* חכמינו ז"ל אומרים: "ביתו זו אשתו". הגישה הנכונה היא – אין טעם להתחמק מהאחריות.

* כאשר אנו מאושרות – מאושרים כל הסובבים אותנו.

* התחילי לשיר – טבעם של מצבי רוח, שהם מדבקים.

* חלק כה גדול מזמננו נתון לניהול-הבית, שזה נעשה כלי לביטוי גישתנו לחיים בכלל. אם אנו מלאות תרעומת ותלונות – התוצאה תהיה שילדינו יחושו דחויים. אם נקבל את ניהול הבית בשמחה, אזי כל הסובבים אותנו יחושו אהודים.

* כל בית הוא עולם שלם בזעיר אנפין, ומקדש מעט.

* החסידות מלמדת שגשמיות (צרכיו הגשמיים) של הזולת, היא רוחניות (עבודה רוחנית) שלך.

* לכל דבר יש תכלית – הקב"ה לא ברא שום-דבר לשווא. הקב"ה דומה ל"באלעבאסטע", ומנהל את עולמו מתוך דיוק וסדר מפליאים. אפילו הפרטים הקטנים ביותר, כמו חלקיקים של מרכיבי האטום, מאורגנים ומסודרים בדייקנות.

* הבית חייב להיות מקום בעל מבנה וארגון שבו לומדים הילדים את כל מושגיהם על החיים. אך מוטב לא להיות קיצוניים. עלייך למצוא את שביל הזהב בין תוהו ובוהו גמור לבין סדר מדוקדק של אולם-תצוגה. עובדת סוציאלית אמרה לי פעם שבית עם ילדים קטנים, ששורר בו יותר מדי סדר וניקיון, סובל, לעיתים קרובות מבעיה כלשהי – או שהאם משוגעת לניקיון, או שהילדים חשים נפחדים ומוגבלים מדי בביתם שלהם.

* בית הוא רק בית, לא מוזיאון.

* אסתר שטרנברג אמרה פעם שאנשים אינם חשים בנוח כשהם באים לבית ששורר בו סדר במידה כזו הגורמת להם לחוש שהם משבשים משהו אם הם רק מתיישבים.

* חמותי אמרה לי שאני צודקת בכך שאינני מקדישה יותר מדי מרץ לעבודות-הבית. עתה היא רואה שזה בעצם לא כל כך חשוב.

* גשי לניהול-הבית כמו שניגשים לפרויקט עסקי.

* עבודת האשה בבית, אף פעם אינה נגמרת – זו הסיבה שבגללה קשה לנו יותר מאשר לגברים.

* כל עבודה מתרחבת ומתצמצמת לפי הזמן שהוקצב לה. הדבר מוכח על ידי ימי שישי קצרים וימי שישי ארוכים – את תמיד תעבדי ממש עד זמן הדלקת-הנרות.

* אנו חייבות לדחוס לתוך חיינו דברים נוספים בצד עבודות-הבית, מכיוון שאנו נולדנו לדור האחרון שלפני בוא משיח.

רשימות:

* הקפידי להקים בצעד אחד כל פעולה שאת מתכננת, הדבר ניתן לעשות על ידי רשימות.

* אדם חייב לתכנן, אך גם להיות גמיש עם רשימות. ככל שיש לך יותר דברים לעשות – יש יותר צורך לתכנן.

* החליטי על מקום קבוע לרשימות מן הסוגים הבאים:

1. הפתקים.

2. הכרטיסים של החפצים שהונחו במקומות האחסון.

3. פנקס לרשימת קניות.

4. רשימת שיחות-טלפון שאת חייבת לעשות.

5. רשימת פעילויות מתוכננות לשעות השקטות. סווגי בשתי רשימות – פעילות של ראש ופעילות של ידיים.

* שבצי את הפעילויות לזמנים שאת יכולה להתפנות לעשותם, היי מציאותית לגבי משך הזמן שהפעילויות גוזלות. מחקי מן הרשימה כל פעולה שאת גומרת לעשותה.

* רשמי את תוכנית הארוחות לאותו יום.

* תכנני ארוחות מהירות-הכנה כאשר את עסוקה, או כשמישהו חולה, או בימים שאת "יוצאת".

* כביסה.

אם היה לך ליל נדודים, או שאינך חשה בטוב – דחי כל פעילות בלתי שגרתית שנועדה ליום זה. אם את עייפה מאוד – לפחות, אכלי טוב ונסי להפחית את המתח (דחי את האמבטיות לילדים ללילה אחר).

הליכה לישון מאוחר מאוד, בדרך כלל, מניבה יום חסר-תועלת למחרת. אדם אינו יכול להבעיר את הנר בשני קצותיו.

בישול עבור הקפאה הוא אחד מקיצורי-הדרך הטובים ביותר, מכיוון שהוא עושה את השימוש הטוב ביותר בזמן, בדלק, ובזמן שטיפת-הכלים. לימדתי אנשים כיצד לחסוך זמן עם מזון לתינוקות, בישול לשבת, וכו', וקראתי לזה "מבצע אהבת ישראל". (ראה הסדרה "סודות מן המקפיא שלי" – העורך).

ניקיון, חייב להיעשות, הלכלוך לא יעלם מעצמו, לכן כדאי לעשות משהו לפני שהדברים יצאו מכלל שליטה. אופן העשיה רב אפשרויות. מוטב לנקות כל הזמן מאשר פעם אחת בשבוע. מניעה, טובה וקלה יותר, מאשר ריפוי – למדי את ילדייך לשמור על סדר וניקיון. הקפידי שהם יסדרו את שטח הפעילות שלהם לפני כל פעילות חדשה. ניתן ללמד הרגלים טובים גם לילדים קטנים. הרשי להם לעזור לך ושבחי אותם על כל עזרה קטנה שהם מגישים.

בשום פנים אינני מומחית לניהול בית, לכן, ללא הרף, אני מבקשת אחר עצות מועילות, מעקרות-בית יותר מוצלחות.

לעולם אל תשווי את עצמך עם אחרות. אינך יודעת מהי רמת המרץ של מישהי אחרת, רמת ההכנסה, הלחצים, הבריאות, עזרת הבעל וכו'. עשי עד כמה שיכולתך מגעת, קחי לעצמך עזרה מבחוץ, ומצאי דרכים שונות להשתמש בעזרה.

נסי לבחון את הדבר שאת מוצאת קשה ביותר או מלחיץ ביותר או שנוא עלייך ביותר לעשותו, או שלעולם אינך מצליחה לעשותו. דברי עם אנשים אחרים, ובררי מה הם עושים בקשר לאותו דבר.

אנשים יכבדו אותך יותר אם תפני אליהם בבקשת עזרה כאשר את זקוקה לה. אל תתביישי לעשות זאת. הסבתות שלנו לא יצאו ל"מבצעים" ולא גרו בריחוק מקום – מנותקות מעזרה אפשרית מצד משפחתן, לכן הן יכלו להתמסר בעצמן לעבודות הבית. אולי היה להם גם יותר כוח-סבל? אכן, זו העבודה שלנו, ללדת את הילדים ולספק את צרכיהם, אך איננו חייבות לעשות את כל הכרוך בזה, בעצמנו.

יש לי סוג נקיון הנקרא "נקיון מלמעלה" – נקי את השולחן, שימי את הכלים בכיור, הכניסי את הדברים שעל ה"שיש" למקומם בארונות. הרימי חפצים גדולים מן הרצפה וסדרי את המיטות. כל זה לוקח 15 עד 30 דקות. השתמשי בחכמה בדקות שאת משוחחת בטלפון – הכיני מראש דברים שאת יכולה לעשות בעת שאת משוחחת. אל תרשי לטלפון להשתלט על סדר-יומך. השיגי מזכירה אלקטרונית, או הוציאי את תקע-הטלפון לפי הצורך. אל תתנצלי על כך שאת חייבת לקצר בשיחה. שיחות טלפון שהתחייבת לעשות עשי בזמן שהועדת לכך כ"זמן לשיחות-טלפון".

הסתכלי על השעון לראות כמה זמן דורשת הכנת תבשילים מסוימים ושאר עבודות-בית, כדי שתדעי כמה זמן להקצות לעבודות אלו בעתיד.

אפייה ובישול הנעשים לשם קישוט גוזלים זמן רב.

אל תגרמי לילדייך להיות "יתומי-רגש". יתכן מצב שבו את נמצאת רוב הזמן בבית ובכל זאת את "אינך שם". אם את חושבת שילדייך יזכרו, ברבות הימים, כמה נקיה היתה הרצפה תמיד – טעות בידך.

את משועממת? חפשי משהו מעניין וצאי מן הבית! אך יציאה לעבודה אף היא יכולה להיות משעממת, והנושא דורש עיון מעמיק. בכל זאת לידיעתך, נשים עובדות יכולות להספיק לעשות הרבה עבודה בזמן קצר.

החליטי מה לא לעשות.

הדביקי את הפתגם הבא על המקרר שלך: "גם זה יעבור".

הכנתי פעם אוזני המן בשלושה שלבים. יום אחד – את הבצק, יום אחר – את מילוי הפרג, וביום השלישי מלאתי את משולשי-הבצק.

הפחיתי בדברים הפחות חשובים והתייעלי. בייחוד בימי שישי קצרים.

כמעט כל מאכל של שבת ניתן להכנה כמה ימים קודם. אני עושה רק שבתות קלות להכנה. לא תמיד אני אופה, ואינני מכינה סלטים מיוחדים או לפתנים מקושטים.

סימן לבגרות נפשית הוא, כאשר אינך מודדת את ערכך-העצמי על פי יכולתך לבשל.