• הרבי לחנה שארפשטיין: אהבה אמיתית – לא מספרי עלילה

    הגדלה

    הגברת חנה שארפשטיין נזכרת באחת היחידיות הראשונות הפרטיות שלה כאישה צעירה בשנות העשרים המוקדמות שלה • הלהבה גדלה, עד ששני האנשים הללו שהיו בתחילה זרים זה לזה, מגיעים לנקודה מסויימת בה אף אחד מהם אינו יכול לחשוב על חיים בלעדי השני • מרתק

    הגברת חנה שארפשטיין נזכרת באחת היחידיות הראשונות הפרטיות שלה כאישה צעירה בשנות העשרים המוקדמות שלה:

    "זו היתה היתה הפעם השניה או השלישית, אינני זוכרת – הרבי החל לשאול אותי על עסקי שידוכים. חיפשתי אז שידוך, ועניתי רק 'כן, נפגשתי כבר עם כמה'. ואז הוא שאל אותי על בחור מסוים , אני אכן פגשתי את הבחור הזה וחשבתי לעצמי 'זה מעניין, שהוא שואל אותי על בחור שפגשתי'. ועניתי, 'כן פגשתי אותו. בחור טוב מאוד, בחור נחמד מאוד, אבל הוא לא בשבילי'.

    הרבי חייך ואמר 'בסדר' ושאל אותי על בחור נוסף שגם אותו פגשתי. חשבתי לעצמי: 'זה מעניין, הרבי חשב על שני בחורים שפגשתי!' ושוב אותה התשובה: 'כן, הוא נחמד מאוד, אבל הוא לא ממש בשבילי'.

    אולי הוא שאל למה.. ואולי פירטתי את הסיבות… ואז הרבי עבר לבחור שלישי, רביעי, חמישי…. התחלתי כבר לחוש שלא בנח. מנין יודע הרבי להעלות דווקא את שמות כל הבחורים שפגשתי?

    השאלה לא היתה בסגנון 'האם חשבת על בחור פלוני?' או 'האם אי פעם שמעת עליו?' ואני הייתי המומה לחלוטין מכך שהוא מעלה רק שמות של בחורים שנפגשתי איתם.

    לאחר שהוא עבר על הרשימה, ואני נותרתי בשלי, הוא נתן לי הסבר נפלא על אהבה. שאותו חלקתי מאז ואילך עם אנשים רבים. הדברים, כמובן, מעולם לא הודפסו, מכיון שהרבי אמר לי אותם באופן אישי.

    ביחידות הקודמת ספרתי לרבי על כך שאני אוהבת לקרוא ספרים, הייתי תולעת ספרים. אהבתי לקרוא המון.

    והרבי אמר לי 'אני יודע שאת אוהבת לקרוא',

    אמרתי 'בהחלט'.

    'איזה סוג של ספרים את מעדיפה לקרוא?'

    אמרתי, 'אני אוהבת לקרוא ספרי עלילה'.

    והרבי אמר 'ספרי עלילה הם בדיות בעלמא, והבדיות הללו אינן אמיתיות – הן מצוצות מהאצבע. מה שאת קוראת בספרי העלילה, זו רק העמדת פנים. זה לא מתאר את החיים האמיתיים. במציאות, כששני אנשים נפגשים, אין מדובר על התחושה הגדולה, המסונוורת, הסוערת הזאת..

    לא זוהי אהבה אמיתית, לא אלה הם החיים האמיתיים'

    והוא המשיך, 'שני אנשים נפגשים, ויכול להירקם ביניהם חוט של הבנה הדדית, כמו להבה קטנטנה. ואז כששני האנשים הללו קושרים את חייהם זה בזה ומחליטים לבנות בית יחד ולהקים משפחה, אזי באמצעות מעשים קטנים שבכל יום, באמצעות האכפתיות והשתתפות באמצעות המחויבות ההדדית – הלהבה הקטנה הופכת אט אט לשלהבה גדולה, עד ששני האנשים הללו שהיו בתחילה זרים זה לזה, מגיעים לנקודה מסויימת בה אף אחד מהם אינו יכול לחשוב על חיים בלעדי השני'.

    והוא אמר, 'זוהי אהבה אמיתית. אלו המעשים הקטנים המתרחשים על בסיס יומיומי, שגורמים לכך שבמקום אתה ואני, יש אנחנו!'

    תגיות: ,

    כתבות נוספות שיעניינו אותך:

    תגובה אחת

    1. בתי
      י״ח בתמוז ה׳תשע״ד (16/07/2014) בשעה 13:00

      בס"ד

      תודה(=

    לכתוב תגובה

    עלייך להיות רשומה למערכת כדי לכתוב תגובה.