האמת, למי שלא מכירה – מחנה הבוגרות נשמע משהו אחר, שונה. איך אומרים? משהו לא כל כך קונבנציונלי.. מהו רגע ההתחלה?

טוב, האמת שמרגע שהוקם מחנה הבוגרות של קעמפ אורו של משיח בשיתוף עם מוסדות בית חנה בצפת, קלטנו שהמטרה של הקעמפ הזה היא שונה. המטרה המוצהרת היא לעזור לבנות לעלות, להתקדם, להתאמץ וכמובן להצליח. לא סתם הקעמפ מצליח לאחד ולגבש בנות מ ה מ ו ן סגנונות, כשכולן יוצאות בסופו עם מטרה אחת ברורה.

אמרתן להתאמץ, למה הכוונה? לצערנו כשמעיפים מבט חיצוני סביב, רואים שהדעה הרווחת היא חופש, קלילות..

כן, אם נסתכל על החיים שלנו כיום, החיים הם עבודה! עבודה עצמית ועבודה יום יומית. מי שלא עובדת, מבזבזת את זמנה לריק. ומי שמתאמצת – מצליחה. ומכאן בא הרעיון של הטיפוס. אך חשוב לשים דגש: הטיפוס צריך לבוא יחד עם השמחה! לא בעצבות ודכדוך..

נתאר לעצמנו בחורה שרוצה להרוויח כסף בחופשה. היא לוקחת לעצמה עבודה, אך כל יום קמה בעצבנות, רוטנת, מתלוננת ובוכה ללא הפסקה על העבודה הקשה.

הלו, את הרי בחרת את העבודה הזו, ואת גם מרוויחה ממנה…. (צריך להפנים את זה!)

שמעתי פעם משל על בעל תשובה שדימה את עצמו כהולך למשרד של חוזרים בתשובה ומבקש מהמזכיר שיראה לו מה הוא מציע, כלומר איזה דתי להיות. המזכיר המסור עובר איתו בכל מיני סוגים של חדרים – כל חדר מאכלס בתוכו סוג אחר של שומרי מצוות, ובכל פעם הוא מבקש שיראה עוד ועוד עד שרואה חדר סגור.

הוא פונה אל המזכיר בשאלה – מה יש שם?! והמזכיר עונה לו שלשם אסור להתקרב בשום אופן. לא כדאי לו! אותו בעל תשובה, הסתקרן והחליט להתעקש. אך המזכיר מסביר שוב ושוב – 'אם אתה נכנס לשם – אין דרך חזרה/החוצה' אך בשל עקשנותו של היהודי פתח לו המזכיר את החדר הסגור ואמר:

כאן זה חסידי חב"ד, הם לא לרגע, אף פעם! עד שמגיע מגיע! הם מתחילים ולא גומרים. והוא נכנס לחדר, נמשך אל האמת – שם הוא ראה את הרבי יושב בראש השולחן כולו הדר וסביבו עשרות אלפי חסידים שרים. וכמובן, שם הוא נשאר!

אכן, אנחנו חב"דניקיות – חסידות של הרבי מלך המשיח – ולכן אנחנו כאן בשביל לעבוד! וכן, זכינו….

ועדיין.. למה לקחתם דווקא את הרעיון של הטיפוס?

התשובה בעצם נמצאת בסיפור על ילדותו של הרבי מלך המשיח:

עץ גבוה צמח בחצר ביתו של הרבי. תוך כדי משחק ניסו כל הילדים לטפס עליו, אך נפלו למטה. "רק מענדלה שלי", כך סיפרה הרבנית חנה, הצליח להגיע לצמרת העץ. הוא היה אז בערך בן חמש. כששאלתי אותו כיצד הצליח, ענה: הם מסתכלים למטה, נבהלים ונופלים. אני מסתכל למעלה, ומי שמסתכל למעלה – לא פוחד!

לא סתם שיטה לטיפוס עצים, אלא מוסר השכל חשוב מלמד אותנו הרבי – תמיד להסתכל למעלה, לבטוח בהקב"ה, להצליח ולהגיע למטרה.

בתמונה רואים גם מסוק – מה הקשר שלו?

החיים הם עבודה עצמית, אין קיצורי דרך, ויש מכשולים… אך עדיין יש עזרה – מחנה בוגרות אורו של משיח מדומה בפלייר להליקופטר, ששולח חבל ממרומים, לסייע לנערה להתקדם עוד ועוד…

וזה אכן מה שמחנה הבוגרות נותן, עוד חסידישקייט, עוד אומץ בקדושה, עוד דרכי התמודדות עם ה"עולם וההעלם" והכל עם חיות חסידית והנאה מיוחדת.

והפסגה? מה מצפה בה?

אוהו, שווה להגיע לפסגה! משתלם… אבל גם בדרך, בכל פעם שכובשים יעד מסויים – זה יפה ומעודד. אז יש גם פסגות קטנות בדרך. אך כמובן שהפסגה העיקרית של להיות בת חסידית כרצון הרבי – היא הרצון של כל אחת מאתנו. וכמובן שזה שלב בהתגלותו של הרבי.

ואיך היה הביצוע?

ישבנו כבר לפני כמה חודשים וחשבנו איך נמחיש את כל ההסברים בתמונת ציור, שתהיה מובנת לכל אחת… זה לא היה קל… עלו רעיונות וירדו, האם זה יהיה בתמונה או בציור, איפה הבחורה תהיה בתחתית ההר או בסופו? היא תטפס או תשב מיואשת וכו וכו. העברנו את הרעיונות לרבניות ומשפיעות שיאמרו דעתן. ואז יצאנו לדרך…

ישבנו עם הציירת, סיכמנו איתה, איך יראה כל פרט בציור שימחיש בדיוק את מה שאנחנו רוצות להעביר, וחיכינו במתח לתוצאות… והנה, התוצאה לפניכן…

מילה אחרונה וטיפ לסיום, לאלה שרצות עכשיו להרשם לקעמפ….

לאחרונה, נפגשנו במשפט חזק שאומר: אם את רואה את המכשולים שבדרך סימן שהורדת את העיניים מהמטרה.

נזכור שהחיים משולים לטיפוס על הר, אם קל לנו, זה אומר שאנחנו נופלים אחורה. ואם קשה – זה אומר שאנחנו בדרך הנכונה …אבל צריך להציב מול העיניים תמיד את המטרה- לעשות נחת לרבי ולהביא את הגאולה!

בהצלחה לכולן בטיפוס המתמיד!! ניפגש בפסגה- בגאולה!