו של עם ישראל לאורך כל הדורות, כפי שאמרה אסתר למרדכי: 'לך כנוס את כל היהודים'! התכנסות והתוועדות יחד היא המגן והצינה שלנו בפני כל רוחות מנשבות המאיימות לכלותינו מבפנים ומחוץ!

התוועדות חסידית היא השער אליו ניגשים כל מי שמעוניין להגשים את החלום הגדול מכל עבור כלל ישראל ועבור אבינו מלכנו רוענו שבשמים ובארץ, הכשרת העולם למקום ומשכן עבור ה' יתברך בגאולה האמיתית והשלימה תיכף ומיד ממש!

שבת שלום ומבורכת

נכתב ע"י מישאל אלמלם לעילוי נשמת אימו מורתו רחל בת זהבה