לשפרה ולעמי שלושה ילדים: הגדולה, מירי, חברה טובה של אימא, מסייעת לה בכל דבר ומקבלת אחריות כמו רוב הבכורים. השני, אהר'לה, ילד מתוק ונוח, שלא כמו ילדי הסנדוויץ' המתמודדים לעיתים עם אתגרים אופייניים למיקומם המשפחתי. הוא תמיד חותר לשלום ומשתף פעולה עם הסובבים אותו. הקטן, מוישי, סובל מגמגום כבד ומגיל צעיר גר מחוץ לבית ההורים בגלל נסיבות חיים טרגיות ולא בבחירתם.

בעבר, לפני שנולד מוישי, עמי ושפרה עברו תקופה קשה והגיעו לפרֵדה זוגית, ורק בזכות הבכורה שלהם שהתערבה הם חזרו לחיות יחד.

כיום הם רווים רוב נחת, התקופה הקשה מאחוריהם, וילדיהם כולם מנהיגים בסביבתם, משפיעים ומעוררי השראה.

מהו הסוד של עמי ושפרה? איך אפשר להגיע ממצב של כמעט גירושין למצב של בית יציב שמעמיד ילדים מנהיגים כל אחד בתחומו?

סיפורו של הזוג הזה הוא סיפורם של הורי משה רבנו.

הייחוס משפיע

ה' פונה אל משה ואל אהרן: "וַיְצַוֵּם אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם לְהוֹצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם". היינו מצפים שבפסוקים הבאים יפורט הציווי שציווה ה' את משה ואהרן, אך התורה מפסיקה באמצע העניין ועוברת לנושא אחר. בשלושה–עשר הפסוקים הבאים התורה מספרת לנו על צאצאי בני יעקב, ומרחיבה על צאצאי לוי, עד שמגיעה לעמרם וליוכבד שילדו את משה ואהרן. מדוע הפסיקה התורה באמצע? עונה רש"י: "ללמדנו היאך נולדו משה ואהרן, ובמי התייחסו".

המנהיגים שבחר הקדוש ברוך הוא לפעול לישועת עם ישראל הושפעו מהבית שבו גדלו. מה הדבר שעשו יוכבד ועמרם, שבזכותו ילדיהם גדלו כפי שגדלו ונבחרו להנהיג את העם?

לכל אחד מבני הזוג הייתה העבודה שלו, כל אחד מהם היה צריך לנצח משהו אחר. יוכבד הייתה צריכה לנצח את החרדות הטבעיות שממלאות לב כל בשר כשהוא עומד מול פרעה.

עמרם שם את ה'אגו' בצד והקשיב לבתו בת השש, וגם עבד על האמונה ועל הביטחון בהשם שיהיה טוב, אף שהמציאות טפחה בעוצמה כואבת מאוד על הפנים. במעשהו זה היה דוגמה לכל בני ישראל שהחזירו את נשותיהם, והמשיכו ללדת ילדים ולקיים את עם ישראל.

היו הבדלים בעבודה האישית, אך המטרה הייתה משותפת – מילוי רצון ה'. הם הצליחו להניח בצד את ההיגיון הפרטי שלהם, את ה'אגו', את הפחדים ואת החששות, והתמסרו באופן אבסולוטי לקיום רצון ה'.

בבית הזה גדלו משה ואהרן. זה הייחוס שלהם.

התכונות שעזרו לעמרם וליוכבד לנצח את הקשיים ואת העיכובים ולעמוד במסירות נפש מול הקשיים, נדרשו למשה ולאהרן בעמידתם מול פרעה, שהיה סמל הכפירה והעקשנות וגם סמל הרשעות והאכזריות. כבניהם של עמרם ויוכבד הם ירשו את  התכונות האלה מהוריהם, וכמותם התמסרו למילוי רצון ה' בכל כוחם.

שוב אנחנו רואים את ההעברה הבין–דורית – הדינמיקה שהייתה בבית בין ההורים ובין ההורים לילדיהם היא שמשפיעה על הדינמיקה שתהיה לילדים בחייהם הבוגרים בבית הפרטי שיבנו ובהתנהלותם בעולם בכלל.

כך בונים בית יציב 

התנאים לשיתוף פעולה ולזרימה בתוך הזוגיות:

כל אחד מבני הזוג עושה את העבודה האישית שלו ומקבל עליה אחריות. כדי ליצור קשר וחיבור עליך להיות אתה ולעבוד על מה שקשה לך – 'אגו', פחדים שמנהלים אותך, בושה או כל דבר אחר.

החזון והמטרות של בני הזוג משותפים לשניהם. כשיש מטרה נעלית, כשהערכים המשותפים מכוונים בדרך התורה – אז גם אם יש לכל אחד התמודדות שונה, צרכים שונים ודעות שונות – הבית "נוסע" ומתקדם בכיוון אחד ברור והנסיעה חלקה יותר.

כשההורים "נוסעים" יחד לאותו כיוון, הבית מעניק ביטחון, וכל ילד יכול להתפתח באופן הטוב ביותר, ולקבל את הכוחות לאתגרי החיים.

סיכום 

כוח – כשאת מתמקדת בעבודה שלך, את מגלה כוחות שמשפיעים גם עלייך וגם על דורות קדימה.

חיבור – כשבני זוג מדברים על החזון שלהם ומציבים מטרות משותפות להשגתו, הם מעניקים יציבות וביטחון לבית.

בחירה – כשאת מקבלת אחריות ומתמקדת בחלק שלך, שימי לב שלא מדובר באחריות יתר.

כל הדוגמאות מהקליניקה המובאות במדור זה שונו לחלוטין בפרטיהן ובתוכנן.

יפה רייניץ היא מאמנת, מלווה אישית וזוגית ומדריכת הורים בשיטת התהליך שיחבר אותך לעצמך. M.A. בייעוץ חינוכי ובחינוך מיוחד.

לתגובות וליצירת קשר:

050-9930770  /  [email protected]