נעמה טוכפלד, מנהלת פרסום ומותג ברשות הטבע והגנים. רעיית הרה"ח ר' מתי טוכפלד – הכתב הפוליטי בעיתון 'ישראל היום'

20 שנה מיום ג' תמוז ה'תשנ"ד, מה זה אומר לך?

שהוא עוד שניה מתגלה.

מהי אמונה בשבילך?

משהו ערטילאי שככל שמרגישים אותו חזק יותר, ככה קשה יותר להסביר אותו. ועדיין, אנו מחוייבים לשים את האורות בכלים, לכן אמונה זה משהו שאתה הולך איתו, חי אותו נושם אותו וגם מדבר אותו ולמרבה הפלא- זה עובד. 'חזקה על תעמולה שאיננה חוזרת ריקם'. רק להתגבר על המניעות הפנימיות ולדבר. ה' עוזר, והרבי כבר עושה את הפעולות משם.

 אתם מתעסקים בפעילות עם העולם הגדול. עולם מלשון העלם – בו לפעמים המציאות מטשטשת את האמונה, איך שורדים?

האמת, בתחומים שלנו זה קשה עד בלתי אפשרי. פוליטיקה פרסום וכסף זה קליפות קשות, אלא אם כן באים עם הרבי ואז הכל אפשרי. אנחנו רואים ניסים ומהפכות על כל צעד ושעל. דברים שאי אפשר בכלל להסביר אותם בשכל אלא אם כן מבינים שזו פעולה של הרבי ואם זוכרים לשים את השכל בצד ו'להביא' איתנו את הרבי לכל מקום- קורים פלאים. כפשוטו.

 את הרי התקרבת לאחר ג' תמוז, בתקופה בה אנו לא זוכים לראות את הרבי מלך המשיח, היכן הרבי תפס אותך?

במקום הכי בלתי צפוי. זה לא היה בהודו ולא במסע לחיפוש עצמי. בכלל לא ידעתי הרבה על הרבי. אבל הרבי לפעמים 'דג' אותך ומתחיל להצעיד אותך צעד צעד לעבר האמת. מבחינתי הטריגר היה ההתנתקות שבה נסדקו והתפוררו כל האג'נדות שהאמנתי בהן. הייתי ילדה מאוד תמימה ואידיאליסטית. במובן מסויים אני עדיין- אבל מאז לקחתי את כל הכוחות לצד של הרבי. אשריי וטוב לי.

 וזה לא מנוגד להגיון? להתבטל ולהתמסר כליל לדמות אותה לא ראית מעולם? (בעיני בשר כמובן)

הגיון זה דבר שאני לומדת להמעיט פחות ופחות בחשיבותו. לא כי הוא לא חשוב, אלא כי הוא לא תמיד משחק תפקיד, בטח לא ליהודי מאמין, בטח לא בענייני משיח וגאולה. אגב, אם מחפשים הגיון אז אפשר להסביר גם בכלים הכי הגיוניים ורציונאליים את עובדת היותו של הרבי חי וקיים, בגוף גשמי ושהוא מלך המשיח. אולם אצל הנשים שידוע שאצלן הרגש האמונה הוא חזק יותר ובלי דיבורי סרק זה פחות נצרך.

 בתור דמות שמשפיעה על נשים רבות אחרות, איך תופסים בעולם את ענין האמונה ברבי כמלך המשיח לאחר ג' תמוז?

 קצת מצחיקה אותו ההגדרה הזאת, כי אני על עצמי בקושי מצליחה להשפיע 🙂 מה שכן יש לי משפיעה והיא עושה עבודה טובה.

לעצם העניין- אין פה שאלות. קודם כל מכריזים ללא כחל וסרק: יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד. בכל מקום ובכל זמן בלי להתבייש ובלי להתבלבל. הסברים מפולפלים- אחר כך. מפליא ומדהים עד כמה זה נתפס ומתקבל. בכל מקום! מניסיון אישי. כמובן,  צריך ואפשר גם לדבר על הקשר לרבי, המופתים, ההתקרבות ממקום כאילו קרוב, אבל רחוק אל הרבי והיתרונות העצומים שזה נותן. אבל קודם כל ולפני הכל, וגם בסוף לקינוח- יחי!