ההורים של מענדי יושבים מולי מתוסכלים כל כך, כל מה שהם עושים עבורו לא מצליח. מענדי ילד בן עשר, הבן השלישי מתוך שישה, כן ירבו. ילד דעתן ופעלתן, יודע לבטא את עצמו היטב ומסב נחת רבה כאשר אומר דברי תורה מרתקים סביב שולחן השבת. יחד עם זאת, יכולת הביטוי שלו מהלכת אימים על אחיו, בכל פעם שאינם עושים את רצונו הוא משתלח בהם במילים פוגעניות ומחליש ומקטין את מי שמולו.

כדי לעצור את סגנון הדינמיקה המשפחתית הזו, ערכתי בירור עם ההורים, מה קורה אחרי שמענדי משתלח באחיו. האימא אמרה שהיא מעדיפה לפנות אליו בצורה סלחנית ולומר לו: "מענדי, זה לא מתאים". או לחילופין לפנות לאח ולומר לו שיבליג ולא ימשיך את חילופי המהלומות. האבא אמר שהוא מתערב מייד, נעמד מול מענדי, גוער בו ומשתיק אותו.

כששאלתי מה מתרחש לאחר מכן, האם סיפרה שהעניין מתמוסס איכשהו עד לפעם הבאה, ואין שינוי אמיתי. האב הוסיף שמשתרר שקט רגעי, אבל יחד עימו גם אווירה לא נעימה וחוזר חלילה. מענדי לא באמת מתחנך ולא משנה את התנהגותו בדרך הזו.

שלא נגיע לקצה

בהדרכת הוריו של מענדי, הם הבינו שמשהו בתגובות שלהם להתנהגות הפוגענית שלו דווקא משמר אותה ולכן הם לא רואים שינוי.

בהמשך עבדנו עם כל אחד מהם על יצירת שינוי בתגובותיהם להתנהגות של מענדי. האימא למדה להפסיק לטשטש את הנזק שבהתנהגותו, וכן כיצד לעבוד באסרטיביות דווקא עם מענדי ולא עם האח הנפגע. האבא למד להפעיל סמכות עם כבוד ולא להגיב מתוך כעס, אבל גם לא לוותר על הגבולות.

סוף והתחלה – שני ניגודים שלשניהם יש מקום 

בפרשתנו רש"י אומר ש'קץ' הוא רק סוף, שהרי אכן לא היה קשר בין האירועים ואף להפך – יוסף נתקע בכלא זמן רב בגלל שר המשקים; פרעה חולם אבל זה לא גורם לשר המשקים להיזכר; החלום עצמו לא גורם לזיכרון.

אם כן, שני עניינים מנוגדים לפנינו: סוף תקופת הכלא, סוף הגלות האישית של יוסף וזה הזמן הכי קשה כי מרגישים את כובד המסע הארוך, הרגע החשוך ביותר לפני הזריחה. אבל זוהי גם תחילת גאולתו ועלייתו לגדולה.

לעיתים אירוע שמתגלגל עם ילד נראה כמחליש ומייאש מאוד – כמו דרך ללא מוצא, אבל צריך לזכור שזה יכול לסמן התחלה של דרך חדשה: אם נמצא ונזהה את ה'אל"ף' של הגאולה בתוך תחושת הסופיות הזו, אם נזהה את התגובות האוטומטיות שלנו ונחליף אותן בתודעה גאולתית חדשה שמחייבת שינוי; נוכל להביא לגאולה פרטית במשכן הביתי שלנו, ועד לגאולה האמיתית והשלמה שיתקיים בה "והדליקו נרות בחצרות קֹדשך".

אור גדול בכל העולם ולתמיד.

סיכום

כוח – את משפיעה. הפעולות שלך תמיד גורמת לתגובה אצל מי שמולך – יש לך כוח לשנות!

חיבור – כשאת מזהה למה גורמות התגובות האוטומטיות שלך, את יכולה להתחבר לעצמך האמיתי – למוח ששליט על הלב.

בחירה – בכוחך לראות את הסוף כשיא החושך או כתחילת האור.

יפה רייניץ – מאמנת, מלווה אישית וזוגית ומדריכת הורים בשיטת התהליך שיחבר אותך לעצמך, M.A. בייעוץ חינוכי ובחינוך מיוחד.

050-993-0770 | [email protected]

אם ברצונך לשאול שאלה, ולקבל תשובה בטור זה,

כתבי למייל המערכת: [email protected]

באדיבות מגזין עטרת חיה